פורסם לראשונה ב- 14.6.21
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה מכיוון שהוזכרה בסרטון שקיבלתי מידידי הקורא יהושע אינדור.
אז מילת היום היא –
בַּיְתֶ אלְמַקְדֶס بَيْت الْمَقْدِس – ירושלים
הסרטון נשלח בקבוצות הווטסאפ ב- 16.5.21. הוא מצורף פה בתגובות.
הצלם מסתובב ברחבות הר הבית עם כוס קפה בידו, כשהמקום שומם מאדם, לאחר רגיעה יחסית באירועי חודש מאי הסוערים.
וזו לשון הסרטון:
בסם אללה ואלצלאה ואלסלאם עלא רסול אללה
יעני מא אג’מל נתג’ול פי אלמסג’ד אלאקצא אלמבארכ והו ח’אלי תמאמן מן קטעאן אלח’נאזיר ואלקרדה.
אלחמד ללה, אלמסג’ד אליום פאצ’י.
אנא בטלב יעני מן כל אח’ואנא פי בית אלמקדס אנה ינזלוא, יצלוא, יראבטוא פי אלמסג’ד אלאקצא אלמבארכ
יעני אלמסג’ד אלאלקצא אלאאן פי אמאן,
יעני הד’ה אלסאחאת ברדו בדהא איאכו.
ינזל כל ואחד יאח’ד פטורה, יאח’ד אכלה וטעאמה, ויג’י, יג’לס פי הד’א אלמכאן
יעני נעמר הד’א אלמכאן, טול מא אלמכאן הד’א עאמר פינא אן שאא’ אללה
מש רח יתג’רא’ אי חדא וידנסה ולא יאח’דה מן אידינא.
פח’לינא נחאפט’ עליה, יא אח’ואן, ונחאפט’ ע וג’ודנא פיה.
בס הד’א אללי בטלבה מנכם
بسم الله والصّلاة والسّلام على رسول الله
يعني ما أجمل نتجوّل في المسجد الأقصى المبارك وهو خالي تمامًا من قطعان الخنازير والقردة.
الحمد لله، المسجد اليوم فاضي.
أنا بطلب يعني من كلّ إخوانّا في بيت المقدس إنّه ينزلوا، يصلّوا، يرابطوا في المسجد الأقصى المبارك
يعني المسجد الأقصى الآن في أمان،
يعني هذه السّاحات بردو بدّها إيّاكو.
ينزل كلّ واحد ياخد فطوره، ياخد أكله وطعامه، ويجي، يجلس في هذا المكان
يعني نعْمر هذا المكان، طول ما المكان هذا عامر، فينا إن شاء الله –
مش رح يتجرّأ أيّ حدا ويدنّسه ولا ياخده من إيدينا.
فخلّينا نحافظ عليه، يا إخوان، ونحافظ ع وجودنا فيه.
بس هذا إللّي بطلبه منكم
בשם אללה, והתפילה והשלום על שליח האל
כמה יפה לטייל בהר הבית המבורך כשהוא ריק לגמרי מעדרי החזירים והקופים*.
השבח לאל, ההר היום ריק.
אני מבקש מכל אחינו בירושלים שיבואו, יתפללו ויעשו רִבַּאט** בהר הבית המבורך
הר הבית עכשיו בטוח
הרחבות האלה צריכות אתכם.
שכל אחד ייקח את ארוחת הבוקר שלו, ייקח את האוכל שלו ויבוא, ישב במקום הזה
בואו נמלא את המקום באהבה ובאמונה, כל עוד המקום הזה מיושב, אנו יכולים, בעזרת האל-
אף אחד לא יעז לטמא אותו או לקחת אותו מאיתנו.
אז בואו נשמור עליו, אחים, ונשמור על נוכחותנו בו.
זה מה שאני מבקש מכם.
* כינוי מקובל ליהודים בקרב פונדמנטליסטים אסלאמיים
** פעולות שמירה והגנה על מקומות שנמצאים בגבולות המדינה האסלאמית (בראייה עולמית)
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=
שמה הערבי המלא של ירושלים הוא אַלְקֻדְסֶ אלשַּרִיף القدس الشّريف – “הקְדֻשָּה המכובדת או הקודש המכובד”, אם נתעקש לתרגם מילולית.
