פורסם לראשונה ב- 23.3.21
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא יהושע אינדור.
יהושע שלח לי הקלטה שעברה באחת מקבוצות הווטסאפ.
אז מילת היום היא –
חַרַאמִיּ حَرَامِيّ וברבים חַרַאמִיֶּה حَرَامِيّة – גנב
לשון ההקלטה:
צבאח אלח’יר יא צבאיא, צבאח אלח’יר יא בנאת
אללה יסעדכם וירצ’א עליכם.
אסמעוא יא בנאת,
אלתנט’ים אלה ת’לת’ איאם בדור עלא בנת, בנת בתלף ע דור, תחכי אנהא מן דאר אבו סנינה, ואנה דאר חמאהא טרדוהא ואח’דוא אולאדהא מנהא ובתנאם פי אלג’ואמע.
פבנאת, הדי אלבנת כד’אבה, הדי אלבנת חרמאיה ותצ’חכ ע אלנאס ותצ’חכ ע אלעאלם. מעהא עצאבה.
פאנתבהוא מנהא לאנהא צבחת אלסאעה 5 דאקה עלא עמארתנא, עלא אבואבנא, וכלנא טלענא ואלתנט’ים כאן ואקף, והיני צורתהא, וסאלנאהא מעכ הויה, קאלת לי לא, קאלת אנא מן דאר אבו סנינה ואנא רמוני ותרכוני, ואח’דוא ולאדי מני, בדור ע דאר.
מין ביטלע אלסאעה 5 אלצבח בדור ע דאר ללאג’אר?
אנתבהוא יא בנאת, בדי אבעת’ לכם אלצורה,
כל ואחדה תדיר באלהא, אנתו תטלעוא, בתרוחוא ובתיג’וא וג’ואמע ובתאח’דוא … בנאתכם וולאדכם
אנתבהוא יא ג’מאעה, אללי תקדר תאח’ד מפתאחהא מעהא תאח’דה, אללי בתקדר תח’לי ולאדהא תאמן עליהם ותסכר באב, תסכרה
חבאיבי אללה יסעדכם, אלמרה מרעבה ומח’יפה
ובתקול אנהא בתדור ע דור, כד’אבה!
אלבות אללי פי אג’ריהא חקהא 700 שיכל, שופוהא ותטלעוא עליהא.
אול מא צורתהא, אלחיואנה ע’טת וג’ההא
סאלתהא מעכ הויה? קאלת לי פש מעי הויה, אנא מן אלח’ליל ומתג’וזה הון
כד’אבה ומבינה
וחכיהא מש ח’לילי, ולא חכיהא מן אלח’ליל ולא חכיהא מן דאר אבו סנינה.
אנתבהוא יא בנאת, עלא בנאתכם וולאדכם
אנתבהוא ומעהא כיס אביצ’
מש מערוף שו פי, אלתנט’ים בחכי סלאח, מח’דראת, שו פי, מא חדא עארף
אנתבהוא יא בנאת, ואנא בדי אבעת’ לכם צורתהא ונסכר אלמג’מועה, תמאם?
صباح الخير يا صبايا، صباح الخير يا بنات
الله يسعدكم ويرضى عليكم.
اسمعوا يا بنات،
التّنظيم إله ثلث أيّام بدوّر على بنت، بنت بتلفّ ع دور، تحكي إنّها من دار أبو سنينة، وإنّه دار حماها طردوها وأخدوا أولادها منها وبتنام في الجوامع.
فبنات، هدي البنت كذّابة، هدي البنت حرمايّة وتضحك ع النّاس وتضحك ع العالم. معها عصابة.
فانتبهوا منها لأنّها صبّحت السّاعة ٥ داقّة على عمارتنا، على أبوابنا، وكلّنا طلعنا والتّنظيم كان واقف، وهيّني صوّرتها، وسألناها معك هويّة، قالت لي: لا، قالت: أنا من دار أبو سنينة وأنا رموني وتركوني، وأخدوا ولادي منّي، بدوّر ع دار.
مين بيطلع السّاعة ٥ الصّبح بدوّر ع دار للأجار؟
انتبهوا يا بنات، بدّي أبعث لكم الصّورة،
كلّ واحدة تدير بالها، إنتو تطلعوا، بتروحوا وبتيجوا وجوامع وبتاخدوا … بناتكم وولادكم
انتبهوا يا جماعة، اللّي تقدر تاخد مفتاحها معها تاخده، اللّي بتقدر تخلّي ولادها تؤمّن عليهم وتسكّر باب، تسكّره
حبايبي الله يسعدكم، المرة مرعبة ومخيفة
وبتقول إنّها بتدوّر ع دور، كذّابة!
