פורסם לראשונה ב- 17.11.20
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתה של ידידתי הקוראת Gila Yona, שכתבה לנו בפוסט על וסאדה (כרית):
“מה עם השורש סנד והמילה מסנד כמשענת?”
אז מילת היום היא –
סַנַד سَنَد וברבים אַסְנַאד أسنَاد – משענת, תמיכה; עזרה; שטר, מסמך, תעודה, איגרת חוב
רק מזכיר שלפני כמה ימים התפרסם אצלנו פוסט על השורש ר.כ.ן, העוסק גם הוא בהסתמכות ובהישענות.
השורש הערבי הספרותי ס.נ.ד עוסק בתמיכה ובמשענות, אך גם בשטרות ובמסמכים.
בעברית השורש אינו קיים. הוא חדר לסלנג תנועות הנוער במילה “סנאדות”…
מה שמעניין הוא, שבשתי השפות סומכים על מסמכים…
* הפועל סַנַד سَنَد בבניין הראשון – בטח ב-, נשען על-, השעין, תמך את-
* סַנַדֶ אלְחֵיט سَنَد الحيط – ישב באפס מעשה (מיל’: תמך את הקיר)
* הפועל סַנַּד سَنَّد בבניין השני – השעין, תמך את-
* הפועל סַאנַדַ ساند בבניין השלישי – עזר, סייע, תמך, השעין
* מֻסַאנַדַה مساندة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – עזרה, סיוע; עידוד
* הפועל אַסְנַדַ أسند בבניין הרביעי – ייפה כוחו של-; השעין; עלה על הר; ייחס חדית’ ל- (ראו בהמשך הפוסט)
* חַדִית’ מֻסְנַד حديث مُسند, עם צורת הבינוני הפעול של הבניין – מסורת/חדית’ שנמסר/ה על ידי שלשלת מוסרים עוקבים
* אִסְנַאד إسناد וברבים אַסַאנִיד أسَانيد, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – נתינה, העברה; סימוכין, תימוכין; שלשלת מסירה של חדית’
* אִסְנַאד גַ’וִּיּ إسناد جوّيّ – סיוע אוויר (בצבא)
* הפועל אִסְתַנַדַ אִלַא- استند الى- בבניין השמיני – הסתמך על-, נשען על-
* אִסְתִנַאד استناد, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – הסתייעות ב-, הסתמכות על-
* מֻסְתַנַד مستند וברבים מֻסְתַנַדַאת مستندات, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – מסמך, קבלה, שובֵר; רְאָיָה
* מַסְנַד مَسند וברבים מַסַאנִד مساند, במשקל המקומות – משענת, מסעד
* סַנִיד سنيد – תומך, עוזר; מלווה בזמרה את הזמר הראשי
* עַגְ’וֶה / בִּדְ’רֶת זֵיתוּנֶה בִּתְסַנֶּד חַ’אבְּיֶה عَجْوة / بذرة زيتونة بتسنّد خابية – גם עזרה קטנה יכולה לעזור, אין לזלזל בדבר הפעוט (מיל’: חרצן של זית [יכול] לתמוך בכד חרס גדול)
=-=-=-=-=
הבה ננצל את ההזדמנות ללמוד על רגל אחת על חדית’ים:
“החדית’ (בערבית: الحديث) הוא אוסף של הלכות, סיפורים אודות מוחמד ודרך חייו, אשר מופיעים בסונה, הכוללת גם את הביוגרפיה שלו (הידועה גם בתור הסירה), ואת הצהרותיו ועצותיו לגבי נושאים שונים. החדית’ מהווה יסוד הלכה השני רק לקוראן.
אטימולוגיה
המילה חדית’ היא מהשורש הערבי ח.ד.ת’ (حدث) המקביל מבחינה אטימולוגית לשורש העברי ח.ד.ש. משמעות המילה היא “חדשה” או “שיחה”. כלומר, המשמעות המילולית של המושג חדית’ הוא ידיעה או סיפור על הנביא מוחמד, דבריו ופועלו. מאוחר יותר התפתח המושג חדית’ כאוסף סיפורים ואמרות על חיי מוחמד.
