פורסם לראשונה ב- 20.5.21
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום נבחרה שכן הופיעה בכתבה שקראתי.
אז מילת היום היא –
פַתַאה فَتَاة וברבים פַתַיַאת فتيات – נערה
וזו כותרת הכתבה, מתאריך 29.4.21:
חקיקת זואג’ שאב באלאסכנדריה מן 4 פתיאת פי לילה ואחדה: יקלד אלחאג’ מתולי
حقيقة زواج شابّ بالإسكندريّة من 4 فتيات في ليلة واحدة: يقلّد الحاجّ متولّي
האמת בנוגע לנישואיו של בחור מאלכסנדריה לארבע צעירות בלילה אחד: חיקוי של חַאגּ מֻתַוַלִּי
=-=
הכתבה התפרסמה באתר “אַלְוַאן” (צבעים) השייך לעיתון המצרי “אֶלְוַטַן” (המולדת).
הכתבה מספרת על חתונה שהתפרסמה בכל הרשתות החברתיות, במהלכה בחור נאה נישא ללא פחות מאשר ארבע צעירות.
הרשת געשה, שכן ריבוי נשים מותר באסלאם, אך טקס נישואין עם כל הארבע באותה חתונה נחשב אירוע תקדימי, והחתונה הוגדרה “אירוע שהוא אגדה”.
לאחר בדיקה התברר שה”חתן” הוא איש המסעדות סעידֶ מְחַמַּד. הוא ראה לפני זמן מה גבר ערבי שאכן התחתן עם ארבע נשים באותה חתונה, ומכיוון שהוא מעריץ של השחקן המצרי נוּרֶ אלשַּריף, הוא נזכר בסדרת הדרמה המצרית חאג מתולי (משנת 2001, שעסקה בהיבטים השונים של פוליגמיה בחברה המוסלמית-ערבית. שמה של הסדרה: משפחת חאג’ מתולי عائلة الحاجّ متولّي. אלשריף היה גיבור הסדרה. שָלֵו).
סעיד החליט לארגן מתיחה, בה יארגן חתונה שתיראה אמיתית. הוא ארגן את האירוע במשך חודשיים. הוא פנה לסלונים לכלות וביקש ארבע שמלות בהבטיחו שלאחר שיפיץ את סרטון את החתונה ייתן קרדיט למקום. לצערו, אף אחד בעירו אלכסנדריה לא היה מוכן לשתף איתו פעולה.
אז הוא נסע לקהיר.
בקהיר הוא מצא סלון שנעתר לבקשתו בשמחה. הוא גם ליהק ארבע דוגמניות לתפקיד הכלות. המטרה הייתה לגרום לאנשים להתווכח ביניהם אם האירוע אמיתי או לא, וכך לעורר עוד ועוד עניין בו.
ואכן, רוב הגולשים סברו שמדובר בחתונה אמיתית. קרוביו אף בירכו אותו על המהלך ועד היום אנשים סבורים שמדובר בחתונה אמיתית.
בזכות המהלך גם הדוגמניות שאיתו זכו לקמפיינים פרסומיים, בעיקר בתחום האיפור.
=-=-=-=
התייחסנו לשורש של היום בעבר:
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא @זאב מרזל.
אז מילת היום היא –
פַתְוַא فتوى וברבים פַתַאוַא فتاوى – פסק הלכה
השורש של היום הוא פ.ת.ו בגזרת ל”ו.
השורש הזה עוסק בעיקר בענייני הלכה, לכן אוצר המילים שלו ספרותי להחריד (אך נמצא בשימוש יומיומי גם במדוברת):
* הפועל אַפְתַא أفتى בבניין הרביעי, שאינו קיים בעיקרון במדוברת – פָּסַק הלכה, נתן חוות דעת בנושאי דת
מכאן: מֻפְתִי مفتي מופתי, בצורת הבינוני הפועל של הבניין (מֻפְתִן مفتٍ בספרותית) – מוסמך לפסוק פסקי הלכה
* הפועל אִסְתַפְתַא استفتى בבניין העשירי – ביקש חוות דעת בענייני הלכה; ביקש חוות דעת (באופן כללי)
* אִסְתִפְתַאא’ اِسْتِفْتَاء בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – משאל עם
בנוסף:
* פַתַא فتى וברבים פִתְיַאן فتيان – נער, בחור; גיבור
* פַתַאה فتاة וברבים פַתַיַאת فتيات – נערה (למה לא גיבורה? זה היופי בתרבות שמשתקפת דרך השפה: לפי גישה בת מאות ואלפי שנים, נערה אינה יכולה להיות גיבורה. היא אמורה להיות כבר נשואה ולהישאר בבית, שם גבורתה באה לידי ביטוי מול הסירים ולצד סחבות הרצפה…)
השורש הזה קיים בעברית ככה”נ במילה פתי (מאמין לכל דבר) ובפועל לפתות, ופיתוי, אולם המשמעות בעברית התרחקה מאוד מזו בערבית (ואין שום קשר לענייני הלכה בעברית).
