פורסם ב- 17.4.22
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של אחד מחבריי.
אז מילת היום היא –
תְעַ’אוַש تْغَاوَش – התקוטט, הסתכסך, רב
תזכורת: האות הערבית ע’ין غ נהגית כמו r מהחלק הפנימי של הפה (כמו בזמן גרגור מים). היא יכולה להישמע כמו g.
החבר שלח לי הקלטה, שממה שעולה מתוכנה מדובר בשיחת טלפון בין נציגת מכירות ולקוח עם קול מפחיד, שמשפריץ ביטחון עצמי וגבריות.
התחלת השיחה חסרה. חשבתם ששמעתם הכל בחיים? הקשיבו לדבר הבא:
– אסתני שוי וח’די ואעטי באלכלאם. שרכת תאמין? עלא ראסי. אנא הסה תע’אושת אנא ואלמרה, אה?
– איוא
– טריתהא מן אלדאר, טרתני מן אלדאר. פי ענדכו צביה תנטוני איאהא בדאלהא אכם יום, זי מא בתח’רב סיארה בודיהא ע אלכראג’, בעטוני סיארה חילופית?
– אכיד לא
– ולויש, שו בדי פיכו, יא עמי? אד’א בתצ’מני לי, פאהמה עלי, הסה אתע’אוש אנא ואלמרה, אלען דין אבו אבוהא, ארוחהא ענד דאר אבוהא, תיג’י ואחדה מחלהא ג’מעתין ת’לאת’ה, יומין ת’לאת’ה, עבונא מא נתצאלח, בדי אאמן. בדי אאמן 14 שע’יל ענדכ. ילא. סכתי ליש?
– בדכ תאמן אללי תקאתלוא מע נסואנהן?
– לא! בס אנא! בס אנא. אד’א תע’אושת אנא ואלמרה, וטריתהא מן אלדאר, תע’אושת אנא ואיאהא, או טרתני מן אלדאר אנא, אלאקי מרה חילופית, פי ענדכ? הסה באמן 14 שע’יל ענדכ
– לא, פש ענדי
– טב שו בדי פיכי לכן! שו בדי פיכי?!
– אסמע, אנא מש מג’בריתכ אצלן תיג’י תאמן, יעני, אנא עם בסאלכ אד’א בדכ תאמן
– באמן, בס ענדי שרוטי!
– שו בני אאדם ענדה שרוטה לשו אסמה, לתאמין חיאה, תאמין אצאבאת?
– לא, פי תאמין חיאה, הסה בעדכ בתקולי תאמין חיאה, צח?
– אנת עארף אצלן שו תאמין אלחיאה?
– בערף שו הו תאמין אלחיאה! אד’א פטס ומאת ביעוצ’וא אהלה! אתרכיני, אנא תאמין אלחיאה – אלשח’ציה תאעיתי. אנא תע’אושת אנא ואלמרה, וטריתהא. חיאתי בדהא תכמל, אה? בדכ תג’יבי לי ואחדה פיהא בדאלהא, בתקדרי?
– לא, בקדרש
– בח’אטרכ! האד סאאלי אנא! ג’איה תקולי לי תאמין חיאה ואעטינאכ איד ואעטינאכ אג’ר, וספרנאכ ע בלאד ברה. לוין? דשרי. שו אסמכ אנת?
– אסמי רינא
– רינא, הד’א אלמשרוע לאזם תטלעוה למדיר אלשרכה. תקולי לה פי נאס אללי בתטאלב: תע’אוש הו ומרתה, זתהא יומין ת’לאת’ה, זתתה יומין ת’לאת’ה, נעוצ’ה במרה בדאלהא! הסה באמן 14 ואחד, בס אנא אלי אלתאמין הד’א, תבע אלנסואן. ממכן תסמוה “תאמין אלנסואן”. בח’אטרכ.
– استنّي شوي وخدي وأعطي بالكلام. شركة تأمين؟ على راسي. أنا هسة تغاوشت أنا والمرة، اه؟
– أيوا
– طرّيتها من الدّار، طرّتني من الدّار. في عندكو صبيّة تنطوني ايّاها بدالها أكم يوم، زيّ ما بتخرب سيّارة بودّيها ع الكراج، بعطوني سيّارة חילופית؟
– أكيد لا
– ولويش، شو بدّي فيكو، يا عمّي؟ إذا بتضمني لي، فاهمة عليّ، هسة أتغاوش أنا والمرة، ألعن دين أبو أبوها، أروّحها عند دار أبوها، تيجي واحدة محلّها جمعتين ثلاثة، يومين ثلاثة، عبونا ما تتصالح، بدّي أامّن. بدّي أامّن ١٤ شغيل عندك. يلّا. سكتّي ليش؟
– بدّك تامّن اللّي تقاتلوا مع نسوانهن؟
– لا! بس أنا! بس أنا. إذا تغاوشت أنا والمرة، وطرّيتها من الدّار، تغاوشت أنا وايّاها، أو طرّتني من الدّار أنا، ألاقي مرة חילופית، في عندك؟ هسة بامّن ١٤ شغيل عندك
– لا، فش عندي
– طب شو بدّي فيكي لكن! شو بدّي فيكي؟!
