מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של אחד מחניכיי.
אז מילת היום היא –
אַחְדַבּ أَحْدَب, במשקל בעלי המום, וגם חַדִבּ حَدِب, וברבים חֻדְבּ حُدْب – גיבן; קמור
החניך שלח לי בדיחה שהופיעה בערוץ יוטיוב הירדני:
نكت عالماشي
נֻכַּת עַאלְמַאשִי
בדיחות סתמיות / בדיחות כלאחר יד / בדיחות אגביות (ותודה לידידי הקורא מתן מלכה על ההבהרה)
הערוץ, שיש לו כמעט 700 אלף מנויים, כותב על עצמו:
محتوى هذه القناة هوه عباره عن نكت ومشاهد كوميدية ومواقف مضحكة من اعمالنا الخاصه _ نكت عالماشي -اضحك من قلبك – نهفات – نعمل لاسعادكم-
محتوانا مضحك ومسلي للجميع
תוכן הערוץ הזה הוא בדיחות, מחזות קומיים ועניינים מצחיקים מתוך העשייה המיוחדת שלנו. בדיחות תוך כדי הליכה – צחק מכל הלב – צחוקים – אנו שוקדים לשמח אתכם
התוכן שלנו מצחיק ומשעשע את כולם
הסרטון פורסם ב- 21.6.23, וכותרתו:
نكت الصديق علي حميدان
הבדיחות של החבר עלי חמידאן
הבדיחה בה בחרתי מתחילה בדקה 02:16:
ביקול לכ הד’א פי מדינה פיהא ת’לאת’ה, ביט’לוא לחאלהם. ואחד משלול, ואחד עלא ט’הרה חרדבה תקריבן נצ מתר טאלעה לפוק, ואלת’אלת’ אח’רס.
פביט’לוא מע בעצ’, מא חד ביחכי מעהם.
ביום אג’א אלאח’רס עליהם, כיפכם שבאב, שו אח’בארכם?
קאלוא: אלחמד- איה? ולכ צרת תחכי!
קאל להם: אה, צרת אחכי!
כיף?
קאל להם: רחת עלא אלמקברה הדיכ, פי מלכ אלג’ן ביטלע באלליל, בעד אלפג’ר, וביעאלג’ אי ואחד ענדה ע’לט.
מעקול?
אה!
קאל אלמשלול לאבו חרדבה: תרוח? ראחוא.
אלמהם, וצלוא אלפג’ר. תטלעוא, לאקוא אלמקברה מח’יפה! אלמשלול קאל לה: “יא עמי, אנא ראצ’י בארבע אג’רין”, לפ ע אלעכאזאת ושרד.
אבו חרדבה קאל: טב מאהי ע ט’הרי, מא אנא בח’וף אכת’ר מן אלמיתין. ולא ע’יר אדח’ל!
דח’ל ג’וא, טלע לה מלכ אלג’ן. ולכ! קאל לה: איש??!?
שו הד’א אללי ע ט’הרכ?
קאל לה: חרדבה!
קאל לה: האתהא, רוח אנצרף!
רוח. ראח ירכצ’ ורא מין? ורא אלמשלול. אלמשלול תטלע היכ, ואחד צאר בירכצ’ וראה מן אלמקברה.
קאל לה: תעאל וקף, אנא צאחבכ!
קאל לה: מין צאחבי?
קאל לה: אבו חרדבה
קאל לה: כיף צרת היכ?
קאל לה: טלע לי מלכ אלג’ן, אלאח’רס ביחכי מצ’בוט. אלחק אלחק, קבל מא ינאם!
רג’ע, שוי שוי, ח’איף, תטלע חואליה, טלע מלכ אלג’ן. ולכ!
קאל לה: איש?
שו הדול ע ט’הרכ?
קאל לה: פש אשי!
קאל לה: ח’ד, האי אלחרדבה!
