קנה

קנה
פעליםLeave a Comment on קנה

קנה

קנה

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.
אז מילת היום היא –
אִשְתַרַא اِشْتَرَى – קנה; מכר (לא בשימוש)
ימאמה מבטאת: שְתַרַא
משה שלח לי סרטון מחשבון טיקטוק:
aliarisheq
Alia Risheq
לעַאלְיַה רִשֶק יש כמעט 300,00 עוקבים. היא חברונית, והיא כותבת על עצמה:
شكرا للتواصل الاجتماعي بنتسلى ????
תודה לרשתות החברתיות, אנו נהנים/משתעשעים
הסרטון פורסם ב- 23.1.24.
תחיאתי.
קצת אליום קצה ע’ריבה ע’יר ען כל אלקצץ.
הד’א מרה ואחד אג’א עלא ביתה בעד 37 סנה זואג’. אג’א להא: יא מרה, אנא בדי אתזוג’ סכרתירתי. מעאכי ת’לת’ איאם תאח’די אע’ראצ’כ ותטלעי מן אלבית.
הדי תטלעת תפאג’את, קאלת לה: אוכי.
ואללה אול יום צ’בת האלשנט, ת’אני יום צ’בת אללי בדהא איאה, ת’אלת’ יום רג’עת ג’אבת סמכ וג’מברי וסיפוד, הדי דוג’תה(?) כלה. ואג’ת ג’אבתה עלא אלבית, טבח’תה ואכלת ואנבסטת, ואללי זאד וין חטתה? ג’אבת, אלתח’ת מש ביכון פיה באיב היכ? דחשת אללי זאד מן אלסמכ פי אלבאיב תבע אלתח’ת. ואלבראדי בתכון מעלקה, ברצ’ו עבתהם כלהם סמכ.
ואג’א זוג’הא קאל להא, קאלת לה: מברוכ עליכ אלערוס. נאולתה אלמפתאח וטלעת מן אלדאר.
הלק בעד אסבועין ת’לאת’ה צאר ריחת האלבית אשי מש טביעי. ריחת זנח’ה, ריחת וסח’, אנהם יקדרוא ינט’פוא אלבית, אנה יקדרוא יבעדוא האלריחה ען אלבית מא קדרוא. כד’א שרכת תנט’יף, תעקים, כד’א, אלשע’אלה הרבת מן אלבית. קאלת: אנא בציר מריצ’ה מן ריחת האלבית.
שו בדהם יעמלוא, שו בדהם יסווא? חאולוא יביעוה, ברצ’ו מא קדרוש יביעוה.
פשו עמלוא? ראחוא אסתאג’רוא בית בין מא יקדרוא ידברוהא ללדאר הדי.
פאג’ת הי בעד שהרין ת’לאת’ה, אללה אעלם, אתצלת פיה, קאלת לה: אנא אשתקת לביתי, חאבה ארוח אתפרג’ עליה.
קאל להא: שו ראיכ תשתריה? קאלת לה: אנת מא בעתוש להלק? מא דאמכ סכנת פי בית ת’אני. קאל להא: לא, מא קדרתש אביעה לאנה פש חדא בישם האלריחה וקאדר יח’ש אלבית אצלן. מן יום מא טלעתי מן האלבית והו חאלתה חאלה, ריחתה לא תצר(?) לאי אנסאן כאן ביקדר יקעד פי היכ ביות, ריחתהם טאלעה. שו ראיכ תשתריה? קאלת לה: בשתריה, בס אנא מעיש מצארי כתיר. קאל להא: בעטיכי איאה מת’לן, הו במית אלף, בעטיכי איאה בעשרין אלף. קאלת לה: אנא קאבלה.
ואללה, כתבוא האלאוראק, אח’דת אלמפתאח וטלעת עלא ביתהא.
קאמת, כבת כל אלאשיאא’ אללי כאנת דחשתהם וג’דדת ביתהא וקעדת פי ביתהא, סת מכרמה מא עמלת אי שי.
ואלמת’ל הד’א שו ביקול: אנ כידהנ עט’ים.
יעני פי חדא ביח’טר פי באלה הדי אלאשיאא’? אההההה
פי חדא ביח’טר עלא באלה היכ שי?