– اسمع، أنا مش مجبريتك أصلًا تيجي تامّن، يعني، أنا عم بسألك إذا بدّك تامّن
– بامّن، بس عندي شروطي!
– شو بني آدم عنده شروطه لشو اسمه، لتأمين حياة، تأمين إصابات؟
– لا، في تأمين حياة، هسة بعدك بتقولي تأمين حياة، صحّ؟
– انت عارف أصلًا شو تأمين الحياة؟
– بعرف شو هو تأمين الحياة! إذا فطس ومات بيعوّضوا أهله! اتركيني، أنا تأمين الحياة – الشّخصيّة تاعيتي. أنا تغاوشت أنا والمرة، وطرّيتها. حياتي بدّها تكمّل، اه؟ بدّك تجيبي لي واحدة فيها بدالها، بتقدري؟
– لا، بقدرش
– بخاطرك! هاد سؤالي أنا! جاية تقولي لي تأمين حياة وأعطيناك إيد وأعطيناك إجر، وسفّرناك ع بلاد برّة. لوين؟ دشّري. شو اسمك انت؟
– اسمي رينا
– رينا، هذا المشروع لازم تطلّعوه لمدير الشّركة. تقولي له في ناس اللّي بتطالب: تغاوش هو ومرته، زتّها يومين ثلاثة، زتّته يومين ثلاثة، نعوّضه بمرة بدالها! هسة بامّن ١٤ واحد، بس أنا إلي التّأمين هذا، تبع النّسوان. ممكن تسمّوه “تأمين النّسوان”. بخاطرك.
– חכי רגע, בואי נדבר. (אתם) חברת ביטוח? בכיף. נניח שרבתי עם האישה, בסדר?
– כן
– סילקתי אותה מהבית, או שהיא סילקה אותי מהבית. יש לכם בחורה לתת לי במקומה לכמה ימים, כמו שאם מכונית מתקלקלת ואני לוקח אותה למוסך, נותנים לי מכונית חילופית?
– ברור שלא
– אז למה, למה אני צריך אתכם? אם את מבטיחה לי, את מבינה, שאם אני רב עם אשתי, ומקלל את אבי אביה, ושולח אותה לבית של אבא שלה, תבוא מישהי במקומה לשבועיים-שלושה, יומיים-שלושה, עד שנשלים, אני אבטח. אני גם אבטח 14 פועלים אצלך. קדימה. למה את שותקת?
– אתה רוצה לבטח את אלו שרבים עם נשותיהן?
– לא! רק אותי! רק אותי. אם אריב עם האישה, וסילקתי אותה מהבית, רבנו, או שהיא סילקה אותי מהבית, אקח אישה חילופית, יש לך? ואז גם אבטח אצלך 14 פועלים
– לא, אין לי
– אז מה אני צריך אתכם! למה אני צריך אתכם?!
– שמע, אני לא מחייבת אותך לבטח, אני רק שואלת אם אתה רוצה לבטח
– אני אבטח, אבל בתנאים שלי!
– לאיזה בן אדם יש תנאים משלו בנושא ביטוח חיים, (או) ביטוח תאונות אישיות?
– לא, יש ביטוח חיים, את עדיין מדברת על ביטוח חיים, נכון?
– אתה יודע מה זה ביטוח חיים?
– אני יודע מה זה! אם מישהו מתפגר ומת אז מפצים את משפחתו! עזבי אותי, ביטוח חיים הוא סיפור חיי. נניח רבתי עם האישה וסילקתי אותה. חיי אמורים להימשך, נכון? את תביאי לי מישהי במקומה, את יכולה?
– לא, לא יכולה
– אז להתראות! זו השאלה שלי! את מדברת איתי על ביטוח חיים, “ניתן לך יד, ניתן לך רגל, ונסיע אותך לחו”ל”. לאן? עזבי. מה שמך?
– שמי רינא
– רינא, את המיזם הזה אתם צריכים להציג למנהל החברה. תגידי לו שיש אנשים שדורשים: הוא רב עם אשתו, זרק אותה ליומיים-שלושה, היא זרקה אותו ליומיים-שלושה, נפצה אותו באישה במקומה! עכשיו אני אבטח עוד 14 איש, אבל אני רוצה את הביטוח הזה, של הנשים. תוכלו לקרוא לו “ביטוח נשים”. להתראות.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
הפועל שחוזר בקטע הנפלא הזה כמוטיב, תע’אוש, אינו מופיע בשום מקום. גם מספר האזכורים שלו בגוגל מועט ביותר.