البوت اللّي في إجريها حقّها ٧٠٠ شيكل، شوفوها وتطلّعوا عليها.
أوّل ما صوّرتها، الحيوانة غطّت وجهها
سألتها: معك هويّة؟ قالت لي: فش معي هويّة، أنا من الخليل ومتجوّزة هون
كذّابة ومبيّنة
وحكيها مش خليلي، ولا حكيها من الخليل ولا حكيها من دار أبو سنينة.
انتبهوا يا بنات، على بناتكم وولادكم
انتبهوا ومعها كيس أبيض
مش معروف شو في، التّنظيم بحكي سلاح، مخدّرات، شو في، ما حدا عارف
انتبهوا يا بنات، وأنا بدّي أبعث لكم صورتها ونسكّر المجموعة، تمام؟
בוקר טוב נערות, בוקר טוב בנות
תהיו בריאות ומאושרות
שמעו, בנות,
התנט’ים (התנזים של פת”ח. שָלֵו) כבר שלושה ימים מחפש מישהי, מישהי שמסתובבת בין הבתים, מספרת שהיא ממשפחת אבו סנינה (משפחה חברונית מפורסמת. שלו) ושמשפחתו של חמיה גרשו אותה ולקחו ממנה את ילדיה, והיא ישנה במסגדים.
בנות, היא שקרנית וגנבת, והיא צוחקת על אנשים ועל העולם כולו. יש איתה כנופיה.
היזהרו ממנה מכיוון שהיא פקדה בשעה חמש בבוקר את הבניין שלנו, את הדלתות שלנו, כולנו יצאנו והיו שם אנשי התנט’ים, ואני צילמתי אותה, שאלנו אותה: יש לך תעודת זהות? אמרה לי: לא, אני ממשפחת אבו סנינה, זרקו אותי ועזבו אותי, לקחו את הילדים שלי ממני ואני מחפשת דירה/בית.
מי יוצא בשעה חמש בבוקר לחפש בית בשכירות?
היזהרו, בנות, אני אשלח לכן את התמונה,
שכל אחת תיזהר, אתן הרי יוצאות, הולכות, ובאות, למסגדים, ולוקחות … בנותיכן ובניכם
היזהרו, מי שיכולה לקחת את המפתח שלה איתה – שתיקח, מי שיכולה להשאיר את ילדיה עם השגחה ולנעול את הדלת – שתנעל
יקירותיי, האישה מפחידה מאוד
היא אומרת שהיא מחפשת דירה, שקרנית!
הנעלים על רגליה שוות 700 שקל, תראו אותן, הביטו עליהן (בתמונה שהדוברת תשלח. שלו).
בפעם הראשונה שצילמתי אותה החיה כיסתה את פניה
שאלתי אותה: יש לך תעודת זהות? אמרה לי: אין לי תעודה, אני מחברון ונשואה פה (כלומר נשואה בשנית וגרה באזור של הדוברת).
היא שקרנית וזה ברור
הדיבור שלה לא חברוני (בחברון יש ניב דיבור מאופיין מאוד. שלו), היא לא מחברון ולא ממשפחת אבו סנינה.
היזהרו, בנות, על בנותיכן ובניכם
היזהרו, והיא נושאת שקית לבנה
לא ברור מה העניין שלה, התנט’ים אומרים (שהיא עוסקת ב-) נשק, סמים, אף אחד לא יודע
היזהרו, בנות, אני אשלח לכן את התמונה שלה ונסגור את הקבוצה, בסדר?
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו. התמונה לא נשלחה יחד עם ההקלטה)
=-=-=-=-=
התפרסם אצלנו פוסט על השורש בעבר:
מילת היום מופיעה לבקשתם של הקוראים רועי לוי, שכתב לנו:
“אשמח לפוסטים על המילים הערביות שרף ואיחתיראם – כבוד” (ל- שרף הקדשנו פוסט נפרד)
וגם Edov Toren, שכתב לנו:
“שלום שלו,
הודעה קולית שקיבלתי הסתיימה בברכה
ما اتحرّمش منّك מַא אתְחַרְּמַש מִנַּכּ
הבנתי כי זה קשור למילה חָסָךְ או מחסור
حرمان חִרְמַאן
והמשמעות להבנתי (שאללה) ישמור לנו אותך, או שלא “יחסיר” אותך מאתנו,
כמו אללה יְחַ’לִּיכּ אבל במשמעות של מניעת מחסור
זו ברכה יפהפייה בעיני, והיא אגב ממקור מצרי/בדואי מסיני.