אלמהם, האי קצה קריתהא, ואללה חבית אקול לכם איאהא, ותתמסוא ותתצבחוא בח’יר.
אללה יהדי אלבאל עלא אלג’מיע. אללה מעאכם.
تحيّاتي.
قصّة اليوم قصّة غريبة غير عن كلّ القصص.
هذا مرّة واحد اجا على بيته بعد ٣٧ سنة زواج. اجا لها: يا مرة، أنا بدّي أتزوّج سكرتيرتي. معاكي ثلث ايّام تاخدي اغراضك وتطلعي من البيت.
هدي تطلّعت تفاجأت، قالت له: اوكي.
والله أوّل يوم ضبّت هالشّنط، ثاني يوم ضّبت اللي بدّها ايّاه، ثالث يوم رجعت جابت سمك وجمبري وسيفود، هدي دوجته(؟) كلّه. واجت جابته على البيت، طبخته وأكلت وانبسطت، واللي زاد وين حطته؟ جابت، التّخت مش بيكون فيه بايب هيك؟ دحشت اللي زاد من السّمك في البايب تبع التّخت. والبرادي بتكون معلّقة، برضو عبّتهم كلهم سمك.
واجا زوجها قال لها، قالت له: مبروك عليك العروس. ناولته المفتاح وطلعت من الدّار.
هلّق بعد أسبوعين ثلاثة صار ريحة هالبيت اشي مش طبيعي. ريحة زنخة، ريحة وسخ، إنّهم يقدروا ينظّفوا البيت، إنّه يقدروا يبعدوا هالرّيحة عن البيت ما قدروا. كذا شركة تنظيف، تعقيم، كذا، الشّغّالة هربت من البيت. قالت: أنا بصير مريضة من ريحة هالبيت.
شو بدّهم يعملوا، شو بدّهم يسوّوا؟ حاولوا يبيعوه، برضو ما قدروش يبيعوه.
فشو عملوا؟ راحوا استأجروا بيت بين ما يقدروا يدبّروها للدّار هدي.
فاجت هي بعد شهرين ثلاثة، الله أعلم، اتّصلت فيه، قالت له: أنا اشتقت لبيتي، حابّة أروح أتفرّج عليه.
قال لها: شو رأيك تشتريه؟ قالت له: انت ما بعتوش لهلّق؟ ما دامك سكنت في بيت ثاني. قال لها: لا، ما قدرتش أبيعه لأنّه فش حدا بيشمّ هالرّيحة وقادر يخشّ البيت أصلًا. من يوم ما طلعتي من هالبيت وهو حالته حالة، ريحته لا تصر(؟) لأيّ إنسان كان بيقدر يقعد في هيك بيوت، ريحتهم طالعة. شو رأيك تشتريه؟ قالت له: بشتريه، بس أنا معيش مصاري كتير. قال لها: بعطيكي ايّاه مثلًا، هو بمية ألف، بعطيكي ايّاه بعشرين ألف. قالت له: أنا قابلة.
والله، كتبوا هالاوراق، أخدت المفتاح وطلعت على بيتها.
قامت، كبّت كلّ الأشياء اللي كانت دحشتهم وجدّدت بيتها وقعدت في بيتها، ستّ مكرّمة ما عملت أيّ شي.
والمثل هذا شو بيقول: إنّ كيدهنّ عظيم.
يعني في حدا بيخطر في باله هدي الأشياء؟ اههههه
في حدا بيخطر على باله هيك شي؟
المهمّ، هاي قصّة قريتها، والله حبّيت أقول لكم ايّاها، وتتمسّوا وتتصبّحوا بخير.
الله يهدّي البال على الجميع. الله معاكم.
ברכותיי.
הסיפור של היום הוא סיפור שונה מכל הסיפורים.
פעם אחת מישהו בא לביתו לאחר 37 שנות נישואים. הוא אמר (לאשתו): אישה, אני רוצה להתחתן עם המזכירה שלי. יש לך שלושה ימים לקחת את החפצים שלך ולצאת מהבית.
היא הביטה מופתעת, אך אמרה לו: בסדר.
