מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה שכן החלטתי למחזר מדי פעם פוסטים ממשכננו הקודם.
גם הפעם: שני פוסטים במחיר אחד!
אז מילת היום היא –
מֻנְטַאד مُنْطَاد – כדור פורח
וזהו, הפרויקט הזה מסתיים היום: במשך 6.5 שנים מחזרתי טיפין טיפין את כל 600 הפוסטים ממשכננו הקודם, ש(גם) בזכותו הגענו עד הלום…
=-=
בעבר הרחוק פרסמנו את הדברים הבאים:
מֻנְטַאד منطاد, וברבים מַנַאטִיד مناطيد – כדור פורח (וגם ספינת אוויר, צפלין)
לשמיעה: https://clyp.it/4skdkk42
יש לי וידוי: עד כתיבת הפוסט הזה גם אני, שלו, חייתי באשליה. הייתי בטוח שאומרים מִנטאד. עם חיריק (כסרה במקור) מתחת ל- מ. אבל אילו זה היה כך, אז מה השורש של המילה הזו?
מסתבר שאומרים מֻנטאד, ואז הכל מסתדר יפה במערכת הפועל הערבית: הבניין הוא הבניין השביעי, הזמן הוא בינוני (פועל או פעול, אי אפשר לדעת בגזרה הזו) והשורש הוא ט.ו.ד (שורש ספרותי בגזרת ע”ו).
השורש הזה נדיר מאוד, והתעמקות בו תהיה אפשרית, אני משער, רק במילונים קלאסיים שאינם ברשותי. המילה היחידה משורש זה, המופיעה במילונים “הרגילים”, היא טַוְד طود וברבים אַטְוַאד أطواد – הר גדול ונישא; איתנות. ויש דמיון, תודו.
בקיצור, אם מישהו מכם יכול לחדש לנו יותר על המילה הזו, מוצאה וכו’ – נשמח מאוד.
מסתבר שמנטאד זה נישא וגבוה. מסתדר יופי.
אה, ובאופן צפוי אפשר להגיד כדור פורח גם בצורה בַּאלוּן بالون, וברבים באלונאת بالونات.
=-=-=
תוספות עדכניות:
* הפועל טַאדַ طَادَ בבניין הראשון – נעשה איתן ויציב
* הפועל אִנְטַאדַ انطاد בבניין השביעי – עלה והתרומם באוויר
* בִּנַאא’ מֻנְטַאד بناء مُنطاد – מבנה גבוה (שם ושם תואר)
=-=-=-=-=
פוסט עתיק נוסף:
צִהֶר صِهْر וברבים אַצְהַאר أصهار – גיס במובן בעלה של אחותי
תזכורת: האות הערבית צאד ص נהגית כמו s גרונית-נחצית.
אבל קודם לכן הפוסט העתיק:
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא אלון בלוך. אז מילת היום היא –
עַדִיל عَدِيل – גיס
לשמיעה: https://clyp.it/0cgpqhbp
אוי, אלון, אלון, אתה לא יודע לאיזו צרה הכנסת אותנו היום…
בגלל המבנה החמולתי הקלאסי של המשפחות הערביות, בשפה הערבית ישנם קרובי משפחה, או אם נדייק: ישנן מילים ייחודיות לקרובי משפחה מסוימים, שאינן קיימות בשפות אחרות.
המשפחות גדולות, המעמד המשפחתי בעל חשיבות עליונה, וכך נוצרים מעמדות פנים-משפחתיים בנוסף לאלו המוכרים והצפויים באופן טבעי בכל משפחה בעולם.
כולם יודעים, למשל, שבערבית יש שוני בין דוד מצד האב (עַםּ عمّ) לדוד מצד האם (חַ’אל خال).
למה? כי בחברה בה הגברים חשובים יותר מנשים, הדוד מצד האבא, מן הסתם, יהיה “חשוב” יותר מזה מצד האמא. וכך השפה ודובריה מצאו צורך לקרוא לכל דוד בשם אחר.
ככה זה, נא לא לתקוף אותי בבקשה… אני מתאר מצב תרבותי קיים, ששורשיו רחוקים ועמוקים, והם נטועים בתרבות הבדואית הקדומה של חצי האי ערב, גם אם מצב זה מתעדן פה ושם בשנים האחרונות.
