מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי הקורא אורי טרוק.
אז מילת היום היא –
צַיְדַלִיֶּה (סידליה) صَيْدَلِيّة – בית מרקחת
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/S3nNQ
תזכורת: האות הערבית צאד ص נהגית כמו s גרונית-נחצית.
אורי שלח לי סרטון של פרסונה לבנונית ססגונית ביותר.
בטיקטוק שלו, בו הוא פרסם עשרות סרטונים, הוא נקרא:
nabil_forever
Nabilנביל לנֶצַח
ויש לו 108,000 עוקבים.
דף פייסבוק שלו משמעותית פחות פופולארי, אבל ממנו אנו לומדים ששמו המלא Nabil Kassem נביל קאסם.
והוא גר בביירות (העיר הערבית היחידה, כמדומני, שתאפשר לאדם ססגוני כמותו לחיות בה בלי בעיות).
לא מצאתי עליו פרטים נוספים בגוגל.
הסרטון פורסם ב- 6.2.23, שעות אחרי רעידת האדמה הקשה, שהורגשה גם בלבנון.
כותרתו:
אצ’ראר אלזלזאל
أضرار الزلزال
נזקי רעידת האדמה
(עושה עצמו מתראיין לתקשורת…)
ולכ לחט’ה, לחט’ה, רוקוא שוי, אנת ואיאהא. רח אתח’ברכן אלקצה הלק, מא תבלשוא תתמניכוא. אבטל אחכי.
איה, נחנא בבית אלשרמטה שערנא באלזלזאל, כאן שי אלסאעה תלאתה ורבע, יעני עז אלדין שע’לנא.
מאשי, קאעד אנא, פג’אה בסמע לכ האלבנאת מן אלאוצ’ בלשוא יצרח’וא: זיח עני! אבעד עני! חאג’ה תהז, חאג’ה תקוי והיכה.
חראם, פכרוא אנה אלזבון עם ביעמלוא היכ, מש מעתקדין אנה זלזאל והיכה.
ובעד שוי שפתהן בלשוא יטלעוא מן האלאוצ’ באלזלט, כלהן, וירכצ’וא בקלב האלבית, ראיחין ג’איין עם בילקלקוא.
ולכ שו פי? פותוא לג’וא ג’רסתונא ופצ’חתונא, הידי הדה ארצ’יה, קלת להן. קלת להן הידי הדה, הידי הדה ארצ’יה. פותוא לג’וא! רח תפצ’חונא, רח תג’רסונא, ח’לץ, מא תח’אפוא, מאשי? קולי פאתוא ואנצ’בוא. כנא אנג’רסנא, כנא אנפצ’חנא.
אצ’ראר צאר ענדי שוית אצ’ראר, יעני תכסרת מראטבין אלפאזלין, פי בעצ’ מראטבין פאזלין וקעת אנכסרת. ופי מראטבין אלכונדומס כמאן וקעוא ואנכסרוא, בס. בס ביקולוא תחתנא בצידלית זברא יעני צאר פי תכסיר כתיר מן האי אלהדה.
איה, בס היכ.
ولك لحظة، لحظة، روّقوا شوي، انت وايّاها. رح اتخبّركن القصّة هلّق، ما تبلّشوا تتمنيكوا. أبطّل أحكي.
ايه، نحنا ببيت الشّر مطة شعرنا بالزّلزال، كان شي السّاعة تلاتة وربع، يعني عزّ الدّين شغلنا.
ماشي، قاعد أنا، فجأة بسمع لك هالبنات من الأوض بلّشوا يصرّخوا: زيح عني! ابعد عني! حاجة تهزّ، حاجة تقوّي وهيكة.
حرام، فكّروا إنّه الزّبون عم بيعملوا هيك، مش معتقدين إنّه زلزال وهيكة.
وبعد شوي شفتهن بلّشوا يطلعوا من هالأوض بالزّلط، كلّهن، ويركضوا بقلب هالبيت، رايحين جايين، عم بيلقلقوا.
ولك شو في؟ فوتوا لجوّا، جرّستونا وفضحتونا، هيدي هدّة أرضيّة، قلت لهن. قلت لهن هيدي هدّة، هيدي هدّة أرضيّة. فوتوا لجوّا! رح تفضحونا، رح تجرّسونا، خلص، ما تخافوا، ماشي؟ قولي فاتوا وانضبّوا. كنّا انجرسنا، كنّا انفضحنا.
أضرار صار عندي شويّة أضرار، يعني تكسّرت مراطبين الفازلين، في بعض مراطبين فازلين وقعت انكسرت. وفي مراطبين الكوندومس كمان وقعوا وانكسروا، بس. بس بيقولوا تحتنا بصيدليّة زبرا يعني صار في تكسير كتير من هاي الهدّة.
ايه، بس هيك.