ביום הראשון היא ארגנה/סידרה את התיקים, ביום השני היא ארגנה את מה שרצתה, ביום השלישי היא חזרה והביאה דגים, שרימפס ומאכלי ים, והיא ערבבה(?) את הכול. הביאה אותם הביתה, בישלה אותם, אכלה ונהנתה, ואת מה שנותר איפה היא שמה? מתחת למיטה אין הרי צינור? היא תחבה את הדגים שנשארו לצינור של המיטה. והווילונות התלויים, גם אותם היא מילאה בדגים (הכוונה את המוט שלהם).
בעלה הגיע והיא אמרה לו: מזל טוב על הכלה שלך. היא מסרה לו את המפתח ויצאה מהבית.
לאחר שבועיים-שלושה הריח בבית הפך בלתי נסבל. ריח מצחין, ריח של לכלוך. הם לא הצליחו לנקות את הבית, לא הצליחו להרחיק את הריח מהבית. חברת ניקיון, חיטוי, העוזרת ברחה מהבית. היא אמרה: אני אהיה חולה מהריח של הבית.
מה הם יעשו? הם ניסו למכור אותו, אך לא הצליחו למכור אותו.
אז מה הם עשו? הם שכרו בית עד שיצליחו לסדר את הבית הזה.
היא הגיעה אחרי חודשיים-שלושה, האל יודע כמה, היא התקשרה אליו ואמרה לו: התגעגעתי לבית שלי, אני רוצה לבוא לראות אותו.
הוא אמר לה: מה דעתך לקנות אותו? היא ענתה לו: עדיין לא מכרת אותו? הרי אתה גר בבית אחר. אמר לה: לא, לא הצלחתי למכור אותו כי כל מי שמריח את הריח הזה אינו יכול להיכנס לבית. מהיום בו עזבת את הבית המצב שלו על הפנים, הריח שלו … לאף אדם לגור בבתים כאלו, שהריח שלהם מצחין. מה דעתך לקנות אותו? ענתה לו: אני אקנה אותו, אבל אין לי הרבה כסף. אמר לה: השווי שלו מאה אלף, אבל אתן לך אותו בעשרים אלף. אמרה לו: אני מסכימה.
הם כתבו את המסמכים, היא לקחה את המפתח והלכה לביתה.
היא זרקה את כל הדברים שהיא תחבה, היא חידשה את ביתה וגרה בו, אישה מכובדת שלא עשתה מאומה.
ומה אומר הפתגם? אכן תחבולותיהן נפתלות*.
מישהו היה מעלה על דעתו לעשות דברים כאלה? חחחחחח
יש מישהו שהיה מעלה על דעתו דבר כזה?
בקיצור, זה סיפור שקראתי ורציתי לספר לכם אותו, שיהיה לכם ערב או בוקר טוב.
שאלוהים יביא מנוחה לכולם, אלוהים אתכם.
* אין מדובר בפתגם כי אם בפסוק קוראני:
فَلَمَّا رَأَىٰ قَمِيصَهُ قُدَّ مِن دُبُرٍ قَالَ إِنَّهُ مِن كَيْدِكُنَّ ۖ إِنَّ كَيْدَكُنَّ عَظِيمٌ
כאשר ראה (פוטיפר, בעלה של זוליח’ה) כי כותנתו קרועה מאחור, אמר, זוהי תחבולתכן, ואכן תחבולותיכן נפתלות הן
סורת יוסף (12), פסוק 28 (תרגום ופרשנות רובין)
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=-=-=
בעבר הרחוק פרסמנו את הדברים הבאים:
בפוסט הזה נעסוק באַלִף מַקְצוּרַה (אלף מקוצרת) ى.
אבל קודם כל – מילת היום:
אִשְתַרַא اشترى – קנה
זהו פועל בבניין השמיני, שהשורש שלו הוא ש.ר.י., שורש שעוסק בערבית בעיקר בענייני קניה ורכש. אגב, הוא משמש גם במדוברת וגם בספרותית (הפועל מכר בערבית הוא בַּאע باع).
