מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה שכן הופיעה בסרטון שחבר שלח לי.
אז מילת היום היא –
גַ’לְדֶה جَلْدة – מַלְקָה, הצלפה (של שוט, חגורה. שעשויים, מן הסתם, מעור)
החבר שלח לי סרטון מחשבון טיקטוק:
yusuf_alsharif
يوسف الشريف
ליוסף אלשריף יש מעל 75,000 עוקבים, והוא כותב על עצמו:
يوسف الشريف، صحفي متخصص بالشأن التركي والشرق الأوسط
עיתונאי מומחה לענייני תורכיה והמזרח התיכון
מחיפוש ברשת עולה שהוא:
إعلامي أردني من أصل فلسطيني. وهو مذيع في “قناة سكاي نيوز عربية” منذ 2012.
עיתונאי ירדני ממוצא פלס’. הוא מגיש בערוץ סקאי ניוז בערבית מאז 2012.
הסרטון פורסם ב- 12.8.24 וכותרתו:
מזחה סיאסיה
איראן ואלבצל אלתרכי
مزحة سياسية
إيران والبصل التركي
הלצה פוליטית
איראן והבצל התורכי
מרחבא.
אאסף, צאר לי פתרה מש עם בסג’ל עשאן ואצ’ח אנה פי משכלה פי אלצות, ואלברד.
בס חבית אסג’ל מזחה ג’דידה סיאסיה. אללי שאף פידיוהאתי פי אולהא, פי מזחה משהורה בתרכיא ען אלאקתצאד אלתרכי. עג’בת כת’יר נאס.
הד’ה מזחה ען איראן ותרכיא, או איראן, תחדידן. הל תאכל איראן אלבצל אלתרכי?
הלק, לא, מא פי מג’אל אנה נשרח מוצ’וע תג’ארת אלבצל בין תרכיא ואיראן, בעדין בשרחהא, פי פידיו ת’אני, לכן מוקף איראן תג’אה מא יחדת’ אלאאן ואנה אלרד ואלרד אלמקאבל עלא אסראאיל ואנה אסראאיל דח’ל, ביד’כרני בהד’ה אלנכתה ואלמזחה ואלקצה אלמשהורה פי תרכיא:
פי ואחד, כאן יעני, חכמ ט’למן באנה סרק 1000 דינאר. הו מש קאדר יבלע הד’א אלמוצ’וע, וכראמתה. ובאלתאלי אג’א אלואלי קאל לה: בתח’תאר ואחדה מן 3 עקובאת:
אמא בתאכל 10 כילו בצל
אמא תג’לד 100 ג’לדה
או בתדפע אל 1000 דינאר
טבען הנא, יעני אלרג’ל ענדה אל 1000 דינאר, ביקדר ידפעהא יעני, בס כראמתה, ונחת(?) עליה ואנה הד’א מש עדל, ואנה כד’א וכד’א, פענד. קאל: רח אאכל אלבצל.
בדא יאכל בצל, בצל אחמר הד’א, הו בצל תרכי אחמר, קוי ג’דא. פבעד מא אכל 5 כילו מן אלבצל מא קדרש יסתחמל: אסהאל ומראג’עה ועיאט, ויעני חאלתה צארת באלויל.
פאג’א קאל: לא, מש רח אדפע אל 1000. אג’לדוני!
דח’לוא בלשוא יג’לדוא פיה ג’לדה ורא אלת’אניה, ג’לדה ורא אלת’אניה, אנסלח’ ג’לדה פי ט’הרה. ענד אלג’לדה אל 60 יעני כאן רח יפארק אלחיאה. קאל: לא, מנשאן אללה, ומנשאן כד’א והד’א.
בעדין דפע אל 1000 דינאר.
טיב, שו אללי צאר? יעני בדל מא ידפע אל 1000 דינאר, אכל בצל ואנג’לד ודפע אל 1000 דינאר.