בחברה הערבית המסורתית, האישה שזה עתה נישאה עוזבת את בית/חמולת הוריה ועוברת, לעיתים באופן מוחלט ונוקשה, לבית/חמולת/השבט של בעלה. כך הדודים “שלי” מצד אבא גרים איתי, בעצם, באותו מתחם, בעוד שאת הדודים מצד אמא אני רואה לעיתים רחוקות, אם בכלל.
אני שם לב שאתם מסדירים נשימה מתדהמה, אז רק אוסיף שבזמנו אמרו לי מבינים גדולים במקרא, שגם ביהדות, פעם, לפני אלפי שנים, המילה “דוד” התייחסה אך ורק לאחי האב, שכן לאחי האם כלל לא היה שם בעברית.
====
מה זה גיס, בעצם?
בעברית “גיסי” הוא אחיה של אשתי, או בעלה של אחותה של אשתי או בעלה של אחותי.
בערבית המצב קצת יותר מורכב. קחו רגע לגימת מים, זה טיפה מורכב להבנה… אלא אם גדלתם בחמולה…
עַדִיל عديل וברבים עֻדַלַאא’ عدلاء (במלרע) או אַעְדַאל أعدال בספרותית, עֻדַלַא عدلا (במלעיל) במדוברת או עַדַאיֶל عدايل – בעלה של אחותה של אשתי
משמעות נוספת של המילה: שווה-ערך, מקביל, דומה (השורש הזה, ע.ד.ל, עוסק בערבית בצדק)
בואו נדמיין שתי אחיות נשואות, שעומדות צמודות במרכז. לצד כל אחת מהן עומד בעלה. הגברים בתמונה הזו הם שווי מעמד, מקבילים, ולכן הם עדילים זה של זה…
סִלֶף سلف (בספרותית סַלִף) וברבים אַסְלַאף أسلاف – ביחס לגבר, כלומר הסלף של גבר – כנ”ל: בעלה של אחותה של אשתו
סִלֶף (בספרותית ובמדוברת) ובנקבה סִלְפֶה سلفة, צורת הנקבה – ביחס לאישה, כלומר הסלף או הסלפה של אישה – אח של בעלה או אשת אחי בעלה
צִהֶר صهر וברבים אַצְהַאר أصهار – גיס במובן בעלה של אחותי.
אולם המילה הזו, צהר, שימושית הרבה יותר לציון כל קשר משפחתי, שאינו קשר דם אלא תולדה של נישואין, למשל: ההורים של אשתי, האחים והדודים והדודות משני הצדדים.
השימוש הנפוץ של המילה הוא במשמעות של חתן, כלומר בעלה של הבת שלי.
מקווה שלא קיבלתם סחרחורת…
=-=
תגובות לפוסט המקורי:
תגובה של קורא שהעדיף להישאר בעילום שם:
גם בעברית המקראית יש שמות ייחודיים לקרובי משפחה ואני רוצה לעמוד על דוגמה אחת מעניינת שקשורה כמובן בערבית ובשפות שמיות עתיקות.
בעברית מקראית יש אבחנה בין אבי החתן לאבי הכלה: אבי החתן הוא “חם” (יהודה הוא חמיה של תמר), ואבי הכלה הוא “חותן” (יתרו חותן משה).
המעניין הוא ששתי המילים קשורות למשמעות של הגנה בשפות השמיות העתיקות. “חם” באכדית משמעותה הגנה, ואף בערבית כידוע (חמאיה). גם באוגריתית.
“חתן” (ח’תן) בערבית הוא הנימול וגם החתן כמו בעברית. בהקשר זה גם נקרא הנימול במקרא “חתן דמים”.
אחד הבלשנים המפורסמים בישראל (יהושע בלאו) כתב מאמר שמסביר כיצד “חתן” בהקשר זה הוא “מוגן” בדמים, בזכות דם המילה, מזעם המלאך המשחית. כך שאבי החתן ואבי הכלה נקראים שניהם במילים שהוראתן הגנה.
עובדת בונוס: בארמית גלילית אבדה ההבחנה, ואונקלוס מתרגם כל “חותן” ב”חם”.
כתב יוסי דאיה:
1. רגע ומה עם נסיב نسيب? זה לא גם סוג של גיס?
