רעידת אדמה

רעידת אדמה
פעלים שמות עצם (מוחשיים)Leave a Comment on רעידת אדמה

רעידת אדמה

רעידת אדמה

פורסם לראשונה ב- 17.5.20

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא @Maayan Gal.
אז מילת היום היא –
זִלְזַאל زِلْزَال וברבים זַלַאזֶל زلازل – רעידת אדמה; אסון, קושי, מצב חמור
לשמיעה:

רגע, לפני שאתם צועקים: רעידת אדמה היא גם הַזַּה אַרְצִ’יַּה هزّة أرضيّة
השורש הערבי הספרותי המרובע ז.ל.ז.ל עוסק בזעזועים ורעידות אדמה, וכתוצאה מכך, באופן טבעי, בבהלה ופחד:
* הפועל זַלְזַלַ زلزل על דרך הבניין השני – זעזע, נדנד; הבהיל, הפחיד
* זַלְזַלַה زلزلة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – רעידת אדמה, רעש, זעזוע
* הפועל תַזַלְזַלַ تزلزل על דרך הבניין החמישי – הזדעזע, רעד
* אַלְאַדִלַּה אֶלזִּלְזַאלִיַּה الأدلّة الزّلزاليّة – סימנים סיסמיים המעידים על התקרבות רעידת אדמה
הקוראים הוותיקים שלנו כבר יודעים שקיים קשר הדוק בין שורשים מרובעים שצורתם הכפלה של שני עיצורים (משקל פעפע או פלפל) ובין גזרת הכפולים.
אז הנה, באופן לא מפתיע, שורש ספרותי-לא-שימושי נוסף:
* הפועל זַלַּ زلّ בבניין הראשון – החליק, מעד
* זַלַּה زَلَّة וברבים זַלַּאת زَلَّات, בצורת שם הפעולה של הבניין – מעידת רגל; משגה, עבירה
* זַלַּת קַלַם زَلَّة قلم – פליטת קולמוס
* זַלַּת לִסַאן زَلَّة لِسَان – פליטת פה
* הפועל אַזַלַּ أزلّ בבניין הרביעי – גרם שימעד, הכשיל, הפיל
* זַלַל زَلَل או זֻלּ زُلّ – מקום ממעיד
* מַזַלַּה مزلّة – מקום מעידה, מקום מכשלה, החלקה ונפילה
באופן די מפתיע, שני השורשים הערביים שהוצגו כאן היום אינם קשורים לשורשים העבריים הזהים להם: ז.ל.ז.ל העוסק בזלזול בזולת ו- ז.ל.ל העוסק בזלילה של אוכל.
ואז כתב בתגובות הקורא @יאיר גולד:
“ההשערה היא שהמלה זלזל בעברית מקראית (צנח לו זלזל – ביאליק. במקרא מופיעה רק בריבוי כמלה יחידאית) – ענף דק של שיח הגפן – מקורה בשורש ז.ל.ל במשמעות של ניער (ענף שמנוער)”.
וקוראים נוספים הזכירו לי גם כן את השיר הכה-מפורסם של ביאליק (נא לקרוא בהגייה אשכנזית, מלעילית):
צנח לו זלזל
צָנַח לוֹ זַלְזַל עַל־גָּדֵר וַיָּנֹם –
כֹּה יָשֵׁן אָנֹכִי:
נָשַׁל הַפְּרִי – וּמַה־לִּי וּלְגִזְעִי,
וּמַה־לִּי וּלְשׁוֹכִי?
נָשַׁל הַפְּרִי, הַפֶּרַח כְּבָר נִשְׁכָּח –
שָׂרְדוּ הֶעָלִים –
יִרְגַּז יוֹם אֶחָד הַסַּעַר – וְנָפְלוּ
אַרְצָה חֲלָלִים.
אַחַר – וְנִמְשְׁכוּ לֵילוֹת הַזְּוָעָה,
לֹא מְנוּחָה וּשְׁנָת־לִי,
בָּדָד אֶתְחַבֵּט בָּאֹפֶל וַאֲרַצֵּץ
רֹאשִׁי אֶל־כָּתְלִי.
וְשׁוּב יִפְרַח אָבִיב, וְאָנֹכִי לְבַדִּי
עַל־גִּזְעִי אֶתָּלֶה –
שַׁרְבִיט קֵרֵחַ, לֹא צִיץ לוֹ וָפֶרַח,
לֹא־פְרִי וְלֹא־עָלֶה.
=-=-=-=
בואו נכיר את אחת הסורות (הפרקים) הקצרות המפורסמות יותר בקוראן, שכל תלמיד מגמת מזרחנות בתיכון ישראלי (יהודי) לומד.
הסורה עוסקת במה שיקרה ביום הדין, הוא יום תחיית המתים, והיא מחזירה אותי אישית 33 שנים אחורה לימיי בתיכון:
סורתֶ אלזַּלְזַלַה – רעש האדמה:
إِذَا زُلْزِلَتِ الْأَرْضُ زِلْزَالَهَا
وَأَخْرَجَتِ الْأَرْضُ أَثْقَالَهَا
وَقَالَ الْإِنسَانُ مَا لَهَا
يَوْمَئِذٍ تُحَدِّثُ أَخْبَارَهَا
بِأَنَّ رَبَّكَ أَوْحَى لَهَا