بيقول لك هذا في مدينة فيها ثلاثة، بيظلّوا لحالهم. واحد مشلول، واحد على ظهره حردبّة تقريبًا نص متر طالعة لفوق، والثّالث أخرس.
فبيظلّوا مع بعض، ما حد بيحكي معهم.
بيوم اجا الأخرس عليهم، “كيفكم شباب، شو أخباركم؟”
قالوا: الحمد- ايه؟ ولك صرت تحكي!
قال لهم: اه، صرت أحكي!
كيف؟
قال لهم: رحت على المقبرة هديك، في ملك الجنّ بيطلع باللّيل، بعد الفجر، وبيعالج أيّ واحد عنده غلط.
معقول؟
اه!
قال المشلول لأبو حردبّة: تروح؟ راحوا.
المهمّ، وصلوا الفجر. تطلّعوا، لاقوا المقبرة مخيفة! المشلول قال له: “يا عمّي، أنا راضي بأربع اجرين”، لفّ ع العكّازات وشرد.
أبو حردبّة قال: طب ماهي ع ظهري، ما أنا بخوّف أكثر من الميّتين. ولا غير أدخل!
دخل جوّا، طلع له ملك الجنّ. ولك! قال له: ايش؟؟!؟
شو هذا اللي ع ظهرك؟
قال له: حردبّة!
قال له: هاتها، روح انصرف!
روّح. راح يركض ورا مين؟ ورا المشلول. المشلول تطلّع هيك، واحد صار بيركض وراه من المقبرة.
قال له: تعال وقّف، أنا صاحبك!
قال له: مين صاحبي؟
قال له: أبو حردبّة
قال له: كيف صرت هيك؟
قال له: طلع لي ملك الجنّ، الأخرس بيحكي مضبوط. الحق، الحق، قبل ما ينام!
رجع، شوي شوي، خايف، تطلّع حواليه، طلع ملك الجنّ. ولك!
قال له: ايش؟
شو هدول ع ظهرك؟
قال له: فش اشي!
قال له: خد، هاي الحردبّة!
מספרים שהייתה עיר עם שלושה אנשים, שנשארו לבדם. אחד נכה, אחד עם חטוטרת על גבו שעולה למעלה בגובה חצי מטר והשלישי אילם.
הם נשארו יחד, איש לא דיבר איתם.
באחד הימים הגיע אליהם האילם, “מה נשמע חבר’ה, מה המצב?”
הם ענו: השבח- מה? בוא’נה, התחלת לדבר!
אמר להם: כן, התחלתי לדבר!
איך?
ענה להם: הלכתי לבית הקברות ההוא, נמצא בו מלך השדים שיוצא בלילה, לאחר השחר, והוא מטפל בכל אדם עם לקות.
הגיוני?
כן!
הנכה אמר לגיבן: אתה הולך? הלכו.
בקיצור, הם הגיעו לשם בשחר. הביטו, ראו שבית הקברות מפחיד! הנכה אמר לו: “בן אדם, אני מרוצה עם ארבע רגליים”, הוא הסתובב על הקביים וברח.
הגיבן אמר: עם מה שעל הגב שלי, אני הרי מפחיד יותר מהמתים. אני נכנס!
הוא נכנס פנימה, יצא לו מלך השדים. בוא’נה! ענה לו: מה?!?!
מה זה על הגב שלך?
ענה לו: חטוטרת!
אמר לו: תן אותה והסתלק!
הוא הלך. הוא התחיל לרוץ אחרי מי? אחרי הנכה. הנכה הביט ככה, מישהו התחיל לרוץ אחריו מבית הקברות.
אמר לו: בוא, עצור, אני חברך!
אמר לו: איזה חבר שלי?
ענה לו: הגיבן
אמר לו: איך השתנית?
ענה לו: יצא לי מלך השדים, מה שהאילם אמר נכון. לך, לך, לפני שהוא נרדם!
