פורסם לראשונה ב- 22.5.20
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Nizan Zarhi, שכתבה לנו:
“היי
בשיעור מעניין עלתה המילה קַצְר قصر בהקשר של שומרה (עמדות השמירה מהאבנים של החקלאים), ותהינו על הקשר שלה עם המילה قصر ארמון.
תודה!”
אז מילת היום היא –
קַצֶר قَصر וברבים קֻצוּר قصور – ארמון; מבצר, מצודה
תזכורת: האות הערבית קאף ق נהגית בספרותית כ-k נחצית-גרונית (אות לועזית ש”תשקף” את הצליל טוב יותר: q), ברוב הכפרים כ- k רגילה, בערים כאלף ובקרב הבדואים – כגימל, והאות הערבית צאד ص נהגית כמו s גרונית-נחצית.
קודם כל – מה זה שומרה? הנה מויקיפדיה:
“השוֹמֵרַה היא מבנה שמירה קדום המשמש להגנה על החלקה החקלאית בעונה בה היא מעובדת, לעיתים קרובות בכרמי ענבים. השומרה היא לרוב בעלת שתי קומות, שהתחתונה מהן בנויה מקירות עבים העשויים מאבני גוויל, ומשמשת לאחסון של הענבים והעליונה הייתה בעצם סוכת-שמירה, ובה הוצב השומר על החלקה ועל התפוקה החקלאית. הודות לקירות העבים בקומה התחתונה (עובי הקיר יכול להגיע אף למטר) הטמפרטורה בחדרי השומרה נמוכה יחסית לחוץ והענבים, שבתנאים רגילים תוססים די מהר, נשמרים טריים. בעונת הבציר היה נהוג לעיתים שהפועלים, או אפילו כל המשפחה תעבור לגור זמנית בשומרה, כדי לחסוך את ההליכה הביתה בבוקר ובערב.
בארץ ניתן לראות שומרות רבות בהרי ירושלים ובאתרים בהם נשארו שרידים של חקלאות עתיקה. ביהודה ושומרון ישנן עדיין שומרות רבות פעילות וניתן לראות בהן שומר או מנעול. רעיון השומרה מוזכר מספר פעמים בספרי הנביאים, מה שמלמד על שייכותה לתרבות באותה תקופה, אך השם “שומרה” מופיע לראשונה בספרות חז”ל ובשנת 2016 האקדמיה ללשון העברית אישרה אותו כחלופה למילה ‘בודקה’, ביתן שמירה או מבנה שמירה”.
=-=-=
התרגום שומרה אינו מופיע במילונים “הרשמיים”, אז פניתי בשאלה לחברי Idan Lahav, שהוא גם איש ידיעת הארץ, וזו תשובתו:
“קצר זו מילה שמישה בפי פלאחים באזור ראמאללה לתיאור של שומרה, כלומר מבנה אבן קטן שנראה כמו איגלו ובו החקלאי ישן או שוהה בחלק מימות הקיץ”.
=-=-=-=-=
השורש הערבי ק.צ.ר עוסק בדברים קצרים, כמו בעברית, אך גם בארמונות, בהזנחה ורשלנות ובסיוד וטיוח (כעבודות בניה).
* הפועל קַצַר قَصَر בבניין הראשון – הלבין (גם כביסה), טייח, סייד. בספרותית גם: קיצר, צמצם; לא היה יכול, לא הגיע ל-
* הפועל קִצֶר قِصر גם בבניין הראשון, אך במשקל אחר, בספרותית קַצֻרַ قَصُرَ – התקצר
* קַצֶר قَصْر, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – הלבנת כביסה/בגדים
* קַצַר قَصَر, בצורת שם פעולה נוספת – רשלנות, זלזול, הזנחה, עצלנות
* קֻצוּר قصور, בצורת שם פעולה נוספת – מחדל, רשלנות, כישלון, פגם, ליקוי, פיגור
* קֻצוּר עִ’דַ’אאִיּ قصور غذائيّ – תת-תזונה
* קַאצִר قاصر וברבים קַאצְרִין قاصرين, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – קטין; חסר אונים, חסר יכולת
* מַקְצוּר مقصور, בצורת הבינוני הפעול – מקוצר; מוגבל, מצומצם; מכובס; מטויח, מסויד; שם עצם המסתיים באות אלף מקצורה
* מַקְצוּרה مقصورة וברבים מַקַאצִיר مقاصير – חדר מיוחד; תא
* מַקְצוּרתֶ אלסַּיַּארַה مقصورة السّيّارة – תא הנוסעים במכונית
* מַקְצוּרתֶ אלטַּיַּאר مقصورة الطّيّار – תא הטייס
* אַלְמַקְצוּרַה אֶלְמַלַכִּיַּה المقصورة الملكيّة – התא/החדר המלכותי (למשל בנמלי תעופה)
* מַקְצוּרה مقصورة וברבים מַקְצוּרַאת مقصورات – בית מבוצר; אישה הנשמרת בתוך הבית מתוך צניעות
* אַלִף מַקְצוּרה ألف مقصورة – שמה של האות הערבית ى. מילולית: אלף מקוצרת, בניגוד לאלף ממדודה آ
* הפועל קַצַּר قَصّر בבניין השני – קיצר; קצרה ידו מ-, לא היה מסוגל; פיגר, איחר; התרשל, זלזל, הזניח; הלבין, כיבס
* מַא קַצַּר(ש) ما قصّر(ش), במדוברת – לא טמן ידו בצלחת, עשה מעשה, השקיע, לא זלזל
