מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותה של חברתי הקוראת Revital Battat.
אז מילת היום היא –
תְאַחַּ’ר تْأَخَّر – התעכב, התאחר, בא אחרי, פיגר; נשאר מאחור
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/UuqQr
תזכורת: האות הערבית ח’א خ נהגית כמו כ לא דגושה בעברית, למשל במילה: בִּכלל
רויטל שלחה לי סרטון מחשבון טיקטוק:
fadityounes
Fadi Younes
שיש לו מעל 54,000 עוקבים.
פאדי יונס כותב על עצמו:
יוצר תוכן מצולם / מטייל פעיל
טורונטו (קנדה)
הצטרפו לערוץ יוטיוב
בערוץ יוטיוב שלו יש לו כמעט 300,000 מנויים, ובסרטון האחרון שלו שם הוא מספר שהוא עבר לגור בפילדלפיה בארה”ב.
כותרת הסרטון, שפורסם ב- 17.5.23:
بكا بكاك 
המילה החשובה ביותר שלמדתי בפלסטין:
היה פקק
– יא ג’מאעה, אלכלמה אללי אנא תעלמתהא בפלסטין, אללי מש פאהם אצלהא מן פצלהא, כלמה יעני עמרי מא רח אנסאהא, אשי:
בכא בכאכ
– אנא ביח’צניש פיהא
– בכא בכאכ
– …
– ביקול לכ בכאכ, באלעברי, מענאהא זחמה, אזמה
– תראפיכ
– תראפיכ. ובכא, פיעני כאנת, יעני כאן, בקי, בקא. פביג’י יחכי לכ מת’לן: ליש תאח’רת? בתקול לה: בכא בכאכ
– בס האי ממכן תדמג’ אלערביה ואלעבריה מע בעצ’. תקול מבככה
– מבככה
– מבככה, האי יעני
– בכא בכאכ. האי אהם ג’מלה תעלמתהא בהאי אלזיארה לפלסטין
– يا جماعة، الكلمة اللي أنا تعلّمتها بفلسطين، اللي مش فاهم أصلها من فصلها، كلمة يعني عمري ما رح أنساها، اشي:
بكا بكاك
– أنا بيخصّنيش فيها
– بكا بكاك
– …
– بيقول لك بكاك، بالعبري، معناها زحمة، أزمة
– ترافيك (traffic)
– ترافيك. وبكا، فيعني كانت، يعني كان، بقي، بقى. فبيجي يحكي لك مثلًا: ليش تأخّرت؟ بتقول له: بكا بكاك
– بس ؤهاي ممكن تدمج العربيّة والعبريّة مع بعض. تقول مبكّكة
– مبكّكة
– مبكّكة، هاي يعني
– بكا بكاك. هاي أهمّ جملة تعلّمتها بهاي الزّيارة لفلسطين
– אנשים, המילה שלמדתי בפלסטין, שאין לי מושג מה המקור שלה, מילה שלעולם לא אשכח:
היה פקק
– (החבר שלידו) לי אין קשר אליה
– היה פקק
– …
– אומרים שפקק, בעברית, פירושו פקק
– פקק תנועה
– פקק. ו(הפועל) בַּכַּא פירושו היה, (מפועל העזר הערבי) בקי (כאן הוא מאשר שהוא מבין מה המקור, למרות שהוא כותב אותו עם שתי טעויות כתיב, על דרך ההגייה הכפרית. שָלֵו). מישהו יכול לשאול אותך למשל: למה התעכבת? אתה עונה לו: היה פקק
– ואפשר לשלב את הערבית עם העברית ביחד ולהגיד מבככה (פקוקה)
– פקוקה
– פקוקה, זה-
– היה פקק. זה המשפט החשוב ביותר שלמדתי בביקור בפלסטין
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
בלי להתעמק יותר מדי בתכנים של פאדי (שדי הסתקרנתי לדעת מאיפה הוא במקור, אך לא מצאתי בחיפוש שטחי) מבינים שהוא ביקר לאחרונה בישראל, וכמיטב מסורת סכלאנץ, הוא קורא לה פלסטין. נו, שיהיה לו ולדומיו לבריאות.
