שרט

שרט
פעליםLeave a Comment on שרט

שרט

שרט

פורסם לראשונה ב- 20.9.18

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת חרות שטרית:
חרות ביקשה שנתייחס לפועל ח’רבש שנכנס לעברית.
אז מילת היום היא –
חַ’רְבַּש خَرْبَش – שרט
לשמיעה:

וגם: קשקש (בכתב), שרבט, כתב באופן בלתי קריא, כתב עם שגיאות; דיבר שטויות, “בלבל בשכל”, “קשקש בראש”; קלקל
אלו המשמעויות הנפוצות יותר באזורנו. התרגום “שרט” מאפיין יותר את הניב הסורי.
השורש הערבי המרובע ח’.ר.ב.ש עוסק בשריטות, והוא אחד הציוריים ביותר בעיניי:
* מילת היום היא הפועל בבניין השני
* הפועל תְחַ’רְבַּש تخَرْبَش בבניין החמישי – נשרט
* חַ’רְבַּשַה خَرْبَشة (גם חִ’רְבַּאש خرْبَاش) וברבים חַ’רַאבִּיש خَرابيش – שריטה; שרבוט, בלבול
* חַ’רַאבִּישֶ אלגַּ’אג’ / אלְקִטַט خَرابيش الجّاج / القطط – כתב חרטומים; שטויות (מיל’: שריטות או סימני רגליים של תרנגולות / חתולים)
ולפני שאתם שואלים, הנה הפוסט שהיה לנו על פועל ממש דומה: ח’רבט:
מילת היום היא –
חַ’רְבַּט خَرْبَط – בלבל, ערבב; קלקל (מכונה); ביטל; גרם לאי סדר
🎵

תזכורת: האות הערבית ח’א خ נהגית כמו כ לא דגושה בעברית, למשל במילה: בִּכלל
השורש הערבי המרובע ח’.ר.ב.ט עוסק בבלבולים ובלאגנים:
* הפועל חַ’רְבַּט خربط בבניין השני – הוא מילת היום
* חַ’רְבַּטַה خربطة, שם הפעולה/מצדר של הבניין – בלבול; קלקול; אי סדר
* הפועל תְחַ’רְבַּט تخربط בבניין החמישי – התבלגן
* חַ’רְבַּטֶ אלדֻּנְיַא خربط الدّنيا – הוא קלקל הכל, עשה נזק (מיל’: קלקל את העולם)
ולמי שזה מזכיר לו שם של כפר, אז הכפר הוא בכלל חַ’רְבַּתַ’א בַּנִי חַארֶת’ خربثا بني حارث, שנמצא כ- 15 קמ’ מערבית לראמאללה בגדה המערבית. וכן, בהגייה יומיומית שמו מבוטא חַ’רְבַּתַא. אבל אין שם טית נחצית כמו במילת היום.
=-=-=-=
אז למה מיכל בכלל פנתה אלינו? מכיוון שהיא ראתה באחד המילונים שהוא מתייחס לפועל תח’רבט כפועל עם 5 אותיות שורש.
ואין זה כך.
רוב השורשים בשפות השמיות מבוססים על שלוש אותיות (שלושה עיצורים) בשורש, למשל בעברית: ירד, שמר, פזל, פחד וכו’, ויש כמובן כל השורשים בגזרות הפועל “החולות” (עלולות): אכל, אמר, יצא, ירד, נשר, נפל, שיר, קום, מצא, יצא, קנה (קני), פנה (פני), גרר, סבב (הגזרות, היו, בהתאמה: פ”א, פ”י, פ”נ, ע”י, ע”ו, ל”א, ל”י, כפולים).
וכן, בעבר הצגנו פה תיאוריה שגורסת שבמקור היו רק שתי אותיות (שני עיצורים) בשורש.
קיימים גם שורשים מרובעים, שלפעמים הם פשוט הכפלה של שתי אותיות: בלבל, גלגל, פרפר, קשקש, דרדר (עם קשר ישיר לגזרת הכפולים), לפעמים הם עם נון בסוף: דרבן, בלגן, חרבן, חרפן, טלפן ועוד (הם לא חייבים להיות מקוריים, כפי ששמתם לב), לפעמים עם שין בהתחלה: שרבב, שכתב, שדרג, שלהב, ולפעמים הם לגמרי משפות זרות: פקסס, טלפן (הנה הוא שוב…), קמבן, נרמל, בלגן, וכו’.
ויש שורשים בודדים עם חמש אותיות; המפורסם ביותר בעברית הוא חמרמר, שהוא הגרסה העברית להאנג אובר שאחרי שיכרון. אבל הוא לא באמת כזה מתוחכם, שכן יש בו שלוש אותיות: חמר (יין) והכפלה של השתיים האחרונות.
ומה קורה בערבית? המצב די זהה, אם כי בשורשים אחרים (או זהים). השורש של היום הוא מרובע. ה- תו בתחילת תח’רבט היא תו של בניין 5 במערכת הפועל הערבית. היא אינה אות שורש.
השורש המחומש היחיד שאני מכיר בערבית, של אזורנו (ושוב, אינני מתיימר לדעת הכל ואולי תפציצו אותנו עכשיו בעשרות שורשים נוספים), הוא חַבַּטְרַש حبطرش – הרבה מאוד מאוד מאוד.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top