פורסם ב- 23.1.22
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא Yogev Avraham.
אז מילת היום היא –
בַּנִי אַאדַם بَنِي آدَم – בן אדם; בני אדם
יוגב שלח לי שני סרטונים מ- 22.12.21.
לסרטונים צורף המלל הבא:
عاجل| مصادر محلية: وفاة الشاب أمير عيسى أبو خالد اللداوي متأثرا بإصابته قبل أيام بفعل ملاحقة الأمن الفلسطيني لسيارته أثناء استقبال القيادي بحمــاس شاكر عمارة بمخيم عقبة جبر قضاء اريحا.
ידיעה דחופה/חשובה| מקורות מקומיים: מות הצעיר אמיר עיסא אבו ח’אלד אללדאוי בעקבות פציעתו לפני מספר ימים כתוצאה ממרדף של הביטחון הפלסטיני אחרי מכוניתו במהלך קבלת הפנים לבכיר חמאס שאכר עמארה במחנה (הפליטים) עקבה ג’בר בנפת יריחו.
=-=
מחיפוש ברשת עולה שאמיר היה תושב יריחו, ושכתוצאה מהמרדף הוא נפצע שכן התהפך עם מכוניתו.
הסרטון הראשון כולל סיקור של אתר “קדס”, בו מתראיינת אמו של אמיר:
… בנחמל אלמסאוליה ללכל, ללאמן אלוקאא’י, ללסלטה, לאבו מאזן, לכל ואחד מוג’וד פי אלסלטה, בעתדוא ע אלנאס בדון חק ולא בדון שרע!
שו הם אלנאס וחוש? הדול מש בני אאדמין אללי חאטינהם, פי אלאמן אלוקאא’י! הדול בס וחוש, זי חיואנאת, האג’מוא עלא אלנאס הג’ום עסכרי, איש הדא? ולא אליהוד מא בעתמל היכ אלהם. חד אללה מא בתעמל עמליתהם.
אליהוד ביג’וא, אללי בכון מת’לן מתצוב, מא בעתדוא עליה, בסעפוה.
(ואללה בסעפוה)
אמא הם בעתדוא עליה ובזתוא מן סיארת אלאסעאף, ברמוה עלא אלארצ’?!
(מקוטע במקור)
אנה יציר תחקיק מן ג’מיע אלג’האת, מש בס מן אלסלטה ומן ברה כמאן, אנהם יחקקוא פי אלחאדת’ה אללי צארת, ולאנה אבני כאן מט’לום וראח היכ בשרבת מי, יעני מא כאנ לוש אשי יעני. מא עמל אשי. חתא עלם מא כאן חאמל.
(אה, ולא אשי!)
יעני אלכל אללי שאפוא בקול לכ מא כאן חאמל עלם.
(ולא תאבע לאשי! ולא אשי תאבע)
חסבי אללה ונעמ אלוכיל פיהם!
אללה ינתקם מנהם, לאנהם לסה אעדאא’נא ארחם מנהם! הם אלעדוין, ואללה הם אלעדוין.
ובעדין אג’וא באלליל הדדונא
(מקוטע במקור)
אלאג’הזה אלאמניה תבעתהם, אלמח’אבראת תבעונהם, בקולוא אנה ממנוע תעמלוא מסירה, יעני שהיד, ממנוע תחטוא אלעלם, ממנוע תעמלוא אשי,
ויעני איש בדי אקול לכ? יעני בדהם יעמלוא זי מא בדהם ויע’טוא עלא אלמוצ’וע תבעהם.
(מקוטע במקור)
ואבני יעני מא אלה פי אי תנט’ים וכאן מוג’וד יעני מע צחאבה וקאלוא: בדנא נרוח נסתקבל אשי, יעני שו אלד’נב אללי עמלה? אנה ואקף באלמסירה.
אלמסירה מא בתצ’רהם אשי!
(מש מסירה! מש מסירה! אסתקבאל!!!)
אסתקבאל, אסתקבאל, או מסירה.
… بنحمّل المسؤوليّة للكلّ، للأمن الوقائي، للسّلطة، لأبو مازن، لكلّ واحد موجود في السّلطة، بعتدوا ع النّاس بدون حقّ ولا بدون شرع!
شو هم النّاس وحوش؟ هدول مش بني آدمين اللّي حاطّينهم، في الأمن الوقائي! هدول بس وحوش، زي حيوانات، هاجموا على النّاس هجوم عسكري، ايش هدا؟ ولا اليهود ما بعتمل هيك الهم. حدّ الله ما بتعمل عمليّتهم.
