שחט

שחט
אִסלאם פעליםLeave a Comment on שחט

שחט

שחט

פורסם לראשונה ב- 29.12.19

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של ידידי הקורא יפתח גץ.
יפתח שלח לי הודעה מוקלטת שקיבל, שזו לשונה:
שופוא יא בנאת הדא אלפידיו כויס
הדי ג’ארתי ואנא מעאהא פי אלמסתשפא
בנתהא עמרהא תסע סנין
נחרת אח’והא
דח’לתה אלחמאם ונחרתה באלמוס נתיג’ה לעבה כאנת תשופהא פי אללאב תוב ותתאבעהא
אלבנת עמרהא תסע סנין
אנתבהוא לאולאדכם והד’א אלשיא למסתה ושפתה בידי ואנא ואקפה עליה
בס רבי לטף באלולד
شوفوا يا بنات هدا الفيديو كويس
هدي جارتي وأنا معاها في المستشفى
بنتها عمرها تسع سنين
نحرت أخوها
دخّلته الحمّام ونحرته بالموس نتيجة لعبة كانت تشوفها في اللاب توب وتتابعها
البنت عمرها تسع سنين
انتبهوا لأولادكم وهذا الشَّيْء لمسته وشفته بيدي وأنا واقفة عليه
بس ربّي لطّف بالولد
בנות, צפו בוידיאו הזה היטב
זו שכנתי ואני איתה בבית החולים
ביתה בת תשע
היא שחטה את אחיה
הכניסה אותו לאמבטיה ושחטה אותו עם תער/סכין גילוח כתוצאה ממשחק שראתה בלפטופ והחליטה לחקותו
היא בת תשע
השגיחו על ילדיכם, את המקרה הזה ראיתי (בעיניי) ונגעתי/מיששתי בידי; הייתי עדה לו
אבל (למזלנו) האל ריחם על הילד
אז מילת היום היא –
נַחַר نَحَر – שָחַט
לשמיעה:

יפתח הציע לשלוח אלי גם את הסרטון המצורף, עם תיעוד מצולם של המקרה, אבל החלטתי לוותר על התענוג…
הדוברת בהקלטה נשמעת ברורה ורהוטה לחלוטין, ולי היא נשמעה בת האזור, אך חיפוש מהיר ברשת לא העלה שום מידע על מקרה כזה באזורנו.
אז העברתי את הקטע למיטב מקורביי, שיכריעו בסוגית הלהג.
פניתי (בעזרתו של חברי @Ovadia Mizrahi) לערבים ממספר אזורים פה בארץ, פניתי לעמיתיי המורים, פניתי ליהודים ילידי סוריה; הוויכוחים בנושא היו ערים ועזים.
הרוב הסכימו שאין מדובר בלהג מקומי. אחרים ציינו כי לדעתם זו דוברת סעודית, אך לי היא ממש לא נשמעה בדואית. בסופו של דבר יודעי הדבר הכריעו כי מדובר בדוברת עיראקית.
בקיצור, המקרה לא קרה כאן, אבל זה לא מפחית מחומרתו ומהזעזוע שהוא מעורר.
שלא נדע מצרות.
\=\=\=\=\=
השורש הערבי נ.ח.ר עוסק בשחיטה ובהתאבדות.
בעברית השורש הזהה, העוסק בנחירות, בנחיריים וכו’ מתכתב עם השורש הערבי נ.ח’.ר.
בעברית קיים הפועל נָחַר, במובן שחט, שמתועד עוד מימי חז”ל (לפני כ- 2,000 שנה), אולם נחירה אינה מותרת הלכתית ביהדות.
וכן, פועל/שורש שימושי ונפוץ יותר לשחיטה הוא ד’בח ذبح, אולם לא בו עוסק היום הפוסט.
* הפועל נַחַר نَحَر בבניין הראשון, הוא מילת היום – שחט. מבחינה הלכתית מוסלמית, הכוונה רק לשחיטת גמלים (הגמל כשר באסלאם)
* הפועל נַחַּר نَحَّر בבניין השני – שחט
* הפועל הספרותי תַנַאחַרוּא تنَاحَروا בבניין השישי – נלחמו אלו באלו
* הפועל אִנְתַחַר انتحَر בבניין השמיני – התאבד
* אִנְתִחַאר انتحَار, שם הפעולה/מצדר של הבניין – התאבדות
שימו לב: מדובר בהתאבדות על רקע נפשי. תופעת המחבלים המתאבדים, ש(שבה ו-) החלה להתפשט באזורנו ובעולם מסוף שנות השמונים, נקראת אִסְתִשְהַאד استشهاد, מלשון להפוך לשהיד.
אם אתם מעוניינים ללעוג למחבלים מתאבדים או לשולחיהם, תגידו שהם ביצעו אנתחאר.
התאבדות “רגילה” מסוג זה לא רק שבזה ולועגת להירואיות שבמעשה הג’האדי, אלא היא אסורה חד-משמעית לפי הדת. גם לפי היהדות, אגב, אסור להתאבד.
גישה לשונית מגמתית “מעליבה” זו מקובלת מזמן באמצעי התקשורת הערביים, שאינם בעלי רקע ג’האדי-סלפי.
* אִנתחאר יַאבַּאנִיּ انتحَار يابانيّ – סֶפּוּקוּ, “חרקירי” (מיל’: התאבדות יפנית)
* אִנתחאר גַ’מַאעִיּ انتحَار جماعيّ – התאבדות קולקטיבית/קבוצתית
* מֻנְתַחִר منتحر, בצורת הבינוני הפועל – מתאבד
* נַחְר نحْر – החלק העליון של החזה; צוואר; כשם פעולה של הבניין הראשון: שחיטה
* יוֹמֶ אלנַּחְר يوم النّحْر – שמו הנוסף של עידֶ אלְאַצְ’חַא عيد الأضحى, הוא חג הקורבן. וגם: היום הראשון בחג הקורבן (מיל’: יום השחיטה)
* מַנְחַר منحر, במשקל המקומות – צוואר; מקום השחיטה בצוואר הבהמה; בית מטבחיים
* מִנְחַאר منحار וברבים מַנַאחִיר مناحير, וגם נַחוּר نحور – אדם נדיב לב, מקבל אורחים; מי שמרבה לשחוט בהמות למען אורחיו (מונח מרתק וקדום, מהתקופה בה כל הערבים היו בדואים, ואיש מהם לא שמע לא על צמחונות ולא על טבעונות…)
* נַחִיר نحير – בהמה שחוטה
שיהיה יום מצוין ושבוע טוב,
ימאמה, שלו ורני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top