פורסם לראשונה ב- 3.3.19
מרחבא
שלום לכולם.
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקוראת Shaked Haim, שכתבה לנו:
“ראיתי לאחרונה סרטון של בדואים נגביים על שתיית קפה.
הם מבדילים בין מַצַבּّ مصبّ לעַ’לַּאיֶה غلّاية.
תוכלו להרחיב על ה- مصب – האם לכל קנקן שתיה אפשר לקרוא ככה או שזה מתאים רק לשתיית קפה?
האם ניתן להרתיח מים ב مصب או שהוא משמש רק למזיגה?”
אז מילת היום היא –
צַבּّ صَبّ – מָזַג
תזכורת: האות הערבית צאד ص נהגית כמו s גרונית-נחצית.
שקד, כפי שאמרתי בפוסטים שהיו לנו על קפה ועל פנג’אן, הוא ספל הקפה, ההבנה שלי בקפה, בסוגיו, בדרכי ההכנה שלו ובאופני השתייה שלו דומה להבנה שלי בדרכים לשלוט מרחוק בגשושית הישראלית “בראשית”, שעושה דרכה לירח.
מעודי לא שתיתי קפה; אני מכור לקולה זירו. מודה בעובדות ובאשמה (עכשיו תפקידכם להגיד ביחד: “אוהבים אותך, שלו!”)
אני מראש פונה פה לקורא הבדואי הידען שלנו, סֻלטאן אבו סלטאן سلطان ابو سلطان, שירחיב לנו בנושא.
השורש הערבי צ.ב.ב (בגזרת הכפולים) עוסק במזיגה:
* הפועל צַבּّ صَبّ בבניין הראשון – מזג, שפך, יצק; נשפך; התאהב אהבה עזה (בספרותית)
* מַצְבּוּבּ مصبوب, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – יצוק, מזוג
* אֶלרַּצַאצֶ אלְמַצְבּוּבּ الرّصاص المصبوب – עופרת יצוקה (אחת מכמה דרכים בהן הערבים מכנים/מתרגמים לשפתם את שם המבצע הצבאי הישראלי ברצועת עזה מסוף 2008)
* צַבּّ صَبّ, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – יציקה, מזיגה
* הפועל תְצַבַּّבּ עַלַא اصَبّب على – נעץ מבטים בבחורה; נזל, נטף
* הפועל אִנְצַבּّ انصَبّ בבניין השביעי – נשפך, ניגר
* הפועל הספרותי אִצְטַבּّ اصطَبّ בבניין השמיני – נשפך
* צַבַּאבַּה صَبابة – געגועים, כיסופים, אהבה; טוב מאוד! (וראו מיד בהמשך)
* צַבַּّאבּ صبّاب, במשקל בעלי המלאכה – שסתום (לא רשמי); מוזג (לא מופיע במילונים).
ימאמה רצתה מאוד שנפרסם פה את השיר יַא צַבַּאבִּינַ אלשַּאי (הו מוזגי התה!) يا صبّابين الشّاي, אבל היא ביקשה שעות לפני פרסום הפוסט, אז נתייחס לשיר בקרוב…
* מַצַבּّ مصَبّ, במשקל המקומות, היא המילה עליה שאלה שקד – שפך (של נהר); מסוף (של צינורות, למשל צינורות גז). המצחיק הוא, שהמילונים שלי כלל אינם מתייחסים למילה זו במובן כלי למזיגת קפה…
הנה קטע מפוסט שפרסמנו פה לא מזמן:
קומקום, או מיכל להרתחת קפה, הוא אִבְּרִיק إبريق Ibrik. השם נכנס לערבית מתורכית, והוא נפוץ גם ברומניה, ובגרסתו היוונית “בריקי” (μπρίκι) ביוון ובארצות הברית. השם איבריק מקורו בפרסית במילה “אבריז” (آبریز) ומשמעה למזוג מים. בטורקיה משמשת המילה איבריק לתיאור מיכל לשמן או יין.
שם טורקי נוסף הוא גַ’זְוֶה جزوة Cezve.
שמות נוספים בערבית הם עַ’לַּאיֶה غلّاية, בַּכְּרַג’ بَكْرَج, כַּנַכַּה كَنَكة, תַנַכַּה تَنَكَة, דַלַּה دلّة או רַכְּוַה رَكْوة”.
לגבי צבאבה, אנו הקדמנו את נטע ברזילי עם הפוסט הבא:
=-=-=-=
נסיים עם מיחזור נוסף מפוסט שפרסמנו לא מזמן:
אז קבלו את השיר הבא גם היום, וגם בפוסט העתידי על המילה הבדואית נַשַמִי نشمي וברבים נַשַאמַא نشامى – בחור בעל תכונות גבריות; גיבור; חברה’מן.
המשעשע הוא, ש- בִּנְת נַשַמִיֶּה بنت نشميّة היא: בת אצילית; היפה בבנות השבט
את הזמרת סמירה תַוְפִיק سميرة توفيق אנו כבר מכירים; הסורית-לבנונית, מלכת השירה הבדואית.
