מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי אלברט שַבּות.
אז מילת היום היא –
רַדּ رَدّ – חזר, חזר על-; החזיר; ענה ל-, הגיב; הדף, דחה; הכחיש
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/gRZAs
אלברט שלח לי את הבדיחה הבאה:
מחשש קאל למרתו: אד’א מתת תזוג’י אבן עמי.
קאלתלו: להאלדרג’ה בתחב אבנ עמכ?
קאלהא: לא, בס זמאן באעני סיארה וח’וזקני פיהא. קלת ברדלו אלח’אזוק עשרה.
محشّش قال لمرتو: إذا متت تزوّجي ابن عمّي.
قالتلو: لهالدّرجة بتحبّ ابن عمّك؟
قالها: لا، بس زمان باعني سيّارة وخوزقني فيها. قلت بردّلو الخازوق عشرة.
סטלן אמר לאשתו: כשאמות תתחתני עם בן דודי.
שאלה אותו: עד כדי כך אתה אוהב את בן דודך?
ענה לה: לא, אבל פעם הוא מכר לי מכונית (לא שווה) ו”דפק” אותי. אמרתי לעצמי: אדפוק אותו פי עשרה יותר.
(התרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=
בעבר פרסמנו את דברים הבאים:
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא המתמיד Edov Toren, שכתב לנו:
“נתקלתי בביטוי: אַלְחַ’טַא’ מַרְדוּד الخطأ مردود טעות לעולם חוזרת, וגם: אַלְעַ’לַט מרדוד الغلط مردود.
יש ביטוי: מַרְדוּדַה مردودة – מוחזר לך, חוזר אליך וגם ככל שאני מבין “נשמע ממך” (כנראה הכוונה נשמע ממך שוב).
התלבט הוא תַרַדַּד تردّد, אולי כי התלבטות או היסוס זה עניין החוזר על עצמו.
אשמח לפוסט על השורש רדד ردد”.
אז מילת היום היא –
תַרַדֻּד تَرَدُّد וברבים תַרַדֻּדַאת تردّدات – היסוס, פקפוק, התלבטות; תדר, תדירות
השורש הערבי ר.ד.ד (בגזרת הכפולים) הוא אחד השורשים הנפוצים וה”עמוסים” בשפה. הוא עוסק בחזרות, תשובות, דברים חוזרים ונשנים, היסוסים ותדרים.
מה הקשר בין היסוס לתדר, ומה הקשר לשורש כולו?
ראיתם פעם תרשים של תדר? עולה ויורד, וחוזר חלילה. ומה עושה אדם מהסס? אומר לעצמו: כן אעשה, לא אעשה, כן אעשה, לא אעשה, כלומר מפגין התנהגות מחזורית כמו של תדר. ואני מאמין שהמשמעות של היסוס קדמה לזו הטכנולוגית.
בעברית הוא עוסק ברדידות וברידוד, כלומר בדברים שטוחים ורקועים, ובהשאלה: שטחיים ולא עמוקים.
* הפועל רַדּ ردّ בבניין הראשון – חזר, חזר על-; החזיר; ענה ל-, הגיב; הדף, דחה; הכחיש
* רַדּ עַלַא- ردّ على- – התייחס ל-, ענה ל-, הקשיב, שעה לדברים של-
* רַדּ חַ’בַּר ردّ خبر – החזיר תשובה
* רַדַּ אלתֻּהְמַה ردّ التّهمة – דחה את האשמה
* רַדַּ אלְהֻג’וּם ردّ الهجوم – הדף את ההתקפה
* רַדַּ עַלַיהִ אלסַּלַאם ردّ عليه السّلام – החזיר לו ברכת שלום
* רַדַּ אלדַּיְן ردّ الدَّين – החזיר/פרע את החוב
* רֻדּ/רִדּ עַלַיּ! ردّ عليّ! – תענה לי! דַּבֵּר כבר!
* רַדּ ردّ וברבים רֻדוּד ردود, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין, וגם בצורת הנקבה רַדַּה ردّة – תשובה, תגובה, מענה; החזרה
* רַדּ פִעֶל ردّ فعل – תגובה, ריאקציה
* רַדּ מֻפְחִם ردّ مُفْحِم – תשובה ניצחת
* רַדּ גַאף ردّ جافّ – תשובה יבשה
* רַדּ אִעְתִבַּאר ردّ اعتبار או: רַדֶּ אלְאַהְלִיַּה ردّ الأهليّة – טיהור שם, החזרת הכבוד; רהביליטציה, טיהור פוליטי
* אַחְ’ד’ וַרַדּ أخذ وردّ – דין ודברים, התדיינות, משא ומתן; ויכוח
* קֻוַּאתֶ אלרַּדֶּ אלסַּרִיע قوّات الرّدّ السّريع – כוחות תגובה מהירה
* רַדַּן עַלַא כִּתַאבִּכֻּם ردًّا على كتابكم – בתשובה למכתבכם
* רַדֶּ אלתַּחִיַּה ردّ التّحيّة – השבת ברכת שלום; החזרת הצדעה
* רַדַּ אלְבַּאבּ פִי וַגְ’הִהִ ردّ الباب في وجهه – לא נענה לו, השיב פניו ריקם, לא רצה לראות אותו; טרק את הדלת בפניו
* רִדַּה رِدّة, בצורת שם פעולה דומה נוספת – חזרה, שיבה; נסיגה לאחור; כפירה באסלאם, עזיבת האסלאם
* רַאדַּה رادّة, בצורת הבינוני פועלת של הבניין – תועלת (לא בשימוש)
