תחנת משטרה

תחנת משטרה
מקומות פעלים שמות עצם (מוחשיים)Leave a Comment on תחנת משטרה

תחנת משטרה

תחנת משטרה

פורסם במקור ב- 21.5.20

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Edov Toren, שכתב לנו:
“תוכל בבקשה לכתוב על המילה מח’פר مخفر מאחז?
במילונים המילה מופיעה כמאחז או כנקודת שמירה, נקודת משטרה, נקודת ביקורת.
במדבר יהודה הוקמו לפני 1967 שש תחנות משטרה ירדניות כמו לדוגמה مخفر أمّ درج מָחְ’פָר אֻם דָרָג.
כולן זכו לקידומת مخفر.
לעיתים שמות המקומות הללו מופיעים עם תוספת של המילה خشم חָ’שֶם – אף. לדוגמה: מָחְ’פָר חָ’שֶם אֻם דָרָג.
נראה כי המקומות הללו יושבים בנקודות גבוהות השולטות על האזור מבחינת תצפית.
אם אפשר אנא ציין בפוסט (או בפוסט נפרד) גם את המילה خشم, פירושה במילונים אף וגם פה.
תודה!”
על ח’שם נדבר בפוסט הבא.
אז מילת היום היא –
מַחְ’פַר مَخْفَر וברבים מַחַ’אפֶר مخافر, במשקל המקומות – תחנת משטרה, נקודת משטרה; מוצב, עמדה
לשמיעה:

תזכורת: האות הערבית ח’א خ נהגית כמו כ לא דגושה בעברית, למשל במילה: בִּכלל
יש לי בעיה עם התרגום “מאחז”, שכן המילה מח’פר היא ערבית “תמימה” בעוד המילה מאחז היא מילה עברית עם מטענים עבריים-ישראליים-ציוניים, ולכן הייתי נמנע מהתרגום הזה, אבל זה רק אני…
השורש הערבי ח’.פ.ר עוסק בשמירה, במתן או בקבלת חסות וגם בבושה.
אין לו קשר לחפירות בעברית, שכן הן מתכתבות עם השורש הערבי הזהה ח.פ.ר.
* הפועל הספרותי חַ’פַרַ خفر בבניין הראשון – נתן חסות; שמר תמורת תשלום; שמר, הגן; בגד, הפר ברית
* הפועל הספרותי חַ’פִרַ خفِر גם בבניין הראשון, אך במשקל אחר – התבייש
* חַ’פַארַה خفارة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – ברית, חסות; שמירה; משמרת; מקצוע השמירה
* הפועל הספרותי חַ’פַّרַ خفّر בבניין השני – הגן על-, שמר על-; בנה חומה סביב ל-
* הפועל הספרותי תַחַ’פַّרַ تخفّر בבניין החמישי – התבייש; חסה אצל-, ביקש חסות
* חַ’פִיר خفير וברבים חֻ’פַרַאא’ خفراء – שומר, נוטר, “גפיר”; מגן ונותן חסות
* חַ’פְרֶ אלסַּוַאחֶל خفر السّواحل – משמר החופים
השורש של היום מתכתב היטב עם שורש דומה לו: ע’.פ.ר, כאשר חילופי ע’-ח’ הם נפוצים ו”מוכרים במדע”.
מוסיף בנושא הקורא יהונתן כרמלי:
ע’פר غفر ו- ח’פר خفر קשורים כנראה לשורש השמי כ-פ-ר בהוראת כיסוי, מעטה (כמו הכופר מחוץ לתיבה, כמו הכפורת מעל הארון) ובאנלוגיה – כפרה (כיסוי חטא).
הוסיפו גם הקוראים דוד כהן ויאיר גולד:
וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה כִּי מָלַךְ יְהוָה צְבָאוֹת בְּהַר צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלִַם וְנֶגֶד זְקֵנָיו כָּבוֹד – ישעיהו מג. כלומר חפר במשמעות התבייש. מקביל לאחת ממשמעויות ח’פר שהוצגו – ומכאן גם מחפיר וכו’. בעברית פרשנים ניסו לקשר בין חפרו פניו לאקט של חפר בקרקע והטמין את פניו. אחרים טענו למשמעות מקורית הפוכה של גילוי הפנים (חשיפה). והיו אחרים שניסו לקשר בין ח.ו.ר לח.פ.ר בביטוי חפרו פניו וטענו שיש כאן עיוות פונטי של חוורו פניו. נסיונות אלו מתעלמים מהאפשרות שאכן היה שורש עברי (ושמי מערבי) ח’.פ.ר – התבייש.
=-=-=-=
על השורש ע’פר היה לנו פוסט קצר בעבר:
אנו עוסקים בשמותיו היפים ביותר של האל, והיום נדבר על –
אַלְעַ’פַّאר الغفّار – הסלחן
לשמיעה:

תזכורת: האות הערבית ע’ין غ נהגית כמו r גרונית (כמו בזמן גרגור מים). היא יכולה להישמע כמו g.
משורש זה קיימים שני שמות יפים של אללה, באותה המשמעות: אלע’פאר, במשקל בעלי המלאכה, ו- אַלְעַ’פוּר الغفور. משמעות שניהם: אללה לבדו הוא זה שיכול לסלוח על החטאים בעולם הזה ובעולם הבא.
השורש הוא ע’.פ.ר, הוא ספרותי והוא מופיע בעיקר במילים הבאות:
* הפועל עַ’פַר غَفَرَ בבניין הראשון – סלח, מחל על חטאים
* אַלְמַעְ’פוּר לַהֻ المغفور له, עם צורת הבינוני הפעול של הבניין – המנוח (מיל’: מי שסלחו לו)
* הפועל עַ’פַّרַ غفّر בבניין השני – כיסה, הסתיר
* הפועל אִעְ’תַפַרַ اغتفر בבניין השמיני – כמו הראשון: סלח, מחל
* אִסְתַעְ’פַר (מִן) استغفر (من) בבניין העשירי – ביקש מחילה וכפרה מאלוהים. פירוש האמירה המקובלת אִסְתַעְ’פֶרֶ אללָּה! استغفر الله! – חס וחלילה! מבוטא לעיתים בטעות גם אִסְתַחְ’פֶרֶ אללָּה استخفر الله, עם החילוף הפונטי שצוין בתחילת הפוסט
* עֻ’פְרַאן غفران ואם מַעְ’פִרַה مغفرة – סליחה, מחילה. עִידֶ אלְעֻ’פְרַאן عيد الغفران – יום הכיפורים (ביהדות)
* עַ’פִיר غفير, כשם תואר – רב, עצום
* גַ’מְע עַ’פִיר جمع غفير – קהל רב
* עַ’פִיר غفير וברבים עֻ’פַרַאא’ غفراء, כמקצוע, וגם עַ’פְר غفْر – שומר, נוטר, חייל שומר, “גפיר”
כמו כן ציינו, שאנשים יכולים להיקרא על שם אחד משמותיו של אללה אם מקדימים להם את המילה עבד-.
אז היום נציין את עַבְּדֶ אלְעַ’פַّאר חְסֵין, عبد الغفّار حسين – סופר וראש אגודת זכויות האדם במדינת האמירויות,
ואת:
עבד אלע’פّארֶ אלְאַחְ’רַס عبد الغفّار الأخرس שהוא משורר עיראקי בן המאה ה- 19.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top