מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.
אז מילת היום היא –
אִנְתַבַּה اِنْتَبَه – הבין, ידע; התעורר; הבחין, שם לב, נזהר
כן, כן, ממש במקרה, שתי מילים ערביות שונות עם תרגום זהה לעברית, שמופיעות אצלנו פוסט אחר פוסט…
משה שלח לי סרטון נוסף מחשבון טיקטוק:
ash_helayel
الحكواتي
זה הפוסט הרביעי ברציפות בו מופיע מְסַפר הסיפורים אַשְרַף מבית לחם.
בנוסף, זו הפעם הראשונה בה אנו מפרסמים יום אחר יותר שתי מילים שונות, שהתרגום שלהן לעברית זהה.
זה לא אנחנו, זה אשרף אשם…
הסרטון פורסם ב- 26.6.24, וכותרתו:
ואנת שו כאתב עסיארתכ?
وانت شو كاتب عسيارتك؟
ומה אתה כותב על המכוניות שלך?
פי ט’אהרה ג’דידה מנתשרה ענא פי אלוטן אלערבי, אללי הי אלכתאבה עלא קזאז אלסיאראת.
אנא, בצראחה, עמרי מא אנתבהת אלהא, בס אול מרה סקת פיהא, צרת אנתבה להאי אלשע’לה.
ואללה בקית מאשי ופי אלטריק, אלא סיארת בי אמ תתג’אוז עני בסרעה. נקזת, קלת בדי אלחק. אלא צאחבהא כאתב עלא קזאז אלסיארה מן ורא:
לא תפכר תלחקני, בתמות
קלת לה יא עמי, אני מש מסתע’ני ען עמרי. עלא טול, צ’רבת ע’מאז ודח’לת ע אלימין.
דח’לת ע אלימין, אלא קדאמי שופיר תאכסי. כל שוי יזמר ללרכאב ויוקף. אללי יטלע ואללי מא יטלעש. זהקת, יא עמי, טולת, כל מא אג’י אכמל אקרב עליה, אאח’ר אשי קלת בדה יקרב אזמר לה, ח’ליה יזיח ע אלימין. קרבת בדי אזמר, אלא הו כאתב ע אלקזאז מן ורא:
לא תזמר וראי, שאיפכ פי אלמראי
עזא! ואנת אלכ סאעה בתזמר ואחנא מנזמרש יעני? שו בדי פיכ? קמת תג’אוזת ענה.
תג’אוזת ענה, אלא קדאמי סיארה חמרא קרקעה, בטיאה, האי אלצרצור אלאלמאני. מאהי ראכב פיהא זלמה כביר פי אלעמר, מטלע אידה מן אלקזאז וביסוק בכל ראחתה. קלת שו בדי פיה, בטיא, ח’ליני אתג’אוז ענה. אג’ית אתג’אוז. קאם זקמני. קלת ליש, יא עמי, ביזקם האד? מא אנת בטיא, שו בדכ פי? ח’ליני אתג’אוז. קלת ימכן מש מנתבה. אג’ית אתג’אוז כמאן מרה, זקמני. קלת הדא ח’צוצי מסתקסי. אלמהם ח’ליתה אלתהא מע ואחד, עלא טול תג’אוזת ענה, קלת אתטלע פי אלמראיה, אשוף אד’א כאתב אשי עלא קזאזה אלקדמאני.
אלא הו כאתב:
בס אכבר באפרג’יכ
יא זלמה, אנת, שו, אנת כביר! היכ שו בדכ תכבר? האי אאח’רנא היכ?
שו בדי פיה, תג’אוזת ענה, אלא קדאמי סיארה, אלאמאנה, חלוה כתיר. שכלהא לאמבורע’יני ולא אשי יעני פח’ם פח’ם. קלת הדא מסתחיל יכון כאתב עליהא אשי.
קרבת, קרבת עליה, אתפרג’ ע אלסיארה, אלא הו כאתב עלא קזאז אלסיארה מן ורא:
לא תתטלע, יא לוח,
שאריהא בטלוע אלרוח
עזא! יא זלמה, מא אנת תפכרני חסוד אנא ולא נקזת ת אחסדכ? אללה יבארכ לכ פיהא.