אתה ודאי מנחש מה אני עומד לשאול:
האם حرمان
קשור למילת הסלנג חרמן
נשמע הגיוני, שכן גם חרמנות היא סוג של חסך…
תודה”
אז מילת היום היא –
חַרַאם حَرَام – אסור
היה לנו בעבר פוסט על המילה והשורש:
המילה היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Haya Levy.
מילת היום היא –
חַרַאם حَرَام (במלרע) – אסור!; דבר אסור, בלתי חוקי; קדוש; חבל!; לא יפה!
ראשית, לפני שנקבל מטר תגובות, אסור זה גם מַמְנוּע.
חראם יופיע במשמעות “אסור!” יותר במדוברת. בספרותית המילה הזו מגיעה מתחום ההלכה, וההסבר על כך יופיע מיד.
השורש הערבי ח.ר.ם, המקביל לזהה לו בעברית, עוסק בעיקר באיסורים. הוא “צבוע” בהֲלָכות אסלאמיות ומופיע במקומות הקדושים ביותר לאסלאם, כפי שתכף נראה. מבחינה הלכתית, ההיפוך שלו יופיע בשורש ח.ל.ל. حلل, עליו היה לנו פה פוסט לא מזמן (קישור בסוף הפוסט הזה).
כותב לנו הקורא @Itzhac Zisk:
המילה הרמון בעברית, הרמון של נשים, ו- Harem באנגלית, שאולות מהמילה הערבית
חַרִים حريم, שפירושה אישה נשואה או המתחם/החדרים של הנשים.
=-=
וזה הזכיר לי את המקרים בהם ערבים מחליפים אותיות בקללות כדי לעדן אותן:
הדבר קורה גם בצירוף “يحرق حريمَك” (יִחְרֶק חַרִימַכּ) / “يفضح حريمَك” (יִפְצַ’ח חַרִימַכּ) שמשמעותו “לך לעזאזל” (מיל’, “[שאללה] ישרוף / יבייש את [המקום בו מתגוררות] נשותיך”). למיטב ידיעתי צירוף זה יכול להיאמר גם בבדיחות או בהקשר של חיבה בין שני אנשים קרובים, וכדי “לעדן” אותו מחליפים את ה-م עם ش ואומרים “يحرق / يفضح حريشَك” (יִחְרֶק / יִפְצַ’ח חַרִישַכּ).
=-=-=-=
השורש נפוץ מאוד בשפה הערבית ובשיח הערבי בכלל, ולכן נביא היום רק את עיקרי הופעותיו:
* הפועל חַרַם حرم בבניין הראשון – מנע מ-. חַרַם נַפְסֹה حرم نفسه – מנע מעצמו
* חֻרְמַה حرمة, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – קדושה, כבוד; אישה; אישה נשואה (תחשבו לבד למה…)
* הפועל חַרַּם حرّم בבניין השני – אסר, הטיל איסור
* מֻחַרַּם محرّم בצורת הבינוני הפעול של הבניין – הוכרז עליו כאסור, שאסור לגעת בו (מאכל וכדומה). מֻחַרַּמה محرّمة בנקבה – אסורה למגע (אשה בימי נדתה)
* הפועל תְחַרַּם تحرّم בבניין החמישי – נמנע ממנו דבר מה; נאסר עליו. ואכן, הביטוי שאידוב שאל עליו: ما اتحرّمش منّك מַא אתְחַרְּמַש מִנַּכּ – שלא תחסר לי לעולם
הקורא Avshalom Farjun כותב בעניין, שהדרך המקובלת באזורנו היא:
מַא תִחְרִמְנַאש מִנַּכּ ما تِحْرِمْناش منّك או: אַללָּה מַא יִחְרִמְנַאש מִנַּכּ الله ما يحرمناش منّك
* הפועל אִחְתַרַם احترم בבניין השמיני – כיבד, העריך (אדם)
* אִחְתִרַאם احترام, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – כבוד, הערכה
* מֻחְתַרַם محترم, צורת הבינוני הפעול של הבניין – מכובד
* חַרַאם; חַרַאם אִנֹּה- حرام; حرام إنّه- – חבל ש-
* מֻש חַרַאם?! مش حرام؟ – לא חבל?!