* מְקַצֶּר مقصِّر, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – מתרשל במילוי תפקידו, מזלזל, מזניח; מקצר
* מְקַצַּר مقصَّر, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – חלש; מקוצר
* הפועל אִקְתַצַר اقتصر בבניין השמיני – הסתפק ב-, הצטמצם ב-; קיצר בגד
* מֻקְתַצַר مقتصر, בצורת הבינוני הפעול – מקוצר, מתומצת (כשמות תואר); תמצית, תקציר (כשמות עצם)
* בִּאלְמֻקְתַצַר بالمقتصر – בקיצור, בקצרה (משמעותית פחות בשימוש מאשר הצורה-האחות באלמֻחְ’תַצַר بالمختصر)
* קַצֶר צִ’יַאפֶה قصر ضيافة – ארמון אירוח
* אֶלְקַצְרֶ אלְגֻ’מְהוּרִיּ القصر الجمهوريّ – ארמון הנשיאות (מיל’: ארמון הרפובליקה)
* קִצַר قِصَر – קוצר (קֹצֶר)
* קִצַרֶ אלנַּטַ’ר قِصر النّظر – קוצר ראיה
* קַצִיר قصير וברבים קִצַאר قصار – קצר; נמוך
* קַצִירַה قصيرة, בנקבה, כשם עצם – אישה הספונה בביתה מטעמי צניעות
* קַצִירֶ אלְמַדַא قصير المدى – קצר טווח (למשל רקטות או טילים)
* קַצִירֶ אלנַּטַ’ר قصير النّظر – קצר-רואי
* מַקְצַרַה مقصرة – קרש כביסה (למי שזוכר בכלל מה זה…)
* קֻצַארַא قصارى, בספרותית – קצה הגבול, המקסימום
* בַּדַ’לַ קֻצַארַא גֻ’הְדִהִ بذل قصارى جهده – השתדל בכל כוחו ויכולתו
* קַצַּאר قصّار, במשקל בעלי המלאכה – כובס, מלבין בגדים; טייח, סייד
* קַצַר רַקְבַּתּה قصر رقبته – בייש אותו (מיל’: קיצר את צווארו, אולי שיבוש, או וריאציה נוספת, של הפועל כסר, שבר)
* קַצַר פִי חַקֹּה قصر في حقّه – קיפח אותו (מיל’: קיצץ את זכותו)
* מִנַ אלְקֻצוּר אִלַא אלְקֻבּוּר من القصور الى القبور – מאיגרא רמא לבירא עמיקתא (מיל’: מהארמונות אל הקברים)
* בַּנַא אלְקֻצוּר וַאלְעַלַאלִי بنى القصور والعلالي – תלה יותר מדי תקוות (מיל’: בנה מגדלים וגבהים)
* בַּנַא קֻצוּר פִי אלְהַוַא بنى قصور في الهوا – בנה מגדלים באוויר
* אֶלְעֵין בַּצִירֶה וּאלְאִיד קַצִירֶה العين بصيرة والإيد قصيرة – אני רוצה לעזור אך איני יכול; קצרה היד מלהושיע (מיל’: העין רואה את הצרה אך היד קצרה)
* חַבְּלֶ אלְכִּדֶ’בּ קַצִיר حبل الكذب قصير – לשקר אין רגליים (מיל’: חבלו של השקר קצר)
=-=-=-=
פינת: “האם ביקרתם פעם ב-?”
אַלְקָזָר / אַלְקָסָר Alcázar
אלקזר הוא שמן של מצודות וארמונות מוריים שנבנו בספרד ובפורטוגל בתקופת השלטון המוסלמי בחצי האי האיברי, או שנבנו על/לצד מבנים קיימים קדומים יותר. רובם נבנו בין המאה השמינית למאה ה- 15 לספירה.
השם אלקזר הוא שיבוש ספרדי של המילה הערבית אלקצר, הארמון.
בערים רבות בספרד יש אלקזרים, למשל בסגוביה, טולדו, סביליה, גרנדה (ה- אלהמברה, שגם היא מונח בערבית – האדומה – היא אלקזר) ועוד.
במדריד ובקורדובה היו אלקזרים, ומחוץ לספרד ניתן למצוא כאלו בפלרמו, סיצליה ואפילו ברפובליקה הדומיניקנית.
=-=-=-=
קַצֶרֶ אלְיַהוּד
“קאסר אל-יהוד (בערבית: قصر اليهود, תעתיק מדויק: קצר אליהוד; מילולית: “ארמון היהודים”) הוא המקום שבו, על פי המסורת היהודית, חצו בני ישראל את נהר הירדן בכניסתם לארץ כנען. ב”בית עברה”, השוכנת מול קאסר אל-יהוד, על הגדה המזרחית של נהר הירדן, הטביל, על פי המסורת הנוצרית, יוחנן המטביל את ישו ואת מאמיניו, ואתר הטבילה נחשב כשלישי בקדושתו בעולם הנוצרי, לאחר כנסיית המולד בבית לחם וכנסיית הקבר הקדוש בירושלים. עוד מקובל לזהות באתר את המקום בו נפרד אליהו מאלישע ועלה במרכבות האש השמיימה.
קאסר אל-יהוד שוכן בחלקו הדרומי של נהר הירדן, 10 ק”מ מזרחית ליריחו ודרומית לגשר אלנבי. השם “קאסר אל-יהוד” הוא אחד השמות שניתנו לכנסיית יוחנן המטביל שבאתר, על שום צורתה המפוארת, אך הוא משמש את המתחם כולו. המתחם משתרע על פני שטח של 329 דונם השייכים לכנסייה היוונית אורתודוקסית.
[…]” (ויקיפדיה)
בתמונה: ארמון תאג’ מהל; אגרה, הודו
שיהיה יום נהדר, ושבת שלום,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
