פורסם ב- 2.1.22
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Avi Itzhaki.
אז מילת היום היא –
טַפְרַה طَفْرَة וברבים טַפְרַאת طَفْرَات – מוטציה, שינוי מוּרָש בגֵנים; וגם: פריחה על העור. בספרותית: קפיצה (פתאומית), זינוק, זינוק כלכלי, צמיחה
לשמיעה:
אבי שלח לי את הקישור הבא:
מבית היוצר של: فرانس 24 / FRANCE 24 Arabic
המראיינת באולפן מראיינת את ד”ר אנטואן אשקר, מומחה למחלות ריאה ודרכי הנשימה שחי ועובד בפריז
כותרת הקטע:
المتحوّر الجديد يحمل 32 طفرة.. هل هو أكثر خطرًا من المتحوّرات السّابقة لفيروس كورونا؟
26.11.21
הווריאנט החדש נושא 32 מוטציות. האם הוא מסוכן יותר מהווריאנטים הקודמים של וירוס קורונה?
أشار متحدث باسم منظمة الصحة العالمية الجمعة إلى أن فهم مستوى انتقال وشدة المتحورة الجديدة لفيروس كورونا التي رصدت في جنوب أفريقيا يحتاج إلى “أسابيع عدة”.
وأوضح كريستيان ليندماير خلال مؤتمر صحافي دوري لوكالات الأمم المتحدة أن خبراء من منظمة الصحة العالمية مكلفين مراقبة التطورات بشأن فيروس كورونا يجتمعون مع ذلك الجمعة لتحديد ما إذا كان ينبغي تصنيف المتحورة التي سميت “بي. 1.1.529” على أنها “مقلقة” أو “يجب مراقبتها”.
דובר ארגון הבריאות העולמי ציין ביום שישי (ה- 26.11) כי הבנת היקף המעבר (ההדבקה) וחומרת הווריאנט החדש של וירוס קורונה, שנצפה בדרום אפריקה, מצריכה מספר שבועות.
כריסטיאן לינדמאייר הבהיר במהלך מסיבת עיתונאים עיתית של סוכנויות האו”ם כי מומחים מארגון הבריאות העולמי, העוקבים אחר ההתפתחויות בעניין וירוס קורונה, ייפגשו ביום שישי לשם קביעה אם יש צורך להגדיר את הווריאנט, שנקרא “B.1.1.529″, כ”מדאיג” או כ”מצריך מעקב”.
(התרגום שלי. שָלֵו)
“מוטציה (באנגלית: mutation, בעברית תקנית: תַּשְׁנִית) הוא מונח בביולוגיה המתאר שינוי ברצף הנוקלאוטידים ב-DNA, דהיינו, שינוי בהרכב הגנטי של יצור מסוים. שינוי כזה עשוי להביא לשינוי באחת או יותר מתכונות היצור החי, כלומר, שינוי בפנוטיפ. […]” (ויקיפדיה)
“במיקרוביולוגיה ובווירולוגיה, המונח וריאנט (מאנגלית: Variant, “גרסה”) או “וריאנט גנטי” משמש לתיאור תת-סוג של מיקרואורגניזם, הנבדל מבחינה גנטית מזן ראשי, אך אינו שונה מספיק כדי לכנותו זן מובחן. הבחנה דומה נעשית בבוטניקה בין זנים מעובדים שונים של מיני צמח, המכונים זנים. […]” (שם)
=-=
וריאנט בערבית: מֻתַחַוִּר متَحَوِّر (בצורת הבינוני הפועל של הבניין החמישי, בקטע שאבי שלח מופיע הן בצורת הזכר והן בצורת הנקבה: מתחורה) או תַחַוֻּר تحوّر (וברבים תַחַוֻּרַאת تحوّرات, בצורת שם הפעולה של הבניין), או בשם המלא: תַחַוֻּר וִרַאתִ’יּ تحوّر وراثيّ (תורשתי) או: תחור גִ’ינִיּ تحوّر جينيّ (גנטי)
תַחַוֻּר הוא שינוי מִבְני, דנטורציה Denaturation
וכך גם:
טַפְרַה וִרַאתִ’יַּה طَفْرَة وراثيّة או: טַפְרַה גִ’ינִיַּה طَفْرَة جينيّة (גנטית) – מוטציה גנטית
=-=-=
אגב, ממש ממש במקרה עסקו בסוגיה בדף ערבית-תרגומים, ובדיון שם עלו עוד כמה אופציות:
מֻתַחַוִּל متحوّل
מֻתַעַ’יִּר متغيّر
סֻלַאלַה سلالة (מוטציה)
=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הפוסט הבא:
מילת היום היא –
טַפְרַאן طَفْرَان – מרושש, עני, אביון, חסר פרוטה
לשמיעה:
איזה אסון לשוני!