* מַרְדוּד مردود, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – דבר שהוחזר; מופרך; כשם עצם: הֶסְפֵּק, נצילות, יעילות; רווח, הכנסה, תפוקה, תשואה; השלכה, תוצאה, סיבה
* מַרְדוּד עַלַיְהִ مردود عليه – בטל, מבוטל, מופרך
* מַרְדוּדַה مردودة, בנקבה – אישה גרושה (מיל’: מוחזרת); סכין (לא בשימוש)
* מַרְדוּד עַכְּסִיּ مردود عكسيّ – תשואה שלילית
* מַרְדוּד אִקְתִצַאדִיּ مردود اقتصاديّ – רווחיות, רנטביליות, כדאיות מסחרית
* מַרְדוּדֶ אלְמֻחַרִּכּ مردود المحرّك – הספק המנוע
* שֵיכּ מַרְדוּד شيك مردود – צ’ק חוזר, המחאה ללא כיסוי
* הפועל רַדַּד ردّد בבניין השני – חזר על-, אמר או חזר שוב ושוב על-; הדהד, החזיר
* רַדַּד נַפְסֶ אלנַּעְ’מַה ردّد نفس النّغمة – חזר על אותה מנגינה, על אותו פזמון
* מֻרַדִּד مردِّد, בצורת הבינוני הפועל – חוזר על- שוב ושוב
* מֻרַדַּד مردَّد, בצורת הבינוני הפעול – נבוך, המום, מבולבל
* הפועל תַרַדַּד تردّد בבניין החמישי, שמילת היום היא צורת שם הפעולה שלו – היסס, התלבט; חזר, נשנה; חזר וביקר את-; נסוג; נפוצו שמועות
* תַרַדַּדַ עַלַא אלְאַלְסִנַה تردّد على الألسنة – (שמועה ש)נפוצה בפי הבריות (מיל’: חזר ונשנה על הלשונות)
* תַרַדַּדַ פִי אלְכַּלַאם تردّد في الكلام – היסס בדיבור, גמגם
* תַרַדַּדַ פִי אלצֻּחֻף تردّد في الصّحف – פורסם בכמה עיתונים
* תַרַדֻּד تردُّد, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – מילת היום. ישנים סוגים רבים של תדרים (מונחים מעולם הפיזיקה והאלקטרומגנטיות)
* מֻתַרַדִּד متردّد, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – מהסס, נבוך, אובד עצות; מתנודד, לא יציב
* הפועל הספרותי תַרַאדַּ ترادّ בבניין השישי – נסוג אחורנית. בצורת הרבים: הסכימו לבטל עסקה ולהחזיר לכל צד את מה שנתן
* הפועל הספרות אִרְתַדַּ ارتدّ בבניין השמיני – נרתע, נסוג; פרש מ-; החזיר
* אִרְתַדַּ עַלַא חַאלִהִ ارتدّ على حاله – חזר לקדמותו
* אִרְתַדַּ עַלַא עַקִבַּיְהִ / אַעְקַאבִּהִ ارتدّ على عقبيه / أعقابه – חזר על עקבותיו, חזר כלעומת שבא
* אִרְתִדַאד ارتداد, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – רתיעה, נסיגה, חזרה; תגובה; שמירה מרחק
* מִדְפַע עַדִיםֶ אלִארְתִדַאד مدفع عديم الارتداد – תותח ללא רתע, תול”ר
* מֻרְתַדּ مرتدّ, בצורת הבינוני – מי שנטש את האסלאם, כופר
* הפועל הספרותי אִסְתַרַדַּ استردّ בבניין העשירי – החזיר לעצמו; ביקש להחזיר לעצמו
* אִסְתִרְדַאד استرداد, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – החזרה; בקשת הסגרה
* אִסְתִרְדַאד צַ’רִיבַּה استرداد ضريبة או רַדִּיַּאת צַ’רִיבִּיַּה ردّيات ضريبيّة – החזר מס, בקשה להחזר מס
* רַדִיד رديد – מכוער (לא בשימוש)
* תַרְדַאד ترداد – חזרה, תשובה
* אֶלסַּלַף תַלַף וּאֶלרַּדּ חַ’סַארַה السّلف تلف والرّدّ خسارة – לא כדאי לקחת הלוואה כי תמיד ייגרם נזק בגלל התערערות היחסים בין הלווה למלווה (מיל’: לקיחת הלוואה היא השחתה/קלקול, והחזרתה היא אובדן)
* אַללָּה לַא יֶרִדֹּה الله لا يردّه – שילך לעזאזל (מיל’: שאלוהים לא יענה/יגיב לו)
* אִללִּי בִּרִדּ עַלֵיכּ נַאיֶם اللّي بردّ عليك نايم – מי שיכול לעזור לך לא מטפל בך (מיל’: בן שיחך [זה שעונה לך] ישן, “מרחף”, חולם)
* יַא פַרְעוֹן, אֵיש פַרְעַנַכּ? קַאל: מַא לַקֵיתְש חַד יֶרִדְּנִי يا فرعون، ايش فرعنك؟ قال: ما لقيتش حد يردّني – אדם תקיף הגיע לשלטון כי איש לא מנע זאת ממנו (מיל’: אדם עריץ [פרעה], מה הפך אותך לכזה? ענה: לא מצאתי מי שיעצור/יחזיר אותי). הקוראת האדוקה אסתר ספדיה מזכירה גם את הגרסה עם הפתיח: יַא עַנְתַר, מִין עַנְתַרַכּ? יא גיבור, מי הפך אותך לגיבור?
צילום: Volodymyr Hryshchenko
זה היה הפוסט ה- 2,006 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
