פורסם לראשונה ב- 31.7.18
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשת של הקורא שי בשארי, שכתב לנו, והפעם בחרתי להביא את ההתכתבות כולה, כפי שהופיעה בתיבת המסנג’ר של הדף שלנו:
שי: שלו בוקר טוב. אתה חייב לכתוב פוסט על המילה ח’ות’ خوث מלשון רמאות.
היא כל כך שימושית אבל לא מצאתי אותה באף מילון ולא יודע מאיפה היא באה…
אני (שלו): כל כך שימושית? חוששני שמעולם לא שמעתי אותה או עליה….
שי: אין סיכויייי! אני שומע אותה לפחות פעם ביום:
جاي تتخوث علي؟
شو، تتخوث قاعد؟!
אני: למדתי להכיר אותך… אתה חי בנישת-ערבית ייחודית ביותר. לא צוחק
ימאמה: חחח עם מי אתה מסתובב שמשתמשים במילה הזאת הרבה?!
המילה היא תתח’ות تتخوت!
המשמעות זה להגיד שטויות או להסתלבט
שי: מסתובב בעיקר עם פועלי בניין מהשטחים, או בדואים, וגם צפוניים יותר.
תמיד שמעתי אותה עם האות ת’
ימאמה: זה תלוי בניב. אפשר גם עם ث וגם עם ت
=-=-=-=
אז מילת היום היא –
תְחַ’וַּת’ تخَوَّث – לָעַג, “הסתלבט”
תזכורת: האות הערבית ח’א خ נהגית כמו כ לא דגושה בעברית, למשל במילה: בִּכלל
האות הערבית ת’א ث נהגית בספרותית כמו th במילה three (דהיינו כמו s עדינה). במדוברת היא נהגית כ- t או כ- s, תלוי במילה. בכפרים רבים הוגים אותה כמו בספרותית.
השורש של היום הוא “תופעת טבע” מבחינתי.
מדוע? מכיוון שהוא קיים לצידו של השורש ה”אח” ח’ות, עליו כבר היה לנו פוסט בעבר, בחג פסח של השנה שעברה… הנהו שוב:
אַחְ’וַת أخْوَت – משוגע, מטורף, מפגר
צורת הרבים שלה היא ח’וּתַאן خوتان.
אני משער שרובכם מרימים גבה: “אח’ות? מאיפה הבאתם את המילה הזו? נפלתם על הראש? השתגעתם? המצות שיבשו אצלכם כמה קישורים במוח?”
אז לא, הכל בסדר, תודה.
ברור שמילה נפוצה יותר למשוגע היא מַגְ’נוּן مجنون, ושיש כמה דרכים נאות בערבית ספרותית להגיד מטורף או מפגר, אבל גם המילה הזו קיימת, בלעדית במדוברת.
המשקל של המילה, משקל אַפְעַל, הוא המשקל של בעלי המום (כמו אַהְבַּל – טיפש, אַטְרַש – חרש, אַעְמַא – עיוור), משקל הצבעים המוכר (אַחְמַר – אדום, אַסְוַד – שחור) וכן ערך היתרון (יותר מ-) וההפלגה (הכי-). בכולם עסקנו פה בהרחבה בעבר.
=-=-=
זה מה שפורסם לפני שנה וחצי.
לענייננו:
קודם אמרתי, שיש כאן תופעת טבע לשונית. מיד נגיע אליה.
השורש הערבי ח’.ו.ת עוסק בשיגעון, והוא שורש ספרותי:
* הפועל חַ’אתַ خات בבניין הראשון, או חַ’וַת خَوَت גם בבניין הראשון, אך על דרך גזרת השלמים (במדוברת), או חַ’וַּת خوّت בבניין השני – שיגע, הטריד, “בלבל את המוח”; השתגע, יצא מדעתו
* חַ’וַאת خوات, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין הראשון – שיגעון (לא בשימוש, וכן נשמע בדיוק כמו המילה “אחיות” במדוברת, רק שהמבנה הדקדוקי שונה לגמרי)
* הפועל תַחַ’וַּתַ تخوّت בבניין החמישי – התנהג כשוטה, עשה שטויות
לעומת השורש הזה, השורש עליו נשאלנו היום, ח’.ו.ת’, קיים, בעיקרון, רק במדוברת, בשני הפעלים הבאים:
* חַ’וַּת’ خوّث בבניין השני או תְחַ’וַּת’ עַלַא تخوّث على בבניין החמישי – שיגע; לעג, הסתלבט
מצאתי אזכור רשמי אחד לפועל הזה ברשת, שתרגומו: לעג והפחית מערכו של מישהו
יופי.
אז ממה אני כל כך מתלהב?
אם קראתם הכל מתחילת הפוסט שמתם לב שציינתי, שהאות (עיצור) הספרותית ת’ ث אינה קיימת בְּפועל במדוברת. היא השתנתה.
אולם כאן יש לנו מקרה הפוך בתכלית: השורש הספרותי הוא עם האות ת, ורק במדוברת, באזכורים בודדים, קיימת האופציה עם ת’.
אני משער, בלי לערוך מחקר בלשני מעמיק, שמדובר בווריאציית הגייה של אזורים מסוימים, ולא בדרך המלך.
ואני מפנה פה שאלה לקוראינו דוברי ערבית כשפת אם, בעיקר לעירוניים ביניכם: האם גם אצלכם קיים הפועל עם ת’ ث בסופו?
התמונה: הסימפסונס
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