اليهود بيجوا، اللّي بكون مثلًا متصوّب، ما بعتدوا عليه، بسعفوه.
(والله بسعفوه)
أمّا هم بعتدوا عليه وبزتّوا من سيّارة الإسعاف، برموه على الأرض؟!
(مقطوع)
إنّه يصير تحقيق من جميع الجهات، مش بس من السّلطة ومن برّة كمان، إنّهم يحقّقوا في الحادثة اللّي صارت، ولأنه ابني كان مظلوم وراح هيك بشربة ميّ، يعني ما كان لوش إشي يعني. ما عمل إشي. حتّى علم ما كان حامل.
(اه، ولا إشي!)
يعني الكلّ اللّي شافوا بقول لك ما كان حامل علم.
(ولا تابع لإشي! ولا إشي تابع)
حسبي الله ونعم الوكيل فيهم!
الله ينتقم منهم، لأنّهم لسّة أعداؤنا أرحم منهم! هم العدوين، والله هم العدوين.
وبعدين أجوا باللّيل هدّدونا
(مقطوع)
الأجهزة الأمنيّة تبعتهم، المخابرات تبعونهم، بقولوا إنّه ممنوع تعملوا مسيرة، يعني شهيد، ممنوع تحطّوا العلم، ممنوع تعملوا إشي،
ويعني ايش بدّي أقول لك؟ يعني بدّهم يعملوا زيّ ما بدّهم ويغطّوا على الموضوع تبعهم.
(مقطوع)
وابني يعني ما إله في أيّ تنظيم وكان موجود يعني مع صحابه وقالوا: بدّنا نروح نستقبل إشي، يعني شو الذّنب اللّي عمله؟ إنّه واقف بالمسيرة.
المسيرة ما بتضرّهم إشي!
(مش مسيرة! مش مسيرة! استقبال!!!)
استقبال، استقبال، أو مسيرة.
… (מתחיל מכאן באופן מקוטע) מאשימים את כולם, את הביטחון המסכל, את הרָשות, את אבו מאזן, כל אחד שנמצא ברשות, הם תוקפים את האנשים ללא זכות וללא צדק!
מה זה, הם פראי אדם? הם לא בני אדם, האנשים שממנים (לתפקידים האלה) בביטחון המסכל! הם רק פראים, כמו חיות, הם תקפו את האנשים תקיפה צבאית, מה זה? אפילו היהודים לא עושים להם כך. בחיי הם לא עושים כך.
היהודים באים, אם יש למשל פצוע, הם לא תוקפים, הם מפנים אותו לטיפול.
(אחד הדוברים/ות איתה בחדר: בחיי, מפנים אותו)
אבל הם (הביטחון המסכל) תקפו אותו (את בנה אמיר), משכו אותו מהאמבולנס, וזרקו אותו על האדמה?!
(קטע מקוטע בעריכה)
(אני דורשת) שתהיה חקירה מטעם כל הגורמים, לא רק מהרשות, אלא גם מבחוץ, שיחקרו את המקרה שקרה, שכן בני נעשק ונהרג כך, בפשטות (מיל’: כמו בלגימת מים), הוא לא עשה דבר. אפילו דגל (של תנועת חמאס) הוא לא נשא.
(בחדר: כן, שום דבר!)
כל מי שראו אותו אומרים שהוא לא נשא דגל.
(בחדר: והוא לא משתייך לשום [ארגון], לשום דבר הוא לא משתייך)
שאלוהים יעניש אותם!
שאלוהים ינקום בהם, כי האויבים שלנו רחמנים יותר מהם! הם האויבים, בחיי הם האויבים.
הם גם הגיעו אלינו בלילה ואיימו עלינו
(מקוטע במקור)
… מנגנוני הביטחון שלהם, המודיעין שלהם, אמרו שאסור לעשות תהלוכה, כלומר שהיד, אסור להניף דגל, אסור לעשות כלום,
מה יש לי להגיד לך? הם רוצים לעשות מה שהם רוצים ו”לכסות” על הנושא שלהם (על מה שעשו, לטייח אותו).
(מקוטע במקור)
הבן שלי לא היה בשום ארגון, הוא רק היה עם חבריו והם אמרו: אנו רוצים ללכת לקבל את פני (האסיר המשוחרר עמארה), מה היה פשעו? שהוא עמד בתהלוכה.
התהלוכה לא פגעה בדבר!
(בחדר: לא תהלוכה! לא תהלוכה! קבלת פנים!!!)
קבלת פנים, קבלת פנים, או תהלוכה.