2. עד כמה שאני יודע “עמי” ו “מרת עמי” זה גם חמי וחמותי בהתאמה (חשבתי שזה רק סורי עד שנתקלתי בזה גם אצל ערבים בארץ)
תשובתי:
נסיב, אליבא דחברי חיים מונסונגו, הוא גם “קרוב משפחה כללי” שכזה.
לא נכנסתי בפוסט לכל הסוגיות המשפחתיות בערבית. אין לזה סוף…
כתב מיכה חנונה:
לאחר בירור עם ערבי תושב עין יברוד (איזור ראמאללה): בעלה של אחותי הוא ‘צהר’. בעלה של אחות אשתי הוא ‘עדיל’. ואני ה’סלף’ של אחות של אשתי. אשת אחי ואשתי הם ‘כנה’ אחת של השנייה. ואח של אשתי אפשר להגיד גם ‘נסיבי’.
כתב אלישע אמידן:
בעמוס ו’ נאמר: “וּנְשָׂאוֹ דּוֹדוֹ וּמְסָרְפוֹ”. ויש מפרשים את ‘מסרף’ כדוד מצד האם.
כתב יהודה כץ ז”ל:
תִ’לְתֵ’ין אלְוַלַד לַחַ’אלוֹ – שני שלישים של הילד [באים] מדודו [מצד האם].
כתב שילה שמש:
אוסיף פתגם ששמעתי מאבי שאמו תמיד הייתה אומרת כשרצתה לתאר פתגם בסגנון “הלך הזרזיר אצל העורב”:
אגא אלצהר ביתבעה בית אלעם اجا الصهر بتبعه بيت العم
כלומר דומה החתן לחותנו, הלך החתן בעקבות/אל בית החותן
פתגם סורי שלא יודע אם אתה מכיר אבל אחלה פתגם.
=-=-=
תוספות עדכניות על השורש הספרותי צ.ה.ר:
* הפועל צַהַרַ صَهَرَ בבניין הראשון, וגם אִצְטַהַר اصطهر בשמיני – התיך; משח, מרח
* צַהְר صَهْر, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – התכה; חום
* מַצְהוּרַאת בֻּרְכַּאנִיַּה مصهورات بركانيّة, עם צורת הבינוני פעולות – לבה של הר געש (מיל’: רכיבים מותכים געשיים)
* הפועל צַאהַרַ صاهَر בבניין השלישי – הפך לקרוב משפחה על ידי נישואין
* מֻצַאהַרַה مصاهرة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – קרבה על ידי נישואין
* הפועל אִנְצַהַרַ انصهر בבניין השביעי – נמס, הותך
* אִנְצִהַאר انصهار, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – התכה
* אִנְצִהַאר נַוַוִיּ انصهار نوويّ – התכה גרעינית
* מֻנְצַהֶר منصهِر, בצורת הבינוני הפועל – מומס, מותך
* צַהוּר صَهور – מי שצולה בשר
* צַהִיר صَهير או צֻהַארַה صُهارة – מומס, מותך; מַגמה
* מִצְהַר مِصْهَر וברבים מַצַאהֶר مصاهر, וגם צַהִירַה صَهيرة וברבים צַהַאאֶר صهائر – נתיך, פיוז
* מַצְהַר مَصْهَر וברבים מַצַאהֶר مصاهر, במשקל המקומות – כור היתוך; בית יציקה
מוסיף הקורא יובל ברגר:
צהרי סנד ט’הרי صهري سنّد ظهري – גיסי הוא משענת גבי – מבטא את חשיבות הקשר הטוב בין הגיסים
קאלוא: מא לכ תג’רי מאסכ ג’רס? קאל: נסיב נסיבי ראכב פרס قالوا: ما لك تجري ماسك جرس قال: نسيب نسيبي راكب فرس – אמרו לו: מה אתה רץ עם פעמון ביד? אמר: גיסו של גיסי רוכב על סוס – נאמר על אדם שמפגין מעורבות מוגזמת בנושא שלא ממש קשור אליו
לעניין העדיל שהוזכר כאן: עד כמה שהבנתי בזמנו המילה שמורה לגיס מנישואי בדל. אולי לא הבנתי נכון אבל היות שהשורש ע ד ל עוסק בשיוויון ובצדק שווה לבדוק לעומק.
צילום: Austin Ban
זה היה הפוסט ה- 2,493 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