ובאלתאלי איראן, יעני והי עארפה אנה קותהא, מהמא בלע’ת מן ח’לאל אלאד’רע ומן ח’לאל אלצואריח’, מא ממכן תקף אמאם אלקוה אלאמריכיה. סיבכ מן אסראאיל יעני. אסראאיל מח’תרקאהא פי כל מכאן. לכן מן ורא אסראאיל אמריכא. לכן מע ד’לכ אלחרס אלת’ורי אלאיראני מצר אנה בדה ירד אלצ’רבה. טיב, רד אלצ’רבה, אכשף כיף אח’תרקוכ ואע’תאלוא הניה. טלע מין אלפאסד אללי ענדכ, טלע אלג’ואסיס אללי ענדכ. היכ בתרד אלצ’רבה. אמא לא, מצר אנה בדי אצ’רב אסראאיל. ואד’א צ’רב אסראאיל רח ינצ’רב.
באלתאלי, איראן פיהא תדפע אל 1000 דינאר ותח’לץ, לכנהא מצרה, עלא מא אעתקד, אן תאכל אלבצל ותנג’לד ופי אלאאח’ר רח תדפע אל 1000 דינאר.
הד’א ראיי, לכן אנא חבית האי אלקצה פי מקאבל הד’א אלשי.
נשופכם אנ שאא אללה בעד מא נצ’בט אלחבאל אלצותיה.
مرحبا.
آسف، صار لي فترة مش عم بسجّل عشان واضح إنّه في مشكلة في الصّوت، والبرد.
بس حبّيت أسجّل مزحة جديدة سياسيّة. اللي شاف فيديوهاتي في أوّلها، في مزحة مشهورة بتركيا عن الاقتصاد التّركي. عجبت كثير ناس.
هذه مزحة عن إيران وتركيا، أو إيران، تحديدًا. هل تاكل إيران البصل التّركي؟
هلق، لا، ما في مجال إنّه نشرح موضوع تجارة البصل بين تركيا وإيران، بعدين بشرحها، في فيديو ثاني، لكن موقف إيران تجاه ما يحدث الآن وإنّه الرّدّ والرّدّ المقابل على إسرائيل وإنّه إسرائيل دخل، بيذكّرني بهذه النّكتة والمزحة والقصّة المشهورة في تركيا:
في واحد، كان يعني، حُكِمَ ظلمًا بأنّه سرق ١٠٠٠ دينار. هو مش قادر يبلع هذا الموضوع، وكرامته. وبالتّالي اجا الوالي قال له: بتختار واحدة من ٣ عقوبات:
إمّا بتاكل ١٠ كيلو بصل
إمّا تُجلد ١٠٠ جلدة
أو بتدفع ال ١٠٠٠ دينار
طبعًا هنا، يعني الرّجل عنده ال ١٠٠٠ دينار، بيقدر يدفعها يعني، بس كرامته، ونحت(؟) عليه وإنّه هذا مش عدل، وإنّه كذا وكذا، فعنّد. قال: رح آكل البصل.
بدا ياكل بصل، بصل أحمر هذا، هو بصل تركي أحمر، قوي جدًّا. فبعد ما أكل ٥ كيلو من البصل ما قدرش يستحمل: إسهال ومراجعة وعياط، ويعني حالته صارت بالويل.
فاجا قال: لا، مش رح أدفع ال ١٠٠٠. اجلدوني!
دخلوا بلّشوا يجلدوا فيه جلدة ورا الثّانية، جلدة ورا الثّانية، انسلخ جلده في ظهره. عند الجلدة ال ٦٠ يعني كان رح يفارق الحياة. قال: لا، منشان الله، ومنشان كذا وهذا.
بعدين دفع ال ١٠٠٠ دينار.
طيب، شو اللي صار؟ يعني بدل ما يدفع ال ١٠٠٠ دينار، أكل بصل وانجلد ودفع ال ١٠٠٠ دينار.