קמת בעדת ענה, וצלת אלסוק. קבל אלסוק אלא פי סיארה ביג’ו תנדר מחמלה בכס בנדורה, מכבנה לורא ובוזהא לקדאם מן אלחמל.
קלת הדא שו בדה יכתב עליהא, אלמסח’ם? קרבת אלא הו שו כאתב?
רמית המומי פי אלבחר, טלע אלסמכ ילטם
יא זלמה, אנת סיארתכ אללי בתלטם, מחמל לי עליהא 200 בכסת בנדורה, מכבנה, מא ע’צבן ענהא בדהא, וכל שוי, כל מא תיג’י ענד מטב בתסמע צות תשחיטה: אחחח, וימשי.
קלעאט!
אנא, בצראחה, עמרי מא אנתבהת אלהא, בס אול מרה סקת פיהא, צרת אנתבה להאי אלשע’לה.
ואללה בקית מאשי ופי אלטריק, אלא סיארת בי אמ תתג’אוז עני בסרעה. נקזת, קלת בדי אלחק. אלא צאחבהא כאתב עלא קזאז אלסיארה מן ורא:
לא תפכר תלחקני, בתמות
קלת לה יא עמי, אני מש מסתע’ני ען עמרי. עלא טול, צ’רבת ע’מאז ודח’לת ע אלימין.
דח’לת ע אלימין, אלא קדאמי שופיר תאכסי. כל שוי יזמר ללרכאב ויוקף. אללי יטלע ואללי מא יטלעש. זהקת, יא עמי, טולת, כל מא אג’י אכמל אקרב עליה, אאח’ר אשי קלת בדה יקרב אזמר לה, ח’ליה יזיח ע אלימין. קרבת בדי אזמר, אלא הו כאתב ע אלקזאז מן ורא:
לא תזמר וראי, שאיפכ פי אלמראי
עזא! ואנת אלכ סאעה בתזמר ואחנא מנזמרש יעני? שו בדי פיכ? קמת תג’אוזת ענה.
תג’אוזת ענה, אלא קדאמי סיארה חמרא קרקעה, בטיאה, האי אלצרצור אלאלמאני. מאהי ראכב פיהא זלמה כביר פי אלעמר, מטלע אידה מן אלקזאז וביסוק בכל ראחתה. קלת שו בדי פיה, בטיא, ח’ליני אתג’אוז ענה. אג’ית אתג’אוז. קאם זקמני. קלת ליש, יא עמי, ביזקם האד? מא אנת בטיא, שו בדכ פי? ח’ליני אתג’אוז. קלת ימכן מש מנתבה. אג’ית אתג’אוז כמאן מרה, זקמני. קלת הדא ח’צוצי מסתקסי. אלמהם ח’ליתה אלתהא מע ואחד, עלא טול תג’אוזת ענה, קלת אתטלע פי אלמראיה, אשוף אד’א כאתב אשי עלא קזאזה אלקדמאני.
אלא הו כאתב:
בס אכבר באפרג’יכ
יא זלמה, אנת, שו, אנת כביר! היכ שו בדכ תכבר? האי אאח’רנא היכ?
שו בדי פיה, תג’אוזת ענה, אלא קדאמי סיארה, אלאמאנה, חלוה כתיר. שכלהא לאמבורע’יני ולא אשי יעני פח’ם פח’ם. קלת הדא מסתחיל יכון כאתב עליהא אשי.
קרבת, קרבת עליה, אתפרג’ ע אלסיארה, אלא הו כאתב עלא קזאז אלסיארה מן ורא:
לא תתטלע, יא לוח,
שאריהא בטלוע אלרוח
עזא! יא זלמה, מא אנת תפכרני חסוד אנא ולא נקזת ת אחסדכ? אללה יבארכ לכ פיהא.
קמת בעדת ענה, וצלת אלסוק. קבל אלסוק אלא פי סיארה ביג’ו תנדר מחמלה בכס בנדורה, מכבנה לורא ובוזהא לקדאם מן אלחמל.
קלת הדא שו בדה יכתב עליהא, אלמסח’ם? קרבת אלא הו שו כאתב?
