מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.
אז מילת היום היא –
עַבַּّא عَبَّى – מילֵּא (מכל, טופס, דלק); אָרז; טען, הטעין (גם מצברים וסוללות); גייס חיילים; הכין, סידר, ערך
משה שלח לי סרטון מחשבון טיקטוק:
sweetreality1
sweet reality
ל”מציאות מתוקה”, שמסתבר שזהו שמה של חנות ממתקים, יש 32,000 עוקבים, והוא כותב על עצמו:
الرينة_Rinhe-الشارع الرئيسي
אלרינה (כפר בצפון), הרחוב הראשי
הסרטון פורסם ב- 22.10.24.
יא ג’מאעת אלח’יר, באלנסבה ללסרקה, ללחראמיה, באלערבי, יעני אלנאס בתחב תסרק, ואללה חראם!
יעני אנתי אליום, אללי אג’יתי ע אלמחל, ועביתי ועביתי, ותעבי אלשנתה, ותעבי אלשנתה, ותרוחי ע אלסיארה ותפצ’יהא ותעאודי תרג’עי, ותסתע’לי מוקף אלבנאת, משע’ולין, ותעאודי תסרקי, ותעאודי תרג’עי ע אלסיארה תעביהא ותעאודי תאח’די, יעני, ביג’וז אח’דתי מבלע’, יעני אנא בג’מע לכ איאהן, ע כל חאל, ויעני, ואללה מא הי חלוה!
אנא בטלב מנכ: תעאלי, אדפעי חקהן, אללי אח’תדיתהן, עשאן אד’א בדכ אי מסאעדה, אנא ואללה לאסאעדכ. אמא תיג’י תסרקי ותסתע’לי האלמוקף, אלבנאת, בנאת זע’אר! בתשתע’ל! באלמחל, בתיג’י תסרקי באלמחל? ואללה מא הי חלוה.
בטלב מנכ, תעאלי, חאסבי עליהן, ושו בדכ מסאעדה, ואללה, חיאכי אללה, אמא אלסרקה ואללה חראם. מא מנקבלהא, יא עמי.
טלב, רג’אאן מנכ, אנה תיג’י ותחאסבי עליהן.
ובאלנסבה ללי סרקת בוט’ה, 20 חבה, חטתהן באלכיס, היכה, וראחת, פכרת מש שאיפינהא, אנתי זבונה, בערפכ מניח מניח, ואללה מא הי חלוה! ואללה! ואללה עיב! עיב תסתע’לוא מוקף אלבנאת האי אלזע’אר אללי בתשתע’ל. ג’יבי חקהן, הדול אל 20 חבת בוט’ה, כמאן אנתי אללי סרקתיהן. בסתנא הון באלמחל.
לו סמחתו, יעני צורכם מוג’ודה, ואלפידיוהאת מוג’ודה, בלאש אחראג’.
טלאב אלמדארס, יא עמי, יא טלאב אלמדארס, מא ביציר תיג’וא, קחף, קחף, קינדר באלשנתה הון. ח’לץ, ביכפי עאד! ואללה מא הי חלוה!
רבי, יא ג’מאעת אלח’יר, אלולד אללי ביסרק, רבוה, יא עמי, מא ביצ’בט! ביצירש יט’לה יקחף! יעני אנת, יא ולד, אד’א אבוכ שאיפכ כיף תחט אלבסכות ואלשוכולאתה האי באלג’יבה ובאלשנתה ואללה ביבהדלכ.
מש חלוה, יא עמי!
يا جماعة الخير، بالنّسبة للسّرقة، للحراميّة، بالعربي، يعني النّاس بتحبّ تسرق، والله حرام!
يعني انتي اليوم، اللي اجيتي ع المحلّ، وعبّيتي وعبّيتي، وتعبّي الشنتة، وتعبّي الشنتة، وتروحي ع السّيّارة وتفضّيها وتعاودي ترجعي، وتستغلّي موقف البنات، مشغولين، وتعاودي تسرقي، وتعاودي ترجعي ع السّيّارة تعبّيها وتعاودي تاخدي، يعني، بيجوز أخدتي مبلغ، يعني أنا بجمع لك ايّاهن، ع كلّ حال، ويعني، والله ما هي حلوة!