אגב, בתורכית שמה של העיר הוא Kudüs.
אכתוב פה מה שכתבתי פה בעבר לא פעם:
השם “אוּרְשַלִים” הוא שם נוצרי עתיק שאינו בשימוש (הוא מופיע בתרגומי התנ”ך והברית החדשה לערבית), שכמובן מתכתב עם השם העברי ירושלים, והוא הוחזר לתחייה רק מסיבות פוליטיות, כדי להסביר לערבים מי בעל הבית החדש-ישן של העיר.
לכן השם מופיע בשלטי דרכים בישראל והוא מוכר גם למי שגדל על הערוץ הראשון, היחיד, בטלוויזיה, שהיה שופר-מטעם (וזה בסדר, לא מתלונן, רק מתאר). בשידורי הערוץ ותחנות הרדיו הערביות הממלכתיות בישראל המילה הושחלה ומושחלת בכל משפט שני.
אין ערבי על פני כדור הארץ שקורא לעיר בשם אורשלים, ואני מחנך את כל תלמידיי *לא* להשתמש בשם הזה בשיחתם עם ערבים (אלא אם יש להם אג’נדה פוליטית שהם פועלים לפיה, וזה כבר עניין שלהם).
השימוש בשם אורשלים מגוחך בעיניי הסובייקטיביות, ללא קשר לדעותיי הפוליטיות, שכן לא כך קוראים לעיר בערבית ואין לנו שום סיבה להיעלב. כשערבי אומר “אלקדס” הוא לאו דווקא רואה לנגד עיניו את בירתו הנצחית, בירת המדינה הפלס’, כשעל מסגדי הר הבית מתנוססים, לצד דגלי המדינה הטרייה, דגלים ירוקים של חמאס או שחורים של דאע”ש. ברוב המקרים הוא פשוט מכנה כך את עיר מגוריו.
בדיוק כפי שלמדינת France קוראים בעברית צרפת, שהוא שם תנ”כי, ולא פראנס, ולמדינת España, בשפת יושביה, קוראים בעברית ספרד ולא ספיין או אספניה.
ואף צרפתי או ספרדי לא כועס על דובר עברית. לפחות לא שאני יודע…
אגב, בפרסית ירושלים היא… אורשלים.
=-=
שם פחות מוכר של העיר הוא בַּיְתֶ אלְקֻדְס بيت القُدس – בית הקדֻשָּה/הקודש.
אבל התכנסו היום בגלל השם בֵּיתֶ אלְמַקְדֶס, שהוא פשוט תרגום ישיר, אפילו פונטי, של המונח העברי “בית המִקְדָש”.
בספרותית מוקפדת ההגיה היא מַקְדִס, אך למרבה הפליאה יש גם מי שמבטאים מַקְדַס (הגיה שלפי המילונים אינה נכונה).
עוד עניין חשוב:
ירושלמי, תושב העיר, בערבית, אינו “קֻדְסִיּ”, כפי שהיינו מצפים, כי אם… מַקְדִסִיּ مقدسي (וברבים מַקְדִסִיִּין مقدسيّين או מַקַאדְסֶה مقادسة), שם תואר שנגזר מהשם בית אלמקדס.
בית אלמקדס הוא גם שם המתייחס, בהשאלה, לארץ ישראל כולה.
ישנם ארגונים סלפיים קיצוניים שמציינים בשמם, כפי שמיד נראה, את המונח בית אלמקדס.