=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום היא –
אַלְאַאחִ’רַה الْآخِرَة – העולם הבא
השורש הערבי א.ח’.ר עוסק בדברים אחרונים, אחרים, מאוחרים ואחוריים, בדיוק כמו בעברית:
* הפועל אַחַּ’ר أخّر בבניין השני – האט, עיכב, השהה; דחה, מנע; התאחר; החזיר אחורה, שם מאחור
* תַאְחִ’יר تأخير, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – איחור, עיכוב, פיגור, איטיות; דחיה
* בִּדוּן תַאְחִ’יר بدون تأخير – מיד, ללא דיחוי, ללא עיכובים
* לַא יֻקַדִּם וַלַא יֻאַחִּ’ר لا يقدّم ولا يؤخّر – אינו משפיע, אינו מעלה ואינו מוריד (מיל’: אינו מקדם ואינו מעכב)
* כֻּלּ תַאְחִ’ירַה פִיהַא חֵ’ירַה كلّ تأخيرة فيها خيرة – כל עכבה לטובה
* מֻאַחֶּ’ר مؤخِّر, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – מי או מה שגורם לאיחור, מעכב, דוחה. אַלְמֻאַ’חִּר المؤخِّر – אחד משמותיו של האל
* מֻאַחַּ’ר مؤخَّر, בצורת הבינוני הפעול – מאוחר; חלק אחורי, זנב, ירכתיים; דחוי (כסף), שטרם שולם
* מֻאַחַּ’רַן مؤخّرًا – לאחרונה, לא מזמן
* מֻאַ’חַּ’רַה مؤخَّرة, בנקבה – עורף, גב; חלק אחורי; ישבן; הזמן האחרון; חיל מאסף, יחידה עורפית בצבא
* הפועל תַאַחַּ’ר تأخّر בבניין החמישי – התאחר, התעכב, בא אחרי, פיגר; נשאר מאחור
* תַאַחֻּ’ר تأخُّر, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – פיגור, עיכוב
* תַאַחֻּ’ר עַקְלִיּ تأخُّر عقليّ – פיגור שכלי
* תַאַחֻּ’ר תִקְנִיּ تأخُّر تقنيّ – פיגור טכנולוגי
* מֻתַאַחֶּ’ר متأخّر, בצורת הבינוני הפועל – מאוחר; מאחר, מפגר
* סַאעַה מֻתַאַחִּ’רַה ساعة متأخّرة – שעה מאוחרת
* אַאחַ’ר آخَر, במשקל ערך היתרון וההפלגה, בנקבה אֻחְ’רַא أُخرى, ברבים אַאחַ’רִין آخرين, ברבות אֻחְ’רַיַאת أخريات או אֻחַ’ר أُخَر – אחר, נוסף
* אַלְאֻחְ’רַא الأُخرى, כשם עצם – העולם הבא
* אֻחְ’רַוִיּ أخرويّ – של העולם הבא
* אֻחְ’רַא أُخرى, במדוברת, כתואר פועל – בנוסף, גם, עוד
* חַתַּא אִשְעַארִ(ן) אַאחַ’ר حتّى إشعارٍ آخَر – עד הודעה חדשה (אחרת, נוספת)
* מִן אַאן אִלַא אַאחַ’ר من آنٍ إلى آخر, או: בַּיְן חִין וַאַאחַ’ר بين حين وآخر – מזמן לזמן, מעת לעת
* פִי שַאְן אַאחַ’ר في شأن آخر – בעניין אחר