חברים, הכינו את הכפיים, והפעם – אחד השירים הכי בדואיים שיש (וכזכור, הבדואים הוגים את האות קאף כמו גימל).
לא עולים לי בראש, ולא משנה באיזו שפה, שירים נוספים, שמשדרים כל כך הרבה גבריות מתפרצת.
אז לכמה דקות בואו נניח בצד את התיאוריות הקוויריות והפאנסקסואליות, ונקבל את הפרשנות הערבית-בדואית הקלאסית ל- מהו ומיהו גבר-גבר אמיתי:
בַּאללָּה תְצִבּّוּא הַאלְקַהְוַה بالله تصبّوا هالقهوة – קדימה, מזגו את הקפה!
شايف المكان مزهزه بألوان שַאיֶףֶ אלְמַכַּאן מְזַהְזַה בְּאַלְוַאן
وشايف الطّيور بتغرّد الألحان וּשַאיֶףֶ אלטֻּיוּר בִּתְעַ’רֶּד אִלְאַלְחַאן
وشايف الزّهور بتميل عالأغصان וּשַאיֶףֶ אלזֻּהוּר בִּתְמִיל עַאלְאַעְ’צַאן
سألت شو القصّة؟ סַאַלְת שוּ אלְקֻצַּה?
قالوا لي اللّيلة ليلة في هالجمع، جماعة الخلا קַאלוּא לִי אֶללֵּילַה לֵילַה פִי הַאלגַ’מע, גַ’מַאעֶת אלְחִ’לַא
אתה רואה את המקום בוהק בצבעיו
רואה את הציפורים מזמרות נעימות
רואה את הפרחים רוכנים על הענפים
שאלתי: מה העניין?
אמרו לי: הלילה הוא לילה של החבורה, החבורה (שנמצאת) בשממה (במדבר)
بلا تصبّوا هالقهوة وزيدوها هيل בַּאללָּה תְצִבּוּא הַאלְקַהְוַה וּזִידוּהַא הֵיל
واسقوها للنّشامى ع ظهور الخيل וּאסְקוּהַא ללנַּשַאמַא עַ טְ’הוּרֶ אלְחֵ’יל
קדימה, מזגו את הקפה והוסיפו לו הל
והשקוהו את הגברים הרוכבים על הסוסים
والنّشامى نلاقيها ونحيّيها וּאֶלנַּשַאמַא נְלַאקִיהַא וּנְחַיִּיהַא
ويلك يلّي تعاديها يا ويلك ويل וֵילַכּ יַלִּי תְעַאדִיהַא יַא וֵילַכּ וֵיל
את הגברים נפגוש ונברך
אוי לך מי שיעמוד בדרכם, אוי ואבוי לך
قهوتنا للأجوادي أوّل بادي קַהְוֶתְנַא לִלְאַג’וַאדִי אַוַּל בַּאדִי
للّي ناره وقّادي بظلام اللّيل לַלִּי נַארֹה וַקַּאדִי בִּטַ’לַאםֶ אללֵּיל
הקפה שלנו הוא קודם כל לנדיבים
למי שהאש שלו בוהקת בחשכת הליל
والقهوة السّمرا ع الكيف لرجال السّيف וּאלְקַהְוַה אֶלסַּמְרַא עַ אלְכֵּיף לִרְגַ’אלֶ אלסֵּיף
والرّجال اللّي حسّوا بالحيف شالوا له شيل וּאֶלרְּגַ’אל אִללִּי חַסּוּא בִּאלְחֵיף שַאלוּא לֹה שֵיל
הקפה השחור (המעולה) בשביל הכיף לאנשי החרב
והגברים, שהרגישו קודם אכזבה, חשו גאווה
(התרגום שלי. שָלֵו, ותודה ל- Yafit Marom ול- سلطان ابو سلطان על העזרה בתרגום)
הערה למבינים מבין הקוראים בדקדוק הערבי: שימו לב איך ההתייחסות לגברים בשיר היא כאל… רבים שאינו מציין בני אדם.
כן, אני יודע שגם בקוראן יש מקרים כאלה, וכן, גם במדוברת בכלל, ועדיין, יש בשיר סגידה לגברים שעשויים ללא חת, וההתייחסות הלשונית אליהם היא כאל אישה…
בשיר עולה מסורת מעניינת לגבי שתיית קפה אצל הבדואים:
הקפה הראשון הוא אֶלְהֵיף الهيف – קפה אותו שותה המארח לבדו מול האורח כדי להוכיח שאינו מורעל
הקפה השני הוא לאורח, אֶלצֵּ’יף الضّيف – קודם כל מגישים את הקפה לאורח, מתוך כבוד
הקפה השלישי הוא אֶלְכֵּיף, להנאה الكيف – איש אינו חייב לשתות אותו ואיש לא ייעלב אם לא ישתו אותו. הוא נועד פשוט בשביל ה… כיף
והקפה הרביעי הוא אֶלסֵּיף, החרב السّيف – לרוב האורח מתעלם ממנו מבחירה שכן הוא החזק ביותר
שיהיה יום מצוין ושבוע נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