* יַא חַרַאם! يا حرام! – חבל, כמה חבל!; מסכן!
* אִבֶּן חַרַאם ابن حرام – ממזר, בן לא חוקי; בן זונה; מנוול, פושע. ההפך מ: אבן חלאל – בן טובים (בן להורים שנישאו לפי ההלכה המוסלמית)
* וְלַאדֶ אלְחַרַאם מַא יֶעֶרְפוּש בַּעֶצ’ ولاد الحرام ما يعرفوش بعض – המנוולים מתכחשים זה לזה (מיל’: המנוולים אינם מכירים אלו את אלו. לתיאור יחסי האיבה השוררים בין הפושעים)
* חִרַאם בספרותית حِرام, חְרַאם במדוברת حْرام – שמיכה (קייצית)
* אַלְבַּיְתֶ אלְחַרַאם البيت الحرام – הכעבה (מיל’: הבית הקדוש/האסור)
* אַלְמַסְגִ’דֶ אלְחַרַאם المسجد الحرام – מסגד אלחראם, שהוא המסגד הגדול בעולם (וגם המבנה הדתי הגדול בעולם), בו נמצאת הכעבה במכה (מיל’: המסגד הקדוש/האסור)
* חַרַאמִיּ حراميّ וברבים חַרַאמִיֶּה حراميّة – גנב, חוטא
* חַאמִיהַא חַרַאמִיהַא حاميها حراميها – לתת לחתול לשמור על השמנת (מיל’: השומר שלה הוא הגנב שלה)
* אֶלְחַרַאמִי בִּחַ’אף עַלַא בֵּיתוֹ וּאלזַּאנִי בִּחַ’אף עַלַא מַרַתוֹ الحرامي بخاف على بيتو والزّاني بخاف على مرتو – הגנב חושש לביתו והנואף חושש לאשתו
* קַאמוּ אֵלְחַרַאמִיֵּה עַלַא צַאחֶבֶּ אלְבֵּית قاموا الحراميّة على صاحب البيت – קמו הגנבים על בעל הבית; “ויקום המלפפון ויכה את הגנן”
* מַחְרַמֶה محرمة וברבים מַחַארֶם محارم – מטפחת, ממחטה
* חַרַם (במלעיל) حرم – מקום קדוש, מתחם שאסור להיכנס אליו; הרמון נשים (תחשבו לבד למה…)
* אַלְחַרַםֶ אלְגַ’אמְעִיּ الحرم الجامعيّ – קמפוס באוניברסיטה
* חַרַם מַכַּה حرم مكّة – המסגד של הכעבה (שהופיע פה קודם לכן. מיל’: המקום הקדוש של מכה)
* אַלְחַרַמֵינֶ אלשַּרִיפֵין الحرمين الشّريفين – שני המקומות הקדושים (ביותר) באסלאם: מכה (בשל הכעבה) ואלמדינה (בשל מסגד הנביא)
מלכי סעודיה, או אם נדייק – כל מלך סעודי מכנה את עצמו: חַ’אדֶםֶ אלחרמֵינֶ אלשריפין خادم الحرمين الشّريفين, כלומר משרתם של שני המקומות הקדושים המכובדים, שכן גם מכה וגם מדינה נמצאות בשטחה של סעודיה
* אַלְחַרַםֶ אלְקֻדְסִיּ אֶלשַּרִיף الحرم القدسيّ الشّريف – הר הבית (מיל’: המקום הקדוש הירושלמי המכובד)
* אַלְחַרַםֶ אלְאִבְּרַאהִימִיּ אֶלשַּרִיף الحرم الإبراهيميّ الشّريف – מערת המכפלה (מיל’: המקום הקדוש המכובד על שם אברהם)
ואין מנוס מלסיים את הפוסט הזה עם ציטוט אחד הפסוקים המפורסמים בקוראן, המספר על מסע הלילה של הנביא מוחמד ממסגד אלחראם אל המסגד הקיצון, וזאת – לפני מסורות מאוחרות יותר לקוראן – על גבי הבהמה המעופפת שלו, שנקראת אַלְבֻּרַאק. האירוע נקרא בערבית الإسراء والمعراج אַלְאִסְרַאא’ וַאלְמִעְרַאג’.