يَوْمَئِذٍ يَصْدُرُ النَّاسُ أَشْتَاتًا لِّيُرَوْا أَعْمَالَهُمْ
فَمَن يَعْمَلْ مِثْقَالَ ذَرَّةٍ خَيْرًا يَرَهُ
وَمَن يَعْمَلْ مِثْقَالَ ذَرَّةٍ شَرًّا يَرَهُ
ברעוש הארץ את רעשה
ופלוט הארץ את קרביה
ובאמור האדם, מה היה לה?
ביום ההוא היא תספר את סיפורה (כלומר סיפור מעשי האנשים שחיו עליה),
כי כך הורה לה ריבונך
ביום ההוא (יום הדין) יצאו האנשים קבוצות קבוצות (צדיקים ורשעים בנפרד), למען יוצגו מעשיהם בפניהם:
כל העושה טוב, ולו כמשקל גרגיר, יחזה בו (בשכרו עליו)
וכל העושה רע, ולו כמשקל גרגיר, בו יחזה.
(תרגום ופרשנות: קוראן רובין)
בפסוק הראשון מופיעה צורת הסביל של הפועל עם מַפְעוּל מֻטְלַק (מושא פנימי).
=-=-=-=-=
המיליטנטים מביניכם ודאי שמעו על:
“זלזאל (בפרסית. מערבית: زلزال, ופירושו: “רעידת אדמה”) היא רקטה ארטילרית מתוצרת משרד ההגנה האיראני. הרקטה מסוגלת להגיע לטווחים שבין 120 ל-160 קילומטרים (זלזאל 1), 210 ק”מ (זלזאל 2), או כ-250 ק”מ (זלזאל 3), בעלת ראש קרב של 400-600 ק”ג. הרקטה היא גרסה איראנית לרקטת פרוג-7 (M-Luna) הסובייטית עם משגר המבוסס על משאית MB LA-911.
זלזאל 1 נמצאת גם בשימוש ארגון הטרור השיעי חזבאללה אשר בלבנון, וייתכן שגם זלזאל 2 נמצאת ברשותם. מאחר שאיראן היא המדינה היחידה המייצרת את הרקטה, ישראל האשימה אותה באספקת נשק לחזבאללה. במלחמת לבנון השנייה בוצעה מתקפה אווירית מוצלחת אשר כונתה “ליל הפג’רים”, בה הושמדו מספר רקטות זלזאל. המתקפה התאפשרה הודות למודיעין מדויק בדבר פריסת רקטות הפג’ר במבנים (שחלקם מבני מגורים) בדרום לבנון. לטענת החות’ים בתימן, בשנת 2017 הצליחו להחזיק בידיהם כמות מסוימת של רקטות “זלזאל 1” (ויקיפדיה).
=-=-=-=
מספר קוראים הזכירו לי את העניין הבא:
“תקוף, תעשה פיגועים (בערבית: زلزل أمن اسرائيل, זלזל אמן אסראאיל, “זעזע את ביטחון ישראל”) הוא שיר תעמולה שהופק על ידי גדודי עז א-דין אל-קסאם, הזרוע הצבאית של חמאס. השיר, שנכתב במקורו בערבית ופורסם בשנת ב-2012, התפרסם בגרסה העברית במבצע צוק איתן בקיץ 2014. הוא הפך בציבור הישראלי ללהיט קומי וגרסאות כיסוי היתוליות ופארודיות רבות הופקו בישראל כתגובה.
הגרסה העברית לשיר פורסמה על ידי חמאס במהלך העימות ברצועת עזה כחלק מהמאבק הפסיכולוגי והתעמולתי של הארגון. גרסה זו מושרת על ידי זמרים עזתיים ומילותיה קוראות ומעודדות לבצע פיגועים בישראל וביושביה. בחירת המילים בתרגום לעברית מליצית והגיית הזמרים מעט משובשות. הקליפ המלווה אותו מציג תעמולה מיליטנטית. מסיבות אלו ובשל הלחן הקליט הפך השיר ללהיט הומוריסטי בקרב הישראלים ובהמשך הוקלטו לו גרסות כיסוי ופארודיה רבות, והוא אוזכר בתוכניות טלוויזיה ישראליות. גם ברשתות החברתיות בלט השיר כמקור ונושא לבדיחות. כך למשל הסטנדאפיסט שלום אסייג ביצע את השיר כמערכון בו הוא מגלם מתמודד באודישן לתוכנית The Voice ישראל.
השיר הוסר מערוץ היוטיוב של חמאס משום שתויג כהפרת המדיניות של יוטיוב האוסרת על דברי שטנה, אך עותקים שלו הועלו לאתר” (ויקיפדיה).
גרסת השיר המקורית, בערבית:
https://www.youtube.com/watch?v=tWtQyqC0bWw
הגרסה “המוכרת”, בעברית:

https://www.youtube.com/watch?v=oihNxv5yn-4&t=99s

שיהיה יום מצוין ושבוע טוב,
ימאמה, שלו ורני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top