מבנה
כל חדית’ בנוי משני חלקים:
אִסְנאד (إسناد שפירושו: סימוכין) – שושלת המוסרים מדור לדור. שושלת החדית’ תמיד מתחילה אצל אחד מחבריו של מוחמד או בני משפחתו.
מַתְן (متن שפירושו: תוכן) – תוכן החדית’, כלומר הסיפור או הידיעה עצמם.
מסורת
החדית’ הועבר בעל פה מדור לדור, ויש הטוענים שברבות הימים נוספו לו פרטים לא מקוריים. המוסיפים היו היסטוריונים, שליטים או חכמי דת שרצו לחולל רפורמות, והשתמשו בדברי מוחמד כדי לבסס את הרפורמות שלהם. החדית’ים השונים הועלו על כתב כ-200 שנה לאחר מותו של מוחמד. בהקשר למסורות החדית’ השונות יש מחלוקות בקשר לאותנטיות הדברים, כשרק שישה קבצים נקבעו כאותנטיים ואמינים לחלוטין.
במשך השנים נוצרו מספר אוספים שונים של חדית’. היות שלאמינות החדית’ ישנה משמעות כבירה, והמאמינים המוסלמים נוהגים לפיו, עלה צורך לוודא את אמינות המסורות. כדי לבדוק האם חדית’ ספציפי הוא מהימן אם לאו, בדקו אותם מלומדים מוסלמים קדומים וקבעו את מידת המהימנות שלהם, בתחילה לפי שושלת המוסרים (האם השושלת הגיונית? האם היה קשר או ייתכן שהיה קשר בין כל שתי חוליות בשרשרת? האם הוטל דופי במי מהמוסרים?), ולאחר מכן על פי התוכן.
כל חדית’ יכול להיכלל באחת מתוך שלוש קטגוריות של מהימנות:
צַחִיח (صحيح)
(ההגייה בקירוב: סחיח) – חדית’ איתן, כלומר לא נמצא פגם בשושלת המוסרים.
[…]
חַסַן (حسن)
“טוב”, “יפה”, חדית’ מהימן למדי, אך המילים של החדית’ (מתן) לא הועבר בדיוק כפי שסופר על ידי הנביא מוחמד.
[…]
צַ’עִיף (ضعيف)
(ההגייה בקירוב: דעיף) – “חלש” או רעוע, כלומר, נמצאו פגמים בשושלת המוסרים, ואין להסתמך עליו.
החדית’ הדעיף הוא זה שלא הגיע לדרגת ה”סחיח” או ה”חסן”, והוא מי שלא היו בו תכונות הקבלה המוכרות, שהן: רציפות השרשרת, ההגינות, הדייקנות, אי החריגות ואי ספקות.
[…]” (ויקיפדיה)
אז הנה דוגמאות לחדית’ים, כולם לקוחים מחוברת הלימוד שלי בתיכון, בשנות ה- 80, חוברת שהוזכרה בדף הזה לא פעם…
החוברת הירוקה “לקט קטעים מן הספרות הערבית הקלאסית”:
حدّثنا سفيان عن عطاء بن السّائب قال: جاء رجلٌ إلى النّبيِّ صلّى الله عليه وسلّم يُبايِعُه على الهجرةِ، وترك أبويْهِ يبكيانِ، فقال: ارجعْ إليهِما وأَضْحِكْهُمَا كما أبكيْتَهُمَا.
סיפר לנו סֻפְיַאן מפי עַטַאא’ בּן אלסַּאאִ’בּ, שאמר:
הגיע אדם לנביא, תפילת האל עליו וברכתו לשלום, ונשבע לו אמונים כדי לצאת עמו להג’רה (להגר מהעיר מכה לעיר מדינה), אך הוא השאיר את הוריו בוכים.
