פנינה

פנינה
פעלים שמות עצם (מוחשיים)Leave a Comment on פנינה

פנינה

פנינה

פורסם לראשונה ב- 29.7.18

מרחבא
שלום לכולם.
מילת היום מופיעה לבקשתה של חברתי, עמיתתי והקוראת Revital Battat.
רויטל בחרה במילה לאחר שהופיעה כאן לפני מספר שבועות המילה מֻרְגַ’אן – אלמוגים.
בפוסט על מרג’אן כתבתי, שמרג’אן הוא גם אבן חן בשם אלמוג, שמוזכרת פעמיים בקוראן, שתיהן בסורת הרחמן, מספר 55:
פסוק 22: يَخْرُجُ مِنْهُمَا اللُّؤْلُؤُ وَالْمَرْجَانُ יַחְ’רֻגֻ’ מִנְהֻמַא אללֻּאְ’לֻאֻ’ וַאלְמַרְגַ’אן – ומשניהם יוצאים הפנינים והאלמוגים
פסוק 58: كَأَنَّهُنَّ الْيَاقُوتُ وَالْمَرْجَانُ כַּאַנַּהֻנַּ אלְיַאקוּתֻ וַאלְמַרְגַ’אן – כמו היו אבני-חן ואלמוגים
הצירוף פנינים ואלמוגים חביב מאוד על המשוררים הערבים, ולכן…
מילת היום היא –
לוּלוּ لُولُو – פנינים
לשמיעה:

לפני שנמשיך עם הפרק הדקדוקי, רויטל בחרה בשיר המפורסם “לַזְרַע לֶכּ בֻּסְתַאן וֻרוּד” لزرع لك بستان ورود – “אשתול עבורך גן של ורדים”, של הזמר פוּאַד עַ’אזִי فؤاد غازي. הסיבה היא שמופיעים בו פנינים ואלמוגים.
פואד היה זמר שנולד בשנת 1955 בכפר ליד העיר חַמַאה בסוריה. בתחילת דרכו הוא שר בעיקר שירת חפלות עממית, בנצלו את קולו “ההררי” החזק, והוא היה אחד הזמרים הסוריים העממיים המפורסמים ביותר בשנות השמונים.
התפנית המקצועית בחייו באה בזכות השיר שיוצג כאן היום, אותו הלחין המלחין הסורי עַבְּדֶ אלְפַתַּאח סֻכַּר عبد الفتّاح سكّر. השיר זכה לפרסום רב ופואד כונה “מלך השירה העממית” ו”זמיר ההרים”.
בשנות התשעים הוא חזר להופיע רק בשמחות, אך מחלה בגרונו לקחה ממנו את יכולת השירה. הוא הלך לעולמו בדמשק בשנת 2011 לאחר שנכנע למחלת שרירים.
שימו לב לשני דברים בשיר:
הניב הוא סורי, באופן טבעי, והפנייה לאהובה היא בלשון נקבה, ולא בלשון זכר, כ”מקובל” בז’אנר…
ولزرع لك بستان ورود וּלַזְרַע לֶכּ בֻּסְתַאן וְרוּד
وشجرة صغيرة تفيّيكي וּשַגְ’רֶה צְעִ’ירֶה תְפַיִּיכִּי
ولأغزل لك من نور الشمس וּלַאעְ’זֶל לֶכּ מִן נוּרֶ אלשַּמְס
أسوارة وأحطّها بإيديكي אִסְוַארַה וּאַחֻטְּהַא בְּאִידֵיכִּי
אשתול עבורך גן של ורדים
ועץ קטן שיצל עליך
אשזור לך מאור השמש
צמיד שאענוד לידייך
ورح أجيب لك من أبعد بحر וּרַח אַגִ’יבּ לֶכּ מִן אַבְּעַד בַּחְר
أحلى درّة بلائيها אַחְלַא דֻרַּה בְּלַאאִיהַא
وأسرق لك من حول البدر וּאֶסְרֶק לֶכּ מִן חַוְלֶ אלְבַּדְר
أجمل نجمة وأخبّيها אַגְ’מַל נִגְ’מֶה וּאַחַ’בִּיהַא
אביא לך מהרחוק שבימים
את אם הפנינה היפה ביותר שאמצא
ואגנוב לך מסביב לירח
את הכוכב המרשים ביותר ואחביאו
وأعمّر لك بالعالي قصر וּאַעַמֶּר לֶכּ בִּאלְעַאלִי קַצְר
وع جناحاتي أودّيكي וּעַ גְ’נַאחַאתִי אַוַדִּיכִּי
ولأغزل لك من نور الشمس ולאע’זל לכ…
أسوارة أحطّها بإيديكي
אני אבנה לך בגבהים ארמון
ועל כנפיי אשא אותך
אשזור לך…
ولو بدّك لولو ومرجان וּלַוְ בִּדֶּכּ לוּלוּ וּמֻרְגַ’אן
رح أجيب لك خزنة بحالها רַח אַגִ’יבּ לֶכּ חַ’זְנֶה בְּחַאלְהַא
ولو بدّك طاقية الجان וּלַוְ בִּדֶּכּ טַאקְיֶתֶ אלְגַ’אן
ماني رح أقل لك لا لا لا מַאנִי רַח אַקִל לֶכּ לא לא לא
ואם תרצי פנינים ואלמוגים
אביא לך את האוצר כולו
ואם תרצי כובע מכשפים (?)
לא אגיד לך לא
ولو بدّك يا غصن البان וּלַוְ בִּדֶּכּ יַא עֻ’צְנֶ אלְבַּאן
جوّه عيوني بخبّيكي גֻ’וֶּה עְיוּנִי בְּחַ’בִּיכִּי
ولأغزل لك من نور الشمس ולאע’זל לכ…
أسوارة أحطّها بإيديكي
אם תרצי, ענף של עץ מורינגה (שלי. מוטיב חוזר בשירה הערבית)
בתוך עיניי אשימך/אחביאך (אות לאהבתו הרבה אליה)
אשזור לך…
يا حلوة بعيونك سرّ יַא חִלְוֶה בְּעֻיוּנֶכּ סִרּ
ساحِرني ومدوّبني סַאחֶרְנִי וּמְדַוַּבְּנִי
كلماتك أحلى من الدّرّ כִּלְמַאתֶכּ אַחְלַא מִנֶּ אלדִּרּ
وحبّك دوم مسهّرني וּחֻבֶּכּ דַוְםֶ מְסַהַּרְנִי
יפתי, בעיניך יש סוד
שכישף והֵמֵס אותי
מילותייך יפות מאם הפנינה
ואהבתך תמיד משאירה אותי ער בלילות
قُرِبك مُرّ وبُعْدك مر קֻרְבֶּכּ מֻרּ וּבֻּעְדֶכּ מֻרּ
ومرّ المرّ بعينيكي וּמֻרֶּ אלְמֻרּ בְּעַיְנֵיכִּי
ولأغزل لك من نور الشمس ולאע’זל לכ…
أسوارة أحطّها بإيديكي
קרבתך מרה וריחוקך מר
ומרירה המרירות בעינייך
אשזור לך…
(התרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=
והנה פוסט שהיה לנו מזמן בנושא:
השורש הערבי של היום – ל.א’.ל.א’ – מיוחד בכך שהוא מגזרת המרובעים, כלומר שורש בן ארבעה עיצורים (ולא שלושה, “כמקובל”), ולא רק זה; הוא מרובע עם שני עיצורים שחוזרים על עצמם (כמו בעברית גלגל, בלבל, גמגם, שרשר ועוד).
המילים הנפוצות ביותר עם השורש הזה הן:
* הפועל תַלַאְ’לַאַ’ تلألأ בבניין החמישי – נצנץ, זרח, קָרַן (כוכב, וגם דברים אחרים, כמו אש או פָּנים)
* לֻאְ’לֻאַ’ה لؤلؤة וברבים לֻאְ’לֻא’ لؤلؤ או לַאַאלִא’ لآلئ – פנינה, מרגלית
אה! זה שם מוכר! לא’לא’, שהפך במדוברת ל- לוּלוּ! לולו זה פנינה! ויש גם משפחה ממוצא מרוקאי בן לולו, או במילה אחת: בלולו.
לולו זה שם של בחורה.
איך לא’לא’ הפך ל- לולו? לתופעה קוראים בערבית תַחְ’פִיףֶ אלְהַמְזַה.
המזה היא בעצם אלף ערבית אמיתית. עיצור גרוני גאה (סותם סדקי, בשפת המדע). בערבית מדוברת במקרים רבים מעדיפים לוותר עליה ו”להחלישה” (תח’פיף – להפוך משהו ל- חַ’פיף, קל): אם הצליל בסביבת האלף הוא a – היא תהפוך לאלף נחה. אם הוא i – היא תהפוך ליוד נחה, ואם הוא u, כמו במקרה של היום – היא תהפוך ל- וו נחה: לֻא’לֻא’ –> לוּלוּ.
מקווה שזה לא היה יותר מדי סינית (אלא רק ערבית בצורותיה הספרותית והמדוברת).
שיהיה יום נהדר, ושבוע מצוין,
ימאמה, שלו ורני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top