מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.
אז מילת היום היא –
גַ’רַּבּ جَرَّب – ניסה, בדק; העמיד במבחן
משה שלח לי סרטון נוסף מחשבון טיקטוק:
drhasanalmozayin
Dr_Hasan_Almozayin
לד”ר חסן אֶלְמֹזַיֶּן יש כבר כמעט חצי מיליון עוקבים.
מחשבון יוטיוב שלו: الدكتور حسن المزين / Dr Hasan Almozayin
עולה שהוא גר באיחוד האמירויות.
מטיקטוק וגם מדף פייסבוק שלו, בעל אותו השם, עם 2.2 מיליון עוקבים, הוא כותב על עצמו:
د. حسن المزين خبير في مجال التفكير الابداعي
ד”ר חסן אלמזין, מומחה בתחום החשיבה היצירתית.
מחשבון אינסטגרם שלו עולה שהוא:
مدرب في التفكير الإبداعي والسيطرة على المشاعر
מאמן בחשיבה יצירתית ובשליטה על הרגשות
בנוסף, מגוגל עולה שהוא:
استشاري تدريب وتطوير مهارات التفكير الايجابي، المبيعات، القيادة والتخطيط الاستراتيجي، وهو مدرب تجاري ومدرب شخصي معتمد من AIPS.
יועץ בתחום אימון ופיתוח מיומנויות של חשיבה חיובית, מכירות, הנהגה ותכנון אסטרטגי. הוא מאמן מסחרי ומאמן איש מוסמך מטעם AIPS (יש הרבה גופים שזה השם שלהם, לא התעמקתי).
=-=-=-=
הסרטון פורסם ב- 15.11.24 וכותרתו:
أمي وأبي
אמי ואבי
טאלע מרה עלא אמתחאן, פאמי קאעדה בתקרא. פבקול להא ימא, אללה ירצ’א עליכי, בס היכ אעטיני דעוה חלוה, אנה רבנא היכ יעטינא אלנג’אח, אנג’ח.
אתד’כר כת’יר מניח אנהא יעני שרחת נט’ארתהא ותטלעת פיני, קאלת לי: אנא מש ח’איף אנכ מא תנג’חש, אנא ח’איף אנכ פי יום מן אלאיאם מא תפשל.
כברת ואכתשפת בעד עמר טויל, מאתת אמי, אללה ירחמהא, אכתשפת אלמענא אלחקיקי ללכלאם אללי חכת לי איאה:
אללי מא ביפשל מענאהא מא עם ביג’רב ואללי מא עם ביג’רב מענאהא מש עאיש. לאזם כל תג’רבה פי בדאיתהא תכון פאשלה ואלפשל הו אללי ביתחול ללנג’אח.
האי אלנציחה אהם מן כל אללי דרסתה פי חיאתי, ואנא אנסאן דרסת כת’יר ואטלעת כת’יר וקראת כת’יר, הדי בעתברהא ח’לאצה.
אמא ואלדי, פענדה כלמה ג’מילה ג’דן, דאימן ביעידהא וביזידהא:
לא יצח אלא אלצחיח
והדא סאעדני אנכ אנת מראת בתנפתן פי האלחיאה ובתשוף שע’לאת ע’לט נאג’חה, לאמעה, לכן ליס כל מא ילמע ד’הבן.
ופי אלנהאיה לא יצח אלא אלצחיח.
طالع مرّة على امتحان، فأمّي قاعدة بتقرا. فبقول لها: يمّا، الله يرضى عليكي، بس هيك أعطيني دعوة حلوة، إنّه ربّنا هيك يعطينا النّجاح، أنجح.
أتذكّر كثير منيح إنّها يعني شرحت نظارتها وتطلّعت فيني، قالت لي: أنا مش خايف إنّك ما تنجحش، أنا خايف إنّك في يوم من الأيّام ما تفشل.
كبرت واكتشفت بعد عمر طويل، ماتت أمّي، الله يرحمها، اكتشفت المعنى الحقيقي للكلام اللي حكت لي إيّاه:
اللي ما بيفشل معناها ما عم بيجرّب واللي ما عم بيجرّب معناها مش عايش. لازم كلّ تجربة في بدايتها تكون فاشلة والفشل هو اللي بيتحوّل للنّجاح.
هاي النّصيحة أهّم من كلّ اللي درسته في حياتي، وأنا إنسان درست كثير واطّلعت كثير وقرأت كثير، هدي بعتبرها خلاصة.
أمّا والدي، فعنده كلمة جميلة جدًّا، دايمًا بيعيدها وبيزيدها:
لا يصحّ إلّا الصّحيح
وهدا ساعدني إنّك انت مرّات بتنفتن في هالحياة وبتشوف شغلات غلط ناجحة، لامعة، لكن ليس كلُّ ما يلمع ذهبًا.
وفي النّهاية لا يصحّ إلّا الصّحيح.