רמית המומי פי אלבחר, טלע אלסמכ ילטם
יא זלמה, אנת סיארתכ אללי בתלטם, מחמל לי עליהא 200 בכסת בנדורה, מכבנה, מא ע’צבן ענהא בדהא, וכל שוי, כל מא תיג’י ענד מטב בתסמע צות תשחיטה: אחחח, וימשי.
קלעאט!
في ظاهرة جديدة منتشرة عنّا في الوطن العربي، اللي هي الكتابة على قزاز السّيّارات.
أنا، بصراحة، عمري ما انتبهت الها، بس أوّل مرّة سقت فيها، صرت أنتبه لهاي الشّغلة.
والله بقيت ماشي وفي الطّريق، إلّا سيّارة بي ام تتجاوز عنّي بسرعة. نقزت، قلت بدّي ألحق. إلّا صاحبها كاتب على قزاز السّيّارة من ورا:
لا تفكّر تلحقني، بتموت
قلت له يا عمّي، إنّي مش مستغني عن عمري. على طول، ضربت غمّاز ودخلت ع اليمين.
دخلت ع اليمين، إلّا قدّامي شوفير تاكسي. كلّ شوي يزمّر للرّكّاب ويوقّف. اللي يطلع واللي ما يطلعش. زهقت، يا عمّي، طوّلت، كلّ ما أجي أكمّل أقرّب عليه، آخر اشي قلت بدّه يقرّب أزمّر له، خلّيه يزيح ع اليمين. قرّبت بدّي أزمّر، إلّا هو كاتب ع القزاز من ورا:
لا تزمّر وراي، شايفك في المراي
عزا! وانت الك ساعة بتزمّر واحنا منزمّرش يعني؟ شو بدّي فيك؟ قمت تجاوزت عنه.
تجاوزت عنه، إلّا قدّامي سيّارة حمرا قرقعة، بطيئة، هاي الصّرصور الألماني. ماهي راكب فيها زلمة كبير في العمر، مطلع ايده من القزاز وبيسوق بكلّ راحته. قلت شو بدّي فيه، بطيء، خلّيني أتجاوز عنه. اجيت أتجاوز. قام زقّمني. قلت ليش، يا عمّي، بيزقّم هاد؟ ما انت بطيء، شو بدّك في؟ خلّيني أتجاوز. قلت يمكن مش منتبه. اجيت أتجاوز كمان مرّة، زقّمني. قلت هدا خصوصي مستقسي. المهمّ خلّيته التهى مع واحد، على طول تجاوزت عنه، قلت أتطلّع في المراية، أشوف إذا كاتب اشي على قزازه القدماني.
إلّا هو كاتب:
بس أكبر بافرجيك
يا زلمة، انت، شو، انت كبير! هيك شو بدّك تكبر؟ هاي آخرنا هيك؟
شو بدّي فيه، تجاوزت عنه، إلّا قدّامي سيّارة، الأمانة، حلوة كتير. شكلها لامبورغيني ولّا اشي يعني فخم فخم. قلت هدا مستحيل يكون كاتب عليها اشي.
قرّبت، قرّبت عليه، أتفرج ع السّيّارة، إلّا هو كاتب على قزاز السّيّارة من ورا:
لا تتطلّع، يا لوح،
شاريها بطلوع الرّوح
عزا! يا زلمة، ما انت تفكّرني حسود أنا ولّا نقزت ت أحسدك؟ الله يبارك لك فيها.
قمت بعدت عنه، وصلت السّوق. قبل السّوق إلّا في سيّارة بيجو تندر محمّلة بُكَس بندورة، مكبّنة لورا وبوزها لقدّام من الحمل.
قلت هدا شو بدّه يكتب عليها، المسخّم؟ قرّبت إلّا هو شو كاتب؟
رميت همومي في البحر، طلع السّمك يلطم
يا زلمة، انت سيّارتك اللي بتلطم، محمّل لي عليها ٢٠٠ بكسة بندورة، مكبّنة، ما غصبًا عنها بدّها، وكلّ شوي، كلّ ما تيجي عند مطبّ بتسمع صوت تشحيطة: اححح، ويمشي.
قلعاط!
