תופף

תופף
פעליםLeave a Comment on תופף

תופף

תופף

פורסם לראשונה ב- 27.12.19

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Ran Yaacov, שכתב לנו:
“שלום צוות יקר
תודה על כל מה שאתם עושים, באמת!
יש לי מילה שאני ממש אוהב שמשתמשים בה בעולם הערבי, ואני מוצא אותה בעיקר בצורה עוקצנית נגד תומכי המנהיגים הערבים, בחדשות ובעם.
המילה היא מֻטַבִּّל مُطَبِّل
מילון איילון-שנער מביא בנוסף לכל הפרשנויות של תיפוף, שכשהפועל طَبَّلَ מגיע עם אות היחס ל- ل הפירוש הופך ל- “הריע ל…”
כשאני שומע אותה הייתי דווקא מעדיף לפרש אותה כ-לקקן במובן של חנפן.
אשמח לשמוע את דעתכם ואם בעצם יש לכם מילה או צירוף שמתאים למילה לקקן בצורה מדויקת יותר.
תודה”
אז מילת היום היא –
טַבַּّל طَبَّل – תופף
לשמיעה:

השורש הערבי ט.ב.ל עוסק בעיקר בתיפוף. בערבית השורש אינו עוסק במשמעויות העבריות שלו של טבילה, הטבלה וכו’.
לאחרונה עסקנו פה די הרבה בסוגים שונים של תופים, אך לא עסקנו בשורש העיקרי העוסק בתחום, הוא השורש של היום:
* הפועל טַבַּל طبل בבניין הראשון – תופף
* טַבְּל طبْل – טיפש, מטומטם
* טַבֶּל طبل וברבים טֻבּוּל طبول או אַטְבַּאל أطبال – תוף
* טַבְּלֶה طبلة, בצורת הפרט הבודד – תוף קטן; מנעול
טבלה או טבליה היא גם שולחן קטן, ותודה לאסתר ספדיה.
* רַאסֹה זַיֶּ אלטַּבְּלֶה راسه زيّ الطّبلة – הראש שלו מתפוצץ מכאבים (מיל’: הראש שלו כמו תוף)
* הפועל טַבַּّל طبّل בבניין השני, הוא מילת היום – תופף; הודיע ברבים; הרעיש, הפריע, הציק; תשו כוחותיו
* מֻטַבִּّל مُطَبِّل, בצורת הבינוני הפועל של הבניין, היא המילה עליה שאל רן – מתופף; מודיע ומכריז ברבים, בקולי קולות
* טַבַּّאל طبّال, במשקל בעלי המלאכה – מתופף
* צוֹתֶ אלטַּבֶּל לַבְּעִיד בִּיוַדִּי صوت الطّبل لبعيد بيودّي – הרבה רעש על לא כלום, מהומה רבה על לא דבר (מיל’: קולו של התוף מגיע רחוק)
* טַבַּّל וּזַמַּר طبّل وزمّر – עשה מהומה; עשה רעש לשווא. בספרותית: הילל וקילס בקולי קולות, עשה נפשות ל- (מיל’: תופף וניגן בחליל)
* בִּטַבֶּל וּזַמֶר بطبْل وزمْر – בקולי קולות, בתוף ובחליל
אבי המנוח, רחמים כהן ז”ל, נהג לומר:
אִללִּי טַבַּّל טַבַּّל וּאִללִּי זַמַּר זַמַּר اللّي طبّل طبّل واللّي زمّر زمّر – מי שתופף תופף, ומי שניגן (בחליל) ניגן
הוא היה אומר זאת על דברים שחלפו והסתיימו, וזהו, אין כבר מה לעשות בעניינם.
הביטוי, כפי שהוא, מופיע רק חמש פעמים בגוגל.
אז פניתי ל- Amjad Atamna לעזרה בתרגום.
הוא כתב:
حسب إعتقادي أن الأمر انتهى ولا يوجد طعم للمزيد.
העניין הסתיים ואין טעם להמשיך (ולעסוק בו).
=-=-=-=
אם אינני טועה, משפחות טובול ו- אבוטבול קשורות לעיסוק בתופים, ותקנו אותי אם אני טועה.
לשאלתו של רן,
אפשר להלל ולקלס מנהיגים, תומכים בהם או כל דבר בעולם בצורה ישירה, אמיתית וכנה, ואפשר בנימה סרקסטית ועוצקנית. הכל תלוי בעמדתו הסובייקטיבית של המדבר-כותב.
אמג’ד כתב לי בנושא:
معنى التطبيل والتزمير هو أن يبجل الشخص غيره ويتملقه. نوع من المديح.
وبالعبري לקקנות.
המשמעות של הביטוי היא שאדם מהלל ומרומם את זולתו, אך גם מתחנף אליו. זהו סוג של תשבחה.
בעברית אפשר גם לתרגם לקקנות.
תגובות הקוראים:
מוסיף Avshalom Farjun:
אִללִּי בִּטַבֶּללַכּ זַמֶּרְלֹה اللي بطبّللك زمّرله – מי שמתופף לך, חלל לו – שמור לי ואשמור לך
כותב @Ofri Vaidenfeld:
צַ’רַּאבֶּ אלטַּבֶּל ضَرَّاب الطّبل – לא יודע מי לא יודע מה. מיל’: המכה בתוף
דוגמה:
كان بدي اشتري حليب جبنة وضراب الطبل – רציתי לקנות חלב, גבינה ו’לא יודע מה עוד’
כותבת @Maisoon Bsoul:
1. בערבית ספרותית אומרים קֻרִעַת טֻבּוּלֶ אלְחַרְבּ قُرِعَت طبول الحرب – הכרזה על מלחמה (מיל’: היכו על תופי המלחמה). אפשר להגיד גם دُقَتْ طبول الحرب أو دَقَّتْ الحرب طبولها
2. اللي طبَّل طبَّل والي زمر زمر משתמשים בה כשנגמר הזמן ולא ניתן לעשות כלום לדוגמה: מדריך הפסיכומטרי אמר לנו בזמנו לא ללמוד למבחן יום לפני, תסגרו את החומר اللي طبل طبل والي زمر زمر
2. אומרים אִנְטַבְּלַתֶ אלְקִצַּה انطبلت القصّة – כולם ידעו את הסיפור/ על המקרה, זה כבר לא סוד
מוסיפה Gila Yona:
קַבְּלֶ אלְקֻבּוּל דַקּוּ אֶלטֻּבּוּל قبل القبول دقّو الطّبول – רתמו את העגלה לפני הסוסים (מיל’: לפני ההסכמה על הכלה המיועדת תופפו בתופים. זה נאמר על מישהו שהזמין מראש אולם טרם מצא כלה ראויה)
=-=-=-=
התמונה מהספר “תירס חם” מאת מרים רות, איורים אורה איל
שיהיה יום מצוין ושבת שלום,
ימאמה, שלו ורני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top