أنا بطلب منك: تعالي، ادفعي حقّهن، اللي اختديتهن، عشان إذا بدّك أيّ مساعدة، أنا والله لأساعدك. أمّا تيجي تسرقي وتستغلّي هالموقف، البنات، بنات زغار! بتشتغل! بالمحلّ، بتيجي تسرقي بالمحلّ؟ والله ما هي حلوة.
بطلب منك، تعالي، حاسبي عليهن، وشو بدّك مساعدة، والله، حيّاكي الله، أمّا السّرقة والله حرام. ما منقبلها، يا عمّي.
طلب، رجاءً منك، إنّه تيجي وتحاسبي عليهن.
وبالنّسبة للي سرقت بوظة، ٢٠ حبّة، حطّتهن بالكيس، هيكة، وراحت، فكّرت مش شايفينها، انتي زبونة، بعرفك منيح منيح، والله ما هي حلوة! والله! والله عيب! عيب تستغلّوا موقف البنات هاي الزّغار اللي بتشتغل. جيبي حقّهن، هدول ال ٢٠ حبّة بوظة، كمان انتي اللي سرقتيهن. بستنّى هون بالمحلّ.
لو سمحتو، يعني صوركم موجودة، والفيديوهات موجودة، بلاش إحراج.
طلّاب المدارس، يا عمّي، يا طلّاب المدارس، ما بيصير تيجوا، قحف، قحف، קינדר بالشنتة هون. خلص، بيكفّي عاد! والله ما هي حلوة!
ربّي، يا جماعة الخير، الولد اللي بيسرق، ربّوه، يا عمّي، ما بيضبط! بيصيرش يظلّه يقحف! يعني انت، يا ولد، إذا أبوك شايفك كيف تحطّ البسكوت والشوكولاتة هاي بالجيبة وبالشنتة والله بيبهدلك.
مش حلوة، يا عمّي!
אנשים, בקשר לגנבה, לגנבים, אגיד זאת באופן ברור, האנשים אוהבים לגנוב. בחיי, זה אסור!
את, שהגעת היום לחנות, ומילאת ומילאת, מילאת את התיק, הלכת למכונית, רוקנת אותו וחזרת, וניצלת את המצב של הבנות, שהיו עסוקות, וחזרת לגנוב, וחזרת למכונית למלא אותה וחזרת לקחת, לקחת אולי (סחורה) בסכום, אני אחשב לך אותו. בכל מקרה, בחיי, זה לא יפה!
אני מבקש ממך: בואי, שלמי עליהם, ואם את צריכה עזרה, בחיי, שתהיי בריאה, אבל אסור לגנוב. אנו לא מקבלים את זה.
יש לי בקשה ממך, בואי ותשלמי עליהם.
בקשר לזו שגנבה ארטיקים, 20 יחידות, היא שמה אותם בשקית, ככה, והלכה, חשבה שלא רואים אותה, את לקוחה שאני מכיר אותך מצוין, בחיי זה לא יפה! בחיי! בחיי בושה! בושה שאתם מנצלים את המצב של הבנות הצעירות האלה, שעובדות. שלמי עליהם, על 20 הארטיקים, את שגנבת אותם. אני מחכה פה בחנות.
שתדעו, התמונות שלכם נמצאות, והסרטונים נמצאים, אז בלי שיימינג.
ואתם, תלמידי בתי הספר, זה לא הגיוני שתבואו, “תגרפו” פה קינדר לתוך התיק. מספיק, זהו! בחיי זה לא יפה!
אנשים, חנכו את הילד שגונב, זה לא בסדר! אסור לו להמשיך “לגרוף”! ילד, אם אביך יראה איך אתה שם את הביסקוויטים והשוקולד בכיס ובתיק, בחיי הוא יראה לך מה זה.
זה לא יפה!