יש תופעה חדשה שנפוצה אצלנו במולדת הערבית, שהיא כתיבה על חלון המכוניות.
אני, בכנות, מעולם לא שמתי לב אליה, אבל בפעם הראשונה שנהגתי התחלתי לשים לב לעניין הזה.
בחיי, נסעתי בכביש, פתאום מכוניות ב.מ.וו עקפה אותי במהירות. נבהלתי, אבל אמרתי שאעקוף בחזרה. אבל הבעלים שלה כתב על החלון האחורי:
אל תחשוב לעקוף אותי, כי תמות
אמרתי לו: בן אדם, אני לא מוותר על החיים שלי. מייד אותתי ועברתי לנתיב הימני.
עברתי לימין, והנה לפניי נהג מונית. כל הזמן הוא צפר לנוסעים ועצר. למי שעלה וגם למי שלא. נמאס לי, בן אדם, זה נמשך הרבה זמן, בכל פעם שניסיתי להתקרב אליו. לבסוף אמרתי: כשהוא יתקרב אצפור לו, כדי שהוא יזוז לימין. התקרבתי כדי לצפור, אבל הוא כתב על החלון האחורי:
אל תצפצף מאחור, אני רואה אותך במראה (בערבית זה חרוז)
לעזאזל! אתה כבר שעה צופר ואנחנו לא נצפור? מה יש לי אתך? עקפתי אותו.
עקפתי אותו, והנה לפניי מכונית אדומה, כמו צב, איטית, זו החיפושית (במקור: ג’וק) הגרמנית. נהג בה אדם מבוגר, שהוציא ידו מהחלון ונהג בכיף שלו. אמרתי: מה יש לי אתו, הוא איטי, אני אעקוף אותו. באתי לעקוף, הוא חסם אותי. אמרתי: למה, בן אדם, אתה חוסם? הרי אתה איטי, מה אתה רוצה ממני? תן לי לעקוף. אמרתי: אולי הוא לא שם לב. באתי לעקוף שוב, והוא חסם אותי. אמרתי: הוא מקשה עלי במכוון. בקיצור, דעתו הוסחה עם איזה מישהו, ומיד עקפתי אותו. אמרתי: אביט במראה, אראה אם הוא כתב משהו על החלון הקדמי.
והוא כתב:
כשאגדל אראה לך מה זה
בן אדם, אתה כבר גדול! כמה עוד אתה רוצה לגדול? זה מה שיקרה כשנהיה מבוגרים?
מה יש לי אתו, עקפתי אותו, והנה לפניי מכונית, בחיי, יפה מאוד. נראית כמו למבורגיני או משהו ממש מפואר. אמרתי: אין סיכוי שהוא כתב עליה משהו.
התקרבתי אליו, כדי להביט על המכונית, והוא כתב על החלון האחורי:
אל תסתכל, יא טמבל
קניתי אותה לאחר שיצאה לי הנשמה (גם כאן יש חריזה)
לעזאזל! בן אדם, אתה חושב שאני קנאי, או שנבהלתי כדי לקנא בך? שיהיה לך לבריאות.
התרחקתי ממנו, והגעתי לשוק. לפני השוק נתקלתי בפיז’ו טנדר עמוס ארגזי עגבניות, כולו נוטה לאחור והחלק הקדמי למעלה, בשל העומס.
אמרתי: זה מה יש לו כבר לכתוב עליה, הדפוק? התקרבתי, ומה הוא כתב?
ניסיתי להיפטר מהדאגות שלי בכך שזרקתי אותן לים, אבל אז הדגים יצאו והיכו אותי איתן (בחזרה. כלומר אני לא מצליח לנוח ולהירגע)
בן אדם, המכונית שלך היא זו שמכה אותך, אתה מעמיס עליה 200 ארגזי עגבניות, היא כולה נוטה, ברור שהיא, בכל פעם שאתה עולה על פס האטה אתה שומע קול שריטה (מהחיכוך בכביש): אחחחח, ונוסע.
טינופת/גועל!
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום היא –
מֻנַבֶּّה مُنَبِّه – שעון מעורר
לשמיעה:
השורש הערבי הספרותי נ.ב.ה עוסק במצב ערנות ופיקחות, באצילות וכן בזהירות.
