פורסם לראשונה ב- 27.11.19
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של ידידי הקורא Benni Bronsky, שכתב לנו:
“בוא נעשה מדור עם מלים ערביות עם צליל מצחיק בעברית: ג׳מבו – לידו, ג׳ינה – הגענו, סלאת חאסה – תפילה מיוחדת וכו”
אז מילת היום היא –
צַלַאה חַ’אצַּה (סלאת ח’אסה, “סלט חסה”) صَلَاة خَاصَّة – תפילה מיוחדת
תזכורת: האות הערבית צאד ص נהגית כמו s גרונית-נחצית, והאות הערבית ח’א خ נהגית כמו כ לא דגושה בעברית, למשל במילה: בִּכלל.
אז אני לא יודע אם יש פה באמת מקום ל”מדור”, כפי שמגדירו בני, אבל השאלה הזו עוסקת בתופעה שעסקנו בה פה בעבר רבות (בעיקר במשכננו הקודם): “חברי שקר”, (מצרפתית faux amis).
חברי שקר הם מילים בשפות שונות, שנשמעות בדיוק אותו דבר, אך יש להן משמעות שונה לחלוטין, באופן צפוי.
למשל: מי?, בעברית, היא מילת שאלה, אבל me באנגלית פירושה “אותי”.
גַ’מְבּו جمبو (או ג’נבה) פירושה “לידו”, אבל נשמעת כמו שם של מטוס או של רשת סופרמרקטים שככל שאני יודע כבר אינה קיימת בישראל… (אבל “עושָה חיל” במדינות הבלקן… רשת צעצועים וכלי בית שמוצאה יווני. תענוג לכל מבקר במדינות האלה. מניסיון אישי, 4 פעמים שונות… וברור שאין שום קשר בין הרשתות).
גִ’ינַא جينا פירושה “הגענו”, אך נשמעת כשם של בחורה אמריקאית, למשל השחקנית ג’ינה דיוויס (“תלמה ולואיז”).
***אז “תפילה מיוחדת” הן רק צמד מילים עם משמעות מקומית, אל תחפשו פה מונח דתי או הלכתי. “תפילה מיוחדת” כמו “מכונית מהירה” או “בחירות נוספות”***
לגבי תפילה, היה לנו פוסט על השורש בעבר:
מילת היום מתפרסמת לבקשתה של הקוראת חרות שטרית:
צַלַאה صلاة וברבים צַלַוַאת صلوات – תפילה (וגם בית כנסת במקומות מסוימים)
השורש הערבי צ.ל.י. מגזרת ל”י, שאינו השורש של היום, עוסק כמו מקבילו הזהה בעברית בצליה, התחממות והמטרת אש וגופרית.
אולם השורש של היום הוא שורש קרוב מאוד, אך שונה:
השורש צ.ל.ו. מגזרת ל”ו, העוסק רק בתפילות.
אני מרגיש שאתם מגרדים בראש בחיפוש אחר מקבילות של שורש זה, עם ו”ו בסוף, בעברית.
אז בואו נעיף מבט חפוז במתרחש בארמית (מארם נהריים), שהיא שפה שמית שיושבת בדיוק בתפר בין העברית, שהיא שפה כנענית (מארץ כנען), ובין הערבית (מחצי האי ערב).
מכירים את הקדיש? הקדיש כתוב בארמית, ומופיע בו הקטע הבא:
תִּתְקַבַּל צְלוֹתָנָא וּבָעוּתָנָא עִם צְלוֹתְהוֹן וּבָעוּתְהוֹן דְּכָל-בֵּית יִשְׂרָאֵל, קֳדָם אֲבוּנָא דְבִשְׁמַיָּא (וְאַרְעָא), וְאִמְרוּ אָמֵן.
תרגום:
תתקבלנה תפלותינו ובקשותינו עם תפילותיהם ובקשותיהם של כל בית ישראל לפני אבינו שבשמים (ובארץ) ואמרו אמן.
צְלוֹתָא בארמית זה תפילה. ממש אותו השורש כמו בערבית.
אבל מה עם העברית?
העברית שאלה מארמית את המילה צליין, שפירושו מתפלל, עולה לרגל. כיום השימוש במונח הזה נוגע בעיקר לצליינים נוצרים, ולא מדתות אחרות.
נחזור לערבית:
* הפועל צַלַּא صلّى בבניין השני – התפלל
* מֻצַלַּא مصلَّى, צורת הבינוני הפעול של הבניין השני – מקום תפילה
* מְצַּלִיֶּה مصلّيّة – שטיחון תפילה
השורש הזה נפוץ בשפה הערבית ובשיח הערבי היומיומי בצורה שקשה לכמת במילים. הוא פשוט בכל פינה.
התפילה באסלאם היא אחד מחמשת יסודות או עמודי הדת, שהם מצוות מרכזיות שחובה לקיים. קיימות חמש תפילות יומיות:
צלאתֶ אלְפַגֶ’ר الفجر – תפילת השחר
צלאתֶ אלטֻּ’הֶר الظّهر – תפילת הצהריים
צלאתֶ אלְעַצֶר العصر – תפילת אחרי הצהריים / “מנחה”
צלאתֶ אלְמַעְ’רֶבּ المغرب – תפילת הערב
צלאתֶ אלְעַשַאא’ العشاء – תפילת הלילה
צלאתֶ אלְגַ’מַאעַה صلاة الجماعة – תפילה בציבור, לפחות 2 אנשים
צלאתַ אלְפַדּ’ / אלְפַרְד صلاة الفذّ / صلاة الفرد – תפילת יחיד
נסיים עם השיר הקלאסי יַא צַלַאתֶ אלזֵּין يا صلاة الزّين, “הו תפילת היופי”, כאן בביצוע הנצפה ביותר מ”דה וויס” בערבית, וגם מ”ערב איידול”.
וזה מזכיר לי סיפור משעשע, כאשר לפני שנים רבות שמענו אני וחבריי את השיר הזה, ואז הגיעה בחורה צעירה, ישראלית, לא משנה מאיזה מוצא, ושאלה בתמיהה מהולה בבהלה: “סלט עיזים??? הם שרים על סלט עיזים??”
עד היום אני צוחק מזה…
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