=-=-=-=
בסרטון השני רואים ושומעים מראות וקולות מהלוויה של אמיר.
מרואיינים בו שני גברים. הראשון, כך אני משער, הוא קרוב משפחה של אמיר, אולי אביו. הדובר השני הוא מכובד ממחנה הפליטים. שמותיהם אינם מופיעים בסרטון.
במהלך דיבורם למצלמה הצעירים שמקיפים אותם מנופפים בכוונה בדגלים באופן שמסתיר את פניהם ודי מפריע להם לדבר. אבל האקט חשוב יותר מהדיבור, כנראה. הדגלים הם דגלים אסלאמיים, ירוקים, שדומים מאוד לדגלים הרשמיים של תנועת חמאס. דגלים כאלה מופיעים גם באירועים של התנועה האסלאמית בישראל.
הדובר הראשון:
ואללה בנשכי המנא לאללה, ואלחמד ללה עלמנא אללה
ואשי צאיר יעני ע’צבן ענא, מש באידה אלואחד.
אלשבאב אבריאא’ יעני, כאנוא טאלעין, פפש מעהם אשי יעני יצ’ר אלסלטה או יצ’ר …, פאהם? פטארדוהם, מע אלסרעה ואלח’וף קלבת אלסיארה.
פאלחמד אללה עלא כל חאל, הדי אלקצה יעני כלהא אנה שבאב אבריאא’, פש ענדהם אי משכלה.
בנשכי אמרנא לאללה אול אשי, המנא לאללה, אמרנא לאללה,
חסבנא אללה ונעם אלוכיל עלא כל אבן חראם, עלא כל ט’אלם, עלא כל ואחד אשתרכ פי, בקתל אלשבאב אלאבריאא’ יעני
אללי בקתל אבן דינה מש שאטר, מש שטארה האי, אללי בקתל אבן דינה מא הו שאטר, ואבן וטנה, פאהם כיף?
פיעני ג’מאעתנא תצרפוא ע’לט מע אלשבאב, … אבריאא’.
والله بنشكي همّنا لالله، والحمد لله علمنا الله
وإشي صاير يعني غصبًا عنّا، مش بإيده الواحد.
الشّباب أبرياء يعني، كانوا طالعين، ففش معهم إشي يعني يضرّ السّلطة أو يضرّ …، فاهم؟ فطاردوهم، مع السّرعة والخوف قلبت السّيّارة.
فالحمد الله على كلّ حال، هدي القصّة يعني كلّها إنّه شباب أبرياء، فش عندهم أي مشكلة.
بنشكي أمرنا لالله أوّل إشي، همّنا لالله، أمرنا لالله،
حسبنا الله ونعم الوكيل على كلّ ابن حرام، على كلّ ظالم، على كلّ واحد اشترك في، بقتل الشّباب الأبرياء يعني
اللّي بقتل ابن دينه مش شاطر، مش شطارة هاي، اللّي بقتل ابن دينه ما هو شاطر، وابن وطنه، فاهم كيف؟
فيعني جماعتنا تصرّفوا غلط مع الشّباب، … أبرياء.
בחיי, אנו מתלוננים על מה שמטריד אותנו לאלוהים, והשבח לאל
דבר קורה בניגוד לרצוננו, הוא לא בשליטת האדם.
הצעירים חפים מפשע, הם יצאו, כשאין איתם/להם שום דבר שמזיק לרשות או מזיק ל…, אתה מבין? אז רדפו אחריהם, ובשל המהירות והפחד המכונית התהפכה.
השבח לאל בכל מקרה, כל הסיפור הוא שהצעירים חפים מפשע, אין איתם שום בעיה.
אנו מתלוננים על ענייננו לאלוהים קודם כל, מה שמטריד אותנו (נאמר) לאלוהים, ענייננו לאלוהים,
שאלוהים יעניש כל מנוול, כל עושק, כל מי שהשתתף בהרג הצעירים החפים מפשע,
מי שהורג את בן הדת שלו אינו חכם, זו אינה חכמה, מי שהורג את בן הדת שלו אינו חכם, ואת בן המולדת שלו, אתה מבין?
החבר’ה שלנו (אנשי המנגנונים) התנהגו ב(שיקול דעת) מוטעה כלפי הצעירים, … חפים מפשע.
הדובר השני:
הא’לאא’ אלנאס אליום יודעון אלשהיד כאן פי אסתקבאל אלאסרא.
לא לד’נב ארתכבה אלא לאנ אלוצ’ע אלעאם, אלוצ’ע אלסיאסי מנעישה וצ’ע צעב ג’דן ג’דן.