נעיין בשלושה מִקְטעי-ערכים מויקיפדיה:
“מאז תחילת התקופה המוסלמית בארץ ישראל, שומרו שמות המקומות בארץ, בתעתיק ערבי, כפי שהיו. כך גם לגבי הר הבית, אשר נקרא מאז התקופה המוסלמית הקדומה ועד לתחילת המאה ה־20 “בית אל מקדס” (ערבית: بيت المقدس), כאשר המונח מתייחס לאזור התחום בחומות משלהי ימי הבית השני. שם נוסף הוא “אל־חרם א־שריף” או “אל־חרם אל־קודסי א־שריף” (ערבית: الحرم القدسي الشريف, תעתיק מדויק: אל-חַרַם אל־קֻדְסי א־שַריף. תרגום: המתחם הקדוש הירושלמי המכובד). בחלק מהתקופה המוסלמית הקדומה ומאז שנות ה־90 של המאה ה־20, ומסיבות פוליטיות, החלו הערבים לקרוא גם למתחם כולו מסגד אל־אקצא (ערבית: الْمَسْجِد الْأَقْصَى, תעתיק מדויק: אלְמַסְגִ’ד אלְאַקְצָא, תעתיק חופשי: אלְ־מַסְגִ’ד אלְ־אַקְסָא, משמעות השם: “המסגד הרחוק ביותר” או “המסגד הקיצון”), על שם המבנה שבדרום ההר, הקרוי בשם זה.
הידיעות לשם הערבי הקדום “בית אל מקדס” הן רבות, למשל, ספרו של קונרד שיק אודות הר הבית. קונרד שיק היה אדריכל, ארכאולוג ומיסיונר פרוטסטנטי גרמני. שיק, שחי תקופה בירושלים, היה ידוע כאדריכל וסייע בבנייה ושיקום של שכונות ומבנים רבים. שיק היה ה”לא־מוסלמי” היחיד שהוזמן לעלות להר הבית על מנת לבצע עבודות בינוי ושחזור נרחבים במבנים השונים שבהר הבית. שיק השכיל לנצל את הגישה שניתנה לו כדי לחקור לעומק את מתחם הר הבית, תוך עריכת מחקר מרחב ומיפוי של האתר. אחד מתוצרי מחקר זה (מלבד דגמי הר הבית המפורטים שיצר) הוא הספר Beit El Makdas, שיצא בשנת 1887. את השם “בית־אל־מקדס”, קיבל שיק, מטבע הדברים, מהערבים עצמם, אשר שימרו את שמו המקורי של האתר (כפי ששימרו שמות של אתרים אחרים בארץ ישראל).
בתחום מתחם הר הבית ישנם מספר אתרי משנה וביניהם: המסגד בחלקו הדרומי של המתחם – מסגד אל־אקצא (ערבית: الْمَسْجِد الْأَقْصَى, תעתיק מדויק: אלְמַסְגִ’ד אלְאַקְצָא, תעתיק חופשי: אלְ־מַסְגִ’ד אלְ־אַקְסָא, משמעות השם: “המסגד הרחוק ביותר” או “המסגד הקיצון”), ומבנה “כיפת הסלע” (ערבית: قبة الصخرة, תעתיק: קבת אל-צח’רה, הגייה: קוּבַּת אַ-סַחְ’רַה; נקראת לעיתים “כיפת הזהב”), בעל כיפת הזהב הניצב מעל אבן השתייה, במרכזו ובפסגתו של הר הבית.
המונח היהודי בערבית מכונה “גַ’בָּל אלהַיְכָּל” (“הר המקדש”)”.
=-=-=-=
“המדינה האסלאמית – מחוז סִינַי (בערבית: الدّولة الإسلاميّة – ولاية سيناء: הגיית השם בעברית: אַדַּוְּלַה אלאסלמיה – וִלַאיַת סַינאא’), הידוע גם בשמו הקודם אַנְצַאר בית אל-מקדִס (בערבית: أنصار بيت المقدس, תרגום: “נאמני ירושלים”), הוא ארגון טרור וג’יהאד סַלַפי המהווה את שלוחת המדינה האסלאמית בחצי האי סיני. מנהיגו בפועל הוא אבו אוסאמה אל-מסרי.
הארגון החל לפעול מאז החלה ההפיכה במצרים נגד שלטון חוסני מובארכ בפברואר 2011. […]”
=-=
“מועצת השוּרא של לוחמי הג’יהאד בסביבות ירושלים (בערבית: مجلس شورى المجاهدين في أكناف بيت المقدس; תעתיק: מג’לס שורא אל-מג’אהדין פי אכנאף בית אל-מקדס) היא אחד הארגונים הבולטים ביותר של הג’יהאד הסלפי בחצי האי סיני, אף שמנהיגיה פעלו תקופות ארוכות מרצועת עזה.
