פָּנים

פנים
פעלים שמות עצם (מוחשיים)Leave a Comment on פָּנים

פָּנים

פנים

פורסם לראשונה ב- 8.9.20

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Haya Levy.
חיה ביקשה שנתייחס לאמירה “הלבבית” תְפוּ עַלֵיכּ וּעַלַא וִשַּכּ تفو عليك وعلى وشّك – מנוול! חתיכת חרא! (מיל’: יריקה עליך ועל הפרצוף שלך!)
אז מילת היום היא –
וִשּ وِشّ וברבים וֻשוּש وشوش – פָּנים, פרצוף; החלק העליון או החזיתי או הקדמי או החיצוני; ציפית של כרית או שמיכה
לשמיעה:

זו דרך ההגייה של פנים במדוברת, עליה נרחיב בחלקו השני של הפוסט היום.
=-=-=-=
היה לנו בעבר פוסט על השורש הספרותי של המילה. בסופו נוסיף פה היום מידע שלא פורסם בזמנו:
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Saar Ben Naim, שכתב לנו:
“שלום,
לאור הזיקוקים הרבים ששמעתי היום באזור מגוריי (ירושלים) בהקשר לסיום הלימודים במגזר הערבי, רציתי לדעת מה מקור המילה “תוג’יהי”?
הבנתי שזה כינוי לבחינות הבגרות בערבית, אך האם יש מקור למילה?
תודה”
אז מילת היום היא –
תַוְגִ’יהִיּ تَوْجِيهِيّ – בחינת/תעודת בגרות
לשמיעה:

וגם: בוגר תיכון (האדם עצמו)
במצרים משמעות המונח: השנה האחרונה ללימודים בסופה מקבלים תעודת בגרות
מינוחים נוספים:
* שַהַאדֶתֶ אלתַּוְגִ’יהִי شهادة التَّوْجِيهِيّ – תעודת בגרות
* אִמְתִחַאן שַהַאדַתֶ אלדִּרַאסַה אֶלתַּ’אנַוִיַּה אלְעַאמַּה امتحان شهادة الدّراسة الثّانويّة العامّة – בחינת תעודת לימודי התיכון הכלליים
* תַעְלִים תַוְגִ’יהִיּ – חינוך/הוראה הכוונתי/ת / מכווינ/ה
במונח האחרון מבינים למה הביטוי הקפוא הזה הוא במעמד שם תואר: הוא מתאר את המילה תעלים.
אכן, הערבים חוגגים בחודשי הקיץ ברעש רב את סיום שנת הלימודים וקבלת תעודת הבגרות.
כל מי שגר בסמיכות לישובים בעוטף ירושלים וביהודה ושומרון עד למופע האורקולי שנמשך כמה ימים.
מכיוון שמעולם לא גרתי בסמוך לישוב ערבי-ישראלי (אבל בתור ירושלמי כל חיי אני מכיר את התופעה מקרוב, לעתים יותר מדי מקרוב…), אין לי מושג אם התופעה קיימת גם בהם. אחרי הכל, מדובר במערכת חינוך שונה, עם לו”ז שונה וכו’.
***
חשוב לציין שהמונח הוא ירדני והוא נמצא בשימוש, באופן טבעי, גם בשטחי הרשות.
במדינות אחרות קוראים לבחינה בשמות אחרים, המפורסם ביותר הוא בַּכַּאלוֹרְיַא بكالوريا, והוא בשימוש במרוקו, אלג’יריה, תוניסיה, מאוריטניה, עיראק, סוריה ולבנון.
מילה דומה מאוד, שהיא בעצם אותו מילה, בכאלוֹרְיוּס بكالوريوس, היא השם המקובל בערבית לתואר אקדמאי ראשון, ובכך יש “יישור קו” עם המקור הלטיני, שמוכר יותר בקיצור BA.
למרבה ההפתעה, לתעודת הבגרות של המגזר הערבי בישראל קוראים בערבית… בגרות بجروت. אין מילה ערבית שהוקצתה למונח.
אם נתעקש, כפי שכתב לי Majd Ershed, נוכל להגיד:
الامتحانات الوزاريّة التّقييميّة الرّسميّة – בחינות ההערכה הרשמיות של משרד (החינוך)
امتحانات انهاء التّعليم الثّانويّ الرّسميّة – הבחינות הרשמיות של סיום לימודי התיכון
***
השורש הערבי ו.ג’.ה (בגזרת פ”ו) הוא אחד השורשים העמוסים והמגוונים ביותר בשפה, בעיקר מכיוון שהוא עוסק במילה פָּנים.
כנגזרת מעניין הפנים, השורש עוסק גם בכיוונים (שכן הפנים פונות לכיוון כלשהו) ובמעמד מכובד, נשוא-פנים:
* הפועל הספרותי וַגַ’הַ وَجَهَ או וַגֻ’הַ (משקלים שונים) בבניין הראשון – נעשה נכבד וחשוב
* וַגַ’אהַה وجاهة, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – חשיבות, כבוד (ספרותי)
* וִגְ’הַה وجهة וברבים וִגַ’הַאת وجهات, צורת שם פעולה נוספת – צד, כיוון; כוונה; השקפה
* וִגְ’הַת נַטַ’ר وجهة نظر – השקפה, דעה
* גִ’הַה جهة וברבים גִ’הַאת جهات, שם פעולה נוסף – צד, כיוון; חוג; גורם
* מִן כֻּלֶּ אלְגִ’הַאת من كلّ الجهات – מכל עבר, מכל הכיוונים
* וַאגְ’הַה واجهة וברבים וַאגְ’הַאת واجهات, בצורת הבינוני פועלת של הבניין – חזית (מכל סוג); מקום נכבד
* הפועל וַגַּ’ה وجّه בבניין השני – הדריך; כיוון, הפנה; העלה כבודו של מישהו
* תַוְגִ’יה توجيه, צורת שם הפעולה של הבניין, שהוא הבסיס הדקדוקי של מילת היום – הכוונה, הפניה, תדרוך, הנחיה; בקרה; היגוי של כלי רכב
* תַוְגִ’יה מַעְנַוִיּ توجيه معنويّ – טיפוח המורל, חינוך דוקטרינרי, אינדוקטרינציה (“תהליך של הנחלת דעות, עמדות, רעיונות, אמונות או השקפת עולם, בדרך כלל דעות דתיות או פוליטיות”. ויקיפדיה)
* מֻוַגִּ’ה موجِّه, צורת הבינוני הפועל של הבניין – וקטור; מנחה, מדריך
* מֻוַגַּ’ה موجَّه, צורת הבינוני הפעול של הבניין – מונחה, מודרך. צַארוּח’ מֻוַגַּ’ה صاروخ موجّه – טיל מונחה
* הפועל וַאגַ’הַ واجه בבניין השלישי – פגש; עמד מול-, התעמת פנים אל פנים