אלאצל אנה מן חק כל אסיר, למא ברוח, כל אלנאס בתסתקבלה בטריקה מחרתמה, כל אלנאס עלא חסב אנתמאא’תהם.
מן חק אלנאס תסתקבל כל אסיר ברוח, בע’צ’ אלנט’ר ען אנתמאא’אתהם.
אנא אבן הד’א אלמח’ים, ברוח, כל אלנאס אללי מוג’ודה אלאאן תודע אלשהיד הי כאנת אלנאס פי אלאסתקבאל.
לא יוג’ד סבב ולא יוג’ד ד’ראא’ע למא יג’רי, לד’לכ אחנא מנטאלב מעאקבת אלנאס אלד’ין פעלוא ד’לכ אלאמר ואלרג’וע ללח’טוה אלא אלח’לף ואלתפכיר אלצחיח פי חמאית אלנאס, פי חמאית אלשעב, פי חמאית אלד’ין יסתקבלון אלאסרא.
אמא בהד’ה אלטריקה והד’א אלאסלוב – הד’א אלטריק ע’יר צחיח, הד’א אלטריק יאדי אלא אלאסתפזאזאת ואת’ארת אלנעראת פי אלמג’תמע אלפלסטיני.
אחנא נאס מחתרמין ואהל אלמח’ים נאס מחתרמין בסתקבלוא אי אסיר, והד’א אלנפס אלעאלי אלמוג’וד ענד אלנאס – אחנא מנחייה ומנחיי כל נפס בסתקבל פיה אסיר.
אלאצל אנה יכון פי נוע מן אלחריה פי אסתקבאל אלאסרא בכאפת אנתמאא’אתהם.
هؤلاء النّاس اليوم يودّعون الشّهيد كان في استقبال الأسرى.
لا لذنب ارتكبه إلّا لأنّ الوضع العام، الوضع السّياسي منعيشه وضع صعب جدًّا جدًّا.
الأصل إنّه من حقّ كل أسير، لمّا بروّح، كلّ النّاس بتستقبله بطريقة محرتمة، كلّ النّاس على حسب انتماءاتهم.
من حقّ النّاس تستقبل كلّ أسير بروّح، بغضّ النّظر عن انتماءاتهم.
أنا ابن هذا المخيّم، بروّح، كلّ النّاس اللّي موجودة الآن تودّع الشّهيد هي كانت النّاس في الاستقبال.
لا يوجد سبب ولا يوجد ذرائع لِما يجري، لذلك إحنا منطالب معاقبة النّاس الذين فعلوا ذلك الأمر والرّجوع للخطوة إلى الخلف والتّفكير الصّحيح في حماية النّاس، في حماية الشّعب، في حماية الذين يستقبلون الأسرى.
أمّا بهذه الطّريقة وهذا الأسلوب – هذا الطّريق غير صحيح، هذا الطّريق يؤدّي إلى الاستفزازات وإثارة النعرات في المجتمع الفلسطيني.
إحنا ناس محترمين وأهل المخيّم ناس محترمين بستقبلوا أيّ أسير، وهذا النّفس العالي الموجود عند النّاس – إحنا منحيّيه ومنحيّي كلّ نفس بستقبل فيه أسير.
الأصل إنّه يكون في نوع من الحرّيّة في استقبال الأسرى بكافّة انتماءاتهم.
האנשים האלה (מתכוון לציבור מאחוריו במסע הלוויה) מלווים היום את השהיד, שנכח בקבלת הפנים לאסירים.
(הוא נהרג) לא בשל פשע שביצע, אלא כי המצב הכללי, המצב הפוליטי שאנו חיים אותו הוא מצב קשה מאוד מאוד.
זכותו של כל אסיר, כשהוא משתחרר, שכל האנשים יקבלו את פניו בדרך מכובדת, כל האנשים בהתאם להשתייכות (הפוליטית/ארגונית) שלהם.
זכותם של האנשים לקבל את פני האסיר המשוחרר, בלי קשר להשתייכות שלהם.
אני בן מחנה (הפליטים) הזה, כל האנשים שנמצאים עכשיו ומלווים את השהיד הם האנשים שהיו בקבלת הפנים.
אין סיבה ואין תירוצים למה שקורה, לכן אנו דורשים להעניש את האנשים שעשו את הדבר הזה, לחזור צעד אחורה ולחשוב היטב איך להגן על האנשים, להגן על העם ולהגן על אלו שמקבלים את פני האסירים.
אבל בדרך הזו ובשיטה הזו – זו דרך לא נכונה, הדרך הזו גוררת פרובוקציות ומעוררת התמרמרות בחברה הפלסטינית.
