מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.
אז מילת היום היא –
סַחַּ’ן سَخَّن – חימם
תזכורת: האות הערבית ח’א خ נהגית כמו כ לא דגושה בעברית, למשל במילה: בִּכלל.
משה שלח לי סרטון מחשבון טיקטוק:
salamasalous1
לסַלַאמַה סַלְעוּס سلامة سلعوس יש 33,000 עוקבים. בחשבון הקודם שלו, שנחסם, היו לו לטענתו 73,000 עוקבים.
בחשבון פייסבוק שלו הוא מציין שהוא מהעיר שכם, והוא כותב על עצמו:
هاوي تصوير
مصور للحياة البريه
צלם חובב
מצלם את החיים בטבע
הסרטון פורסם ב- 7.6.24 וכותרתו:
البساطة بتصنع كل اشي 
הפשטות (יכולה) ליצור כל דבר
=-=-=
סלאמה מבקר ב- محطة فطين “תחנת פַטִין”, שהיא מסעדה שכותבת על עצמה בדף פייסבוק שלה:
احنا هالفترة بعرابه وفقط
بالبساطة وعالبساطه ….من 1988
مكملين ان شاء الله
אנו כיום (קיימים) רק בעראבה
פשוט ובפשטות, מ- 1988
ממשיכים בעזרת האל
=-=
קבלו את הגרסה השומרונית של “פיתה על הגז”…
תעאלוא נשוף שו קצת האי “סח’ן לי ח’בזה” בבלדת עראבה בג’נין. תעאלוא, תעאלוא!
– יעטיכ אלעאפיה
– יעאפיכ!
– שו קצת “סח’ן לי ח’בזה” האי ענדכם?
– האי ב- 89 אלחאג’ סח’ן לצאחבה ח’בזה עלא ע’אז זע’יר אלה, כאן ביאכל ח’בזה מע מרתדילא מע לבנה. קאל לה אבוי: אלח’בזה סח’נה, יא זלמה! שו בדכ תסח’ן לכ איאהא? פקאל לה: אנת מא עליכ. סח’ן לה אלח’בזה. אבוי אנבסט מן ריחת אלח’בז אלמכחוש(?). צאר יעמלהא אלה. בעד היכ, מן אל 89 לליום ואלע’אז מא טפאש
– יעני אנת תורת’תהא ענה?
– אלחאג’ אלחמד ללה מוג’וד. אללה יטול בעמרה
– אללה יטול בעמרה. יעני אנת תורת’ת אלצנעה ענה?
– אה אכיד
– ינטיכ אלעאפיה. בדכ תסח’ן לי ח’בזה הסא?
– אכיד. תעאל לפ בורג’יכ כיף מנסח’נהא
– ילא
– בסאטה. מרתדילא, סלטה, בהאראת, נתפת לבנה, כתשופ ואלשטה האי צנאעה מחליה, יום יום, טביח’ מחלי, יאבא. ועאלע’אז. ג’אהז
– והאי כל אלפכרה?
– בס
– טב, וין מוקעכ באלצ’בט?
– עראבה, מנטקת אלצור, וסט אלבלד
– פ..וא וין? עראבה, מנטקת אלצור, וסט אלבלד
تعالوا نشوف شو قصّة هاي “سخّن لي خبزة” ببلدة عرّابة بجنين. تعالوا، تعالوا!
– يعطيك العافية
– يعافيك!
– شو قصّة “سخّن لي خبزة” هاي عندكم؟
– هاي ب- ٨٩ الحاجّ سخّن لصاحبه خبزة على غاز زغير اله، كان بياكل خبزة مع مرتديلا مع لبنة. قال له أبوي: الخبزة سخنة، يا زلمة! شو بدّك تسخّن لك ايّاها؟ فقال له: انت ما عليك. سخّن له الخبزة. أبوي انبسط من ريحة الخبز المكحوش(؟). صار يعملها اله. بعد هيك، من ال ٨٩ لليوم والغاز ما طفّاش
– يعني انت تورّثتها عنه؟
– الحاجّ الحمد لله موجود. الله يطوّل بعمره
– الله يطوّل بعمره. يعني انت تورّثت الصّنعة عنه؟
– اه أكيد
– ينطيك العافية. بدّك تسخّن لي خبزة هسّا؟
– أكيد. تعال لفّ بورجيك كيف منسخّنها
– يلّا
– بساطة. مرتديلا، سلطة، بهارات، نتفة لبنة، كتشوف والشّطّة هاي صناعة محلّيّة، يوم يوم، طبيخ محلّي، يابا. وعالغاز. جاهز
– وهاي كلّ الفكرة؟
– بس
– طب، وين موقعك بالضّبط؟
– عرّابة، منطقة الصّور، وسط البلد
– ف..وا وين؟ عرّابة، منطقة الصّور، وسط البلد
– בואו נראה מה הסיפור של “חמם לי פיתה!” בכפר עראבה ליד ג’נין. בואו, בואו!
