פורסם לראשונה ב- 18.6.20
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Eldar Alahverdiev, שכתב לנו:
“רציתי לשאול על המילים הערביות שמתכתבות עם המילה “גבר”.
אני מכיר רג’ל رجل או קבצ’אי قبضاي ויש גם זלמי زلمي.
השאלה שלי היא האם “قبضاي” קשורה קפיצת אגרוף? והאם שם משפחה בדואי “אבו רג’אל” (האבא של הגברים) מקביל לשם משפחה יהודי ממוצא מרוקאי (כמדומני) “אברג’יל”?”.
על קבצ’אי כבר היה לנו פוסט בעבר:
וגם על ג’דע:
לגבי משפחת אברג’ל – אין לי מושג…
אז שני קוראים הפנו אותנו לדף הרלוונטי באתר של “בית התפוצות”:
=-=-=-=
אז מילת היום היא –
רַגֻ’ל رَجُل או רַגֶ’ל/רַאגֶ’ל راجل במדוברת וברבים רִגַ’אל رجال או רְגַ’אלַאת رجالات, וגם, במדוברת: רַגַּ’אל رجّال וברבים רַגַּ’אלַה رجّالة – איש, גבר, אדם; בן-חיל, אדם אמיץ, אדם מוצלח, גבר של ממש
השורש הערבי ר.ג’.ל הוא אחד ה”עמוסים” והנפוצים, שכן הוא עוסק בשני תחומים נוכחים מאוד בכל שפה: הן באנשים/גברים והן ברגליים, במובן השני בדיוק כמו בעברית. ולא, נרגילה אינה קשורה לענייננו היום.
בל נשכח, שהשפה הערבית, שצמחה בסביבה שמרנית-שוביניסטית-פטריארכלית, מעצימה מאוד את כל מה שקשור לגבריות, והיא בָּזָה לא פעם לרכרוכיות נשית, או – בל נזכיר אפילו – לגברים המתנהגים באופן נשי ובלתי-גברי-נוטף-טסטוסטרון.
הנה עיקרי מופעיו של השורש:
* הפועל הספרותי רַגִ’לַ رَجِلَ בבניין הראשון – הלך ברגל; היה מסוגל ללכת
* רַאגִ’ל راجِل, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – הולך רגל; חייל רגלי
* הפועל רַגַּ’ל رجّل בבניין השני – חיזק; סרק שיער (לא בשימוש)
* הפועל תְרַגַּ’ל ترجّل בבניין החמישי – ירד מגב בהמה או יצא מכלי רכב
* תְרַגַּ’לַת ترجّلت, בנקבה – אישה שהתנהגה בצורה גברית
* הפועל אִרְתַגַ’ל ارتجل בבניין השמיני – אלתר, עשה משהו “על רגל אחת”; הלך ברגל
* אִרְתִגַ’אל ارتجال, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – אלתור, אימפרוביזציה
* אִרְתִגַ’אלִיּ ارتجاليّ – מאולתר
* הפועל אִסְתַרְגַ’ל استرجل בבניין העשירי – נהיה גבר; התנהג כמו גבר, העז
* רִגַ’אלִיּ رجاليّ – של גברים (למשל אופנת גברים)
* אַרְגַ’ל أرجل, במשקל בעלי המום – בעל רגל גדולה; גברי
* רַגֻ’לַה رَجُلة או מֻתַרַגִּ’לַה مترجّلة, בצורת הבינוני פועלת של הבניין החמישי – אישה גברית (ולא, זו אינה מחמאה)
* רִגְ’לֶה رِجلة – רְגֵלַת הגינה (צמח), המכונה בערבית גם בַּקְלֶה بقلة. שורה זו מוקדשת באהבה למעריץ מס’ 1 של הירק הזה, קוראנו Ovadia Mizrahi
* רֻג’וּלֶה رجولة או רֻג’וּלִיֶּה رجوليّة – גבריות, אומץ לב, גבורה; תכונות חיוביות של גבר
* מַרְגַ’לֶה مرجلة וברבים מַרַאגֶ’ל – מעשה גבורה; מעשה גברי; משמש גם כדי להתייחס למי ש”עושה פוזות”, מנסה להרשים על ידי הפגנת-כח
* רַגֻ’ל אַעְמַאל رجل أعمال – איש עסקים
* רג’ל אַמְן رجل أمن – איש ביטחון
* רג’ל דַוְלַה رجل دولة – מדינאי
* רג’ל אַאלִיּ رجل آليّ – רובוט (מיל’: אדם אוטומטי)
* צַאר רַאגֶ’ל/זַלַמֶה صار راجل/زلمة – נהיה גבר, הפך לגבר
* לַא יַא רַאגֶ’ל! لا يا راجل – מה אתה אומר!? בחייך? לא יכול להיות! (ברצינות ובסרקזם. מיל’: לא, בן אדם!)
