פורסם לראשונה ב- 12.5.21
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא יהושע אינדור.
יהושע שלח לי הקלטה שעברה באחת מקבוצות הווטסאפ ב- 26.4.21.
אז מילת היום היא –
רַגַ’א رَجَا – ביקש, ביקש מאוד (פועל ספרותי, שנמצא בשימוש גם במדוברת, אך פחות מ- טַלַבּ המוכר)
וזו לשון ההקלטה:
סלאם עליכם
קבל שוי, ואחנא טאלעין ע אלאקצא, שפנא ולד שארד.
וקפנא, אלא פי מסתוטן לאחקה.
סיארה פיהא כנהא, אללהמ צלי עלא סידנא מחמד, פיהא תלאת, לאחקין ולד מן דאר עליאן.
לחקנא אלסיארה, אלסיארה שרדת.
אמאנת אללה ואחנא אלשבאב אללי בקינא מארקין לאנח’טף אלולד.
ברג’ו מן ג’מיע אהאלי קרית אלעיסויה אנה מא חדא יטלע ולאדה ע אלע’פעא
לאנה אלוצ’ע מתדרדכ
ואג’וא ח’לאל ת’ואני אג’וא עלינא אלג’יש
מנחכי ללג’יש, חכינא להם אנה היכ היכ, סחבוא חאלהם וראחוא.
לו ואחד יהודי לקלבוא אלדניא ואקעדוהא.
ברג’ו מן ג’מיע אלאהאלי: מא חדא יטלע אבנה ע אלע’פעא!
ועממוא ע ג’מיע אלע’רובאת.
סלאם עליכם ורחמת אללה וברכאתה
سلام عليكم
قبل شوي، وإحنا طالعين ع الأقصى، شفنا ولد شارد.
وقفنا، إلّا في مستوطن لاحقه.
سيّارة فيها كنّها، اللّهمّ صلّي على سيّدنا محمّد، فيها تلات، لاحقين ولد من دار عليان.
لحقنا السّيّارة، السّيّارة شردت.
أمانة الله وإحنا الشّباب اللّي بقينا مارقين لانخطف الولد.
برجو من جميع أهالي قرية العيسويّة إنّه ما حدا يطلّع ولاده ع الغفعا
لأنّه الوضع متدردك
وإجوا، خلال ثواني إجوا علينا الجيش
منحكي للجيش، حكينا لهم إنّه هيك هيك، سحبوا حالهم وراحوا.
لو واحد يهودي لقلبوا الدنيا واقّعدوها.
برجو من جميع الأهالي: ما حدا يطلّع ابنه ع الغفعا!
وعمّموا ع جميع الغروبات.
سلام عليكم ورحمة الله وبركاته
שלום לכם
לפני זמן קצר, בעודנו יוצאים בכיוון הר הבית/ מסגד אלאקצא, ראינו ילד בורח.
עצרנו, והנה מתנחל (כל יהודי מכונה “מתנחל”. שָלֵו) רודף אחריו.
מכונית ובה שלושה אנשים רודפים אחר ילד ממשפחת עליאן.
עקבנו אחרי המכוניות, אך היא נמלטה.
אלמלא היינו עוברים שם, הילד היה נחטף.
אני מבקש מכל משפחות הכפר עיסויה (שכונה בצפון מזרח ירושלים) שאף אחד לא ישלח את הילדים שלו לגבעה (הצרפתית, השכונה היהודית הצמודה),
כי המצב על הפנים/כיאוטי
תוך שניות הגיע הצבא (מתכוון למג”ב)
דיברנו עם הצבא, אמרנו להם כך וכך, אך הם לקחו עצמם והלכו.
אילו היה מדובר ביהודי – הם היו הופכים את העולם (כדי למצוא אותו. מיל’: היו הופכים את העולם ומושיבים אותו. הביטוי במקור: מקימים את העולם [ממצב ישיבה] ומושיבים אותו).
אני מבקש מכל המשפחות: שאף אחד לא ישלח את הילד שלו לגבעה!
הפיצו זאת בכל הקבוצות.
