מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.
אז מילת היום היא –
תַנַּח تَنَّح – התעקש; התעלם לגמרי, לא היה אכפת לו מכלום, לא זז ממקומו
משה שלח לי סרטון מחשבון טיקטוק:
aqrap.2
عقرب
فلسطين
سوريا
سورياלעקרב (פלסטין אוהבת את סוריה) יש 13,000 עוקבים. מסרטוניו עולה שהוא נהג משאית ישראלי.
הסרטון פורסם ב- 17.11.24 וכותרתו:
שע’לה צארת מעי בשע’לי כוני ערבי
شغله صارت معي بشغلي كوني عربي
מקרה שקרה לי בעבודה כי אני ערבי
די אח’רפכו שע’לה צארת מעאי פי שע’לי כוני ערבי וטלעת מנהא 150 שיכל.
הונה בהאלבלאד מפכרין אנה אלערב פראיירים, בס לא, יא עמי.
וצלת ענד זבון ענדה 40 כרתונה עלא משטח ורבע. וצלת ענדה ע אלמחל, ביקול לי בדיש איאהן באלמחל, בדי איאהן באלמח’זן. בעיד אלמח’זן 50 מתר. קלת לו אוכי. קדמת פי אלסיארה, פתחת אלרמפה, נזלת אלמשטח ורבע, עלא חאפת אלמח’זן, לאנה אלמח’זן עלא 8-9 דרג’את.
אנא הון ח’לץ שע’לי. פביקול לי-, אנטיתה אלוראק מנשאן ימצ’י לה, ולא ביקול לי לאזם תנזלהן לתחת מנשאן אמצ’י לכ ע אלוראק ואמשיכ.
קלת לה נעם יא חביבי? אנא שע’לי ח’לץ הון. הו ביקול לי ליש? אנא – כל אלשופיריה אלערב אללי ביג’וא בינזלוא לי אלכראתין לתחת ובנטיהן חבת ארטיק. אחא!
אנא הון תנחת! תנחת! שו, קום, בדכ אנזל לכ? יא חביבי, הדולה פראיירים. בדכ אנזל לכ? בתנטיני! קאל לי קדיש קלת לה 150 שיכל.
קאל לי אנא הסא בתצל ללמסאול ובחכי לה אנה תנזל לי אלכראתין ובתשוף אנה מש רח אדפע לכ ולא שי. קלת לה אוכי. האי תלפוני, והאי רקם אלמסאול. אנטיתה מן תלפוני יחכי מעאה. חטית רמקול, וקעד יחכי מעאה. קאל לה שו אלשופיר ביטלב, הנא, לחד הנא ח’לץ שע’לה, שו ביטלב, בדכ איאתה יסאעדכ? בתנטיה. בדכאש ח’ליה ירג’ע אלבצ’אעה.
וענא אלמסאול כמאן עארף אנה אנא ראסי יאבס. וכאן ביתטלע פי היכ, ולא ביקול לי טיב. נזל אלכראתין ובנטיכ 150 שיכל.
קלת לה לא יא חביבי, רוח ג’יב אל 150 וחטהן בג’יבתי, תצ’מנהן ובעדין בנזל!
אלמהם, נזלת אלכראתין, אנטאני 150 שיכל, נזלת אלכראתין וט’ליתני טאלע.
האי אלרסאלה כמאן ללפראיירים! ללמד’בד’בין! ליש בתד’בד’בוא ללזבאין?
כתיר בשוף מנכו, שופיריה, בתעקד תנזל ותקים ותחט. חביבי, אד’א בדכ תשתע’ל בבלאש, בדכש תשתע’ל במצארי, רוח נאם, נאם פי אלדאר, מא תשתע’לש! ומא תכונש פראייר, לא למסאול ולא לזבון ולא לע’ירה.
ואתמנא האי אלרסאלה וצלת ורח אכת’ר מן האי אלפידיוהאת. ואלסלאם עליכם.
دي أخرّفكو شغلة صارت معاي في شغلي كوني عربي وطلّعت منها ١٥٠ شيكل.
هونة بهالبلاد مفكّرين إنّه العرب פראיירים، بس لا، يا عمّي.
وصلت عند زبون عنده ٤٠ كرتونة على משטח وربع. وصلت عنده ع المحلّ، بيقول لي بدّيش ايّاهن بالمحلّ، بدّي ايّاهن بالمخزن. بعيد المخزن ٥٠ متر. قلت لو اوكي. قدّمت في السّيّارة، فتحت الרמפה، نزّلت الמשטח وربع، على حافّة المخزن، لأنّه المخزن على ٨-٩ درجات.
أنا هون خلّص شغلي. فبيقول لي-، أنطيته الوراق منشان يمضي له، ولّا بيقول لي لازم تنزّلهن لتحت منشان أمضي لك ع الوراق وأمشّيك.
قلت له نعم يا حبيبي؟ أنا شغلي خلّص هون. هو بيقول لي ليش؟ أنا – كلّ الشوفيريّة العرب اللي بيجوا بينزّلوا لي الكراتين لتحت وبنطيهن حبّة ארטיק. احا!
أنا هون تنّحت! تنّحت! شو، قوم، بدّك أنزّل لك؟ يا حبيبي، هدولة פראיירים. بدّك أنزّل لك؟ بتنطيني! قال لي قدّيش، قلت له ١٥٠ شيكل.