وبالتّالي إيران، يعني وهي عارفة إنّه قوّتها، مهما بلغت من خلال الأذرع ومن خلال الصّواريخ، ما ممكن تقف أمام القوّة الأمريكيّة. سيبك من إسرائيل يعني. إسرائيل مخترقاها في كلّ مكان. لكن من ورا إسرائيل أمريكا. لكن مع ذلك الحرس الثّوري الإيراني مصرّ إنّه بدّه يردّ الضّربة. طيب، ردّ الضّربة، اكشف كيف اخترقوك واغتالوا هنيّة. طلّع مين الفاسد اللي عندك، طلّع الجواسيس اللي عندك. هيك بتردّ الضّربة. أمّا لا، مصرّ إنّه بدّي أضرب إسرائيل. وإذا ضرب إسرائيل رح ينضرب.
بالتّالي، إيران فيها تدفع ال ١٠٠٠ دينار وتخلص، لكنّها مصرّة، على ما أعتقد، أن تاكل البصل وتنجلد وفي الآخر رح تدفع ال ١٠٠٠ دينار.
هذا رأيي، لكن أنا حبّيت هاي القصّة في مقابل هذا الشّي.
نشوفكم إن شاء الله بعد ما نضبّط الحبال الصّوتيّة.
שלום.
מצטער, כבר תקופה שאני לא מקליט (סרטונים) כי ברור שיש (לי) בעיה בקול, הצטננות.
אבל רציתי להקליט הלצה פוליטית חדשה. מי שצפה בסרטונים שלי בתחילתם, יש הלצה מפורסמת בתורכיה על הכלכלה התורכית. היא מצאה חן בעיני אנשים רבים.
מדובר בהלצה על איראן ותורכיה, או איראן, ליתר דיוק. האם איראן תאכל את הבצל התורכי?
לא, אין אפשרות להסביר את נושא הסחר בבצל בין תורכיה ואיראן, אסביר זאת אח”כ, בסרטון נפרד, אבל עמדת איראן בנוגע למה שקורה כעת, התגובה והתגובה הנגדית נגד ישראל וההתערבות הישראלית, זה מזכיר לי את הבדיחה, ההלצה והסיפור המפורסם הזה בתורכיה:
היה מישהו שנשפט שלא בצדק (והואשם) שהוא גנב 1000 דינאר. הוא לא היה יכול לקבל את הנושא, ואת ה(פגיעה) בכבודו. לאחר מכן בא המושל (העות’מאני) ואמר לו: בחר אחד משלושה עונשים-
או שתאכל 10 קילו בצל
או שתקבל 100 מלקות
או שתשלם את 1000 הדינאר
כמובן, לאדם היו 1000 דינאר, כלומר הוא יכול לשלם אותם, אבל הכבוד שלו ו… (הוא סבר שמדובר) בחוסר צדק ושכך וכך. אז הוא התעקש. הוא אמר: אני אוכל את הבצל.
הוא התחיל לאכול בצל, בצל אדום כזה, בצל תורכי אדום, שהוא חריף מאוד. לאחר שאכל 5 קילו בצל הוא כבר לא היה מסוגל להמשיך: שלשול, הקאות ובכי, המצב שלו היה על הפנים.
הוא אמר: לא, אני לא אשלם את האלף. הלקו אותי!
הם התחילו להלקות אותו מלקה אחר מלקה, מלקה אחר מלקה, והעור שלו בגב כבר התקלף. במלקה ה- 60 הוא כמעט מת. הוא אמר: לא, למען האל, ולמען כך וכך.
בסוף הוא שילם את 1000 הדינאר.
טוב, אז מה קרה? במקום לשלם את 1000 הדינאר, הוא אכל בצל, קיבל מלקות ושילם את 1000 הדינאר.