יצאתי פעם למבחן, כשאמי ישבה וקראה. אמרתי לה: אמא, עשי טובה, תגידי ככה איזו תפילה יפה, שאלוהים ייתן לי הצלחה, שאצליח.
אני זוכר ממש טוב שהיא הסירה את משקפיה, הביטה בי, ואמרה לי: אני לא חוששת* שלא תצליח, אני חוששת שבאחד הימים לא תיכשל.
גדלתי וגיליתי לאחר שנים רבות – אמי הלכה לעולמה, עליה השלום – וגיליתי את המשמעות האמיתית של הדברים שאמרה לי:
מי שאינו נכשל פירושו שהוא אינו מנסה, ומי שאינו מנסה פירושו שאינו חי. כל ניסיון אמור בתחילתו להיכשל, שכן הכישלון הוא זה שהופך להצלחה.
העצה הזו חשובה יותר מכל מה שלמדתי בחיי, ואני אדם שלמד הרבה, עיין הרבה וקרא הרבה, אני מחשיב את זה כתמצית (הדברים החשובים).
לאבי יש אמירה יפה, שהוא תמיד חוזר עליה ומוסיף לה:
לא תתאמת אלא האמת
זה עזר לי (להבין) שאתה לפעמים עומד למבחן בחיים ורואה דברים שגויים שמצליחים, שנוצצים, אך לא כל הנוצץ זהב.
בסופו של דבר, לא תתאמת אלא האמת.
* כפי שראינו לא פעם, גם פה רואים שימוש בצורת הבינוני פועל זכר בהתייחסות לפעולות של נשים.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום מופיעה לבקשתו של ידידי הקורא Ovadia Mizrahi.
אז מילת היום היא –
גְ’רַאבַּאת جْرَابَات וביחיד גְ’רַאבּ جْرَاب – גרביים
לשמיעה:
השורש הערבי ג’.ר.ב עוסק במחלות עור, בניסיונות ובניסויים וב… גרביים. מה הקשר לגרביים? המתינו לסוף הפוסט.
* הפועל גַ’רַבּ جرب בבניין הראשון, גַ’רִבַּ בספרותית – לקה בגרדת
* גַ’רַבּ جرب – גָּרָב, אקזמה (מחלת עור), גרדת (סקביאס). המעניין הוא שויקיפדיה בערבית קושרת בין ג’רב דווקא לגרדת ולא לאקזמה, גרב בעברית, למרות השורש הזהה לעברית. ויקיפדיה גורסת: “גָּרָב או אֶקְזֵמָה (Eczema) היא מחלת עור נפוצה מאוד, או ליתר דיוק תגובה של העור לתנאים שונים, חיצוניים ופנימיים; גרדת או סקביאס (Scabies) היא מחלת עור הנגרמת על ידי אקרית טפילית קטנה (אינה נראית בעין בלתי מזוינת) בשם Sarcoptes scabiei, המתבטאת בגרד חריף”
* גַ’רַבֶּ אלְמַאשִיַה جرب الماشية – שחין (מיל’: גרדת המִקְנֶה). “שחין היא מחלת עור המוזכרת במקרא, בין היתר כמכה השישית בעשר מכות מצרים. היא איננה מתייחסת למחלת עור ספציפית, כי אם למגוון מחלות עור דלקתיות המאוגדות תחת צורות שונות של שחין, כדוגמת: גרב, חרס, ילפת, חיכוך, חפפית, חזזית ועוד, ולפי חז”ל קיימים 24 מיני שחין”
* הפועל גַ’רַּבּ جرّب בבניין השני – ניסה, בדק; העמיד במבחן
* גַ’רַּבּ חַאלֹה جرّب حاله – ניסה את כוחו ב-
* תַגְ’רִיבּ تجريب וברבים תַגְ’רִיבַּאת تجريبات, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – ניסוי (כשם פעולה), העמדה בניסיון
* תַגְ’רִיבִּיּ تجريبيّ – ניסיוני
* תַגְ’רֻבֶּה تجربة או תַגְ’רִבֶּה וברבים תַגַ’ארֶבּ تجارب, בצורת שם פעולה נוספת – ניסיון, ניסוי (שם עצם); בחינה, בדיקה; חזרה של השחקנים בתיאטרון
* תַגְ’רִבַּתֶ אלטַּבְּע/אלטִּבַּאעַה تجربة الطّباعة / الطّبع – הגהה (לשונית). דרך נוספת בערבית היא תַצְחִיח تصحيح
* ד’וּ תַגְ’רֻבֶּה ذو تجربة – מנוסה, בעל ניסיון
* תַגְ’רֻבֶּה וּחַ’טַא تجربة وخطا – ניסוי וטעיה
* אַגְ’רַבּ أجرب, במשקל בעלי המום, או גַ’רְבַּאן جربان – חולה בגרב. ג’רבאן הוא גם אדם בזוי ונקלה או קמצן כרוני (או גם וגם…)
* גִ’רַאבּ جراب וברבים אַגְ’רִבַּה أجربة או גֻ’רֻבּ جُرُب – תרמיל, שק, נרתיק; נאד מים; נדן של חרב
* גַ’רַאבִּיַאת جرابيّات – סדרת חיות הכיס
* מִתֶ’ל גִ’רַאבֶּ אלְכֻּרְדִיּ مثل جرَاب الكرديّ – “מה אין שם?”, יש שם הכול
מיל’: כמו השק של הכורדי
זו אמרה שמבוססת על סיפורו של אמיל חביבי: “ג’ראב אלכרדי” – “השק של הכורדי”, או על סיפור עממי ממקור אחר. לא הצלחתי להבין מי קדם למה…
וזה הסיפור:
מסופר על כורדי אחד שרצה לעלות לרגל למכה. הוא אסף את כל חפציו יקרי הערך בשק, ואת השק הוא הפקיד אצל אחד משכניו עד שובו מהנסיעה.