מה עושים במקרה כזה? הקוראים הוותיקים פה יודעים את התשובה:
פונים לדף הנפלא: البدائل اللسانية العربية، للمفردات العبرية والأجنبية, שתמיד עוזר בממשקים לשוניים בין עברית לערבית.
פרסמתי את השאלה, ותוך חמש דקות קיבלתי את התשובות הבאות (התרגומים המצורפים הם שלי):
تغاوشت، يعني تخانقت، تقاتلت مع مرتي
هاي الكلمة شائعة بالشمال، بالمثلث غير مستعملة
המשמעות היא “רבתי עם אשתי”.
המילה נפוצה בצפון, היא אינה בשימוש במשולש.
=-=
غوشة يعني طوشة، يعني تناقروا…اتخانقوا
يعني تهاوشوا، يعني اتطاوشو، يعني اتصايحوا ويعني רבו בניהם
ע’ושה היא קטטה, כלומר הם רבו.
=-=
تغاوشت تدليع لتطاوشت
بتوقف بس على الصراخ
اما تطاوشت ممكن تلحق ايدين
הפועל הוא צורה מעודנת יותר למילה מריבה. כאשר מדובר רק בצעקות (בין הרבים). כשאומרים תטאוש זה עשוי להיות מלווה במכות פיזיות.
=-=
تغوشت من غوش يعني صراخ او صياح
تغوشت = تصايحت
إتغاوش
اتهاوش
اتناوش
اتدافش
اتطاوش
اترافش
كلها أفعال على وزن إتْفاعَلْ وتدل على خناقه حاميه مع لعن سنسفيل والدين، وعادة تسبب الندم بعد فوات الأوان
השורש עוסק בצעקות וצרחות. כלומר: צעקנו אלו על אלו.
פעלים נוספים (עם משמעות דומה): תע’אוש, תהאוש, תנאוש, תדאפש, תטאוש, תראפש.
כולם פעלים בבניין השישי, שמעידים על מריבה לוהטת עם קללות קשות, שבד”כ מביאה לצער עם חלוף הזמן.
=-=
كلمه بالعاميه تدل على انه وكريمته اختلفا
מילה במדוברת שמעידה על כך שהוא ואשתו רבו
=-=
كلمة عامية الاغلب بستخدمها بدل كلمة طوشة ولكن البعض بستخدمها ايضاً كدلالة على الشكوك وعدم الارتياح لامر ما
מילה במדוברת שלרוב משתמשים בה במקום המילה קטטה, אך יש מי שמשתמש בה גם כהוכחה לספקות ולחוסר נינוחות מעניין כלשהו
=-=
כרים אבו מח’, שהוא אחד הכותבים הפורים בדף, סיכם בעברית:
“מר שלו, ראית כמה ביטויים יש לריב בין הגבר הערבי לאשתו, אני ספרתי 7 גרסאות במעט התשובות שקיבלת.
לעניינינו, تغاوشت שמעתי אותה אצל הבדוים, כמעט לא קיימת במשולש ואני לא בטוח שנמצאת בגליל, ותמיד המילה הזכירה לי את “התגוששתי” “.
=-=
זה יפה, הקישור שכרים עשה לפועל העברי התגושש, אם כי לפי מילון אבן-שושן השורש שלו הוא ג.ש.ש (בגזרת הכפולים), והחילופים ע’ (ערבית) עם ג (עברית) הם יותר פונטיים מאשר אטימולוגיים.
=-=-=-=
כפי שראינו, השאלה שלי עוררה עניין ותגובות. אחד הקוראים בדף הפופולארי, שיש לו למעלה מ- 30,000 עוקבים, החליט לבדוק מיהו היהודי הזה ששואל שאלות בערבית, והוא נכנס להציץ לי בפרופיל.
הוא מצא שם פוסט שלי מלפני שנתיים, שהוא מבין הפעמים היחידות שהתבטאתי בצורה פוליטית ברורה בפייסבוק. והוא הבין אותו… איך אומר זאת בעדינות… לא נכון, ואז הוא תקף אותי וקרא לי שקרן וטיפש.