ואיראן, שמודעת לכוח שלה, לא משנה כמה כוח יש לזרועות שלה ולטילים שלה, אינה יכולה לעמוד מול הכוח האמריקאי. עזוב אותך מישראל לרגע. ישראל הרי חודרת (למוסדות באיראן) בכל מקום. אך מאחורי ישראל נמצאת ארה”ב. ולמרות זאת משמרות המהפכה האיראניים מתעקשים להגיב. טוב, תגיב, אבל חשוף איך חדרו אליך וחיסלו את הניה. מצא מי המושחת שאצלך, מצא מי המרגלים שאצלך.
כך עליך להגיב, אבל לא, הם מתעקשים להכות את ישראל. ואם הם יכו את ישראל הם יוכו בחזרה.
ולכן, איראן יכולה לשלם את 1000 הדינאר ולסיים עם זה, אך היא מתעקשת , לדעתי, לאכול בצל, לקבל מלקות ובסופו של דבר לשלם את 1000 הדינאר.
זו דעתי, אך רציתי להציג את הסיפור הזה במקביל לעניין.
נתראה בעזרת האל לאחר שנסדר (נרפא) את מיתרי הקול.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום מופיעה לבקשתו של ידידי הקורא Netanel Daniel, שכתב לנו:
“נתקלתי בזה ממש כעת!
לבס ג’לדה הרבן מנ אלמות لبس جلده هربا من الموت – צורה נחמדה לומר “נחלץ/נמלט בעור שיניו” ” (מיל’: לבש את עורו בבורחו מהמוות. שלו)
אז מילת היום היא –
גִ’לְד جِلْد וברבים גֻ’לוּד جلود או אַגְ’לַאד أجلاد – עור; כריכה של ספר
לשמיעה:
היה לנו פוסט על השורש בעבר:
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Gal Barak, ששאל על הקשר בין מגליד בעברית ל- גִ’לְד בערבית (עור) –
אז מילת היום היא…
גַ’לִיד جليد – קרח, כפור
לשמיעה:
מה פתאום קרח? גל שאל על הַגְלָדָה ועל עורות…
השורש הערבי ג’.ל.ד עוסק הן בעורות והן בקרח. על פניו, אין קשר בין המשמעויות; לפעמים שורשים הם פוליסמיים – רב משמעיים. אולם במקרה של היום זה טיפה מורכב.
ומה קורה בעברית? השורש הזה קיים בפועל הגליד, למשל, שעוסק בהחלמה של… עור! והנה הקשר לערבית.
גֶּלֶד, בעברית, עוד לפני המשמעות של פצע שהחלים, פירושו עור, בדיוק כמו בערבית.
אז הַגְלָדָה היא קרישה (לא רק של רקמות חיות), העלאת קרום.
ואיך הגלידה (או הקרח הערבי) נכנסת לסיפור? המתינו לסוף הפוסט…
* הפועל גַ’לַדַ جلد בבניין הראשון בספרותית – הִלְקָה (עם שוט. מאיזה חומר עשוי שוט?)
* גַ’לְדֶה جَلدة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – הצלפה (של שוט, חגורה. שעשויים, מן הסתם, מעור)
* הפועל גַ’לַּד جلّد בבניין השני – הקפיא; כָּרַךְ ספר (מאיזה חומר היו עשויות כריכות הספרים פעם?); פשט עור של חיה
* גִ’לְד جلد וברבים גֻ’לוּד جلود או אַגְ’לַאד أجلاد – עור; כריכה של ספר
* גִ’לְדַה جلدة – חתיכת עור
מי מכם ששטף את הרכב שלו בעצמו, או הלך לתחנת רחיצה, שמע לא פעם את המונח “גִ’לדה”, אותה מטלית עור שאיתה עושים “וויש” אחרון על האוטו. למה עור? במקור היה מדובר בעור של צבי. כיום הכל חומרים סינתטיים. היתרון של המטליות האלה, בניגוד למטליות או מגבות מכותנה, הוא שהן אינן משאירות סימנים על גוף הרכב או על החלונות.
