מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.
אז מילת היום היא –
נַהַּק نَهَّق – נער
תזכורת: האות הערבית קאף ق נהגית בספרותית כ- k גרונית, לעיתים נהגית בנחציות (אות לועזית ש”תשקף” את הצליל טוב יותר: q), ברוב הכפרים כ- k רגילה, בערים כאלף ובקרב הבדואים – כגימל.
משה שלח לי סרטון נוסף מחשבון טיקטוק:
ash_helayel
الحكواتي
זה הפוסט החמישי שלנו בו מופיע מְסַפר הסיפורים אַשְרַף מבית לחם.
הסרטון פורסם ב- 8.7.24, וכותרתו:
لا يوجد أمان
ولا عمرك تأمن صاحب
אין אמונה
בחיים אל תאמין לחבר
פי ואחד אשתרא חמאר, בס חמאר ג’אמד, עלא קד חאלה.
צאחב אלחמאר אנבסט למא שאף אלחמאר ביקדר יחמל. בס טמע פיה וצאר כל מרה יחמלה חמל אכבר מן אלחמל אללי קבלה.
ולמא שאפה עלא קד חאלה קרר אנה יטלעה אלמשאויר אללי ברא אלקריה.
יום מן אלאיאם חמל אלחמאר חמל פוק טאקתה. פפי אלטריק אלחמאר צאר ינהק ע אלח’פיף ויחנחן לה עלא אסאס יחס פיה ויריחה. בס באלמקאבל צאחב אלחמאר יטבל עלא קפאה ויקול לה: אי תחמל שוי.
בעד שוי ירג’ע אלחמאר יתעב, ינהק לה עלא אסאס יריחה. צאחב אלחמאר ירג’ע יטבל עלא קפאה ויקול לה: אי תחמל שוי.
אה יתחמל שוי עלא אה יתחמל שוי לחד מא אלחמאר פקד תרכיזה, פי חפרה עתמה, קאם דבת רג’ל אלחמאר, פיהא וקע, אלחמל ט’לה ברא ואלחמאר וקע פי אלג’ורה.
צאחב אלחמאר נט’רה ח’פיף שוי פמא פהמ איש חאלת אלחמאר תחת, ולא שו וצ’עה.
צאר אלחמאר ינהק עלא אסאס יפהם צאחב אלחמאר אנה אנא בח’יר.
קאם צאחב אלחמאר פכר, פכר, וקאל: הסא אד’א בדי אג’יב חדא יסאעדני פי תטליעת אלחמאר – בדה יכלפני. ואצלן אלחמאר קאעד בינהק, אכיד רג’לה אנכסרת, פאד’א טלעתה מא רח אסתפיד מנה אשי, יעני רח אח’סרה ואח’סר בצ’אעתי.
פקרר אנה יג’יב אלתראב וידפן אלחמאר באלחפרה. פג’אב אלתראב וקעד יט’לם(?) פי אלחמאר.
אלחמאר פהם מן תמתמתה וערף אנה קאצד אנה בדה יקתלה. צאר כלמא ירמי שוית תראב פי אלחפרה אלחמאר יטלע שוי לברא. מרה עלא מרה לחד מא וצל אלתראב באב אלחפרה, קאם טלע אלחמאר מן אלחפרה.
קאם צאחב אלחמאר צ’חכ פי וג’ה אלחמאר עלא אסאס יפהמה אנה אנא אנקד’תכ.
בס אלחמאר פהם לה. למא אג’א ישיל אלחמל ויחטה ע אלחמאר קאם אלחמאר רפסה ג’וז, טירה תקריבן 4 מתר פי אלסמא. נזל ע אלארץ’ קעד יצרח’ צאחב אלחמאר: אה, יא בטני! אה, יא בטני!
קרב עליה אלחמאר והמס, נהק פיה, נהקה במא מענאהא אנה אי תחמל שוי.
קלעאט!
في واحد اشترى حمار، بس حمار جامد، على قدّ حاله.
صاحب الحمار انبسط لمّا شاف الحمار بيقدر يحمل. بس طمع فيه وصار كلّ مرة يحمّله حمل أكبر من الحمل اللي قبله.
ولمّا شافه على قدّ حاله قرّر إنّه يطلّعه المشاوير اللي برّا القرية.
يوم من الأيّام حمّل الحمار حمل فوق طاقته. ففي الطّريق الحمار صار ينهّق ع الخفيف ويحنحن له على أساس يحسّ فيه ويريّحه. بس بالمقابل صاحب الحمار يطبّل على قفاه ويقول له: أي تحمّل شوي.
