מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של הקורא האדוק חיים גיא.
אז מילת היום היא –
עַ’אבֶּה غَابة וברבים עַ’אבַּאת غابات או ע’אב غَاب (גם קיבוצי) – יער, חורשה, סבך, ג’ונגל
תזכורת: האות הערבית ע’ין غ נהגית כמו r מהחלק הפנימי של הפה (כמו בזמן גרגור מים). היא יכולה להישמע כמו g.
חיים שלח לי פוסט מדף פייסבוק:
حكم الذئب محارقة التي ستغير حياتك من السيء إلى الأسوأ
דברי החכמה של הזאב מחארקה, שיהפכו את חייך מגרועים לגרועים ביותר
לדף יש כמעט חצי מיליון עוקבים.
הפוסט פורסם ב- 6.5.24.
« قصة ليلى والذئب – على لسان حفيد الذئب »
كان جدي ذئب لطيف طيب لا يأكل اللحوم، ولذا قرر ان يكون نباتي؛ وكانت تعيش في الغابة فتاة شريرة تسكن مع جدتها إسمها ليلى.
كانت ليلى كل يوم تخرج للغابة وتقتلع الزهور وتدمر الحشائش التي كان جدي يأكلها، وكان جدي يحاول أن يثنيها عن ذلك دون جدوى، وكانت ليلى تعاند وتقطع الحشائش.
فقرر جدي الذئب أن يزور جدة ليلى في بيتها ويخبرها بأفعال ليلى؛ وعندما طرق الباب فتحت الجدة لكنها للأسف كانت شريرة أيضاً!
فأحضرت الجدة العصا، وهجمت على جدي المسكين دون أن يتعرض لها، فدافع عن نفسه ودفعها بعيداً عنه فسقطت الجدة، وارتطم رأسها بالسرير وتوفت الشريرة.. فتأثر جدي كثيرا وأخذ يُفكّر بـ ليلى وكيف ستعيش دون جدتها!!
فقام جدي ولبس ملابس الجدة، ونام في سريرها؛ لكن ليلى الشريرة لاحظت التغيير في شكل جدتها، فخرجت تصرخ، وأخذت تنشر الإشاعات إلى يومنا هذا بأن جدي الذئب أكل جدتها، وهذا لم يحدث إطلاقا.
أيها الناس لا تُطلقوا أحكامكم قبل أن تسمعوا من الطرفين.
“הסיפור על לילא והזאב* – מפי נכדו של הזאב”
סבי הזאב היה נחמד וטוב, הוא לא אכל בשר, ולכן החליט להיות צמחוני. ביער חייתה נערה רעה בשם לילא, שגרה עם סבתהּ.
לילא הייתה יוצאת כל יום ליער לקטוף את הפרחים ולרמוס את העשב שסבי נהג לאכול. סבי ניסה למנוע ממנה לעשות זאת אך ללא הועיל; לילא התנגדה בעקשנות והמשיכה לקטוף את העשב.
סבי הזאב החליט לבקר את סבתה של לילא בביתה כדי לספר לה על מעשיה של לילא. כאשר הוא הקיש על הדלת פתחה אותה הסבתא אך למרבה הצער היא הייתה רעה גם כן!
הסבתא הביאה מקל ותקפה את סבי המסכן מבלי שהוא פגע בה. הוא הגן על עצמו ודחף אותה רחוק ממנו, והיא נפלה. ראשה נחבל במיטה והמרשעת מתה. סבי הושפע מכך מאוד והחל לחשוב על לילא, איך היא תחיה בלי סבתה.
סבי לבש את הבגדים של הסבתא וישן במיטתה. אך לילא המרשעת שמה לב לשינוי בצורתה של סבתה ויצאה צורחת החוצה. היא החלה להפיץ שמועות עד יומנו זה שסבי הזאב אכל את סבתה, כאשר זה לא קרה בכלל.
אנשים, אל תגיעו למסקנות לפני שתשמעו את שני הצדדים.
* “לַיְלַא (האדומה [שלובשת בגדים אדומים]) והזאב” היא הגרסה הערבית של “כיפה אדומה”.
(התרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים (מובאים פה בחלקם):
מילת היום היא –
עִלְמֶ אלְעַ’יְבּ عِلْم الْغَيْب – חכמת הנסתר, תורת הסוד
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/FbWTy
ימאמה מבטאת במדוברת: אלְעֵ’יבּ
בעבר הרחוק מאוד פרסמנו את הדברים הבאים:
המילה היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Tal Hai, שכתבה לנו:
“שמעתי השבוע מילה מקסימה שהייתי רוצה שתעלו:
ע’יבובה – אובדן הכרה
ע’יב – נעלם, והאם זה קשור לע’אבה של יער?
פתגם נחמד שקשור כמובן זה – ע’אב אלקט אלעב יא פאר!”
אז מילת היום היא –
עַ’יְבּוּבַּה غَيْبُوبَة – אובדן הכרה
לשמיעה: https://clyp.it/ojzvsgqk
מילת היום, בעיניי לפחות, אינה כה חשובה (היא גם די ספרותית) כמו השורש הנפוץ עליו היא מבוססת.