זוכרים שאמרנו פה לא פעם, שהבניין הראשון והשמיני בערבית זהים במשמעותם פעמים רבות? אז שם הפעולה של הפועל הזה הוא מהבניין הראשון, כאשר הפועל עצמו בבניין הראשון מעט פחות בשימוש:
שִרַאא’ شراء – קנייה
בלי קשר, מילה חשובה אחרת מהשורש הזה היא:
שַרְַיאן شريان וברבים שַרַאיִין شرايين – עורק (כלי דם)
-0-0-0-0-
עכשיו כמה מילים על האות עצמה:
אלף (במלעיל) מקצורה, כמו תאא’ מרבוטה ة, היא אות שתופיע אך ורק בסוף מילה, תמיד אחרי תנועת פתחה.
היא נראית כמו יוד/יאא’ סופית, אך ללא הנקודות הדיאקריטיות (מבחינות) מתחתיה.
לפני שנמשיך – כמה שניות על גזרת ל”י.
גזרות? זוכרים? לא של פרעה ולא של אנטיוכוס. גְּזָרוֹת, מלשון גִּזְרָה (ולא גְּזֵרוֹת מלשון גְּזֵרָה, אם כי יש מוצאים ביניהן קשר).
השורשים בשפות השמיות מחולקים לפי מאפייניהם. אם שלוש אותיות (עיצורים) השורש חזקות ואינן משתנות לכל אורך נטיית השמות והפעלים, מדובר בגזרת השלמים, למשל ש.מ.ר, ד.ב.ר ו… גם ג.ז.ר.
אולם אם יש לנו אותיות רגישות בשורש, כמו אותיות אהו”י, מתחילות הבעיות.
יש כמה גזרות נוספות (שנקראות גזרות עלולות, שזה בעצם חולות, שכן משהו בהן “פגום”), אך אני רוצה להתייחס – הכי בקצרה – לגזרה הכי מורכבת ובעייתית בערבית (וגם בעברית): גזרת ל”י (אות השורש האחרונה היא יוד), ובשמה המלא: נָחֵי ל”ו-ל”י. למה נחי-? כי אלו אותיות נחות ולא עיצורים. למה ל”ו? כי בסופו של דבר, ההתנהגות של פעלים המסתיימים ביוד (רובם של המקרים) או בוו (פחות מקרים) די זהה. יש שינויים, אך לא ניכנס אליהם כעת.
בעברית קוראים לגזרה ל”ה-ל”י, וזאת מכיוון שיש מופעים בהם רואים הא בסוף המילה.
דוגמאות? השורשים ק.נ.י, ב.כ.י, ר.א.י, פ.נ.י, ח.ז.י ועוד ועוד ועוד. כשהשורשים האלה מופיעים בעברית בצורת הפועל בעבר נסתר, רואים ה”א בסופם:
קנה, בכה, ראה, פנה, חזה. אולם ברגע שהפועל נוטה בגופים השונים – חוזרת היוד המקורית: קניתי, בכית, ראינו וכו’.
בעתיד, בציווי ובצורות הבינוני הפועל יש הא: אקנה, תבכה, פְּנה!, חוזה, רואה וכו’ (בבינוני הפעול חוזרת היוד: חזוי, ראוי).
בערבית צורות הפועל בזמן עבר נסתר נגמרות באות של היום: אלף מקצורה. היא אינה נשמעת, כמו אלף נחה, או כמו ההא שמסיימת את הפעלים האלה בעברית, וכשמטים אותה היא תחזור להיות יוד. זו גם הסיבה שהיא נראית כמו יוד, סופית, אך ללא הנקודות.
רַמַא رمى – זרק (רמה) בעבר נסתר. אבל: אַנַא רַמֵית (בספרותית: רַמַיְתֻ) أنا رميت – אני זרקתי (או יריתי, בהקשרים מסוימים).
בַּכַּא بكى – בכה, אבל: לֵיש בַּכֵּית? ليش بكيت؟ – למה בכיתָ?
אִשְתַרַא اشترى – קנה. אבל: אִשְתַרֵינַא בֵּיתֶ גְ’דִיד – קנינו בית חדש.