بعد شوي يرجع الحمار يتعب، ينهّق له على أساس يريّحه. صاحب الحمار يرجع يطبّل على قفاه ويقول له: أي تحمّل شوي.
أي تحمّل شوي على أي تحمّل شوي لحدّ ما الحمار فقد تركيزه، في حفرة عتمة، قام دبّت رجل الحمار، فيها وقع، الحمل ظلّه برّا والحمار وقع في الجورة.
صاحب الحمار نظره خفيف شوي فما فهم ايش حالة الحمار تحت، ولا شو وضعه.
صار الحمار ينهّق على أساس يفهّم صاحب الحمار إنّه أنا بخير.
قام صاحب الحمار فكّر، فكّر، وقال: هسّا إذا بدّي أجيب حدا يساعدني في تطليعة الحمار – بدّه يكلّفني. وأصلًا الحمار قاعد بينهّق، أكيد رجله انكسرت، فإذا طلّعته ما رح أستفيد منّه اشي، يعني رح أخسره وأخسر بضاعتي.
فقرّر إنّه يجيب التّراب ويدفن الحمار بالحفرة. فجاب التّراب وقعد يظلم(؟) في الحمار.
الحمار فهم من تمتمته وعرف إنّه قاصد إنّه بدّه يقتله. صار كلّما يرمي شوية تراب في الحفرة الحمار يطلع شوي لبرّا. مرّة على مرّة لحدّ ما وصل التّراب باب الحفرة، قام طلع الحمار من الحفرة.
قام صاحب الحمار ضحك في وجه الحمار على أساس يفهّمه إنّه أنا أنقذتك.
بس الحمار فهم له. لمّا اجا يشيل الحمل ويحطّه ع الحمار، قام الحمار رفسه جوز، طيّره تقريبًا ٤ متر في السّما. نزل ع الأرض قعد يصرّخ صاحب الحمار: اه، يا بطني! اه، يا بطني!
قرّب عليه الحمار وهمس، نهّق فيه، نهقة بما معناها إنّه أي تحمّل شوي.
قلعاط!
מישהו קנה חמור, אבל חמור קשוח, פשוט.
בעל החמור שמח כשראה שהחמור יכול לשאת דברים. אבל הוא היה חמדן ובכל פעם הוא העמיס עליו מטען גדול יותר מזה שלפניו.
כשהוא ראה שהוא צייתן הוא החליט להוציאו לסידורים מחוץ לכפר.
באחד הימים הוא העמיס על החמור משא מעבר ליכולת הנשיאה שלו. בדרך החמור התחיל קצת לנעור ולרמוז(?) לו כדי שהוא יתחשב בו ויקל עליו. אבל בעל החמור טפח על גבו ואמר לו: תחזיק מעמד.
לאחר זמן קצר החמור שוב התעייף, הוא נער לו כדי שהוא יקל עליו. בעל החמור שב לטפוח על גבו ואמר לו: תחזיק מעמד.
תחזיק מעמד פה ושם עד שהחמור איבד את הריכוז, רגלו החליקה לתוך בור אפל, הוא נפל לתוכו, המטען שעליו נשאר בחוץ אך החמור נפל לתוך הבור.
הראיה של בעל החמור הייתה קצת חלשה והוא לא הבין מה מצבו של החמור למטה.
החמור התחיל לנעור כדי להבהיר לבעליו שהוא בסדר.
בעל החמור חשב, חשב, ואמר: אם אני אביא מישהו לעזור לי להוציא את החמור – זה יעלה לי כסף. החמור נוער, אז מן הסתם רגלו נשברה. אם אוציא אותו לא אפיק ממנו תועלת, כלומר אפסיד אותו ואת הסחורה.
הוא החליט להביא עפר/אדמה כדי לקבור את החמור בבור. הוא הביא אדמה והתחיל … את החמור.
החמור הבין מהמלמול שלו שהוא מתכוון להרוג אותו. בכל פעם שהוא השליך קצת אדמה לבור, החמור עלה קצת החוצה. פעם אחר פעם עד שהאדמה הגיעה לפתח הבור, והחמור יצא ממנו.
בעל החמור צחק בפרצוף של החמור כדי להבהיר לו שהוא זה שהציל אותו.
אבל החמור הבין את כוונתו. כשהוא בא להרים את המִטען כדי להניחו על החמור, החמור בעט בו שתי בעיטות והעיף אותו בערך 4 מטר לשמיים. בעל החמור נפל על הארץ והתחיל לצעוק: הבטן שלי! הבטן שלי!