השורש הערבי ע’.י.ב (בגזרת ע”י) עוסק בהיעדרויות ובדברים נסתרים:
* הפועל עַ’אבּ غاب בבניין הראשון – נעדר, לא הופיע; איחר; שקע(ה, השמש)
* עַ’אאִ’בּ غائب בספרותית, עַ’איֶבּ غايب במדוברת וברבים עַ’איְבִּין غايبين (בספרותית עַ’אאִ’בּוּן غائبون) – נעדר, מי שאינו נוכח
* אַבּוּ עַ’איֶבּ أبو غايب – אדם נשוי שטרם נולדו לו בנים זכרים (מיל’: אבא של נעדר… כידוע, גבר נשוי מקבל את כינויו “אבו” על שם בנו הזכר הראשון). הביטוי הזה פשוט נפלא בעיניי, על אף השוביניזם הבוטה שנוטף ממנו
* עַ’יְבּ غيب בספרותית, עֵ’יבּ במדוברת, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – היעדרות (שם פעולה); נסתר, סוד (שמות עצם)
* עִלְםֶ אלְעַ’יְבּ علم الغيب – תורת הסוד, חכמת הנסתר (מיל’: מדע/ידע הנסתר)
* עַ’יְבַּה غيبة בספרותית, עֵ’יבֶּה במדוברת, אותה צורת שם פעולה רק בנקבה – היעדרות. בהקשרים שיעיים: היעלמות, היעדרות. השיעים (הזרם המרכזי לפחות) מאמינים שהאמאם השנים-עשר נמצא במצב היעדרות מהמאה העשירית
* וֵין הַאלְעֵ’יבֶּה? وين هالغيبة / טַוַּלְתֶ אלְעֵ’יבֶּה! طوّلت الغيبة – לאן נעלמת??? (מיל’: איפה ההיעדרות? / הארכת את ההיעדרות!)
* עִ’יַאב غياب, צורת שם פעולה נוספת של הבניין – נפקדות; שקיעת (השמש)
* הפועל עַ’יַּבַּ غيّب בבניין השני – הסתיר, העלים
* הפועל תְעַ’יַּבּ تغيّب בבניין החמישי – נעדר, נעלם; נסע, התרחק
* תַעַ’יֻּבּ تغيّب, צורת שם הפעולה של הבניין – נפקדוּת
* עַ’אבֶּה غابة וברבים עַ’אבַּאת غابات – יער, חורשה (יער בערבית מהשורש הזה אולי מכיוון שאפשר ללכת בו לאיבוד?)
* עַ’אבַּה אִסְתִוַאאִיַּה غابة استوائيّة – יער טרופי
* עַ’אבֶּ אלְקִטּ, אִלְעַבּ יַא פַאר! غاب القطّ إلعب يا فار – כשהבוס נעדר, מי שמתחתיו עושים מה שהם רוצים (מיל’: החתול נעדר/נעלם, שחק, יא עכבר!). הפתגם, אגב, הופיע פה לפני שבוע בדיוק…
* עַ’אבַּת שַמְסֹה غابت شمسه – נעלם (מיל’: השמש שלו שקעה)
תוספות הקוראים:
כתב לנו גלי בן ישי:
שילוב יפה לטעמי בשפה הערבית (על אף המשמעות האלימה שלו) הוא הפועל غيب בניין 2 + وراء الشمس.
يُغيَّب وراء الشمس / غيّبه وراء الشمس / يتمّ تغييبه وراء الشمس או כל שילוב אחר בסגנון.
בשימוש בעיקר בהקשר של מדינות דיקטטוריות בהן פועל המשטר “להעלים” מתנגדים ויריבים “מאחורי השמש”!
גלי גם הוסיף:
שַרִיעַתֶ אלְעַ’אבּ شريعة الغاب – מקביל לחוקי הג’ונגל, היכן שכל אחד עושה ככל העולה על רוחו…
ואני מוסיף ביטוי נוסף באותו רוח:
לֻעַ’תֶ אלְעַ’אבּ لغة الغاب (שפת היער) – כל דאלים גבר, זלזול בשלטון החוק
גילה יונה הזכירה לי ששכחתי דברים טריוויאליים:
* אֶלְעַ’איֶבּ חֻגְּ’תֹה/עִדְ’רֹה מַעַאה الغايب حجّته/عذره معاه – למי שנעדר/חסר יש תירוץ או הסבר, כלומר יש כנראה סיבה מוצדקת להיעדרו
* תְעַלַּם עַנֶ אלְעֵ’יבּ تعلّم عن الغيب – למד בע”פ
הוסיף גם מתן מלכה:
אלע’אאב الغائب בדקדוק – גוף שלישי (נסתר)
אלחאצ’ר יעלם אלע’איב الحاضر يعلم الغايب – בקשה מאלו שנוכחים לעדכן את אלו שחסרים בדבר מה
קאנון אמלאכ אלע’אאבין قانون أملاك الغائبين – חוק נכסי נפקדים
כתב לנו אלעד אהרן:
למי שמכיר את הספר “חולית”, ששזור בביטויים מעברית ומערבית, אחד השמות שם ל”משיח” (בעולם המדומיין של הספר) הוא “ליסאן אל גאיב”, שהסופר תיאר כ”קול מהעולם החיצון”.
כתבה לנו נועה אורן:
מעניין אם קשור לשורש העברי עב”י – מעבה היער…
תשובתי: יש גורסים שיש קשר וזה מעניין מאוד! אני מוסיף גם את התואר (יער) עבות.
קורא נוסף כתב לנו:
אורנג אוטן נקרא בערבית אִנְסַאנֶ אלְעַ’אבּ انسان الغاب, בדיוק כמו המשמעות בשפת בהאשה אינדונזיה ממנה הגיע המונח: “איש היער”. בהשאלה – בני אדם פראיים ולא מתורבתים
צילום: Aaron Katz
זה היה הפוסט ה- 2,477 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