* רַאגֶ’ל אַוַנְטַה/עונטה راجل أونطة/عونطة – רמאי, נוכל
* רַאגֶ’ל עַלַא בַּאבּ אַללָּה راجل على باب الله – אדם תם וישר (מיל’: אדם [שנמצא] בפתח דלתו של אללה)
* אֶלסִּגֶ’ן לִלרְּגַ’אל السّجن للرّجال – לא בושה להיכלא! (מיל’: הכלא הוא לגברים)
* כַּלַאםֶ רְגַ’אל / רְגַּ’אלַה كلام رجّالة – דיבור רציני (מיל’: דיבור של גברים. מסיקים לבד מה זה אומר על דיבור של נשים: חַכִּי נִסְוַאן حكي نسوان דיבור של נשים, כלומר שטויות)
* אֻחְ’תֶ רְג’אל أخت رجال – בחורה “כמו שצריך” (מיל’: אחות של גברים)
* נַפַסֶ אלרְּגַ’אל בִּיחַיִּי אֶלרְּגַ’אל نفس الرّجال بيحيّي الرّجال – כוחנו באחדותנו (מיל’: נשימה של גברים מפיחה רוח חיים בגברים)
* יַא מֻאְ’מִנַה לִלרִּגַ’אל – יַא מא’מנה לִלְמַיֶּה פִי אלְעִ’רְבַּאל يا مؤمنة للرجال يا مؤمنة للميّة في الغربال – אל תאמיני לגברים ואל תבטחי בהם (מיל’: הו המאמינה לגברים, את כמו מי שבוטחת במים [שיישארו] במסננת/נפה)
* מִן קִלֶּתֶ אלרְּגַ’אל סַמּוּא אֶלדִּיכּ אַבּוּ עַלִי من قلّة الرّجال سمّوا الدّيك أبو علي – בְּאֵין גְּבָרִים קָרְאוּ לַתַּרְנְגוֹל אַבּוּ עַלִי.
וכדי להבין מה עומד מאחורי הפתגם הזה, כדאי שתעיפו מבט בספר הנהדר, עם אותו השם, שכתב Avshalom Farjun, בקישור הבא:
* רִגֶ’ל رِجل וברבים אַרְגֻ’ל أرجُل או אַרְגַ’אל أرجال – רגל. במדוברת: אִגֶ’ר إجر וברבים אֻג’וּר أجور או אִגְ’רֵין إجرين
* כַּתִ’ירַתֶ אלְאַרְגֻ’ל كثيرة الأرجل או אַלְפִיַּתֶ אלְאַרְגֻ’ל ألفيّة الأرجل או דַ’וַאתֶ אלְאַלְף רִגְ’ל ذوات الألف رجل, במדוברת: אַבּוּ אַלְף רִגֶ’ל أبو ألف رجل – מרבה רגליים (מיל’: מרובת רגליים; בעלת אלף רגליים; בעל אלף הרגליים)
* רִגְ’לֹה פִי אלתֻּרְבֶּה رجله في التّربة – הוא חצי מת, הוא עם “רגל בתוך הקבר”, עומד למות (מיל’: רגלו בקבר/באדמה). כך גם: רִגְ’לֹה וּאלְקַבֶּר رجله والقبر (רגלו עם הקבר)
* אַבּוּס רִגְ’לַכּ أبوس رجلك – אנא, בבקשה ממך, אני מתחנן! (מיל’: אני מנשק את רגלך)
* רִגְ’לִי עַלַא רִגְ’לַכּ رجلي على رجلك – אהיה איתך כל הזמן; לא אניח לך להתחמק ממני (תלוי הקשר; מיל’: הרגל שלי על הרגל שלך)
* קַעַד רִגֶ’ל עַלַא רִגֶ’ל قعد رجل على رجل – ישב ללא מעש, התבטל (מיל’: ישב רגל על רגל)
* אִשְתַעַ’ל בִּאִידֵיה וּבִּרִגְ’לֵיה اشتغل بإيديه وبرجيله – עבד בכל כוחו (מיל’: עבד עם ידיו ועם רגליו)
* עַלַא קַדֶּ לְחַאפַכּ מִדּ אִגְ’רֵיכּ على قدّ لحافك مدّ إجريك – חיה בהתאם ליכולתך! (מיל’: בהתאם לאורך שמיכתך פרוס רגליך)