כאשר חזר לביתו, שכנו אמר לו שהוא איבד את השק אך הוא מוכן לשלם כפיצוי את שווי תכולתו. הכורדי סירב והתעקש להפנות את העניין לשופט העיר.
כאשר שאל אותו השופט על תכולת השק, ענה הכורדי:
היו בו אבני חן, כסף מזומן, תכשיטים, מחרוזות פנינים, גלימות, כותנות, מגשים וכלי אוכל, והיו בו חרבות משובצות אבנים יקרות, מגינים משוריינים, פגיונות, סירי נחושת וארבעה רְְמָחים (הרבים של רומַח) וחמישה שטיחים פרסיים.
בתגובה השופט צעק עליו: מספיק! הפקדת אצלו שק או מבנה עם חמישה שערים?
זהו.
אז מה עם גרביים?
מילת היום, גְ’רַאבּ וברבים ג’ראבאת קיימת רק במדוברת. והיא מתכתבת לגמרי עם העברית, אם כי צורת הרבים שלה מופיעה בצורת רבים רגילה ולא בצורת זוגי, צפויה: גְ’רַאבֵּין جرَابين.
* בספרותית גרב היא גַ’ורַבּ جورب וברבים גַ’וַארִבּ جوارب או גַ’וַארִבַּה جواربة. מאיפה צצה שם ה- וו? אין לי מושג, שכן נוצר כאן שורש מרובע.
* הפועל גַ’וְרַבּ جورب, על דרך הבניין השני – גָּרַב גרביים
לא מזמן פרסמנו פה פוסט עם מילה נוספת לגרביים, כַּלְסַאת كَلْسَات.
=-=-=-=
אז לי לא היה מושג, אבל קוראים העירו לי שלא בדקתי איך אומרים גרביים בתורכית…
ומסתבר שזו דווקא מילה ששמעתי בבית אבא (יהודים ספרדים יוצאי הבלקן; הבלקן כולו היה בשליטה עותמאנית כך שאין זה מפתיע שמילים תורכיות חדרו בגאון ללדינו):
בתורכית גרב הוא צ’וראפ Çorap. והנה, זה ככל הנראה המקור, עם ה- וו הזו באמצע.
בפרסית אומרים جوراب, ולי אישית אין דרך לדעת איזו שפה שאלה את המילה ממי…
ומה עם הגרביים בעברית? מה להם ולמחלות עור?
מילון אבן-שושן מכריע: מקור המילה בערבית, שמקורה, כפי שראינו, בתורכית.
אל תחפשו גרביים בתנ”ך, כי לא תמצאו…
כתבה לנו ורה כהן בסו:
פתגם עם מוסר השכל:
عاشر الغني بيغنيك وعاشر الجربان بيعديك
לחיות עם העשירים יעשה אותך עשיר, לחיות עם קבצן /מלוכלך ידביק אותך (בכישלונות).
כלומר בקרבת השפע תצמח ובקרבת הרשע תדעך.
כתב אורי טרוק:
שתי הערות: א. הפתגם הידוע: اسال مجرب ولا تسال طبيب: שאל בעל ניסיון ואל תשאל רופא.
ב. לגבי גרביים: במדוברת מצרית (וגם זו הכתובה על גבי שלטים או על גבי גרביים חדשות) شرابات . האות ش החליפה את האות ج שבמצרית נהגת ג ולא ג’.
אז אורי הזכיר לי ששכחתי את:
* אִסְאַלֶ מְגַ’רַּבּ וַלַא תִסְאַל חַכִּים اسأل مجرّب ولا تسأل حكيم – אין חכם כבעל ניסיון (מיל’: שאל אדם מנוסה ואל תשאל רופא או אדם חכם)
התמונה: מהרשת
זה היה הפוסט ה- 2,665 שלנו.
שיהיה יום מצוין ושבוע טוב,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