רגע, רגע, תירגעו קצת, אתה והיא. אספר לכם את הסיפור עכשיו, אל תתחילו להיות מגעילים. כי אז אני לא אדבר.
כן, אנו בבית הבושת הרגשנו את רעידת האדמה, השעה הייתה שלוש ורבע, כלומר שעת שיא הלחץ בעבודה שלנו.
אני ישבתי, פתאום שמעתי את הבנות מהחדרים מתחילות לצעוק: תזוז ממני! תתרחק ממני! משהו רועד, משהו חזק וככה.
חבל, הן חשבו שהלקוחות עושים את זה, הן לא חשבו שמדובר ברעידת אדמה.
אחר כך ראיתי שהן התחילו לצאת מהחדרים ערומות, כולן, והתחילו לרוץ בתוך הבית, הולכות ובאות, וצועקות.
רגע, מה קרה? תיכנסו פנימה, ביישתן אותנו, עשיתן לנו פדיחות. זו רעידת אדמה, אמרתי להן. אמרתי להן שזו רעידת אדמה. תיכנסו פנימה! אתן תעשו לנו בושות, אתן תביישו אותנו, מספיק, אל תפחדו, בסדר?
הן נכנסו והסתדרו. אבל התביישנו, עשו לנו פדיחות.
בקשר לנזקים, היו לי כמה נזקים, הצנצנות של הווזלין נשברו, יש כמה צנצנות וזלין שנפלו ונשברו. יש צנצנות של קונדומים שגם נפלו ונשברו, וזהו. אבל אומרים שמתחתנו, בבית המרקחת “זברא”*, נשברו הרבה דברים מהרעידה הזו.
כן, זהו.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
* שמו של בית המרקחת עוסק באופן ישיר בעיסוק של “בית העסק” שמעליו… 
אכן, תמונות קשות…
אגב, התחלתי לעקוב אחרי הפרסומים שלו, ומסתבר שיש לו תחביב לדבר כאילו מתוך בית שכזה…
=-=-=
בלי קשר וממש במקרה, חברתי רויטל בטאט שלחה לי סרטון נוסף שלו מ- 10.2.23:
ביצ’חכון אללבנאניה אללי הו אול מא יציר זלזאל, אול שי אול שי, ביחטוא בג’זדאנהן או בשנטתהן קבל מא יטלעוא מן אלבית הו אלבאסבור.
טב מא אלבאסבור אללבנאני מא ביאח’דהן בלא פיזא אלא עלא תרכיא ואלא עלא סוריא.
אהה
بيضحكون اللّبنانيّة اللّي هو أوّل ما يصير زلزال، أوّل شي أوّل شي، بيحطّوا بجزدانهن أو بشنطتهن قبل ما يطلعوا من البيت هو الباسبور.
طب ما الباسبور اللّبناني ما بياخدهن بلا فيزا إلّا على تركيا وإلّا على سوريا.
اههه
הלבנונים צוחקים על כך שברגע שמתרחשת רעידת אדמה, קודם כל, קודם כל, הם שמים בארנק או בתיק שלהם לפני שהם יוצאים מהבית את הדרכון.
אבל הדרכון הלבנוני יכול לקחת אותם בלי ויזה רק לתורכיה או לסוריה.
חחחח
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=
בעבר הרחוק פרסמנו את הפוסט הבא:
מילת היום היא –
צַיְדַלִיּ (סידלי) صَيْدَلِيّ וברבים צַיַאדְלֶה صَيادلة – רוקח
לשמיעה: https://clyp.it/czz1eplb
השורש הערבי המרובע צ.י.ד.ל עוסק ברקיחת תרופות.
האם הוא שורש ערבי מקורי? ייתכן. מבדיקה מהירה שעשיתי לא כך אומרים רוקח בפרסית או בתורכית.
* הפועל צַיְדַל صَيْدَل בבניין השני – למד רוקחות; נעשה רוקח
* צַיְדַלַה صَيْدَلة – רוקחות
* צַיְדַלִיֶּה صَيْدَليّة – בית מרקחת
מכיוון ש- צידליה, שעקרונית היא צורת הנקבה של מילת היום, היא בית מרקחת, איך נגיד רוקחת?
במקרה זה עוברים לצורה השנייה בה אפשר להגיד רוקח:
צַיְדַלַאנִיּ صَيْدَلانيّ, בנקבה צַיְדַלַאנִיֶּה صَيْدَلانيّة, וכך גם ברבים: צידלאניה
וקיימת גם הצורה צַיְדַלַאתִיּ صَيْدَلاتيّ
תגובות הקוראים לפוסט המקורי:
יהודה כץ:
הרוקח העיראקי הוא משורש אחר:
אַזַחַ’אנַה أزَخانة גם אַגְ’זַחַ’אנַה أجْزَخانة בית מרקחת; אַזַאצִ’י أزاچي רוקח. אבל גם:צַיְדַלִי صَيْدَلِي.
