מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.
אז מילת היום היא –
נַכַּר نَكَر – הכחיש, לא ידע, לא הבין; היה כפוי טובה
משה שלח לי סרטון מחשבון טיקטוק:
khuloodsandooqa_
الـخـلـود 
לחֻ’לוּד צַנְדוּקַה יש 8000 עוקבים, והיא כותבת על עצמה:
فيني عـزه أحرقت جمر الأشواق وفيني هيبـه بعثرت عـزة إنسان
יש בי עוצמה/גבורה/כוח ששרפה את גחלי הגעגועים, ויש בי יראת כבוד שבלבלה את גבורת האדם
הסרטון פורסם ב- 11.11.24 וכותרתו:
للاسف حيوانات 
חיות, למרבה הצער
ואללה יא אח’ואן, בחיאת כל ואחד פינא נועין מן אלבשר:
יא מתל אלבסס, בוכל ובינכר
יא מתל אלג’אג’, ביקאקי ענדכ וביביץ’ ענד ע’ירכ
וכלהם בירג’עוא תחת תצניף אלחיואנאת.
אללה יח’לצנא מנהם ען קריב. קולוא אאמין.
סי יו.
والله يا إخوان، بحياة كلّ واحد فينا نوعين من البشر:
يا متل البسس، بوكل وبينكر
يا متل الجاج، بيقاقي عندك وبيبيض عند غيرك
وكلّهم بيرجعوا تحت تصنيف الحيوانات.
الله يخلّصنا منهم عن قريب. قولوا آمين.
سي يو.
בחיי, אחים, בחיים של כל אחד מאיתנו יש (נתקלים ב-) שני סוגים של אנשים:
או כמו חתולים, שאוכלים (ממך) אך הם מכחישים זאת / כפויי טובה
או כמו תרנגולות, שמקרקרות אצלך אך מטילות ביצים אצל מישהו אחר
וכולם מתכנסים תחת הסיווג “חיות”.
שאלוהים יפטור אותנו מהם בקרוב. ואמרו אמן.
להתראות.
אחת התגובות לסרטון:
انا حاس انك تحكي عن مرت اخوي مش عارف ليش 
אני מרגיש שאת מדברת על גיסתי, לא יודע למה
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום היא –
חַפְלַה תַנַכֻּّרִיַּה حَفْلَة تَنَكُّرِيَّة – נשף מסכות, מסיבת תחפושות
לשמיעה:
השורש הערבי הספרותי-בעיקרו נ.כ.ר עוסק בהכחשות, סירוב, כפיות-טובה, אסונות, גינויים והתחפשות.
בעברית הוא עוסק בהתנכרות ובניכר.
לפי ויקימילון, התנכר פירושו:
“נתן יחס שלילי לאחר: התנהג כאילו הוא נכרי, ואיננו מכירו”.
פינת: “הייתם מאמינים ש-?”
הפועל העברי (בניין הפעיל) הִכִּיר, מַכִּיר, להכיר, הכרה, היכרות נגזר גם הוא מהשורש של היום. גם גם הוכּר, מוכּר (בניין הופעל) ו- ניכַּר (נפעל).