* מֻוַאגַ’הַה مواجهة, צורת שם הפעולה של הבניין – פגישה, מפגש; עימות, לחימה, קרב (מילה נפוצה מאוד בעולם התקשורת המקומי, מלא-העימותים)
* הפועל הספרותי אַוְגַ’הַ أوجه בבניין הרביעי – עשה מישהו מכובד
* הפועל תְוַגַּ’ה توجّه בבניין החמישי – פנה, הלך בכיוון-
* תַוַגֻּ’ה توجّه, צורת שם הפעולה של הבניין – כיוון, מגמה, נטייה; סגנון, אוריינטציה
* תַוַגֻּ’ה גִ’נְסִיּ توجّه جنسيّ – העדפה/נטייה מינית
* הפועל תַוַאגַ’הוּא تواجهوا בבניין השישי – עמדו אלו מול אלו
* הפועל אִתַּגַ’ה اتّجه בבניין השמיני – פנה, הלך בכיוון-
* אִתִּגַ’אה اتّجاه וברבים אִתִּגַ’אהַאת اتّجاهات, שם הפעולה של הבניין – כיוון, מגמה, נטייה
* אִתִּגַ’אה סִיַאסִיּ اتّجاه سياسيّ – נטייה מדינית/פוליטית
* אֶלִאתִּגַ’אהֶ אלְמֻעַאכֶּס الاتّجاه المعاكس – הצד שמנגד, הכיוון הנגדי, וגם: שמה של תוכנית הדגל של ערוץ אלג’זירה, בה המנחה המיתולוגי ד”ר פֵיצַלֶ אלְקַאסֶם فيصل القاسم מעמת בכל פעם אנשים מהקצוות הנגדיים של נושא הדיון
* וַגִ’יה وجيه וברבים וֻגַ’הַאא’ وجهاء – אדם נכבד, נשוא פנים
* תֻגַ’אהַ تجاه או תִגַ’אהַ – מול, לעומת, כלפי-
* וַגְ’ה وجه וברבים וֻג’וּה وجوه או אַוְגֻ’ה أوجُه, במדוברת וִגּ’ وجّ או וִשּ وشّ – פנים, פרצוף; חזות; חזית; צורה, אופן; צד, כיוון
* וַגְ’הַן לִוַגְ’הֶן وجهًا لوجهٍ – פנים אל מול פנים
* וַגְ’הַנַה وجهنة – דו-פרצופיות
המילה פנים נפוצה ביותר ומופיעה, באופן טבעי, בעשרות ביטויים ופתגמים, בהם לא נעסוק היום בשל קוצר היריעה.
=-=-=-=-=
אז הנה, הגיע היום בו היריעה מתארכת.
אלו תוספות עדכניות:
* עַלַא וִשּ على وشّ- – לקראת-
* וִשֶּ אלְאַרֶצ’ وشّ الأرض – פני האדמה
* וִשֶּ אלצֻּבֹּח/אלְפַגֶ’ר وشّ الصّبح / الفجر – מוקדם מאוד בבוקר (מיל’: בפנים של הבוקר/השחר)
* וִשּ וּטַ’הֶר/וּקַפַא وشّ وظهر / وقفا – משני הצדדים (מיל’: פנים וגב/אחור)
* אַבּוּ וִשּ עַכְּנַנַה أبو وشّ عكننة או וִשּה חַאמֹצ’ / מַקְלוּבּ وشّه حامض / مقلوب – יש לו פרצוף חמוץ, פרצוף “תשעה באב” (מיל’: פניו חמוצות / הפוכות)
* כַּשַּר וִשֹּה كشّر وشّه – החמיץ פניו
* יְשוּפוּא וִשַּכּ יְקוּלוּא עַלֵיה קַפַאכּ يشوفوا وشّك يقولوا عليه قفاك – מכוער שכמוך! פרצוף “תחת” (מיל’: יראו את פניך ויגידו עליהם שהם העורף)
* וִשּה זַיּ טִיזֶ אלְקִרְד وشّه زيّ طيز القرد – מכוער מאוד (מיל’: הפרצוף שלו כמו תחת של קוף, שנחשב לסמל הכיעור)
* זַיּ וִשּה زيّ وشّه – כמו הפרצוף שלו; לא טוב, גרוע, מחורבן
* עִנְדּה וִשּ عنده وشّ – מתנהג בחוצפה (מיל’: יש לו פנים)
* וִשּה מַכְּשוּף وشّه مكشوف – חסר בושה, חצוף (מיל’: פניו גלויות)
* בִּדְּהַא וִשּ بدّها وشّ – צריך חוצפה כדי לעשות זאת (מיל’: [העניין] מצריך פנים)
* אַבּוּ וִשֵּין (וּלִסַאנֵין) أبو وشّين (ولسانين) – צבוע, דו-פרצופי (מיל’: בעל פנים [ולשון] כפולות)
* וִשּה יִקְטַעֶ אלרִּזֶק وشّه يقطع الرّزق – מביא מזל רע; חמוץ פנים; מכוער (מיל’: פניו מפסיקות את הפרנסה)
* אַחַ’ד וִשְּהַא أخد وشّها / אַחַ’ד וִשֶּ אלְעַרוּס أخد وشّ العروس – בעל אותה, ביתק את בתולי הכלה
* חַאעְמַל וִשַּכּ שַוַארִע חַוַארִי حاعمل وشّك شوارع حواري – אכסח אותך, ארסק אותך, אשבור לך את העצמות! (מיל’: אעשה מהפרצוף שלך רחובות וסמטאות)
* אַדַּא לֹה וִשּ أدّى له وشّ – התייחס אליו בסבר פנים נאה
* אֶלדַּםּ חַיְנִטּ מִן וִשּה الدّمّ حينطّ من وشّه – הוא בריא לגמרי (מיל’: הדם קופץ לו מהפנים)
* חַ’לִּי בְּוִשַּכּ דַםּ! خلّي بوشّك دمّ – תתבייש לך! (מיל’: תשאיר בפנים שלך דם!)
* וִשּה זַיֶּ אלְקַאלֶבּ وشّه زيّ القالب – בעל פנים קפואות וחסרות הבעה (מיל’: הפנים שלו כמו תבנית)