– תהיה בריא
– גם אתה!
– מה הסיפור הזה שלכם, “חמם לי פיתה”?
– בשנת 89′ החאג’ (אבא של הדובר) חימם לחבר שלו פיתה על גזיה קטנה שהייתה לו, הוא אכל פיתה עם נקניק ולבנה. אמר לו אבי: הפיתה חמה, בן אדם! למה אתה רוצה לחמם לך אותה? הוא ענה לו: לא נורא / אתה לא מבין בזה. הוא חימם לו את הפיתה. אבא שלי נהנה מהריח של הפיתה ה… והוא התחיל להכין אותה גם לעצמו. מאז, משנת 89′ ועד היום הגז לא נכבה
– כלומר אתה ירשת את זה ממנו?
– החאג’ השבח לאל עדיין חי. שאלוהים יאריך ימיו
– שאלוהים יאריך ימיו. כלומר אתה ירשת את המיומנות הזו ממנו?
– כמובן
– תהיה בריא. אתה רוצה לחמם לי פיתה עכשיו?
– כמובן. בוא תסתובב, אראה לך איך אנחנו מחממים אותה
– קדימה
– זה פשוט. נקניק, סלט, תבלינים, מעט לבנה, קטשופ והחריף הזה שהוא תוצרת בית, מדי יום, זה תבשיל מקומי, אבא’לה. ולגז. זה מוכן
– זה כל העניין?
– זהו
– טוב, איפה אתם נמצאים בדיוק?
– עראבה, באזור אלצור, מרכז הכפר
– … איפה? עראבה, אזור אלצור, מרכז הכפר
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים (מובאים פה בחלקם):
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Haya Levy.
חיה ביקשה שנקדיש פוסט לביטוי סְח’וּנְיַּה דֶל מוֹת – חום מוות.
אז מילת היום היא –
אֶלְמַיֶּ אלסַּאחְ’נֶה المَيّ السَّاخْنة – הסחנה
לשמיעה:
“מה הקטע?”, אתם ודאי שואלים.
זו לא המילה שחיה ביקשה.
אז חיה ביקשה מילה במרוקאית, והדף שלנו מתמקד בשפה המדוברת של אזורנו, מקסימום מצרים.
לגבי הסחנה, יש הסבר בהמשך.
היה לנו פוסט על הנושא בעבר:
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Afik Yael, שכתב לנו:
כתוב על דוד המלך בספר מלכים: “וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד זָקֵן בָּא בַּיָּמִים, וַיְכַסֻּהוּ בַּבְּגָדִים וְלֹא יִחַם לוֹ. וַיֹּאמְרוּ לוֹ עֲבָדָיו: יְבַקְשׁוּ לַאדֹנִי הַמֶּלֶךְ נַעֲרָה בְתוּלָה וְעָמְדָה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וּתְהִי לוֹ סֹכֶנֶת, וְשָׁכְבָה בְחֵיקֶךָ וְחַם לַאדֹנִי הַמֶּלֶךְ”
כאשר רוב האנשים שומעים שאבישג השונמית שימשה “סוכנת”, הם מניחים שהיא הייתה זונה, כשבעצם, על מנת להבין את משמעות המילה עלינו לפנות אל הערבית, ובאופן ספציפי, אל השורש ס.ח’.נ, שמשמעותו חום. כך שבעצם, אבישג חיממה את דוד המלך בלילות, ולא הייתה זונה, וכן רשום אחר כך “והמלך לא ידעה”.
אז מילת היום היא –
סֻחֶ’ן או סֻח’ֹן سخن – חם, חמים
לשמיעה:
השורש הערבי ס.ח’.ן עוסק בחום, בעיקר של מים או חום גוף. בעברית הוא מופיע בשורש ש.ח.ן, העוסק בשנים שחונות, במַשְחנים (שמחממים) ובמחלה שחין.