قال لي أنا هسّا بتّصل للمسؤول وبحكي له إنّه تنزّل لي الكراتين وبتشوف إنّه مش رح أدفع لك ولا شي. قلت له اوكي. هاي تلفوني، وهاي رقم المسؤول. أنطيته من تلفوني يحكي معاه. حطّيت רמקול، وقعد يحكي معاه. قال له شو الشوفير بيطلب، هنا، لحدّ هنا خلّص شغله، شو بيطلب، بدّك ايّاته يساعدك؟ بتنطيه. بدّكاش خلّيه يرجّع البضاعة.
وعنّا المسؤول كمان عارف إنّه أنا راسي يابس. وكان بيتطلّع فيّ هيك، ولّا بيقول لي طيّب. نزّل الكراتين وبنطيك ١٥٠ شيكل.
قلت له لا يا حبيبي، روح جيب ال ١٥٠ وحطّهن بجيبتي، تضمنهن، وبعدين بنزّل!
المهمّ، نزّلت الكراتين، أنطاني ١٥٠ شيكل، نزّلت الكراتين وظلّيتني طالع.
هاي الرّسالة كمان للפראיירים! للمذبذبين! ليش بتذبذبوا للزّباين؟
كتير بشوف منكو، شوفيريّة، بتعقد تنزّل وتقيم وتحطّ. حبيبي، إذا بدّك تشتغل ببلاش، بدّكش تشتغل بمصاري، روح نام، نام في الدّار، ما تشتغلش! وما تكونش פראייר، لا لمسؤول ولا لزبون ولا لغيره.
وأتمنّى هاي الرّسالة وصلت ورح أكثّر من هاي الفيديوهات. والسّلام عليكم.
אני רוצה לספר לכם על מקרה שקרה לי בעבודה, מתוקף היותי ערבי, ו”הוצאתי” ממנו 150 שקל.
פה בארץ חושבים שהערבים פראיירים, אבל לא.
הגעתי ללקוח שיש לו (שהזמין) 40 קרטונים על משטח ורבע. הגעתי אליו לחנות, הוא אמר לי: אני לא רוצה אותם בחנות, אני רוצה אותם במחסן. המחסן במרחק 50 מטר. אמרתי לו בסדר. התקרבתי עם המכונית (המשאית), פתחתי את הרמפה, הורדתי את המשטח ורבע לפתח של המחסן, כי המחסן היה בשיפוע של 8-9 מעלות.
פה הסתיימה עבודתי. נתתי לו את הניירות כדי שיחתום לו (לי), אבל הוא אמר לי: אתה צריך להוריד אותם למטה אם אתה רוצה שאחתום לך על הניירות ואשחרר אותך.
אמרתי לו: סליחה? העבודה שלי הסתיימה פה. הוא שאל אותי: למה? הרי כל הנהגים הערבים שמגיעים מורידים לי את הקרטונים למטה, ואני נותן להם ארטיק.
מה לעזאזל!
כאן אני התעקשתי! התעקשתי! מה, אתה רוצה שאוריד לך? יקירי, הם פראיירים. אתה רוצה שאוריד לך? שלם לי! הוא שאל אותי כמה, עניתי לו 150 שקל.
הוא אמר לי: אני עכשיו אתקשר לאחראי ואגיד לו שאתה תוריד לי את הקרטונים, ותראה שלא אשלם לך שום דבר. אמרתי לו: בסדר. הנה הטלפון שלי, והנה המספר של האחראי. נתתי לו את הטלפון שלי שידבר ממנו. שמתי על רמקול והוא דיבר אתו. הוא אמר לו: מה שהנהג מבקש, כי הוא סיים את העבודה שלו, מה שהוא מבקש, אם אתה רוצה שהוא יעזור לך, תן לו. אם אתה לא רוצה – הוא יחזיר את הסחורה (למשאית).
האחראי אצלנו יודע שיש לי “ראש אבן”. הוא הביט עלי ככה, ואז אמר לי טוב. תוריד את הקרטונים ואתן לך 150 שקל.
אמרתי לו: לא, יקירי, לך תביא את ה 150 ושים אותם בכיס שלי, “תאבטח” אותם, ורק אח”כ אוריד!
בקיצור, הורדתי את הקרטונים, הוא נתן לי 150 שקל, הורדתי את הקרטונים והמשכתי.
המסר הזה הוא גם לפראיירים! לאלו שמשקשקים מפחד! למה אתם משקשקים מפחד מול הלקוחות?
אני רואה הרבה נהגים כמוכם, שמורידים, מזיזים, שמים. יקירי, אם אתה רוצה לעבוד בחינם, אם אתה לא רוצה לעבוד תמורת כסף, לך לישון, לישון בבית, אל תעבוד! ואל תהיה פראייר, לא לאחראי, לא ללקוח ולא לאף אחד.
אני מקווה שהמסר הזה עבר, אני אפרסם הרבה סרטונים כאלה. שלום.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=-=-=
השורש הערבי ת.נ.ח. קיים רק במדוברת והוא עוסק בעקשנות:
* הפועל תַנַּח تَنَّح בבניין השני – מילת היום
* תִנֶח تِنح – עקשן, סורר
מקור התמונה: chatGPT
זה היה הפוסט ה- 2,666 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