* אֶלְכִּדֶבּ מַא לְהוֹש רִגְ’לֵין الكدب ما لهوش رجلين – לשקר אין רגליים
* חֵ’ףّ רִגְ’לֵיכּ! خفّ رجليك – הזדרז! (מיל’: הפוך את רגלייך לקלות)
* אֶלשַּאטְרַה תִעְ’זֶל בְּרִגְ’לֶ אלֶחְמַאר الشّاطرة تغزل برجل الحمار – המוכשרת/פיקחית מסוגלת לטוות/לארוג (אפילו) עם רגל של חמור. משל לאישה מוכשרת, שתדע להסתדר תמיד
* רִגֶ’ל וַרַא וּרִגֶ’ל קֻדַּאם رجل ورا ورجل قدّام – מהסס, מתקשה להחליט (מיל’: רגל אחורה ורגל קדימה)
* מַא יִעְרֶף רַאסֹה מִן רִגְ’לֵיה ما يعرف راسه من رجليه – מבולבל, לא מוצא את ידיו ואת רגליו
* וִקֶף עַלַא רִגְ’לֵיה وقف على رجليه – התאושש, נעמד על רגליו
=-=-=-=
ל- זלמה התייחסנו גם בעבר:
מילת היום היא –
זַלַמֶה زَلَمة (וגם בכתיב זַלַמִי زَلَمي) וברבים זְלַאם زلاَم או אַזְלַאם أزلام – בן אדם, איש, גבר, מישהו; אמיץ, בן חיל, “גבר גבר”
חשוב לציין, שאין צורת נקבה למילה זו, שהיא, אם טרם שמתם לב, כבר בצורת הנקבה דקדוקית. לא הצלחתי למצוא או להבין מה מקור המילה הזו, שנראית כלא ערבית במקור.
בנוסף, זו מילה שקיימת רק באזורנו, הלבנט; במצרים, למשל, לא תשמעו אותה.
השורש הערבי ז.ל.ם קיים בְּפועל רק במדוברת, ובמילים בודדות. בספרותית הוא נדיר ביותר ועוסק בענייני המעטה והפחתה, או חיצי מזל מהתקופה הטרום-אסלאמית…
* יַא זַלַמֶה! يا زَلَمة – מילת פנייה עממית לחבר, או לאדם, אבל מתוך עמדה חיובית או של חיבה; ידידי, אדוני, חביבי (התרגום תלוי במידת הקרבה בין הדוברים). גילוי נאות: אני לא סובל את הביטוי הזה, זאת בשל הדרך בה דוברי עברית משתמשים בו בלי הפסקה. כל ערבי הוא “יא זלמה!”, והם מדגישים את האותיות בלי להבין שאין פה שום דגש בערבית…
* זַלַמֶה הַאמֶל زَلَمة هامل – לא יוצלח; פרחח
* הפעלים הלא-שימושיים זַלַם زَلَم בבניין הראשון או זַלַּם زَلَّم בשני – חידד, קטע ענף; טעה, שגה; המעיט
* הפועל אִסְתַזְלַם استزلم בבניין העשירי – “שיחק אותה” גבר או גיבור; התחזה ל-
* זַלַם زَلَم וברבים אַזְלַאם أزلَام – חץ ללא נוצה
* זַלַמַה زَلَمة, בספרותית – צורה, הופעה; יותרת-הבשר התלויה על צוואר העז
* זַלּוּמַה زَلّومة, במצרים – חדק של פיל; זרבובית, ולכן: אַבּוּ זַלּוּמַה أبو زَلّومة – פיל
הקורא שי בשארי כתב לנו בנושא בזמנו:
אצל יוצאי תימן נהוג לומר “מְזַלַּם” – לילד שקרא יפה או ענה תשובה יפה
סוג של שַטּוּר בניב המקומי…
=-=-=-=
בפוסט הבא נעסוק במילה נוספת המשפריצה גבריות: זְגֹרְת زْكُرْت
התמונה: עידו קינן, http://room404.net/
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
