שלהבת

שלהבת
פעלים שמות עצם (מוחשיים)Leave a Comment on שלהבת

שלהבת

שלהבת

פורסם לראשונה ב- 10.7.20

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Shay Mizrahi, שכתב לנו בתגובה לפוסט שובּ (מזג אוויר חם):
“מה לגבי מילים כמו לוהט / בוער / רותח?
ושאלה נוספת האם גם בערבית עושים את ההקשר בין משיכה (בד”כ מינית) לפעלים ‘חמים’, למשל – דלוק עליה / להוט אחריה וכיו”ב”.
אחרי שבפוסט הקודם הכרנו את השורש הערבי היוקד ו.ק.ד,
אז מילת היום היא –
לַהִיבּ لَهِيب – שלהבת, להבה, להט, חום
לשמיעה:

היה לנו בעבר פוסט קצר שעסק בשורש:
אִלְתִהַאבּ التهاب – דלקת
לשמיעה:

השורש הערבי ל.ה.ב. קשור בכל הופעותיו לאש ולהבה (להבה בעברית – מאותו השורש), אך הוא גם עבר תהליך מטאפורי מעניין ויפה בשתי השפות, כפי שתראו בדוגמאות הבאות. בנוסף, הוא עוסק, באופן מובן, בצמא עז:
* הפועל לַהַּב لهّب בבניין השני – ליבה (אש, אך גם שנאה), הצית, הדליק, הבעיר, אך גם הלהיב ושלהב (שִלְהֵב בעברית – עם השורש של היום בתוספת ש תחילית. זהו שורש מרובע, ולא ניכנס לייחוד שלו היום)
* הפועל אִלְתַהַבּ التهب בבניין השמיני – התלקח, בער, יקד. מילת היום היא שם הפעולה/מצדר של פועל זה. אגב, גם באנגלית המילה דלקת קשורה לאש: Inflammation. רואים בתוכה את המילה flame – להבה? הסיבה לכך היא שכשיש דלקת האיבר הפגוע, או כל הגוף, חם כחלק מתהליך הריפוי.
* מֻלְתַהִבּ ملتهب בצורת הבינוני הפועל של הפועַל – בוער, דולק, אך גם מודלק
* לַהִיבֶּה لهيبة – להבה, שלהבת, להט, אש, חום עז
אללה יְזִידְכֹּם עַאפְיֶה الله يزيدكم عافية, תהיו בריאים! (מיל’: שאלוהים יוסיף לכם בריאות)
=-=-=-=
תוספות עדכניות:
שמתם לב למילה להיבה שהופיעה בסוף הפוסט המקורי? אז מבדיקה חוזרת מסתבר שאם היא קיימת, היא קיימת רק במדוברת;
המילה הנפוצה יותר, בעלת המשמעות הזהה, היא צורת הזכר להיב, שהיא-היא מילת היום שלנו היום, ביולי 2020…
* הפועל הספרותי לַהִבַּ لَهِبَ בבניין הראשון – נדלק, ניצת, התלקח; היה צמא
* לַאהִבּ لاهب, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – לוהט
* מְלַהֶּבּ ملهّب, בצורת הבינוני הפועל של הבניין השני, במדוברת – משתוקק, נלהב; צמא מאוד
* הפועל תַלַהַּבּ تلهّب בבניין החמישי – נשרף, בער, יקד
* לַהַבּ لهب – להבה, אש, להט
* לַהַבֶּ אלשַּהְוַה لهب الشّهوة – להט התאווה
* קַאדִ’פֶ אללַּהַבּ قاذف اللّهب או רַאמִיַתֶ אללַּהב رامية اللّهب או נַאפִתַ’תֶ אללהב نافثة اللّهب – להביור
* לַהוּבּ لهوب – דליק
* לֻהְבַּה لُهبة – צימאון; ברק; להבה
* לַהַבַּאן لهَبان – שרב, יום חמסין; צימאון
* לַהְבַּאן لهْبان – צמא
* אַאבֶּ אללַּהַּאבּ آب اللّهّاب, עם צורת משקל בעלי המלאכה – אוגוסט (אב) הלוהט
* הפועל שַלְהַבּ شلهب על דרך הבניין השני – התחמם; נעשה חם ויוקד מאוד; השתלהב
* הפועל לַהְלַבּ لهلب על דרך הבניין השני – ליבה, הצית, הדליק; הלהיב; נדלק, הוצת; השתלהב
* מְלַהְלַבּ ملهلب, בצורת הבינוני הפעול – צמא מאוד; משולהב
* לַהְלוּבַּה لهلوبة וברבים לַהַאלִיבּ لهاليب – להבה
* וַלַד לַהְלוּבַּה ولد لهلوبة – ילד פיקח, זריז, נמרץ, “מלא פלפל” (מיל’: “ילד אש”)