שימו לב: הה”א של השורש היא ה”א עיצורית נשמעת.
* הפועל הספרותי נַבִּהַ نَبِهَ בבניין הראשון – הבין; התעורר משינה
* הפועל הספרותי נַבֻּהַ نَبُهَ גם בבניין הראשון, אך במשקל אחר – היה עירני, היה פיקח ושנון; התפרסם; נעשה מכובד
* נַבַּאהַה نباهة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – חוכמה, פיקחות, ערנות; כבוד, אצילות
* נֻבְּה نُبْه, בצורת שם פעולה נוספת של הבניין – פיקחות, תבונה; התעוררות
* הפועל הספרותי נַבַּّהַ نبّه בבניין השני – העיר משינה, הקים; הפנה את תשומת-הלב
* תַנְבִּיה تنبيه, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – אזהרה, התראה, הוראה; הודעה; הפניית תשומת-הלב
* סַאבֶּק תַנְבִּיה سابق تنبيه – אזהרה מוקדמת
* מֻנַבֶּّה مُنَبِّه בצורת הבינוני הפועל של הבניין, היא מילת היום – מזהיר, מפנה את תשומת-הלב; ממריץ, מעורר; שעון מעורר
* סַאעַה מֻנַבִּّהַה ساعة مُنَبِّهة – שעון מעורר
* קִרְץ מֻנַבֶּّה قرص مُنَبِّه – כדור מרץ
* מֻנַבֶּّה חַ’ארִגִ’יּ مُنَبِّه خارجيّ – גירוי חיצוני
* הפועל הספרותי אַנְבַּהַ أنبه בבניין הרביעי – העיר משינה
* הפועל הספרותי תַנַבַּّהַ تنبّه בבניין החמישי – התעורר; היה ער ל-
* הפועל הספרותי אִנְתַבַּה انتبه בבניין השמיני – הבין, ידע; התעורר; שם לב, נזהר
* אִנְתִבַּאה انتباه, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – ערנות, תשומת-לב, זהירות; פקודת: עמוד דום!, הקשב!
* אִנְתַבִּה! انتبِهْ, בציווי – הקשב!; שים לב
* הפועל הספרותי אִסְתַנְבַּהַ استنبه בבניין העשירי – התעורר משינה; היה עירני
* נַבַּה نَبَه או נַבִּה نَبِه או נַבִּיה نبيه, וגם נַאבֶּה نابِه בצורת הבינוני הפועל של הבניין הראשון, וברבים נֻבַּהַאא’ نبهاء – נבון, פיקח; גאון; מפורסם; אציל, מכובד; שם פרטי
* נַבַּאה نَباه – גבוה, נישא (לא בשימוש)
* מַנְבַּהַה مَنْبهة – גורם מעורר וממריץ
=-=-=-=
ודאי שמעתם על:
(1)
“נָבִּיה מֶרְעִי (בערבית: نبيه مرعي; 15 באפריל 1954 – 27 בספטמבר 1996) היה אלוף-משנה בצה”ל וסגן מפקד אוגדת עזה בצה”ל. נהרג ברצועת עזה מירי של פלסטיני, בעימותים שהיו חלק ממהומות מנהרת הכותל. […]”
(2)
“נַבִּיהּ בֵּרִּי (ערבית: نبيه برّي; נולד ב-28 בינואר 1938) הוא יושב ראש הפרלמנט הלבנוני וראש מפלגת אמל השיעית. […]” (ויקיפדיה)
צילום: Michelle Souliere (Flickr)
“הנס ברינקר, או מחליקיים של כסף (באנגלית: Hans Brinker, or The Silver Skates) הוא ספר ילדים מאת הסופרת האמריקאית מרי מייפס דודג’, שפורסם בשנת 1865. הספר עוסק בהרפתקאות של אח ואחות הולנדים עניים ובקשרי הגורל בינם לבין אנשים אחרים. בפרק 18 בספר מופיע לראשונה המשל על הילד ההולנדי שסתם פרצה בסכר באצבעו”. (ויקיפדיה)
זה היה הפוסט ה- 2,580 שלנו.
שיהיה יום נהדר, ושבת שלום,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