אמר לו (הנביא): חזור אליהם ושעשע אותם כפי שגרמת להם לבכות.
=-=
وقد روي أن قوماً قدموا على الرّسول، صلى الله عليه وسلم، فقالوا: إنّ فلاناً يصوم النّهار، ويقوم اللّيل، ويكثر الذّكر، فقال لهم الرّسول صلّى الله وعليه وسلّم: أيّكم يكفيه طعامه وشرابه؟ فقالوا: كلّنا. فقال: كلّكم خير منه.
סופר שקבוצת אנשים הגיעה לנביא, תפילת האל עליו וברכתו לשלום, ואמרו לו: פלוני צם ביום וער בלילה (במקום לישון הוא ער, ואוכל הרבה, לפי ההמשך, ומדובר בכל ימות השנה, לא רק בחודש רמדאן), ומרבה להזכיר את שמו של אללה.
אמר להם שליח האל: למי מכם האוכל והשתייה שלו (של הצם, בשעות הלילה של שבירת הצום) היו מספיקים? ענו לו: כולנו.
אמר להם: כולכם עדיפים עליו.
(זהו חדית’ שיוצא נגד הסגפנות)
=-=
ورد حديث عن الرّسول ﷺ: إذا التقى المسلمان بسيفهما فالقاتل والمقتول في النّار. قيل: يا رسول الله هذا القاتل فما شأن المقتول؟ قال: لأنّه كان حريصًا على قتل صاحبه.
נודע חדית’ מפי הנביא, תפילת האל עליו וברכתו לשלום: אם שני מוסלמים נלחמו זה בזה בחרב, גם הרוצח וגם הנרצח באש (הגיהינום).
נאמר (לו): שליח האל, זה (ברור באשר ל)רוצח, אך מה עניינו של הנרצח?
ענה: הוא גם רצה להרוג את חברו.
(החדית’ מבליט את ההתנגדות למלחמת אחים באסלאם)
=-=
عن عبد الله بن عمر رضي الله عنهما عن النّبيّ صلّى الله عليه وسلّم قال: أَلَا كُلُّكُمْ رَاعٍ، وَكُلُّكُمْ مَسْئُولٌ عَنْ رَعِيَّتِهِ، فَالْأَمِيرُ الَّذِي عَلَى النَّاسِ رَاعٍ، وَهُوَ مَسْئُولٌ عَنْ رَعِيَّتِهِ، وَالرَّجُلُ رَاعٍ عَلَى أَهْلِ بَيْتِهِ، وَهُوَ مَسْئُولٌ عَنْهُمْ، وَالْمَرْأَةُ رَاعِيَةٌ عَلَى بَيْتِ بَعْلِهَا وَوَلَدِهِ، وَهِيَ مَسْئُولَةٌ عَنْهُمْ، وَالْعَبْدُ رَاعٍ عَلَى مَالِ سَيِّدِهِ وَهُوَ مَسْئُولٌ عَنْهُ، أَلَا فَكُلُّكُمْ رَاعٍ، وَكُلُّكُمْ مَسْئُولٌ عَنْ رَعِيَّتِهِ.
מפי עבדאללה בן עמר, רצון האל על שניהם, מפי הנביא, תפילת האל עליו וברכתו לשלום, שאמר: הלא כל אחד מכם רועה, וכולכם אחראים לצאן מרעיתכם. המנהיג של האנשים הוא רועה ואחראי לצאן מרעיתו, הגבר הוא רועה של בני ביתו והוא אחראי עליהם, האישה היא הרועָה של בית בעלה והילדים שלו והיא אחראית עליהם, העבד הוא רועה של רכוש אדונו והוא אחראי עליו; הלא כולכם רועים וכולכם אחראים על צאן מרעיתכם.
(התרגומים שלי. שָלֵו)
=-=-=-=
על עץ אלון, סנדיאנה, כבר היה לנו פוסט:
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