פגשנו זה עתה את השורש הערבי המרובע ש.ל.ה.ב, הזהה – באורח פלא! – לשורש העברי הזהה, העוסק בשלהוב.
אז זהו המצב גם בעברית: המילה התנ”כית שלהבת “יצרה” את הפועל הדנומינטיבי (גזור-שם) לשלהב.
וכן, בערבית קיים מהמקור המשולש ל.ה.ב גם השורש המרובע ל.ה.ל.ב.
=-=-=-=
כל ישראלי-יהודי שלמד קוראן בתיכון פגש את הסיפור הבא, על אבו להב – דודו של הנביא שכפר בשליחותו של האחרון.
אז בואו נראה קודם כל מה יש לויקיפדיה לומר בנושא:
“סורת אל-מַסַד (בערבית: سورة المسد), או סורת הסיבים, היא סורה מספר 111 בקוראן. סורה קצרה זו מונה חמישה פסוקים (אַיאַת) בלבד, ולפי האמונה המוסלמית היא הורדה למוחמד באמצעות המלאך גִ’בְּריל (جبريل) במכה. לפי ספרו של אבּן אלצֻ’רַיְס, פַצָ’אאִ’ל אלקֻראן (מהמאה ה-10), המיוחס לפרשן הקוראן עַטָאא’ אלחֻ’ראסאני (בן המאה ה-8), הורדה סורה זו אחרי סורת אל-מדת’ר ולפני סורת א-תכויר. לעיתים נקראת סורה זו אל-להב (הלהבה), על שם מושא העלילה המתוארת בה.
מרבית פרשני הקוראן מסכימים כי סורה זו התגלתה למוחמד לאחר עימות שהיה לו עם אבו להב אבן עבד אל-מֻטַּלִב (أبو لهب), דודו של מוחמד וחתנו, שסירב להתאסלם והביע התנגדות לתנועתו של מוחמד. חדית’ ידוע מפי עבדאללה אבן עבאס, בן דודו של מוחמד ואחד ממלוויו, מספר כי כאשר זימן מוחמד את כל בני שבט קורייש הוא שאל אותם אם היו מאמינים אילו אמר להם שבגיא הסמוך נמצא צבא פרשים המאיים עליהם. הנוכחים ענו שכן, ואז מוחמד ענה, עונש חמור צפוי לכם אם לא תתפללו רק לאל אחד (ראו סורה 26 איאת 213-214). אבו להב וקרא לעבר מוחמד “שתֹאבד! האם בשביל זה קראת לנו לפה?”. לאחר מכן, מספר אבן עבאס, נתגלתה סורה זו למוחמד.
הסורה מגנה בחריפות את אבו להב ואת אשתו, אֻם ג’מיל בִנת חרב (أم جميل بنت حرب). בשל היותם גם רודפי בצע ותענוגות גשמיים, כך בסורה, עושרם עלי אדמות לא יקנה להם מקום בעולם הבא. באופן מטפורי מסבירה הסורה כי עצי ההסקה אותם נשאו בעולם הזה (כלומר היאחזותם בנכסיהם החומריים) יהוו בגיהנום את חומר הבערה לקללתם. כלומר, תפיסת עולמם המטריאליסטית היא היא שגרמה לסופם המר. פרשנויות אחרות מפרשות את “נושאת העצים” כהולכת רכיל או כפשוטו – כמי שזרקה ענפים קוצניים בדרכו של מוחמד. סוג אחר של עונש בו מתחלפים נכסי העולם הזה בכלי הייסורים של העולם הבא טמון בשם הסורה, הסיבים, הלקוחים מהפסוק האחרון בסורה: “חבל סיבים לה על צווארה”, הפרשנויות נחלקות במשמעות איה זו”.
=-=-=-=
והנה פסוקי הסורה, עם תרגום רובין:
تَبَّتْ يَدَا أَبِي لَهَبٍ وَتَبَّ
תאבדנה ידי אבו להב, ויאבד אף הוא
مَا أَغْنَى عَنْهُ مَالُهُ وَمَا كَسَبَ
ולא יעמדו לו הונו וכל אשר זכה לו
سَيَصْلَى نَارًا ذَاتَ لَهَبٍ
צָלֹה ייצלה באש להבה
وَامْرَأَتُهُ حَمَّالَةَ الْحَطَبِ
ואיתו גם אשתו נושאת העצים
فِي جِيدِهَا حَبْلٌ مِنْ مَسَدٍ
חבל סיבים לה על צווארה
פרשנות:
דודו של הנביא, עבד אלעוזא, כונה “אבי הלהבה” משום שהיה לו יופי מסנוור עיניים. הוא מיאן להתאסלם והתנכל לנביא, ועל כן הקוראן נוסך משמעות אירונית בכינויו המחמיא, ומבשר לו שיישרף בלהבות גיהינום.
שיהיה יום מצוין ושבת שלום,
ימאמה, שלו ורני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top