נשאר

פורסם לראשונה ב- 17.7.20

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Edov Toren,‏ שכתב לנו באחת התגובות לא מזמן:

“בהקשר של הפועל ט’ל ظلّ שמעתי את המילה מתט’לכאש متظلكاش.

לדוגמה مشان متظلكاش – כדי שלא תהיה (כמו…).

הווריאציה על המילה ظلّ מעניינת. הבנתי את המשמעות של متظلكاش אך לא הבנתי את המשחק עם המילה ظلّ שהביא את متظلكاش.

איך אפשר לתרגם את זה מילולית? ואולי שווה פוסט על ظلّ?

תודה”.

הקורא יאיר גולד ענה לו בתגובה:

“לדעתי מדובר במקרה של שייכות מדומה, “מושאיות” מדומה. אתה יכול להשוות לביטויים כמו סִיבַּכּ سيبك – “עזוב אותך”

לפי זה הביטוי בִּתְטַ’לַּכּ بتظلّك X – תישאר X (מילולית תישאר לך X. בעברית בסלנג ניתן לשמוע את הצירוף “טוב, אז תישאר לך לבד”)”.

ואני סיכמתי באותו שרשור תגובות:

“אני נוטה להסכים עם יאיר:

הפועל ט’ל נוטה במדוברת עם מושא החוזר למבצע הפעולה:

אַנַא בִּדִּי אַטַלְּ-לִי / אַטַ’לְּנִי (עם מושא ישיר!) פִי אלְבֵּית أنا بدّي أظلّي/أظلّني في البيت – אני רוצה להישאר “לי/אותי” בבית

אִנְתֶ תְטַ’לְּ לַכּ הוֹן انت تظلّك هون – אתה תישאר “לך/אותך” כאן

מכיוון שהפועל הספציפי הזה מסתיים עם למד, קשה לדעת בנטייה שלו בגופים שאינם גוף מדבר אם מדובר במושא ישיר: תט’ל + כ, או שמא במושא עקיף עם למד היחס: תט’ל + לכ, שכן ממילא יש שם דיגוש בשל השורש.

ולגבי מה שאידוב שאל, אני משער שזו צורת כתיב “דיאטטית וחסכונית”: מתט’לכאש متظلكاش = מַא ما תְטַ’לּ تظلّ + לְכַּ لك + אש اش (הסיומת היא של שלילה)”.

לאחר כל הציטוטים האלה,

אז מילת היום היא –

טַ’לּ ظَلّ – נשאר

תזכורת: האות הערבית ט’א ظ נהגית כמו z גרונית-נחצית. במדוברת היא עשויה להישמע כמו d גרונית-נחצית.

וכן, לפני שאתם טורפים אותנו: יש עוד דרכים להגיד נשאר בערבית: בַּקִיַ/בִּקִי/בַּקַא بقي / بقى, ו- פִצֶ’ל فضل.

שנית, הפועל ט’ל בגרסתו הספרותית הוא אחת מהאחיות של הפועל כַּאנַ, למי שמכיר.

היה לנו בעבר פוסט על השורש:

מילת היום מופיעה לבקשתו של ידידי הקורא Yossi Daya.

יוסי פשוט הופתע איך בסוכות לא התייחסנו למילה סוכה בערבית.

אז מילת היום היא –

מִטַ’לַּה مِظَلَّة וברבים מִטַ’לַּאת مظلَّات – מטריה

מטריה? מה הקשר?

הקשר הוא שמט’לה היא גם סככה, מחסה, מַצְנֵחַ (אין חיה כזו מִצְנָח בעברית, גם אם בשיר רוצים שהוא ייפתח עלי), שמשיה, מטריה, סוכך וגם… סוכה.

אצל ערבים אין הרבה סוכות, אבל כשיש, קוראים להן בכלל עַרִיש, כמו בשם העיר אלעריש العريش, שלא בכדי נמצאת בחצי האי סיני (הרי איפה הומצאה הסוכה העברית הראשונה אם לא בסיני?)

מילה שימושית יותר למטריה היא דווקא שמסיה شمسيّة, שמילולית היא בכלל שמשיה…

השורש הערבי ט’.ל.ל (בגזרת הכפולים) עוסק בעיקר במספקי מחסה מסוגים שונים. השורש הזה מופיע בעברית בשורש הזהה צ.ל.ל., העוסק בצל ובהצללה. בנוסף, הוא עוסק גם בהישארות:

* הפועל טַ’לּ ظلّ בבניין הראשון, במדוברת צַ’לּ ضلّ – נשאר, נמשך; המשיך, התמיד

* הפועל טַ’לַּל ظلّل בבניין השני או אַטַ’לַּ أظلّ ברביעי – פרש צל על-; כיסה; הגן על-

* תַטְ’לִיל تظليل, שם הפעולה/מצדר של הפועל – הצללה

* הפועל הספרותי תַטַ’לַּלַ تظلّل בבניין החמישי – חסה בצילו של-

* טִ’לּ ظِلّ וברבים טִ’לַאל ظلال או אַטְ’לַאל أظلال – צל; מחסה, חסות; חשיכה

* פִי טִ’לּ في ظلّ – בעקבות (מיל’: בְּצל-. המקבילה הערבית של “לאור-“)

* מִטַ’לִּיּ مظلّيّ וברבים מִטַ’לִּיּין مظلّيّين – צנחן

* עִידֶ אלְמִטַ’לַּאת عيد المظلّات – חג סוכות

=-=-=-=

בתמונה: עוזי חיטמן ז”ל ואוזה מ”פרפר נחמד” שרים את “אני תמיד נשאר אני” של דתיה בן דור

שיהיה יום נהדר ושבת שלום,

ימאמה, שלו ורני