* הֻוֶּ אלְאַאחַ’ר هو الآخر – גם הוא
* אַחְ’רַאנִי أخراني – אחרון
* אַאחֶ’ר آخِر וברבים אַוַאחֶ’ר أواخر, בצורת הבינוני הפועל של הבניין הראשון, שאינו בשימוש כבניין בנטייה. צורת הנקבה המיודעת היא מילת היום – סוף, קצה, סיום; שיא; אחרון ה-. אואח’ר הם גם עשרת הימים האחרונים בחודש
* אַלְאַאחִ’ר الآخِر – אחד מכינוי האל
* אַלְיַוְםֶ אלְאַאחִ’ר اليوم الآخر – יום הדין
* אִלַא אַאחִ’רִהִ إلى آخره – וכו’. נכתב בקיצור: אלח’ الخ (מיל’: אל האחרון שבו)
* מִן אַאחִ’רִהִ من آخره – מהסוף (שלו)
* עַלַא אַאחֶ’ר נַפַס على آخر نفس – באפיסת כוחות (מיל’: על הנשימה האחרונה)
* אַאחֶ’ר מֻדֶּה آخر مدّة – לאחרונה, בזמן האחרון
* אַאחֶ’ר מִסְמַאר פִי אלנַּעְש آخر مسمار في النّعش – המסמר האחרון בארון המתים, דבר שמבשר את הקץ
* עַלַא אַאחֶ’ר דַרַגֶ’ה على آخر درجة – מעולה, משובח, ממדרגה ראשונה (מיל’: על הדרגה האחרונה)
* אַאחֶ’ר אֶלדֻּנְיַא آخر الدُّنْيَا – סוף העולם
* אַאחֶ’רֶ אלְאַמֶר آخر الأمر – סוף דבר, וגם: אַאחֶ’ר שִי آخر شي, או: אַחְ’רִתְהַא أخرتها
* עַלַא אַאחֶ’רֶ אלְ- على آخر ال- – ב-/לפי ה… האחרון
* עַלַא אַאחֶ’רֶ אלזַּמַן على آخر الزّمن – בסוף החיים, בסוף התקופה (מיל’: בסוף הזמן)
* אִלַא אַאחֶ’רֶ אלזַּמַן إلى آخر الزّمن – לעולמי עד (מיל’: לסוף הזמן)
* עַ אלְאַאחֶ’ר ع الآخر – לגמרי, לחלוטין; עד הסוף, עד הקצה
* מַא לֹה אַאחֶ’ר ما له آخر – אין סופי
* עַלַא אַאחֶ’ר טַרְז على آخر طرز – מודרני, לפי האופנה האחרונה, “הצעקה האחרונה”
* אַאחֶ’ר צַיְחַה آخر صيحة – “הצעקה האחרונה”
* אַאחֶ’רֶ אלְעֻנְקוּד סֻכַּר מַעְקוּד آخر العنقود سكّر معقود – בן הזקונים (העינב האחרון באשכול, מיל’) הוא החביב והאהוב ביותר על הוריו (ומתוק כמו סוכר מרוכז)
* אַאחֶ’רֶ אלְעִנַבּ آخر العنب – בן הזקונים של המשפחה (מיל’: אחרון הענבים)
* מִנֶ אלְאַאחֶ’ר من الآخر – בשורה התחתונה, בסיכומו של דבר
* מִן אַאחֶ’רֶ אלְכּוֹן من آخر الكون – (הגיע) מסוף העולם
* אַאחֶ’ר זַמן آخر زمن – גרוע, לא טוב, “על הפנים” (מיל’: סוף הזמן)
* אַאחֶ’ר וַקֶת آخر وقت – ברגע האחרון; בזמן האחרון
* אַאחֶ’רֶ אלְאַיַּאם آخرالأيّام – אחרית הימים
* אַאחֶ’ר תַמַאם آخر تمام – מאה אחוז!