* הפועל נַכַּר نكر בבניין הראשון, נַכִּרַ نَكِرَ בספרותית – הכחיש, לא ידע, לא הבין; היה כפוי טובה
* הפועל הספרותי נַכֻּרַ نَكُرَ גם בבניין הראשון, אך במשקל אחר – נעשה קשה, נעשה חמור; נעשה מכוער, נעשה מגונה
* נַאכֶּר ناكر, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – מכחיש, מתעלם
* נַאכֶּרֶ אלְגַ’מִיל ناكر الجميل – כפוי טובה (מיל’: מתעלם מהטוב, היפה)
* הפועל נַכַּّר نكّر בבניין השני – הסווה; בדקדוק: הפך שם עצם לבלתי-מיודע
* מֻנַכַּّר منكَّر, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – בלתי-מיודע
* הפועל הספרותי אַנְכַּרַ أنكر בבניין הרביעי – הכחיש, התכחש ל-
* אִנְכַּאר إنكار, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – הכחשה, שלילה
* אִנְכַּארֶ אלְגַ’מִיל إنكار الجميل – כפיות טובה
* מֻנְכַּר منكر, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – מגונה, מעשה שחיתות, מעשה מנוגע למצוות ולמוסר
* מֻנְכַּר וַנַכִּיר منكر ونكير – שני מלאכים החוקרים את המת לאחר שנקבר
* הפועל תַנַכַּّר تنكّر בבניין החמישי, שמילת היום מבוססת על צורת שם הפעולה שלו – התחפש, שינה את זהותו; התנכר ל-
* מֻתַנַכֶּّר متنكّر, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – מחופש, לבוש מסיכה; אינקוגניטו
* הפועל הספרותי תַנַאכַּרַ تناكر בבניין השישי – הכחיש; עשה עצמו לא יודע
* הפועל אִסְתַנְכַּר استنكر בבניין העשירי – גינה, הוקיע, חשב למגונה (פועל נפוץ מאוד בתקשורת)
* נֻכְּר نُكْر וברבים אַנְכַּאר أنكار – מכוער, מאוס, קשה (לא בשימוש)
* נַכְּרַאא’ نكراء – אסון, שואה
* נֻכְּרַאן نكران – הכחשה, סירוב
* נַכִּיר نكير – עונש מרתיע; הכחשה
* זַיֶּ אלְקִטַט, בְּיֹאכְּלוּא וּיִנְכֶּרוּא زيّ القطط بياكلوا وينكروا – כפוי טובה (מיל’: כמו החתולים: אוכלים וכפויי טובה). וריאציה של פתגם זה מופיעה בסרטון שהובא פה למעלה
תגובות הקוראים:
כתב דותן ארד:
גם בעברית. כשאשת ירבעם התחפשה כדי שלא יזהו אותה אמר לה אחיה הנביא: למה זה את מתנכרה?! (מלכים א פרק יד)
ענה לו עמוס נוי:
בדיוק. וזה אחרי שירבעם הורה לה להתחפש: קוּמִי נָא וְהִשְׁתַּנִּית וְלֹא יֵדְעוּ כִּי אַתְּ אֵשֶׁת יָרָבְעָם
הוסיף שמואל טרייסטר:
אם אני לא טועה, יש גם שימוש בשורש בסיפור של יוסף כשהוא פוגש את אחיו במצרים והם לא מזהים אותו והוא מתנהג כאילו הוא לא מכיר אותם.
כתב לו שימי לב:
״וַיַּרְא יוֹסֵף אֶת אֶחָיו וַיַּכִּרֵם וַיִּתְנַכֵּר אֲלֵיהֶם״ (בראשית, מ״ב,ז).
אבן עזרא: ויתנכר — מגזרת נכרי; הראה שהוא נכרי.
רמב״ן: מיד שראה אותם הכירם ופחד אולי יכירוהו ויתנכר אליהם ששם המצנפת על מצחו וקצת הפנים ושנה עצמו כמו שנאמר באשת ירבעם (מלכים א יד ב) ״קומי נא והשתנית ולא ידעו כי את אשת ירבעם״ וכתיב (שם פסוק ה) ״ויהי כבואה והיא מתנכרה״.
כתב יאיר גולד:
רק כדי להעביר חוט מקשר בין הנתונים הלשוניים, עדיף במקרה זה לדעתי להתייחס לעברית כשומרת על משמעות המקור במלה נֵכָר – סביבה זרה.
עוד קודם לכן, ויקימילון מצטט חוקר שמציע שהמשמעות המקורית של נ.כ.ר היא דבר בולט לעין, מוזר – ניכר. ומכאן ההשלכה למשהו שאינו שייך, מרוחק, זר.
את אפקט “ההרחקה” לקחו עברית וערבית לכיוונים מעט שונים. עברית – לכיוון “האלים” יותר – התנכר -התנהג כזר מוחלט. במקרא קיים גם נֶכֶר (במשקל סגוליים) – צרה אסון (אולי דבר שלילי בולט, “זר” למהלך האירועים הצפוי). ערבית – לכיוון של תחפושות (הידמות לזר ולרחוק) והכחשה או גינוי (מטאפורית: התרחקות או נסיון להתרחק ממעשה מסויים).
מקור התמונה: chatGPT
זה היה הפוסט ה- 2,653 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