[…]”
=-=-=-=-=
השורש הערבי ק.ד.ס, בדיוק כמו מקבילו בעברית ק.ד.ש, עוסק בקדושה:
* הפועל הספרותי קַדֻסַ قَدُسَ בבניין הראשון וגם תַקַדַּסַ تقدّس בבניין החמישי – התקדש; היטהר
* קֻדְס قُدْس או קֻדֻס قُدُس וברבים אַקְדַאס أقداس, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – קודש, קדוּשה (קְדֻשָּׁה); ברכה
* רוּחֶ אלְקֻדְס روح القدس – רוח הקודש (בנצרות)
* חַטִ’ירַתֶ אלְקֻדס حظيرة القدس – (אחד משמותיו באסלאם של) גן עדן
* קֻדְסֶ אלְאַקְדַאס قدس الأقداس – קודש הקודשים
* קֻדְסִיַּה قدسيّة – קדוּשה
* קַדַאסַה قداسة, בצורת שם פעולה/מצדר נוספת של הבניין – קדושה, קודש, טוהר; תואר כבוד לאנשי דת
* קַדַאסַתֶ אלְבַּאבַּא قداسة البابا – הוד קדושתו האפיפיור
* הפועל קַדַּסַ قدّس בבניין השני – קידש, הפך משהו לקדוש (בהקשרים מסוימים גם קידש על יין, אך ביהדות, למשל, לא באסלאם!), בירך, הילל; העריץ; הקדיש עצמו; ביקר בירושלים; קיים תפילה או מיסה נוצרית
* תַקְדִיס تقديس, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – קידוש (הפיכת משהו לקדוש)
* מֻקַדֶּס مقدِّس, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – נזיר; נוצרי שביקר בירושלים (מיל’: מְקַדש)
* מֻקַדַּס مقدَّس, בצורת הבינוני הפעול – קדוש, מקודש, טהור
* מֻקַדַּסַאת مقدّسات, ברבים – דברים או מקומות קדושים
* אַלְכִּתַאבֶּ אלְמֻקַדַּס الكتاب المقدّس – התנ”ך; בנצרות: התנ”ך והברית החדשה
* אַלְמַגְ’מַעֶ אלְמֻקַדַּס المجمع المقدّس – הסינוֹד הקדוש (סינוד (מיוונית: Σύνοδος) הוא ועידה כנסייתית בכירה, המתכנסת לשם הכרעה בענייני אמונה, פולחן ומנהל. מקור המילה במונח היווני שמשמעותו “אספה” או “מפגש”, דומה במשמעותו לביטוי הלטיני “Concilium” (“קונקיליום” או “קונציליום”) […]. (ויקיפדיה)
* אַלְאַרְצֶ’ אלְמֻקַדַּסֶה الأرض المقدّسة – ארץ הקודש, ארץ ישראל
* אַלְאַמַאכֶּנֶ/אַלדִּיַארֶ אלְמֻקַדַּסֶה الأماكن/الدّيار المقدّسة – המקומות הקדושים, האדמות הקדושות. כינוי עברי-יהודי במקור לארץ ישראל, שעבר לנצרות והגיע גם לאסלאם. The Holy Land
* אַלְבַּיְתֶ אלְמֻקַדַּס البيت المقدّس – ירושלים (מיל’: הבית הקדוש)
* מַקְדִס مَقْدس, במשקל המקומות, היא חלק מביטוי היום – מִקְדָש; מקום קדוש
* קֻדַּאס قُدّاس – מיסה, טקס דתי נוצרי; תפילת אשכבה, אזכרה למת
* קֻדַּאס וַגֻ’נַּאז עַן רוּח- قدّاس وجنّاز عن روح- – תפילה לעילוי נשמתו של- (בנצרות)
* קֻדּוּס قُدُّوس – קדוש, מקודש; אחד מכינויו של אללה באסלאם
* קִדִּיס قِدّيس – אדם קדוש בנצרות, חסיד, צדיק