* אַאחֶ’ר צַ’וְא’ آخر ضوء – אור אחרון
* אֶלשַּרְט נוּר الشّرط نور, וגם: אִללִּי אַוַּלֹה שַרְט אַאחְ’רֹה נוּר/רִצַ’א إللّي أوّله شرط آخره نور/رضا – מוטב להתנות תנאים בהתחלה, זה כבר ימנע חילוקי דעות בהמשך (מיל’: התנאי הוא אור; מה שתחילתו תנאי סופו אור/נחת רוח)
* מַא לוֹש אַוַּל וַלַא אַאחֶ’ר ما لوش أوّل ولا آخر – אין לו סוף, הוא לא נגמר (מיל’: אין לו התחלה ולא סוף)
* אֶלשַּאטֶר אִללִּי יִצְ’חַכּ פִי אלְאַאחֶ’ר الشّاطر إللّي يضحك في الآخر – צוחק מי שצוחק אחרון (מיל’: הפיקח שצוחק בסוף)
* אַחִ’יר أخير – אחרון
* אַחִ’ירַן أخيرًا – לבסוף; לאחרונה, בזמן האחרון
* אַחִ’ירַן וַלַיְסַ אַאחִ’רַן أخيرًا وليس آخرًا – “אחרון חביב”
אֶלדֻּנְיַא الدُّنْيَا, שפירושה: העולם הזה (מיל’: הקרוב ביותר), העולם; מזג האוויר; הכל, כולם, כל האנשים (תלוי הקשר)
נמצאת בניגוד הלכתי ופילוסופי לעומת אַלְאַאחִ’רַה الآخرة, העולם הבא (האחרון ביותר). העולם הבא נקרא גם: אַלדַּארֶ אלְאַאחִ’רַה الدّار الآخرة.
המילה אֶלדֻּנְיַא נמצאת בכל פינה במדוברת…
=-=-=
כתב לנו יאיר גולד:
לגבי מנ אאח’ר(ה) שציינת, אפשר אולי להוסיף שהכוונה היא: בקיצור, עיקרי הדברים, שורה תחתונה.
אעטיני מנ אאח’ר(ה) – תן לי את זה בקיצור, תן לי את השורה התחתונה.
לגבי אאח’ר כ- סוף, קצה – אפשר להוסיף את הצורה הנקבית אאחִ’רה (רק בנטיית הקנין למיטב ידיעתי): תוצאה, אחרית, סוף: אאח’רת(ה) איה? (במצרית) – מה יהיה הסוף עם זה? כיצד זה ייגמר? התנהלות זו אינה תקינה.
אֶלְעַ’צַ’בּ אַוֶּלְתֹה גֻ’נוּן וּאַאחֶ’רְתֹה נַדַאמה, אולת(ה) מנאפע אאח’רת(ה) מדאפע
לגבי אאח’רה כ- “תוצאה” (בנטיית שייכות) כגון במשפט אולת(ה) מנאפע אאח’רת(ה) מדאפע – אפשר להשוות אאח’רה למלה העברית אחרית – סוף (בכיוון של תוצאה).
לגבי הצורה הנקבית אֻח’רא – מלבד המשמעות הבסיסית של “אחרת, נוספת”, יש במדוברת גם משמעות של: בנוסף, עוד – לעיתים בקונוטציה שלילית: שו אח’רא בדכ? – מה עוד אתה רוצה? (הגזמת). לדעתי גם: אחרי כן, כתוצאה מכך (בכך אני פחות בטוח ואשמח לאישור), “אחרת” וביטויי תוצאת תנאי קרובים (כתרגום מעברית, או אולי כחלק מהשפה. אח’רא שו בדנא נסאוי – אחרת מה נעשה, מה עוד נותר לנו לעשות. אח’רא תפשל באלאמתחאנ – אתה עוד עלול להיכשל במבחן [אם לא תלמד היטב]. גם כאן אני פחות בטוח ואשמח לאישור).
(אני סבור שאתה צודק בדבריך ובהשערותיך. שלו)
כתב יובל ברגר:
אלאצאאל בתג’וד פי אלאאח’ר الأصائل بتجود في الآخر – הסוסות האצילות מצטיינות בסוף (המירוץ).
נאמר בהקשר של עימות, תחרות או הפגנת יכולת כדי לציין שה”טובים” עדיין לא אמרו את המילה האחרונה.
הוסיף חגי פודור:
שמעתי פעם במשא ומתן על מחיר את הביטוי: האת מן אלאאח’ר – תן את המחיר האחרון (שלך).
צילום: Johnny Cohen
זה היה הפוסט ה- 2,104 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