כותב לנו בנושא הקורא @Assaf Katz: המשמעות לא מאוד התרחקה די ברור הקשר בין נערה, פתיה ופיתוי (אם למישהו היו חשדות שהעברית פחות שובינסטית)
כותב לנו הקורא J.J. Hirsch:
בהקשר זה מעניין לדעת כי:
1. פֻתְיַא فُتْيَا = התהליך של בקשת פַתְוַא (אִסְתִפְתַאא’ اِسْتِفْتَاء) ומתן פַתְוַא (אִפְתַאא’ إِفْتَاء).
2. כל פַתְוַא فَتْوَى (פסק הלכה) בעצם מורכבת משני חלקים: א. אִסְתִפְתַאא’ اِسْتِفْتَاء / סֻאַאל سُؤَال (הבקשה לקבל פתוא בעניין מסוים / השאלה); ב. פַתְוַא فَتْوَى / גַ’וַאבּ جَوَاب (פסק ההלכה בעניין זה שניתן על-ידי המֻפְתִי / התשובה). וביחד שני החלקים נקראים גם פַתְוַא فَتْوَى.
3. יש הטוענים כי מקור הפֻתְיַא והפַתְוַא הוא בקוראן עצמו, וכי הנביא מחמד (אשר שימש בתור המתווך בין המאמינים המוסלמים בני דורו לבין אללה) בעצם היה המֻפְתִי הראשון. בקוראן ניתן למצוא מספר לא מבוטל של פסוקים בהם אללה פונה לנביא מחמד ואומר: “ישאלוךָ על [כך וכך] (יַסְאַלוּנַכּ עַןְ.. يَسْأَلُونَكَ عَنْ..); אֱמור [כך וכך] (קֻלְ.. قُلْ..)”. לצד פסוקים אלו ישנם שני פסוקים בעלי אותו מבנה שבהם מופיע השורש פ.ת.י בבניין 10 ו-4:
– סורה 4 (אלנִסַאא’), פס’ 127: “ויבקשוךָ לפסוק (וַיַסְתַפְתוּנַכַּ وَيَسْتَفْتُونَكَ) בעניין הנשים; אֱמור (קֻלְ.. قُلْ..) אללה יפסוק לכם (יֻפְתִיכֻּם يُفْتِيكُمْ) בעניינן, וכן הספר אשר קוראים בפניכם (הקוראן)..”
– סורה 4 (אלנִסַאא’), פס’ 176: “יבקשוךָ לפסוק (יַסְתַפְתוּנַכַּ وَيَسْتَفْتُونَكَ) [להם]; אֱמור (קֻלְ.. قُلْ..) אללה יפסוק לכם (יֻפְתִיכֻּם يُفْتِيكُمْ) בעניין סובביו של האיש אשר מת באין לו צאצאים, ואחות לו אחת..”.
*תרגומי הפסוקים לקוחים מתוך תרגומו לקוראן של פרופ’ אורי רובין.
ומוסיף פה היום יאיר גולד:
להוסיף להערה שהבאת לגבי הקשר לעברית. מדויק יותר לקשר את השורש בשתי השפות לשדה סמנטי של טיפשות, תמימות, פוטנציאל להיות מנוצל לרעה (שכלית, מינית וכו’). מכאן ערבית ייחדה את השורש לגיל הצעיר (נעורים) ואילו עברית לקחה כיוון קצת יותר פסיכולוגי. עברית, בנוסף לכיוון של תמימות, מוסיפה כיוון אחר, אולי עתיק יותר: פתוח, רחב (כפי שמשתקף גם בארמית). וכדי לקשר בין שני הכיוונים אפשר לומר שתמימות היא “פתיחות יתר”. הפירוש של “רחב, פתוח” יכול להיות עוגן לקונוטציה ההלכתית בערבית שכן אפשר לקשר את בנין 4 למשל ל “פתח נושא מסוים, באר סוגיה מסוימת”. אם כי כאן הקשר הוא פחות ברור
=-=-=-=
האם שמעתם על-
“הנערים (באנגלית: Our Boys – נערינו; בערבית: פתיאן فتیان) היא מיני-סדרת טלוויזיה אמריקאית-ישראלית משנת 2019, שנוצרה על ידי חגי לוי, יוסף סידר ותופיק אבו ואיל. עלילת הסדרה מתמקדת באירוע חטיפתו ורציחתו של מוחמד אבו ח’דיר. הסדרה היא בת עשרה פרקים, ועלתה לשידור ב-12 באוגוסט 2019 ברשת HBO האמריקאית. הסדרה עלתה לשידור בישראל ב-HOT ,yes, סלקום tv ופרטנר tv. ב־6 באוקטובר 2020 עלתה לשידור בקשת 12. […]” (ויקיפדיה)
הסדרה התקבלה בתגובות מעורבות בישראל.
בתור מי שצפה בה, אני יכול להעיד שמדובר ביצירה טלוויזיונית איכותית מאוד, המציגה את אחד האירועים שגרמו וגורמים לי להתבייש כאדם, כישראלי וכיהודי (ולא משנה מה הצד השני עושה לנו, זה לא מעניין אותי בהקשר זה, חסכו ממנו תגובות מסוג זה).
זה היה הפוסט ה- 1,341 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
