פורסם לראשונה ב- 6.12.18
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בהשראתו של הקורא Ovadia Mizrahi.
בפוסט שהיה לנו על בַּלְכּוֹן (מרפסת), סיפרתי את הסיפור הבא:
נסיים עם סיפור-בדיחה אותו שמעתי לא פעם מהוריי ז”ל, ירושלמים אצליים (אסלים), שנולדו וגדלו בירושלים המנדטורית, בה גרו בשכונות היהודיות זה לצד זה, או בשכונות סמוכות אך צמודות, אשכנזים, ספרדים (‘ס”טים’) ויהודים ממוצא מזרחי שהגיעו מארצות ערב.
האשכנזים פטפטו קצת בערבית ובלדינו, והמזרחיים שלטו טיפה ביידיש.
מספרים על ערבי שנקלע לאחד הרחובות הקטנים בשכונה אשכנזית ואיבד את דרכו. הוא ראה אישה עומדת במרפסת ביתה, וביקש את עזרתה להגיע למחוז חפצו.
אז היא אמרה לו, והקטע פה הוא הלעג למבטא האשכנזי של מילים ערביות:
“אִנְתֶ בִּתְרוּח’ מן חַ’רַא לַח’רא וּאַנא בַּשֻחּ’ עַלֵיכּ מנֶּ אלשֻּבַּאכּ”
שפירושו: אתה תלך מחרא לחרא ואני אשתין עליך מהחלון.
היא הייתה צריכה לבטא:
“אנת בתרוח מן חַארַה לַחַארַה ואנא בַּשוּף עליכ מנ אלשבאכ”
אתה תלך משכונה לשכונה ואני אביט עליך מהחלון.
=-=-=-=
בעקבות הסיפור עובדיה הציע שנתייחס לכל הפעלים שמציינים השתנה,
זאת מכיוון שהוא – בנוסף לקוראים ליאור אור, שי בשארי ודוד כהן – כתבו פעלים רבים שמביעים במדוברת משמעות זו.
אתם עשויים להגיד בזעם: מה זה צריך להיות!!! נגמרו לכם המילים???
ואנו נענה: בכל שפה זרה צריך להכיר את כל המילים החשובות, ומה לעשות, השתנה היא עניין יומיומי ונוכֵחַ.
אז מילת היום היא –
שַחּ’ شَخّ – השתין
במקומות מסוימים התרגום הוא דווקא: עשה “מספר 2”, קקי…
תזכורת: האות הערבית ח’א خ נהגית כמו כ לא דגושה בעברית, למשל במילה: בִּכלל
השורש הערבי ש.ח’.ח’ בגזרת הכפולים עוסק בהשתנה:
* הפועל שַחּ’ شَخّ בבניין הראשון, הוא מילת היום – השתין. בספרותית גם: נחר; נוזל שהשמיע קול בזמן זרימתו
* שַחּ’ תַחְתֹה شَخّ تحته – השתין במכנסיים; מת מפחד
* מַא בִּשֹחּ’ עַלַא אֶצְבַּע מַגְ’רוּח ما بشخّ على أصبع مجروح – לא מוכן לעזור או להושיט עזרה (מיל’: אינו משתין על אצבע של פצוע. זאת מנקודת המוצא לפיה שתן הוא בעל סגולות ריפוי)
* אֶלְחֵיטַה אֶלְוַאטְיֶה יְשֹחּ’וּא עַלֵיהַא אלֶכְּלַאב الحيطة الواطية يشخّوا عليها الكلاب – באדם חלש כל אחד יכול לפגוע (מיל’: על קיר נמוך משתינים הכלבים)
* לֶסַּה בִּשֹחּ’ פִי לְבַּאסֹה لسّة بشخّ في لباسه – הוא עדיין צעיר, הוא ילד (מיל’: הוא עדיין עושה פיפי בתחתונים)
* שַחּ’ מִנֶּ אלצַּ’חֶכּ شَخّ من الضّحك – מת (השתין) מצחוק
* מִשַחַּ’ה مشَخّة – משתנה
פעלים מרובעים בעלי כפל עיצורים מבוססים לרוב על פעלים מגזרת הכפולים, והנה, לא צריך ללכת רחוק כדי לראות ש-
* הפועל שַחְ’שַח’ شَخشخ בבניין הראשון – השתין הרבה; השמיע צליל, קול, אוושה
* שַחְ’שַחַ’ה شَخشخة – קול של דריכת נשק; צליל או אוושה של נייר
פעלים נוספים שמשמעם השתין:
* פַרְפַר فرفر – השתין, בעיקר בהתייחסות לילד קטן
משמעויות נוספות של הפועל: ברח, נס, נמלט; רעד; ברח לו פיפי
פעלים מרובעים בעלי כפל עיצורים מבוססים לרוב על פעלים מגזרת הכפולים, והנה, לא צריך ללכת רחוק כדי לראות ש-
פַרּ فرّ, מהשורש פ.ר.ר, בבניין הראשון, פירושו ברח, נמלט (וגם פַלּ, במדוברת, עם חילופי למנ”ר)
* פַנּ فنّ – השתין. לא מצאתי את הפועל הזה במילונים, יש לי הרגשה שהוא וריאציה למנ”רית של פר, שצוין זה עתה
* זַנְבַּע/זַמְבַּע زنبع / زمبع – שני פעלים שלא הכרתי, אך קיימים ומתועדים. השוני ביניהם הוא… למנ”רי. אגב, זנבע, עם זין, זה גם מים שזרמו
* זַנְקַח زنقح – עוד פועל חדש עבורי
* עַרַּצ’ عرّض בבניין השני – (לא מצאתי שום תיעוד כתוב)
וכמובן בַּאל بال הספרותי (אך לא רק).
על באל והשורש כולו כבר היה לנו פוסט:
מקווים שהפקתם תועלת מהפוסט המושתן הזה,
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
