פליט

פליט
פעלים שמות עצם (מוחשיים)Leave a Comment on פליט

פליט

פליט

פורסם לראשונה ב- 12.10.20

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Lior Dabush, שכתבה לנו:
“היי, מה קורה?
אשמח לדעת מה ההבדל בין המילה נאזח نازح לבין לאג’א لاجئ
ששניהם מתורגמים כ- פליט
תודה!”
אז מילת היום היא –
לַאגִ’א’ لَاجِئ וברבים לַאגִ’אִין لاجئين – פליט, גולה ‎‏
לשמיעה:

השורש הערבי הספרותי ל.ג’.א’ (בגזרת ל’ המזה) עוסק במחסה ובמקלט.
ככל שאני יודע, הוא אינו קיים בעברית.
* הפועל לַגַ’אַ لجأ בבניין הראשון, וגם בצורה לַגִ’אַ لَجِئَ – חסה, מצא מקלט אצל-, הסתתר, ביקש מחסה
* לֻג’וּא’ لجوء, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – בקשת המקלט והמחסה
* לֻג’וּא’ סִיַאסִיּ لجوء سياسيّ – מקלט מדיני (הפעולה, המעמד המשפטי)
* הפעלים לַגַּ’אַ لجّأ בבניין השני ו- אַלְגַ’אַ ألجأ ברביעי – חִייב לעשות, לא הותיר ברירה ל- אלא-; נתן חסות
* הפועל אִלְתַגַ’אַ אִלַא- التجأ الى- בבניין השמיני – חסה ב-, מצא מקלט אצל-; נשען על
* מֻלְתַגִ’א’ ملتجئ, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – חוסה, פליט
* לַגַ’א لجأ וברבים אַלְגַ’אא’ ألجاء – מבצר; מקלט, מחסה
* מַלְגַ’א’ ملجأ וברבים מַלַאגִ’א’ ملاجئ, במשקל המקומות – מקלט, מחסה, מפלט (המקום עצמו); בית יתומים
* מֻחַ’יַּם לַאגִ’אִין – מחנה פליטים
הנה קטע שהופיע אצלנו בעבר:
המילה מח’ים משמשת כיום לרוב כקיצור של הביטוי מֻחַ’יַּם לַאגִ’אִין مخيّم لاجئين, דהיינו מחנה פליטים, שכן פליטים שוכנו מאז ומעולם באוהלים (אולי היום באירופה המצב שונה והם מקבלים יחס שהוא יותר VIP). מח’ים יכול לשמש בהקשרים אחרים של מחנה אוהלים, אולם הדבר נדיר יותר.
באזורנו, כלומר כל אזור הלֵבָנְט/סוריה הגדולה/ארצות אֶלשַּאם (סוריה, לבנון, ירדן וארץ ישראל), יש מח’ימאת רבים, שהוקמו בשני גלים גדולים: אחרי מלחמת השחרור (לשיטתנו; הנַכְּבַּה לשיטתם) ב- 1948, ואחרי מלחמת ששת הימים (לשיטתנו; הנַכְּסַה לשיטתם) ב- 1967. הם כבר ישובי קבע לכל דבר עם בניינים ובתי קבע.
נושא מחנות הפליטים הוא סוגיה כבירה ומורכבת בראיה פוליטית, היסטורית, חברתית, דמוגרפית ומה לא. הם נוכחים מאוד בשיח ובכל מדינה ערבית היחס אליהם ייחודי (ותמיד שלילי). האו”ם אפילו הקצה סוכנות לסיוע שהיא ייחודית לאזור: אונר”א.
מחנה צבאי, אגב, זה לרוב מֻעַסְכַּר معسكر, מהשורש ע.ס.כ.ר, העוסק בחיילים.
=-=-=-=-=
תוספות עדכניות:
הכירו-נא את המוסד הייחודי הבא של האו”ם:
וִכַּאלַתֶ אלְאֻמַםִ אלְמֻתַּחִדַה לִאִעַ’אתַ’ת וַתַשְעִ’ילֶ אללַּאגִ’אִינֶ אלְפַלַסְטִינִיִּין פִי אלשַּרְקֶ אלְאַדְנַא
وكالة الأمم المتّحدة لإغاثة وتشغيل اللّاجئين الفلسطينيّين في الشّرق الأدنى
“אונר”א – ראשי תיבות של סוכנות הסעד והתעסוקה של האו”ם לפליטי פלסטין במזרח הקרוב (באנגלית: UNRWA, ראשי תיבות: United Nations Relief and Works Agency for Palestine Refugees in the Near East) היא גוף של האומות המאוחדות שעוסק בפליטים פלס’. הגוף הוקם בנפרד מנציבות האו”ם לפליטים (UNHR), שמטרתה לטפל בכלל הפליטים בעולם, והיא סוכנות האו”ם היחידה המוקדשת לטיפול בקבוצה מסוימת של פליטים.
[…]” (ויקיפדיה)
הסוכנות הזו, מעבר לייחודה בכך שהיא מסייעת רק לסוג אחד של פליטים בעולם כולו, מואשמת לא פעם בתמיכה בטרור ונמתחת עליה ביקורת קשה.
מי שמעוניין להרחיב בנושא – מוזמן להיכנס לערך המלא בויקיפדיה.
=-=-=
מַסְאוּל מִלַפֶّ אללַּאגִ’אִין וּאלנַּאזִחִין مسؤول ملفّ اللّاجئين والنّازحين – מחזיק תיק הפליטים והעקורים
זו משרה ממשלתית שקיימת במספר מדינות ערביות או גופים ממשלתיים, המטפלים בנושא.
אז מה השוני בין פליט לעקור?
גורסת ויקיפדיה (הפסקאות הפותחות בלבד מובאות כאן):
“פליט הוא אדם שעזב את ביתו ונמצא מחוץ לארץ אזרחותו משום שיש לו חשש מבוסס מפני רדיפה על רקע גזע, דת, לאום, השקפתו הפוליטית או השתייכותו לקבוצה חברתית מסוימת (קבוצה חברתית מסוימת היא קטגוריה עמומה במידה מסוימת אך ברוב מדינות העולם נהוג להכניס נשים לקטגוריה זו)”.
“עקורים (באנגלית: Internally displaced persons – IDPs) הם בני אדם שאולצו לנטוש את מקום מגוריהם הקבוע עקב נסיבות מסוימות, בעיקר עקב מלחמות, אך אינם פליטים. נכון ל-2006 יש בעולם כ-24.5 מיליון עקורים ב-52 מדינות, כמחציתם באפריקה.
למרות ההגדרה המכלילה, הנטייה היא להתייחס כעקורים בעיקר לבני-אדם שנפגעו מעימותים אלימים, ולמעשה להתייחס כעקור לכל מי שהיה מוגדר כפליט אילו חצה גבול בינלאומי. אין התייחסות בחוק הבינלאומי לעקורים, ואין אמנות המסדירות סוגיה זו”.
=-=-=
בפוסט הבא: עקורים
בתמונה מחנה הפליטים הסומאליים Dadaab Refugee Camp בקניה, אפריקה
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
ערביט

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top