הפסוק הוא
سُبْحَانَ الَّذِي أَسْرَى بِعَبْدِهِ لَيْلًا مِنَ الْمَسْجِدِ الْحَرَامِ إِلَى الْمَسْجِدِ الْأَقْصَى الَّذِي بَارَكْنَا حَوْلَهُ لِنُرِيَهُ مِنْ آَيَاتِنَا
סֻבְּחַאנַ אלַּדִ’י אַסְרַא בִּעַבְּדִהִ לַיְלַן מִנַ אלְמַסְגִ’דִ אלְחַרַאם אִלַא אלְמַסְגִ’דִ אלְאַקְצַא אלַּדִ’י בַּארַכְּנַא חַוְלַהֻ לִנֻרִיַהֻ מִן אַאיַאתִנַא
ישתבח שמו של המסיע את עבדו בלילה מן המסגד הקדוש אל המסגד הקיצון אשר נָתַנו ברכתו על סביבותיו, למען נַראה לו את אותותינו (סורה 17, פסוק 1. תרגום רובין)
ולמה כל זה מעניין? מכיוון שלפי הפרשנות האסלאמית, המסגד הקיצון נמצא בהר הבית בירושלים (הוא מסגד אלאקצא), והכותל המערבי נקרא בערבית אלבראק, שכן אליו הנביא קשר את הבהמה שלו.
פסוק זה הוא דוגמה נוספת לגישות הדתיות השונות כלפי אותם מקומות.
הפוסט שהיה לנו על חלאל:
לגבי חרמנות, מדובר בשורש אחר:
אך כתב לנו בנושא Avshalom Farjun:
ברצוני להעיר שלעניות דעתי אין כל קשר למשמעות הסלנגית העברית של המילה ח’רמאן, עם איזו שהיא מילה בערבית! המילה תורכית ומשמעותה שונה לחלוטין, ואין לי מושג איך היא הגיעה לערבית במשמעות הסלנגית הישראלית… אולי חדרה לערבית דווקא מהעברית.
אין למילה ח’רמן (ולא למילה חרמן) בערבית משמעות דומה לזאת שבסלנג העברי. ערבי לא אמור לומר חרמן (או ח’רמן) כשהוא רוצה לתאר מישהו שמתאווה לסקס וכדומה! פשוט כי אין מילה כזאת בערבית במשמעות הזאת. אם הוא בכל זאת ישתמש במילה במשמעות הזאת, זה משום שהמילה חדרה לשפתו מדוברי העברית שמרבים להשתמש בה. יש הרבה פעלים אחרים לביטויי חרמנות למיניהם בערבית (ביניהם: ולע ولّع או: חנפש حَنْفَش, שבכ شبِك ועוד).
הפועל ח’רם خرم קיים בערבית בביטוי ח’רמאן מן אלנעאס خرمان من النعاس: שגברה עליו העייפות, ומכאן גם: ח’רמאן עלא סיגארה خرمان على سيجارة. משתוקק לסיגריה, אבל לא משתוקק לסקס. זה קשור לכך שמקור המילה בתורכית ובפרסית. خرمان הוא זה שמקצועו לקבוע איכותו של טבק על פי טעמו. ומכאן ח’רמנג’י خرمنجي: מומחה בקביעת איכותו של טבק. יחד עם זאת קיימת מילה خريم במשמעות: מתהולל ללא בושה, מנבל את פיו או מתלוצץ… אבל היא ממש לא שימושית בשפה המדוברת.
=-=-=-=
מוסיפה הקוראת Revital Battat:
שני מונחים חשובים מאותו שורש הם:
חודש אלמֻחַרַּם المُحَرَّم החודש הראשון בשנה המוסלמית ואחד מארבעת החודשים הקדושים באסלאם (שבהם היו ההרג והפשיטות אסורים).
המונח מַחְרַם مَحْرَم שכוונתו היא כל גבר שאסור לו לבוא בקשרי נישואין עם אשה (וזה כולל את אביה, סבה, אחיה, חמה, בניה, דודיה משני הצדדים, אחייניה,חתניה ובניו של בעלה מאשה אחרת). החשיבות של העניין באה לידי ביטוי בעיקר במקרים שאשה צריכה להיות מלווה על ידי גבר (למשל בחג׳ או בטיסות וכד׳), רק מי שהוא מחרם שלה יוכל ללוותה על פי ההלכה.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
יש גם את בוקו חראם שפירושו חינוך מערבי הוא אסור….
תודה רבה!