אנו אנשים מכובדים ותושבי המחנה אנשים מכובדים שמקבלים את פניו של כל אסיר, אנו מברכים את הגישה/הרוח הטובה הזו של האנשים, ומברכים כל גישה/רוח שמקבלים באמצעותה פניו של אסיר.
צריך להיות סוג של חופש בקבלת הפנים לאסירים על כל השתייכויותיהם.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הקטע הקצר הבא:
בַּנוּ אַאדַם بنو آدم בספרותית, ממש כמו בעברית, היא שפת המקור
ביחיד קיימת גם הצורה אִבְּן אאדם اِبن آدم. במדוברת ביחיד: בַּנִי אאדם بني آدم, מיל’: בני אדם, ובמדוברת ברבים: בַּנִי אַאדְמִין بني آدمين, שזו צורה קצת מצחיקה, שכן הסומך, המילה השנייה, גם היא בריבוי: בני אדמים. כמו שנגיד בעברית בתי ספרים, במקום בתי ספר, או עורכי דינים, במקום עורכי דין).
בנוסף קיימת צורת הריבוי אַוַאדֶם أوادم.
אה, אתם יושבים?
איך נגיד מהביטוי הזה אישה, בת אדם?
בַּנִי אַאדַמַה بني آدمة (מיל’: בְּני אדָמה, במלעיל. אל תקראו ותבטאו במלרע, כמו ב- “אדמה, רוח ואש”!),
ולדברים כאלה “הגשש החיוור” קראו בזמנו “יציר לשוני וולגארי”…
תוספות עדכניות:
השורש הערבי א.ד.ם עוסק ברטבים בשריים של אוכל, בצבע השחור או החום (לא בשימוש. בעברית הצבע מהשורש הזה הוא אדום) ובבני אדם:
* הפועל הספרותי אַדֻמַ أَدُمَ בבניין הראשון – היה שחור יותר
* הפועל הספרותי אַדַמַ أَدَمَ גם בבניין הראשון אך במשקל אחר – טבל את הלחם ברוטב בשרי
* הפועל הספרותי אַאדַמַ آدم בבניין הרביעי – השלים
* הפועל הספרותי אִאתַדַמַ ائتدم בבניין השמיני – אכל לחם ספוג בבשר או בירק
* אֻדְם أُدْم – רוטב בשרי הספוג בלחם
* אֻדְמַה أدمة – אחווה, חברות (לא בשימוש)
* אַאדַם آدًم, במשקל הצבעים – שזוף, שחום, שחור
* אַאדַם آدًم – אדם הראשון, באסלאם הוא נחשב נביא: סַיִּדְנַא אַאדַם سيّدنا آدم – אדוננו אדם
* אַאדִמִיּ آدميّ וברבים אַוַאדֶם أوادم – אנושי, “בן אדם”; מכובד, מנומס, נשוא פנים, הגון, מתנהג כיאות
* אַאדַמִיַּה آدميّة – אנושיות, הגינות, אצילות
* אִזְרַע שַגַ’רַה – תִנְפַעַכּ, אִזְרַע בַּנִי אַאדַם – יִחְ’לַעַכּ ازرع شجرة تنفعك، ازرع بني آدم يخلعك – אנשים הם כפויי טובה ולא נאמנים (מיל’: שְתול עץ – הוא יועיל לך, זְרע בן אדם – הוא יעקור אותך)
* כֻּלֻּנַא מִן אַאדַם, וַאַאדַם מִן תֻרַאבּ كلّنا من آدم وآدم من تراب – כולנו שווים, אין הבדל בינינו; כי מעפר באת ואל עפר תשוב (מיל’: כולנו מהאדם הראשון, והאדם הראשון מעפר)
* אִלְבַּנִי אַאדַם בִּהַמְסֶה וּאלִחְמַאר בִּרַפְסֶה البني آدم بهمسة والحمار برفسة – די לחכימא ברמיזה (מיל’: הבן אדם [מבין] בלחישה, ברמז קל, והחמור – בבעיטה)
* אֶלְבַּנִי אַאדַם יִתְרַבַּט מִן לִסַאנֹה البني آدم يتربّط من لسانه – אדם צריך לקיים מה שהבטיח, הבטחה צריך לקיים (מיל’: האדם נקשר מלשונו)
Illustration: Tilly, Kerala folk; A collage of people I met whilst traveling around India.
זה היה הפוסט ה- 1,600 שלנו.
שיהיה יום מצוין ושבוע טוב,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