אגזא בתורכית פירושה “תרופות”, למיטב ידיעתי. ח’אנה היא כמובן “בית”.
ירון סומך:
מילה נוספת שגורה מאד: פרמשאני Farmashani וגרורותיה, מאנגלית פארמה…
אבשלום פרג’ון:
ככל הנראה מקור הפועל הוא ארמי. יש אומרים (البرغوثي) שהמקור הוא מילה פרסית ש”עירבו” אותה: صندلانيّ – שפירושה: זה שמוכר את עץ ה-صندل (sandal wood), הידוע בריחו הטוב.
=-=-=-=
ראשית, אני נשוי לרוקחת, אז הנושא קרוב לליבי (אשתי יעלה רוקחת בהשכלתה אך היא עובדת בתפקיד ניהולי בחברת תרופות).
שנית, הגיע הזמן שנכיר את אחד השירים הקלילים והיפים ביותר בערבית.
אני בוש להגיד שהכרתי אותו, אי אז בשנות השמונים, דווקא דרך הגרסה העברית שלו (“סידלי”, שהפכה בשיר לשם של בחורה…), שאין לה שום זכר ברשת, לא ביוטיוב ולא במקום אחר. מוזר. מישהו מכיר/זוכר את הביצוע העברי החובבני?
הזמר הוא עַאזַאר חַבִּיבּ عازار حبيب, לבנוני יליד 1945, שהלך לעולמו ב- 2007.
השיר הוא: צַיְדַלִיּ יא צַיְדַלִיּ صيدلي يا صيدلي, רוקח, הו רוקח
صيدلي يا صيدلي يا صيدلي צידלי יא צידלי, יא צידלי
بَدّي دوا الها وبدّي دوا الي בַּדִּי דַוַא אִלְהַא וּבַּדִּי דַוַא אִלִי
רוקח, הו רוקח
אני רוצה תרופה בשבילה ורוצה תרופה בשבילי
قلبها صاير صاير، صاير شعلة نار קַלְבְּהא צַאיֶר צאיר, צאיר שַעְלֶת נַאר
وقلبي قلبي قلبي عم يِغلِي غَلِي וּקַלְבִּי קלבי, קלבי עַם יִעְ’לִי עַ’לִי
ליבה הפך ללהבת אש
וליבי רותח וגועש
عم يغلي عم يغلي، عجّل يا صيدلي עַם יִעְ’לִי עם יע’לי, עַגֶּ’ל יא צידלי
عم يغلي عم يغلي قلبي يا صيدلي עם יע’לי עם יע’לי, קַלְבִּי יא צידלי
רותח, רותח, מהר-נא, הו רוקח
רותח, רותח, ליבי, הו רוקח
نحنا جينا جينا لتْداوينا נַחְנַא גִ’ינַא ג’ינא לַתְדַאוִינַא
دلّونا لعندك توصّى فينا דַלּוּנַא לַעַנְדַכּ תְוַצַּא פִינַא
אנו באנו כדי שתרפאנו
הכווינו אותנו אליך, כדי שתגיד לנו מה לעשות
بدّي منّك حبّة בַּדִּי מִנַּכּ חַבֶּה
تجمع قلبها وقلبي תִגְ’מַע קַלְבְּהא וּקַלְבִּי
وتنوّر لي دربي وتحلّ لي المسألة וּתְנַוֶּר לִי דַרְבִּי וּתְחֶלּ לִי אֶלְמַסְאַלֶה
אני רוצה ממך כדור
שיאחד בין ליבה לליבי
יאיר לי את דרכי ויפתור את הסוגיה
كلّ اللّي شافونا ما عرفونا כִּלּ אִללִּי שַאפוּנַא מַא עַרְפוּנַא
خيالات وعم تمرق فكّرونا חְ’יַאלַאת וּעַם תִמְרֹק פַכַּרוּנַא
כל מי שראו אותנו לא זיהו אותנו
(הם אמרו שאלו) דמיונות שיחלפו, כך חשבו עלינו
ساعدنا بتسعدنا סַאעֶדְנַא בְּתִסְעֶדְנַא
اجمعنا ولا تشرِّدنا אִגְ’מַעְנַא וּלַא תְשַרֶּדְנַא
بيكفي شو نوَعَدْنَا בִּיכְּפִי שוּ נְוַעַדְנַא
وشو حمِلنا غلي וּשוּ חְמִלְנַא עַ’לִי
עזור לנו ותשמחנו
אחד בינינו ואל תפרידנו
מספיק עם מה שהובטח לנו
והרתיחה (של הלב) שסבלנו
(התרגום שלי. שָלֵו)
זה היה הפוסט ה- 2,021 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