האלף המקצורה תופיע גם בסוף שמות עצם מאותה גזרה. פגשנו פה מזמן את מֻסְתַשְפַא مستشفى, בית חולים (צורת הבינוני הפעול של הבניין העשירי של השורש ש.פ.י. בעברית שפיות היא עניין נפשי, בערבית השורש קשור לבריאות באופן כללי, גם של הגוף, וגם פגשנו פה לא מזמן את שִפַאא’ شفاء, בריאות. המזה מרחפת היא גם מאפיין של הגזרה, אך לא ניכנס לזה. גם ככה הפוסט היום מאבד חצי מהקוראים עם כל שורה נוספת…).
כאשר מוסיפים לפועל שמסתיים באלף מקצורה כינוי מושא חבור, האלף המקצורה תהפוך לאלף רגילה: בַּנַאהֻ بناه – בנה אותו
ומילה אחרונה: יש כמה מילים, בהן האלף המקצורה אינה אות שורש אלא מתווספת למילה, ואז היא בעצם כמו תאא’ מרבוטה, מסמלת לנו שהשם הוא ממין נקבה. דוגמאות? בֻּשְרַא بشرى (בשורה), פַתְוַא فتوى (פסק הלכה).
=-=-=-=-=-=
תוספות עדכניות:
השורש ש.ר.י עוסק בעיקר בקניה, אך גם במכירה (לא בשימוש), ממש תמונת ראי של השורש ב.י.ע, שעוסק במכירה, אך גם בקנייה (לא בשימוש).
* הפועל שַרַא شرى בבניין הראשון – קנה; מכר
* הפועל שַרִיַ شَرِيَ גם בבניין הראשון אך במשקל אחר – הגזים, היה קיצוני; המשיך; החמיר, התעצם
* שַרְוַה شروة וברבים שרואת شروات, במדוברת גם שַרְיַה شرية וברבים שריאת شريات, כמו שִרַאא’, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – קניה, עסקה
* שַארִי شاري (שַארִן شارٍ) וברבים שֻרַאה شُراة, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – קונה
* הפועל שַרַּא شرّى בבניין השני – פרש את- בשמש לייבוש
* הפועל שַארַא شارى בבניין השלישי – התמקח עם-
* מֻשְתַרִי مشتري (מֻשְתַרִן مشترٍ) וברבים מֻשְתַרִין مشترين, בצורת הבינוני הפועל של הבניין השמיני – קונה, רוכש; לקוח
* אַלְמֻשְתַרִי المُشْتَرِي – כוכב צדק. משמעות השם היא מי שמתעצם ודבק במהלכו, מתמיד בו ללא לאות וללא הפסקה
* מֻשְתַרַיַאת مشتريات, בצורת הבינוני הפעול רבות – קניות; רֶכֶש
* סִעְרֶ אלשִּרַאא’ سعر الشّراء – מחי הקרן
* קֻוַּתֶ אלשִּרַאא’ قوّة الشّراء – כוח הקניה
* אִשְתַרַא סַמַכּ פִי מַיַּה اشترى سمك في ميّة – קנה חתול בשק (מיל’: קנה דגים במים)
* בַּאע וּאשְתַרַא פִיה باع واشترى فيه – עשה בו כרצונו (מיל’: מכר אותו וקנה אותו)
* יִשְתְרִינַא אַנַא וּאנְתֶ يشترينا أنا وانت – הוא עשיר מאוד (מיל’: הוא [יכול] לקנות אותי ואותך)
* יְבִּיעְנַא וּיִשְתְרִינַא يبيعنا ويشترينا – הוא פיקח מאוד (הוא מוכר וקונה אותנו)
הוסיף לנו יובל ברגר:
אבוי אללי באעני וג’וזי אללי אשתראני ابوي اللي باعني وجوزي اللي اشتراني – אבי הוא זה שמכר אותי ובעלי הוא זה שקנה אותי – נאמנותה של אישה עוברת ממשפחתה למשפחת בעלה
צילום: Eduardo Soares
זה היה הפוסט ה- 2,433 שלנו.
שיהיה יום מצוין ושבוע טוב,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

🤞 הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

0 0 votes
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest

0 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
Back To Top
0
Would love your thoughts, please comment.x