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום היא –
עֻבְּוֶה נַאסִפֶה عُبْوة نَاسِفة – מטען חבלה (מיל’: מטען מפוצֵץ)
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/XCsCD
השורש הערבי ע.ב.א’ (בגזרת ל’ המזה), שיש לו מופעים ספרותיים בצורה ע.ב.ו (בגזרת ל”ו), והפך במדוברת ל- ע.ב.י (בגזרת ל”י, בעקבות תהליך פונטי שנקרא תח’פיפ אלהמזה), עוסק במילויים:
* הפועל עַבַּّאַ عبّأ בספרותית, עַבַּّא عبّى במדוברת, בבניין השני – מילֵּא (מכל, טופס, דלק. הכל…); ארז; טען, הטעין (גם מצברים וסוללות); גייס חיילים; הכין, סידר, ערך
* תַעְבִּאַה تعبئة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – טעינה, מילוי; גיוס; טקטיקה
* תעבאה עַאמַּה تعبئة عامّة – גיוס כללי
* תעבאתֶ אלְגַ’יְש تعبئة الجيش – גיוס הצבא לקראת מלחמה
* תעבאה דִבְּלוּמַאסִיַּה تعبئة دبلوماسيّة – גיוס תמיכה מדינית (מיל’: דיפלומטית)
* תעבאתֶ אלרַּאְיֶ אלְעַאםּ تعبئة الرّأي العامّ – גיוס דעת הקהל
* תעבאתֶ אלְמַוַארֶד تعبئة الموارد – גיוס משאבים
* מַחַטַּת תַעְבִּאַה וַתַגְ’הִיז محطّة تعبئة وتجهيز – בית אריזה (מיל’: תחנת מילוי והכנה)
* תַעְבַּוִיּ تعبويّ – טקטי
* מֻעַבַּّא معبّأ/معبّى, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – מלא, ממולָּא; ארוז; מוכן, מגויס
* הפועל תְעַבַּّא تعبّى בבניין החמישי – התמלא, נטען
* עִבְּא عبْء וברבים אַעְבַּאא’ أعباء, וגם עַבְּו عبو – משא, עול, נטל, כובד, מעמסה
* עִבְּאֶ אלְאִתְ’בַּאת عبء الإثبات – נטל/חובת ההוכחה
* עבאֶ אלְמַעְרַכַּה عبء المعركة – עול המלחמה
* עבאֶ אלדֵּינֶ אלְקַוְמִיּ عبء الدين القوميّ – נטל החוב הלאומי
* עַבַּאא’ عباء או עַבַּאאַה عباءة או עַבַּאיֶה عباية – עבאיה, גלימה לגבר או לאישה
* תַחְתַ עַבַּאאַת- تحت عباءة- – בחסות, בהשפעת, במסווה ל- (מיל’: מתחת לגלימה של-)
* עַבַּّא רַאסֹה عبّى راسه – הסית; גירה (מיל’: מילֵּא לו את הראש)
* עַבַּّא עֵינֹה عبّى عينه – מצא חן בעיניו (מיל’: מילא את עינו)
* כַּלַאם בִּיעַבִּّי אֶלְמֻחּ’ كلام بيعبّي المخّ – דברי תבונה, דברים שגורמים להרגשה טובה (מיל’: דברים שממלאים את המוח/הראש)
* עֻבֻּוַּה عبوّة או עֻבְּוַה عبوة או עַבְּוַה וברבים עֻבֻּוַאת או עֻבְּוַאת عبوات – כלי קיבול ואריזה, מכל; חפיסה; מילוי, קיבולת; מִטְעָן; מטען חבלה, מטען חומר-נפץ
* עבוה חַארִקַה عبوة حارقة – מטען הצתה
* עבוה גַ’אנִבִּיַּה عبوة جانبيّة – מטען צד
* עבוה מֻגַ’וַּפַה عبوة مجوّفة – מטען חלול
* עבות מוֹלוֹתוֹף عبوة مولوتوف – בקבוק תבערה, בקבוק מולוטוב
* עבוה מַוְקוּתַה عبوة موقوتة – פצצת זמן
* עבוה מֻוַגַּ’הַה עַן בֻּעְד عبوة موجّهة عن بعد – מטען מופעל/מונחה מרחוק
* עבוה בִּדַאאִיַּתֶ אלצֻּנְע عبوة بدائيّة الصّنع – מטען מאולתר
בתגובות, הקורא הידען יאיר גולד הבהיר לי, בעצם, ששכחתי להשוות לשורש העברי ע.ב.י:
בעברית תלמודית ל- עָבֶה היתה משמעות של שמן, כבד משקל. וזה אולי המכנה המשותף בין عبّأ (מילא, דחס, הפך דבר-מה לכבד) לבין השורש העברי. למרות שלפי חוקי ההקבלה היינו מצפים לגזרת ל”י בשורש הערבי וזה לא המצב (לפחות לא בספרותית).
מקור התמונה: chatGPT
זה היה הפוסט ה- 2,646 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