* אֶלְקֻדְסֶ אלְקַדִימַה القدس القديمة – העיר העתיקה בירושלים, נקראת גם אֶלְבַּלְדֶה אלְקדימה البلدة القديمة
* אִדַ’אעַת צוֹתֶ אלְקֻדְס إذاعة صوت القدس – רדיו ירושלים, בגרסה הערבית שלו (מיל’: רדיו קול ירושלים)
* סֶַרַאיַא אלְקֻדְס سرايا القدس – פלוגות ירושלים (הזרוע הצבאית של הג’האד האסלאמי)
* גַ’אמִעַתֶ אלְקדס جامعة القدس – “אוניברסיטת ירושלים”, שהקמפוסים שלה נמצאים באבו דיס ואלבירה. ונא לא להתבלבל עם גַ’אמִעַתֶ אלְקֻדְסֶ אלְמַפְתוּחַה جامعة القدس المفتوحة, שהיא האוניברסיטה הפתוחה גרסת ערביי איו”ש והרצועה, והיא האוניברסיטה הגדולה ביותר באזורים אלה. משרדיה הראשיים נמצאים דווקא בעיר ראמאללה
* לַגְ’נֶת אִנְקַאדֶ’ אלְקֻדְס لجنة إنقاذ القدس – הועדה להצלת ירושלים (גוף שנלחם בשליטה הישראלית בירושלים ובייהוד העיר)
* מַסְאוּל מִלַפّ אלְקֻדְס مسؤول ملفّ القدس – מחזיק תיק ירושלים (ברָשות. מעמד מקביל לשר)
ואנחנו כבר מכירים פה את-
הסופר המצרי אִחְסַאן עַבְּדֶ אלְקֻדּוּס إحسان عبد القدّوس, ש- “היה סופר, עיתונאי והוגה דעות מצרי ועורך בעיתונים “אל-אח’באר” ו”אל-אהראם”. ידוע בכתיבתם של רומנים רבים שעובדו לסרטים” (הציטוט מויקיפדיה)
=-=-=
פינת: “האם ביקרתם פעם ב-?”
“מחוז אל-קאדִסִיָּה (בערבית: محافظة القادسيّة) הוא מחוז בעיראק, הנמצא במרכז המדינה ובירתו היא א-דיוואניה. המחוז נוצר בשנת 1976. כיום, מרבית אזרחי המחוז הם שיעים”. (שם)
=-=-=-=
בתמונה: האב מַאנויל (מנואל) חַנַּא שְחַאדֶה מְסַלַּם الأب مانويل حنّا شحادة مسلَّم בעת ביקורו בתחילת אפריל השנה בהר הבית לאחר 50 שנה במהלכן נאסר עליו לבקר במקום.
מסלם, יליד 1938 בביר זית ליד ראמאללה, הוא חבר המועצה האסלאמית-נוצרית להצלת המקומות הקדושים בארץ الهيئة الإسلاميّة المسيحيّة لنصرة المقدّسات في فلسطين ויו”ר המועצה העממית לצדק ולביטחון ירושלים رئيس الهيئة الشّعبيّة لعدالة وسلامة القدس.
מסלם הוא פעיל אנטי ישראלי ותיק ואקטיבי. הוא גם פועל לשם השגת הבנות בין פת”ח לחמאס ובין המוסלמים והנוצרים.
בביקורו הנ”ל הוא נפגש עם ראש המועצה המוסלמית העליונה, שיח’ עִכְּרִמַה צַבְּרִי رئيس الهيئة الإسلاميّة العليا، الشّيخ عكرمة صبري.
בתמונה הוא עומד ליד ממלא מקום השופט השרעי העליון הירדני, שמקום מושבו “כיפת הוראת הדקדוק” בהר הבית, שיח’ וַאצֶףֶ אלְבַּכְּרִי القائم بأعمال قاضي القضاة التّابع لدائرة قاضي القضاة في الأردنّ في مكتبه بالقبّة النّحويّة، الشّيخ واصف البكري.
נשמח לתת קרדיט לצלם!
זה היה הפוסט ה- 1,370 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