מספר קוראים יצאו להגנתי. אני רוצה להביא פה – כפי שהם – את דבריו של אחד מהם, בעיקר כי הוא השתמש בפועל חינני מאוד בעיניי:
أخي، الصفحة لها هدف وقد تمّ تعريفه وتم تحديد شروطها، والتي لا تنص بوجوبية كون المنتسب او السائل من عرق او دين محدد. بالمقابل تنص على مبدأ الاحترام. وبدون التشكيك بوطنيات بعضنا البعض، هذه الصفحة هدفها غير سياسي. السائل سأل سؤال يخص اللغة وما أساء لأحد. بالمقابل أنت رحت بحبشت صفحته مشان اتدور على غسيل وسخ اله وتيجي تنشره هون قدام الكل، ومع إساءه كمان. يعني الأحرى كان انك تسأله بالأول شو المقصود بقصة الأعلام. والزلمة برضو جاوبك وقلك شو كانت نيته، وانت برضو مش مصدقه. اذا بدك صفحات سياسه لنقاش وتكسير روس أكيد في صفحات هاي هدفها، روح هناك وانزل فيهم كاسساح وانا باجي معك كمان…
أتمنى انك تتقبل رأيي برحابة صدر، ورمضان كريم
אחי, לדף יש מטרה ידועה, שתנאיה הוגדרו, ושאינה מחייבת את החבר או השואל להיות ממוצא או דת מוגדרים. מנגד, היא דוגלת בעיקרון הכבוד (ההדדי), בלי הטלת ספק בלאומיות של החברים, שכן מטרת הדף הזה אינה פוליטית. השואל שאל שאלה שנוגעת לשפה והוא לא פגע באיש. מנגד, אתה חיטטת בדף שלו כדי לחפש כביסה מלוכלכת, אותה פרסמת לעיני כולם, תוך כדי פגיעה (בו). היית אמור לשאול אותו קודם כל מה כוונתו בפוסט. והאדם גם ענה לך ואמר לך מה הייתה כוונתו, ואתה עדיין לא מאמין לו. אם אתה מחפש דפים פוליטיים לצורך דיון ו”שבירת ראשים” ודאי תמצא כאלה, לך לשם ותיכנס באם אמא שלהם, ואני אצטרף אליך גם כן…
אני מקווה שתקבל את דעתי בצורה חיוביות, רמדאן כרים.
=-=
הפועל שאהבתי בתגובה הוא בַּחְבַּש بحبش – חיטט, נבר.
=-=-=-=-=
השורש הערבי ע’.ו.ש (בגזרת ע”ו) קיים, ממה שהבנתי, רק בערבית מדוברת, כאשר בנוסף לפועל שהוא מילת היום, שהוא בבניין השישי – אף על פי שיש מי שכותב אותו בצורה תְעַ’וַּש تغوّش בבניין החמישי – קיימים שני הבניינים הבאים:
* הפועל עַ’אש غاش בבניין הראשון – הרעיש, צרח
* הפועל עַ’וַּש غوّش בבניין השני – הרעיש, צרח; היטשטש, התעמעם
פינת: “האם ביקרתם פעם ב-?”
“אַבּוּ גוֹשׁ (בערבית: أبو غوش, תעתיק מדויק: אַבּוּ ע’וֹשׁ) היא מועצה מקומית במחוז ירושלים בישראל, השוכנת בהרי יהודה, מערבית ליישוב מבשרת ציון, לאורך צדו הצפוני של כביש 1 וברום ממוצע של 800 מטר מעל פני הים. בשנת 1992 הוכרז היישוב כמועצה מקומית. אבו גוש ידועה בזכות החומוסיות שבה, המסגד החדש שהוקם בה שהוא מהגדולים בישראל, ופסטיבל אבו גוש – פסטיבל מוזיקה ווקאלית שנערך פעמיים בשנה במנזרים העתיקים במקום. ביישוב מסעדות רבות והוא מהווה מוקד משיכה לתיירים. על אף המנזר והכנסיות בו, כמעט כל תושבי אבו גוש כיום הם מוסלמים.
[…]
מוצאם של תושבי אבו גוש הנוכחיים הוא, מהקווקז, מאינגושטיה ומשיבוש השם “אבו אינגוש” נוצר שם היישוב, אבו גוש. […]” (ויקיפדיה)
אגב, ויקי בערבית גורסת שמקור השם ממשפחת אבו ע’וש, שמוצאה בכלל מ- נג’ד חאא’ל نجد حائل בחצי האי ערב, והיא זו שיישבה את הכפר באמצע התקופה העות’מאנית.
=-=-=
על אִבְּרַאהִים ע’וֹשֶה إبراهيم غوشة שמעתם? הוא היה מבכירי תנועת חמאס ודוברה הרשמי בין השנים 1991 עד 1999.
=-=-=-=
בתמונה: מועדון קרב (באנגלית: Fight Club) הוא סרט קולנוע אמריקאי מסוגת דרמת מתח קומית משנת 1999 המבוסס על הרומן של צ’אק פלאניוק משנת 1996 בעל אותו השם.
זה היה הפוסט ה- 1,686 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
אני תוהה האם לא מדובר בהשפעה של העברית המדוברת עם המילה רעש…
רעיון חביב, אך לא נראה לי שיש במקרה זה השפעה עברית…