באשר לצורה ג’לדה, אנו כבר “שרים” בעל-פה את הנושא הזה שנקרא שם קיבוצי: עור, ג’לד, הוא שם כולל לעורות באשר הם, בעוד ג’לדה, אותה הצורה עם תא מרבוטה בסופה (סימן הנקבה בשמות עצם בערבית) מתייחסת לפרט בודד במכלול. פגשנו תופעה זאת פעמים רבות.
* גִ’לְדַתֶ אלרַּגֻ’ל جِلدة الرّجل – שבט (מיל’: הג’לדה של האדם)
* הֻוֶּ מִן אָבְּנַאא’ גִ’לְדֶתְנַא هو من أبناء جلدتنا – ”הוא משלנו” (מיל’: הוא מבני הג’לדה שלנו. תודה לקורא Gali Ben Ishay)
* אַבּוּ גִ’לְדַה أبو جلدة – שמו של גיבור-עם עשיר – וגם שודד – שחי באזור ג’נין בשנות השלושים של המאה שעברה. יש על שמו אפילו ערך בוויקיפדיה בערבית. הוא כונה כך בשל רטיית העור שכיסתה את אחת מעיניו שאבדה. פרט לכך, אבו ג’לדה הוא כינוי לקמצנים
* גַ’לַּאד جلّاد, במשקל בעלי המלאכה – תליין; סוחר עורות, בורסקאי
* מֻגַ’לַּד مجلَّد וברבים מֻגַ’לַּדַאת مجلّدات, בצורת הבינוני הפעול של הבניין השני – כֶּרֶךְ של ספר. מיל’: כָּרוּךְ
* מֻגַ’לִּד مجلِّد בצורת הבינוני הפועל של הבניין השני – כורך ספרים
* מַגְ’לַדַה مَجْلَدَة במשקל המקומות בנקבה, או נַהֶר גַ’לִידִיּ نهر جليديّ (מיל’: נהר של קרח, “נהר קרחי”) או מַתְ’לַגַ’ה مَثْلَجَة (מלשון שלג, אבל זה שורש אחר, באותו משקל מקומות בנקבה) – קרחון יבשתי, Glacier באנגלית
* גַ’בַּל גַ’לִידִיּ جبل جليدي (מיל’: הר של קרח, “הר קרחי”) או כֻּתְלַה גַ’לִידִיַּה كتلة جليدية (מיל’: גוש של קרח, “גוש קרחי”) – קרחון ימי, Iceberg באנגלית
* גִ’לְדֹה דַהַבּ جلده دهب – הוא עשיר (מיל’: עורו מזהב)
* גִ’לְדֹה זַיֶּ אלְחַ’נְזִיר جلده زيّ الخنزير – חסר רגש, קהה חושים. שום דבר לא אכפת לו. מיל’: עורו כמו של חזיר
* גִ’לְדֹה זַיּ עַטְ’מֹה جلده زيّ عظمه – רזה מאוד, כחוש, עור ועצמות. מיל’: עורו כמו העצמות שלו
* כֻּלֹּה גִ’לְד וּעַטֶ’ם كلّه جلد وعظم – כולו עור ועצמות, רזה מאוד
* עַ’יַּר גִ’לְדֹה غيّر جلده – שינה את דעתו. מיל’: שינה/הפך את עורו
* הַרַבּ בְּגִ’לְדֹה هرب بجلده – ברח, נמלט. מיל’: נמלט בעור (שיניו)
* מַא יְחֶכֶּש גִ’לְדַכּ אִלַּא טַ’פְרַכּ ما يحكّش جلدك الّا ظفرك – רק אתה יכול לעזור לעצמך. אם אין אני לי מי לי. מיל’: רק ציפורנך היא שתגרד את עורך
הפוסט המקורי הביא גם התייחסות לשונית למילה גלידה מוויקיפדיה.
צילום: Cord Allman
זה היה הפוסט ה- 2,561 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