החמור התקרב אליו ולחש, הוא נער לו נעירה שמשמעותה: תחזיק מעמד.
טינופת/גועל.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום מופיעה שכן נתקלתי בה בקטע יפה שקיבלתי.
אז מילת היום היא –
נַהִיק نَهِيق – נעירה
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/Us1KA
לאנ אלח’יל קד קלת, תחלת חמיר אלחי באלסרג’ אלאניק
אד’א ט’הר אלחמאר בזי ח’יל, תכשף אמרה ענד אלנהיק
لأنّ الخيل قد قلّت، تحلّت حمير الحيّ بالسّرج الأنيق
إذا ظهر الحمار بزي خيلٍ تكشّف أمره عند النّهيق
فاضل أصفر
מכיוון שהתמעטו הסוסים, חמורי השכונה התקשטו באוכף מהודר.
כאשר/אם חמור מופיע עם בגדי סוס, עניינו (סודו) ייחשף בזמן הנעירה.
=-=-=
את הקטע היפה כתב:
فاضل أصفر – من سوريا – إدلب
مواليد ١٩٧١
إجازة في الأدب العربي من جامعة حلب
له ديوان شعر غير مطبوع
המשורר פאצ’ל אצפר הוא סורי יליד העיר אדלב, 1971.
יש לו תואר בספרות ערבית מאוניברסיטת חלב
יש לו ספר שירה שאין לו גרסה מודפסת
(התרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=
השורש הערבי הספרותי נ.ה.ק עוסק בעיקר בנעירות חמור.
ואולי יש קשר ל- ש.ה.ק ו- ג.ה.ק בעברית?
* הפועל נַהַק نَهَق בבניין הראשון, גם נַהַּק نهّق בשני וגם עם השורש המרובע שַנְהַקַ شنهق על דרך הבניין השני – נער
* נַהְק نهْق, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין הראשון – נעירה
* הפועל עם השורש המרובע נַהְוַקַ نهوق על דרך הבניין השני – בכה, התייפח
* נַהַּאק نهّاق, במשקל בעלי המלאכה – כינוי לחמור; מי שמרבה לנעור
כתב לנו הקורא שלמה פרץ:
ארבט חמארכ מע אלחמיר, יתעלם אלשהיק ואלנהיק اربط حمارك مع الحمير، يتعلم الشهيق والنهيق – קשור את חמורך עם החמורים, כך הוא ילמד לנעור
=-=
הדף בלשנות יהודית מוצא דווקא קשר לשורש העברי נ.א.ק:
וְגַם אֲנִי שָׁמַעְתִּי אֶת נַאֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר מִצְרַיִם מַעֲבִדִים אֹתָם וָאֶזְכֹּר אֶת בְּרִיתִי (שמות ו). הנאקה היא צעקת כאב.
מוסיף בנושא יאיר גולד:
בנוסף להצעה המעניינת של בעל הדף “בלשנות יהודית” לפניי, מי ששמע נעירות של חמור, יכול אולי לזהות כאן אלמנט אונומטופאי (בעיקר בשני העיצורים האחרונים של השורש). בנוסף, השורש המרובע נהוק שהוא מעין הרחבה של נ.ה.ק לכיוון בכי מזכיר במידת-מה (בעיקר בשני העיצורים הראשונים) את השורש נ.ה.י העברי – נְהִי – הזלת דמעות, בכי.
וגילה יונה מוסיפה, שבערבית נעירה היא גם שַהִיק شهيق.
הקורא אביתר כהן אומר לנו שאין צורך ללכת רחוק, השורש קיים כפי שהוא בעברית:
“נָהַק
קָרָא בְּקוֹל זְעָקָה (וּבְיִחוּד הַחֲמוֹר).
”הֲיִנְהַק-פֶּרֶא עֲלֵי-דֶשֶׁא?“ (איוב ו, פסוק ה)” (ויקימילון)
מוסיף חיים גיא:
יש גם פתגם תלמודי:
“אין חמור נוהק אלא מתוך כפיפה של חרובין”
אין אדם חוטא אלא מרוב שפע וטוּב. יש המפרשים: משל לאדם המתלונן ונוהג בכפיות טובה למיטיבו.
התמונה: מהרשת
זה היה הפוסט ה- 2,586 שלנו.
שיהיה יום מצוין וחג שמח,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