* וִשַּכּ וַלַא צַ’וְאֶ’ אלְקַמר وشّك ولا ضوء القمر – לאן נעלמת? (מיל’: פרצופך ולא אור הירח)
* אַללָּה / רַבֶּנַא יִפְתַחְהַא עַלַא וִשֶּכּ الله / ربّنا يفتحها على وشّك – שיהיה לך בהצלחה! שאללה יפתח בפניך את דרך ההצלחה
* נְשוּף וִשַּכֶּ בְּחֵ’יר نشوف وشّك بخير – להתראות! (מיל’: נראה את פניך בטוב!)
* מִן בַּרַּה רֻחַ’אם מִן גֻ’וַּא סְחַ’אם من برّة رخام من جوّا سخام / מִנֶּ אלְוִשּ רח’אם מנ אלְקַפַא סח’אם من الوشّ رخام من القفا سخام – אין תוכו כברו, לא כל הנוצץ זהב (מיל’: מבחוץ / מהצד של החזית שַיִש, מבפנים / מהצד האחורי זוהמה
* פִי אלְוִשּ מַרַאיַה פִי אלְקַפַא סִלַּאיַה/צֹרְמַאיַה في الوشّ مراية في القفا سِلّاية/صرماية – צבוע, דו פרצופי (מיל’: בַּפָּנים הוא מַרְאָה, מהעורף הוא עצם של דג, “קוץ”/נעל)
* חַאטֶט אִידֹה בְּטִיזֹה וּחַאטֶטְהַא עַלַא וִגְ’הֹה حاطط إيده بطيزه وحاططها على وجهه – אדם חסר בושה (מיל’: שם את היד שלו בתחת ואז שם אותה על פניו)
* אֶלְוִשּ מִנֹּה וּאֶלטִּיז מִנִּי الوشّ منّه والطّيز منّي – לא רוצה לראות אותו יותר! (מיל’: הפנים מצידו, אבל התחת מצידי)
* בַּיַּצ’ וִשּה بيّض وشّه – גרם לו נחת וסיפוק; דיבר בשבחו (מיל’: הלבין את פניו)
* סַוַּד וִשּה سوّد وشّه – בייש אותו, הלבין פניו (מיל’: השחיר פניו. שימו לב! בעברית הביטוי “הלבין את פניו (ברבים)” קשור למראה הפנים בפועל בזמן ההעלבה: הפנים פשוט מחווירים. בערבית המשמעות הפוכה, שכן ההתייחסות הלשונית היא דיכוטומית קלאסית: לבן = טוב, שחור = רע)
על הביטוי הבא היה לנו פוסט:
ע’וּר /רוּח מִן וִשִּי غُور / روح مِنْ وِشِّي – עוף לי מהעיניים, תסתלק פה! לא רוצה לראות אותך!‏
=-=-=
נסיים עם השיר “חַמְדִ אללָּה עַ אלסַּלַאמַה” של רַאעֶ’ב עַלַּאמֶה راغب علّامة הלבנוני-שיעי (שם המשפחה שלו עם למד דגושה? אין לי מושג…), ששר, כמקובל בעולם הזמר המודרני, בניב המצרי. זהו אחד השירים היפים, לשיטתי ולטעמי האישי.
שתי השורות הראשונות הן:
חַמְדִ אללָּה עַ אלסַּלַאמַה, יַא גַאי מִנֶ אלסַּפַר حمد الله ع السّلامة يا جاي من السّفر
וַחְשַאנִי אלְאִבְּתִסַאמַה, וִשַּכּ וַלַא אלְקַמַר! وحشاني الابتسامة وشّك ولا القمر
ברוך שובך, החוזר מהנסיעה
התגעגעתי לחיוך, פניך ולא הירח! (הירח הוא סמל ליופי)
=-=-=-=-=
וכמה מילים על יריקות:
יריקה לרוב היא בַּזְקַה/בַּזְאַה, או בַּצְקַה בספרותית, אבל היום נדבר על השורש הנדיר יותר ת.פ.פ בגזרת הכפולים, שקיים, כמה מפתיע (או שלא) גם בספרותית. קיימת גם במקרה זה אונומטופיאה, דהיינו חיקוי של הצליל בטבע:
* הפועל תַפַّ تفّ, בבניין הראשון – ירק. במדוברת גם: השתעל, ירק דם; עישן
* תִפַאפַה تِفافة בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – יריקה
* תַפַّאף تفّاف, במשקל בעלי המלאכה – מי שמרבה לירוק
* תִףّ מִן בּוֹקַכּ! تفّ من بوقك! – טפו טפו טפו! אל תגיד דבר כזה! שלא נדע! (מיל’: תירק מהפה שלך)
* אִללִּי יְתִףّ לַפוֹק תִנְזֶל עַלֵיה اللّي يتفّ لفوق تنزل عليه – מי שמנסה לפגוע באחרים ייפגע בעצמו (מיל’: מי שיורק למעלה זה נופל עליו)
* עֵינִי פִיה וּתְפוּ עַלֵיה عيني فيه وتفو عليه – אני גם רוצה אותו וגם חושש/ת / נרתע/ת ממנו / מזלזל/ת בו (מיל’: העין עלי עליו [שמתי עליו עין] ואני יורק/ת עליו)
במילה יריקה, “שם הפעולה”, נוספת, בעיקר במדוברת וו, או יוד: תְפוּ تفو או תְפִי تفي.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
ערביט

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top