המילה הזו היא במשקל השמות הערבי הנפוץ פעלאן, כמו: ג’וּעַאן (רעב), עַטְשַאן (צמא), פַרְחַאן (שמח), עֹתְ’מַאן (שם פרטי, השושלת העות’מאנית באה משם זה) ועוד. המילה הספציפית הזו קיימת רק במדוברת, והשורש הזה, ט.פ.ר, עוסק במדוברת בהתרוששות פיננסית, בפשיטת רגל, בחוסר כל.
דוברי עברית שמעו tafran, לא שמו לב שמדובר ב- טית נחצית ולא ב- תו רכה וענוגה, והנה, קיבלנו את ה- “תפרן”.
אני כותב את זה ומזדעזע, כותב ורועדותתת ליי האצבעעועות…
חשבתם פעם מה הקשר בין תפרן למי שאין לו כסף, שהוא חסר כל ואף פושט רגל? הרי אין שום קשר…
מה הקשר לתפירה, תפרים, בגדים, בדים? אין קשר. המילה המקורית היא טפראן, ולא תפרן.
זהו. הייתי חייב להוציא את זה.
=-=-=-=
* טַפְרַאן עַלַא חַדִידֶה طَفْرَان على حديدة – חסר פרוטה (מיל’: מרושש שאין לו גרוש על הנשמה, “על חתיכת ברזל”)
* הפועל טִפֶר طفر בבניין הראשון – התרושש; ברח
* הפועל הספרותי טַפַרַ طَفَرَ בבניין הראשון – קפץ
* הפועל טַפַّר طَفّر בבניין השני – ברח; הבריח; הלך שעות בלי מטרה. בספרותית: הקפיץ
* טַפַר طَفر, שם הפעולה/מצדר של הבניין הראשון – עוני (לא בשימוש)
* טַפְרַה طَفْرَة, צורת שם הפעולה בנקבה – פריחה על העור. בספרותית: קפיצה (פתאומית), זינוק, זינוק כלכלי, צמיחה
* טַפְרַה וַאחִדַה طَفْرَة واحدة – בבת אחת
* טַפְרַה סֻכַּאנִיַּה طَفْرَة سكّانيّة – עליה מהירות בגודל האוכלוסייה
והנה בדיחה:
מְחַשֶּש טַפְרַאן דַעְסַתֹה סַיַּארַה וּחַצַל עַלַא תַעְוִיצ’ 50 אַלְף.
קַאם רַאח וַקַּף קֻדֶּאםֶ אלְקִטַאר וּהֻוֶּ עַם יִצְ’חַכּ וּקַאל:
אִדְעַס, יַא אַבּוּ אלְמַלַאיִין, אִדְעַס!
محشّش طفران دعسته سيّارة وحصل على تعويض 50 ألف.
قام راح وقّف قدّام القطار وهوّ عم يضحك وقال:
ادعس, يا ابو الملايين, ادعس!
סטלן חסר-כל נדרס על ידי מכונית וקיבל 50,000 פיצויים.
הוא הלך ונעמד מול הרכבת, בעודו צוחק ואומר:
“תן גז, יא מיליונר, תן גז!!”
=-=-=
הוסיף לנו בזמנו הקורא מיכה חנונה:
צַאחֶבֶּ אלְמַאל תַעְבַּאן וּאלטַּפְרַאן מִרְתַאחֶ אלְבַּאל صاحب المال تعبان والطّفران مرتاح البال – בעל ההון עייף והעני רגוע ומרוצה. זה מקביל ל “איזהו עשיר השמח בחלקו” (ואני מוסיף: מרבה נכסים – מרבה דאגה)
וכתב המורה הידען אבשלום פרג’ון:
זה נכון שטפראן זה חסר כול, או מי שאין בכיסו אגורה, אבל המשמעות המרכזית של הפועל טִפֶר طِفِر בערבית מדוברת היא: כעס מאוד, זעם,
ומכאן טפראן طفران זה זועם, רותח מכעס.
חבל שרבים מהמילונים מפספסים משמעותה של מילה כל כך שגורה בערבית המדוברת
=-=-=
על השורש ח.ו.ר פרסמנו בזמנו את הפוסט הבא:
זה היה הפוסט ה- 1,579 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