* הפועל סַחַ’נַ سخن בבניין הראשון בספרותית – היה חם; (אדם) סבל מחום או קדחת
* סַאחֶ’ן ساخن וברבים סֻחַּ’אן سخّان, צורת הבינוני הפועל של הבניין הראשון – חם; סובל מחום, קודח; חולה
* סֻח’וּנַה سخونة – חום, קדחת
* הפועל סַחַּ’נ سخّن בבניין שני או אַסְחַ’נַ أسخن בבניין הרביעי – חימם (מים); גרם לחום או קדחת
* מְסַחַּ’ן مسخّن, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – תבשיל עוף ובצל (מיל’: מחומם)
* סַחַּ’אן سخّان וברבים סַחַּ’אנַאת سخّانات, במשקל בעלי המלאכה – דוד חימום, בוילר; גייזר, מעיין זונֵק. נקרא גם פַוַּארַה חַארַּה فوّارة حارّة – מזרקה חמה
* סַחַּאן גַהְוַה (קהוה) سخّان قهوة הוא תרמוס לקפה בפי בדואֵי מדבר יהודה
מתי בפעם האחרונה ביקרתם בגן השלושה, המוכר יותר בשמו “הסחנה”? אז חברים, מקור השם בערבית, ויש לכותבו כך:
אַלְמִיַאה אֶלסַּאחְ’נֶה المياه السّاخنة – המים החמים (זו הדרך הספרותית. ביטוי היום – במדוברת), כלומר מדובר במעין של מים חמים.
אגב, הקורא zrubavel ikhilov כתב לנו בזמנו:
“אנסה להתקיל אותך במשהו לא מקובל:
אני לא מכיר בסחנה מים חמים, להיפך – הם קרים כקרח. לעומת זאת יש באמצע הסחנה במה (כמו במה של הופעות). בתורכית במה זה Sahne, ולפי הצליל זו מילה תורכית ממוצא ערבי. מתחבר למשהו? הרי התורכים היו בסחנה כמה שנים”.
חייבים להגיב על אמירה כזו:
קודם כל, אני “מת” עליה! מכיוון שהיא מקורית ואפילו מהפכנית, ובעיקר – לשונית.
אכן, בטורקית סהנה היא במה, והמקור הוא אכן ערבי: צַחֶן صحن, צלחת (שני הצלילים הערביים המקוריים עברו שינוי וריכוך במעבר לטורקית).
שנית, לא מצאתי סימוכין לגרסה זו (אם כי גם לא מצאתי משהו שסותר אותה לגמרי).
שלישית, בכל המקומות כתוב שהמים בסחנה, כל השנה, הם בטמפ’ של 28 מעלות. לא הייתי שם עשרות שנים, כך שאין לי מושג מה המצב בפועל.
=-=
כתב לנו אידוב תורן:
אַכַּלְנַאהַא סֻחְ’נֶה أكلنها سخنة – אכלנו אותה בגדול, מילולית: אכלנו אותה חמה.
=-=-=
ואם אתם מרוקאים, או שמעתם מרוקאים, אז הם קוראים לימי שרב: סְח’וּנְיַּה דֶל מוֹת – חום מוות,
ולחמין המרוקאי קוראים סְחֵ’ינַה, או בשמה המלא: סח’ינה מַעְ’רִבִּיִּה سخينة مغربيّة (מרוקאית).
פגשנו פה בעבר את המילה שוֹבּ شوب, שפירושה גם חם, אולם היא במדוברת והיא מתייחסת למזג אוויר. כמו כן, פגשנו את חַארּ حارّ, שהיא מילה ספרותית שפירושה גם כן חם, או חריף, אולם היא תתייחס לכל דבר חם בעולם, בעוד שהשורש של היום עוסק בעיקר במים או בחום גוף.
האם העיר סח’נין קשורה לנושא?
מסתבר שהשם הערבי של העיר הוא התפתחות פונטית בלבד של השם העברי הקדום “סוכנים”. היה במקום ישוב קדום עוד טרם התבססות הישוב הערבי.
בכל מקרה, השם הערבי אינו קשור לחום.
צילום: Explore with Joshua
זה היה הפוסט ה- 2,526 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