שלום עליכם, רחמי האל וברכותיו.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=
בעבר התפרסם אצלנו הפוסט הבא:
המילה היום מופיעה לבקשתו של הקורא Shmuel Tryster, שכתב לנו:
“עליתי לרכבת הקלה בירושלים, ומתוך כך עלו לי שתי מילים ששווה להזכיר בדף:
עם הגעת הרכבת יש כריזה שאומרת “عند دخولكم الى القطار، يرجى استخدام الأبواب المزدوجة” (עם כניסתכם לרכבת, נא להשתמש בדלתות הכפולות)
והסוגיות המעניינות-
1. אמנם זה ספרותי להחריד, אבל הפועל יֻרְגַ’א يُرْجَى נראה לי שווה התייחסות, כיוון שלא מתרגמים אותו מילולית, אלא רק כ”נא ל-“.
2. שורשים שמתחילים ב- ز בבניין 8 ומקבלים د במקום ت, בדומה לעברית, כמו במילים הזדמן, הזדקן ושאר פעלים שמתחרזים וגם כאלה שלא. רק שבעברית זה גם מלווה בשיכול אותיות (השורש ז.ק.נ. בבניין התפעל היה צריך להיות התזקן) ואילו בערבית בניין 8 כבר מגיע עם השיכול בילט-אין…”
אז מילת היום היא –
אַרְג’וּּכּ! أَرْجُوك! – אנא ממךָ!
ובנקבה: אַרְג’וּּכִּ(י)! أَرْجُوكِ(ي)! – אנא ממךְ!
(על המילה מזדוג’ הרחבנו בפוסט אחר)
השורש הערבי ר.ג’.ו (מגזרת ל”ו) הוא שורש ספרותי לא הכי נפוץ, עם נגיעות נקודתיות במדוברת.
ככל שאני יודע, הוא אינו קיים בעברית.
את מילת היום, ארג’וכ, אני זוכר עוד כילד, מצפייה בסרטים המצריים של יום שישי אחה”צ.
תמיד כשהנאהבים היו על סף פרידה, הוא, או היא, היו פונים לבן/בת הזוג עם התחינה: ארגוכ/ארגוכי! (במצרית האות ג’ נהגית כמו גימל עברית).
* הפועל הספרותי רַגַ’א رجَا בבניין הראשון – ביקש, ביקש מאוד. מופיע בעיקר במילת היום, שהיא צורת ההווה-עתיד של הפועל, בגוף מדבר, עם כינוי מושא חבור. בספרותית קיים גם הפירוש: קיווה
* הצורה יֻרְְגַ’א يُرْجَى, שהיא צורה קפואה המבוססת על צורת ההווה-עתיד סביל נסתר של הפועל בבניין הראשון – נא ל-; יש ל- (מיל’: מבוקש/מתבקש)
* רַגַ’אא رجَاء, שם הפעולה/מצדר של הפועל – בקשה (לא בשימוש)
* אַלרַּגַ’אא’ الرَّجَاء, או רַגַאאַ’ן رجَاءً, כתואר פועל – בבקשה (בשימוש בספרותית)
* רַגַ’אא יַתְלוּ רַגַ’אא رجاء يتلو رجاء – בקשה רודפת בקשה
* הפועל תְרַגַּ’א ترجَّى בבניין החמישי – ביקש מאוד, התחנן. בספרותית גם: קיווה, ציפה ל-
* בַּתְרַגַּ’אכּ بترجَّاك – אני מתחנן בפניך
וכתב לנו בזמנו הקורא עופרי וידנפלד:
“הפועל אִסְתַרְגַ’א استرجى בבניין העשירי – העז לעשות את…
ובנוסף מילה שיש לה מבנה מוזר היא إسْتْرَجَّى – התחנן, בקש מאוד”
הערות שלי: אסתרג’א, הראשון, הוא רק במדוברת.
את הגרסה השנייה אינני מכיר וגם לא מצאתי תיעוד שלה.
מגיב פה בנושא אבשלום פרג’ון:
“מבקש לציין שהפועל استرجى – העז, הוא בעצם שיבוש של استجرأ. השורש הוא جَرُؤَ – היה אמיץ.
בספרותית – تجرّأ / اجترأ.
جرِيء – אמיץ, נועז.
לכן אם שמעתם מישהו אומר אסתג’רא במקום אסתרג’א, דעו שאין זו טעות. נהפוך הוא, זו הצורה הנכונה יותר!”
זה היה הפוסט ה- 1,333 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
