קיטר

קיטר
פעליםLeave a Comment on קיטר

קיטר

קיטר

פורסם לראשונה ב- 18.10.20

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום היא –
וַלְוַל وَلْوَل – קיטר, התלונן, “יילל”; ייבב; צרח, צווח; נהם (זאב)
לשמיעה:

המילון הערבי “אלמעאני” מתייחס לפועל בעיקר בצורת הנקבה, כלומר לשיטתו זהו פועל שמאפיין בעיקר נשים.
בחרתי במילת היום שכן היא מופיעה בבדיחה הבאה:
عاد من العمل إلى البيت
استحمّ وشخّص وجلس إلى طاولة السّفرة مع زوجته لتناول الغداء
بعد لقمتين التفت لها وقال: طبخك اليوم ما له طعم
قامت بهدوء واتّصلت مكالمة وعادت.
עאד מן אלעמל אלא אלבית
אסתחמ ושח’צ וג’לס אלא טאולת אלספרה מע זוג’תה לתנאול אלע’דאא’
בעד לקמתין אלתפת להא וקאל: טבח’כ אליום מא לה טעם
קאמת בהדוא’ ואתצלת מכאלמה ועאדת.
بعد ربع ساعة حضر فريق الكورونا مع سيّارة الإسعاف وجرّوه وهو يولول وينفي
قالوا له: يا سيدي زوجتك بلغت عن فقدان حاسّة التّذوّق عندك وهيدي علامة أكيدة للكورونا
בעד רבע סאעה חצ’ר פריק אלכורונא מע סיארת אלאסעאף וג’וה והו יולול וינפי
קאלוא לה: יא סידי, זוג’תכ בלע’ת ען פקדאן חאסת אלתד’וק ענדכ והידי עלאמה אכידה ללכורונא
الخلاصة:
אלח’לאצה:
* كوووول وانت ساكت بدون انتقادات سلبيّة
يا تمدح أكل مرتك وتقول لها: يعطيكِ العافية
يا فريق الكورونا بيتولّى الموضوع
כווווול ואנת סאכת בדון אנתקאדאת סלביה
יא תמדח אכל מרתכ ותקול להא: יעטיכ אלעאפיה
יא פריק אלכורונא ביתולא אלמוצ’וע
הוא חזר מהעבודה הביתה
התקלח, החליף בגדים והתיישב ליד שולחן האוכל עם אשתו כדי לאכול ארוחת צהריים (כך במקור)
לאחר שני ביסים הוא פנה אליה ואמר: לבישול שלך היום אין טעם
היא קמה בשקט, קיימה שיחת טלפון וחזרה.
לאחר רבע שעה הגיע צוות הקורונה עם אמבולנס. הם גררו אותו בעודו זועק, מוחה ומכחיש
אמרו לו: אדוני, אשתך הודיעה שאיבדת את חוש הטעם, וזהו סימן ודאי לקורונה
סיכומו של עניין:
תאכל בשקט ללא ביקורות שליליות.
תשבח את האוכל של אשתך ותגיד לה: תהיי בריאה!
וָלא – צוות הקורונה ייקח את העניין לידיו
=-=-=-=-=-=-=
לפני שנים רבות התפרסם אצלנו הפוסט הבא:
אֶללֵּיל יִחְ’פִי אלְוֵיל اللّيل يخفي الويل – הלילה מסתיר את האסונות
לשמיעה:

לֶיל – שם קיבוצי, כלומר לילה באופן כללי, בניגוד לשעות היום.
אם מדברים על לילה אחד, ספציפי, מוסיפים תא מרבוטה, והיא מקבילה לה”א הנקבה בעברית.
וכך קיבלנו לֶילֶה ليلة, שזה לילה, וברבים: לַיַאלִי ليالي.
אם כלתום שרה בשירה הנצחי אנת עמרי:
אֶללַּיַאלִי אלְחִלְוַה, וֶאלשּוֹק, וִאלְמַחַבַּה
מִן זַמַאן וֶאלְקַלְבִּ שַאיִלְהֹמ עַשַאנַכּ
اللّيالي الحلوة والشّوق والمحبّة
من زمان والقلب شايلهم عشانك
הלילות היפים, והגעגוע, והאהבה
מזמן הלב נושא אותם למענך.
הפועל חַ’פַא خفى פירושו הסתיר. הפועל הזה דו-משמעי במדוברת; כשהוא משמש בבניין הראשון, הוא משמש כפועל עומד (פועל ללא השלמת מושא, כמו נכנס בעברית), ופירושו: נסתר, נעלם (יבוטא גם חִ’פִי خفي).
אולם מכיוון שבערבית מדוברת הבניין הרביעי האקטיבי/הגורם אינו קיים (כלומר הבניין שמקביל לבניין הפעיל בעברית, להוציא מקרים חריגים של פעלים במשלב לשוני גבוה) הרי שצריך לשים לב שכאן, בביטוי הזה, המשמעות של הפועל היא של הבניין הרביעי: הסתיר (בספרותית אַחְ’פַא أخفى).
ההקבלה לעברית ברורה: השורש ח.פ.ה, לחפות, חיפוי, כלומר לכסות.
ויל – צרה, אסון. כאשר מופיעה לפני המילה יא הקריאה: יַא וֶילִי! يا ويلي המשמעות היא “אוי ואבוי!!!”, ומשמעות זו נכנסה גם לסלנג העברי, אם כי לפעמים אומרים יא וילי דווקא על דברים טובים, או כשמשתאים ממשהו.
=-=-=
וגם התפרסם אצלנו הפוסט הבא:
ולי עלא קאמתכ
=-=-=-=-=-=
בכל מקרה, ולול ו- ויל קשורים זה לזה.
השורש הערבי המרובע ו.ל.ו.ל עוסק בקיטורים ובזעקות למיניהם.
ולא צריך להיות בלשן דגול כדי להבין שמדובר פה באונומטופיאה: מילה המחקה את הצליל בטבע/במציאות.
אגב, הידעתם? לקטר בסלנג בעברית (לא הפועל העוסק בקטורת) בא מיידיש: קוטר הוא חתול זכר, שעושה קולות יבבה וקיטור…
אומר בנושא ויקימילון:
“קוּטֶר
[סלנג] בכיָן, מי שמרבה להתלונן.
גיזרון
מיידיש: קאָטער, מגרמנית: Kater, חתול ממין זכר (זה שמיילל)”.
=-=
* הפועל וַלְוַל وَلْوَل על דרך הבניין השני – קיטר, התלונן, “יילל”; ייבב; צרח, צווח; נהם (זאב)
* וַלְוַלַה وَلْوَلة או וַלְוַאל وَلْوَال, בצורות שם הפעולה/מצדר של הבניין – “קיטור”, צווחה, צרחה, בכי, יבבה
=-=-=-=
השורש הערבי ו.י.ל (בגזרת פ”ו-ע”י), שגם הוא אונומטופיאי, עוסק בקריאות הפתעה וצער:
* וֵיל ويل במדוברת, וַיְל בספרותית – צרה, אסון; קריאת הפתעה, אוי ואבוי!
* וַיְלַה ويلة וברבים וַיְלַאת ويلات, בצורת הנקבה בספרותית – אסון (אחד), פגע (אחד), צרה (אחת)
* וַיְלַאתֶ אלְחַרַבּ ويلات الحرب – אסונות/פגעי המלחמה
* הפועל וַיַּל ويّل בבניין השני, שהוא ככל הנראה גזור-שם (דנומינטיבי; נוצר משם העצם ויל) – הזכיר ל- את הצרות והמצוקות
* הפועל הספרותי תַוַאיַלוּא توايلوا בבניין השישי – קיללו אלו את אלו
* יַא וֶיל! يا ويل; יַא וֶילִי! يا ويلي – אוי ואבוי!!!, אוי ואבוי לי
* וַיְל עַלַיְכַּ, בספרותית – ארור אתה!
* יַא וֶילִי עַלֵיכּ! يا ويلي عليك – אוי לך, אני מרחם עליך, איזה מסכן אתה! (לעיתים גם במובן ההפוך, ה”מחמיא”)
* יַא וֶילַכּ מִן- يا ويلك من- – אוי לך מ-, אתה כבר תקבל מנה!
* שַאפֶ אלְוֵיל شاف الويل – סבל מאוד, הרבה לסבול (מיל’: ראה את האסון)
* חַאלְתֹה בִּאלְוֵיל حالته بالويل – מצבו גרוע, “על הפנים”
* יַא בַּחְ’ת מִין בַּכַּّאנִי וּבַּכַּّא אֶלנַּאס עַלַיּ, וּיַא וֵיל מִין צַּ’חַּכְּנִי וּצַ’חַּכֶּ אלנַּאס עַלַיּ يا بخت مين بكّاني وبكّى النّاس عليّ ويا ويل مين ضحّكني وضحّك النّاس عليّ – מי שנוהג בי בקשיחות אבל לטובתי עדיף על מי שנוהג בי ברכות אבל לרעתי; עדיף מי שנוזף בי, אומר את האמת בפנים וגורם לצער על פני מי שמשבח בלי הצדקה (מיל’: אשריו של מי שגרם לי לבכות וגרם לאנשים לבכות עלי, ואוי לו למי שהצחיק אותי והצחיק את האנשים לגביי)
=-=-=
ואם הזכרנו את ולול ו- ויל,
חייבים להזכיר את המבע האקסטרה-לינגוויסטי (חוץ לשוני; דהיינו קול, צליל או רצף צלילים, שאינם חלק מהדקדוק הסדור של שפה נתונה, אך מכילים בתוכם משמעות המובנת למאזין) הבא:
וַל! ول!
או:
וַל וַל וַל וַל וַל! ول ول ول ول ول ول!
זהו מבע שנאמר לרוב על-ידי נשים, ותרגומו: מה?!?!, מה זה?, מה זה היה צריך להיות?!; ברור!; איזה יופי, איזה דבר!
ולשיטתי אין קשר הכרחי לביטוי “התקני”: וַלַוְ! ولو! – כמובן!
=-=-=-=
התמונה לקוחה מהדף

צרות בהייטק – הקבוצה
שיהיה יום מצוין ושבוע טוב,
ימאמה, שלו ורני
ערביט

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top