הוא חזר, לאט לאט, חושש, הביט סביבו, יצא מלך השדים. בוא’נה!
אמר לו: מה?
מה זה על הגב שלך?
ענה לו: אין כלום!
אמר לו: קח, הנה חטוטרת!
כן, אני יודע, זה הומור גן חובה, אבל רק בשביל החוויה התרבותית והלשונית היה שווה…
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=-=
השורש הערבי הספרותי ח.ד.ב עוסק בדברים קמורים, ועקב כך גם בחטוטרות ובגיבנים.
קיימת לו גם גרסה מרובעת, עם ה- ר השֵמית המפורסמת, שאוהבת להידחף למילים, ח.ר.ד.ב.
* הפועל חַדִבַּ حَدِبَ בבניין הראשון – גילה רגשות חיבה כלפי-; חמל, אהב; נעשה קמור או גיבן
* הפועל חַדַּבַּ حدّب בבניין השני – הפך את- לקמור או לגיבן, קימר את-
* מְחַדַּבּ محدّب, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – קמור
* הפועל אַחְדַבַּ أحدب בבניין הרביעי, וגם תַחַדַּבַּ تحدّب בחמישי וגם תַחַאדַבַּ تحادب בשישי, וגם חַרְדַבּ حردب המרובע על דרך הבניין השני, ואפילו אִחְדַוְדַבַּ احدودب בבניין ה- 12 (!!!) – נעשה גיבן; התחזה לגיבן
* חַדַבּ حدب או חַדַבַּה حدبة – חטוטרת; דבשת; קימור; מקום גבוה, גבעה
* חַדְבַּאא’ حدباء, בצורת הנקבה של אחדב – גיבנת (האישה); אלחדבאא’ الحدباء – אחד מכינויה של העיר מוצול (מוצל) בעיראק, בשל הקימור שעושה נהר חידקל בעוברו בעיר
* מְחַרְדַבּ محردب – גיבן
* חַרְדֻבַּה حردبّة – חטוטרת; דבשת
* אֶלְגַ’מַל בִּישוּפְש חַרְדֻבְּתֹה الجمل بيشوفش حردبته – הגמל לא רואה את הדבשת שלו
הקוראים בלשנות יהודית וחיים ניצני הזכירו לי ששכחתי את:
“הסכם חֻדַיְבִּיָּה (בערבית: صلح الحديبية, תעתיק מדויק: “צלח אלחדיביה”, מילולית: “שלום חודייביה”) הוא הסכם שביתת נשק שנחתם בין הנביא מוחמד לשליטי העיר מכה בשנת 628, לתקופה של עשר שנים.
[…]
אחד ההישגים החשובים של הסכם חודייביה עבור הנביא ואנשיו היה כיבוש ח’ייבר היהודית, שהתאפשר בעקבות סעיף אי-ההתקפה שהיה כלול בהסכם. סעיף זה ביטל למעשה את ברית ההגנה הצבאית שהייתה בין תושבי מכה עובדי האלילים לתושבי ח’ייבר היהודים, ובכך סלל את הדרך לניצחונו של הנביא ללא הפרעה.
לאחר הסכם השלום בין ישראל למצרים ב-1979 הוצג הסכם חודייביה כמקור וכראיה לכך שהסכם השלום עליו חתם אנואר סאדאת אינו עומד בסתירה לדיני האסלאם.
יאסר ערפאת השווה את הסכמי אוסלו להסכם חודייביה מספר פעמים בנאומים פומביים (בנאום יוהנסבורג ב-94 ובקהיר ב-95)”. (ויקיפדיה)
אלחדיביה הוא שם של מקום היסטורי, לא הצלחתי למצוא את משמעות השם, אבל אין ספק שמדובר בשורש של הפוסט של היום.
מקור התמונה:
Bellbeefer, Flickr
זה היה הפוסט ה- 2,500 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
Subscribe
Login
0 Comments
Oldest