מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.
אז מילת היום היא –
צַפַّט صَفَّط – סידר את-; הניח בצורה מאורגנת ומוקפדת; ערם בערמה מסודרת; קיפל; אמר דברים ריקים מתוכן, “סיפר סיפורים”; התאים את האבן לקיר
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/mzCwT
תזכורת: האות הערבית צאד ص נהגית כמו s גרונית-נחצית.
משה שלח לי סרטון נוסף של יקיר הדף, החברוני אחמד אבו סנינה.
הסרטון פורסם ב- 3.7.23.
כותרת הסרטון:
רבנא יתקבל מן אלמחתרמין
ואללה לא יתקבל מן קלילין אלפהם
אשי ביח’זי. מנשאן אללה בכפי.
ربّنا يتقبّل من المحترمين
والله لا يتقبّل من قليلين الفهم
اشي بيخزي. منشان الله بكفّي.
ריבוננו יקבל (את התפילות) של המכובדים
ואלוהים לא יקבל (אותן) מאלו עם קשיי ההבנה
דבר מגעיל. בחיי, מגעיל.
אללה יסעד צבאחכו.
יעני מוצ’וע, אמאנת אללה, אנה צאר אשי מקרפ ואשי ביח’זי. סכתנא יום ויומין ות’לאת’ה.
חאג’ ביוצל עלא 12 באלליל – ביטח’וא, ע אל 1 באלליל ביטח’וא, ע 2 באלליל ביטח’וא, עלא וג’ה אלפג’ר ביטח’וא. שו מראעיין ט’רוף אלנאס אנתו?
חכינא אנכו ג’מאעה בתפהמוש, ומע אלסלאמה. אמן אליום, ענד אהלנא ואח’ואננא פי ג’נין, אללה יחמיהם, וירחם שהדאאהם, יא אללה, וישפי ג’רחאהם, 4 ו 5 ו 6 שהדאא’ פוק בעצ’ מצפטין, וביצל חאג’ מדינת אלח’ליל, או קרא אלח’ליל, קאעדין בתטח’וא לה ובתפרחוא לה? אנא באלנסבה אלי הד’י נד’אלה וסקאטה וקלת חיא פי כל ואחד ביסוי הד’א אלתצרף. ראעוא ט’רוף אלנאס!
אד’א מש מן באב אנה פי ענדכם דין, ותרחמוא אלמריצ’ אללי נאים, או תרחמוא אלאם אללי בתנים אבנהא, יא דוב בטלוע אלרוח, קבל מא תנימה, ותג’י אנת תטח’ בנצוצ אלליאלי ותצחי אלכביר ואלצע’יר?
אנא בקול ללחאג’ אללי וצל או לולאדה, חג’תה מא הי מקבולה, ואנא בקול מני אללה לא יתקבל מן כל ואחד אזעג’ ואאד’א אלנאס.
ג’נין חרב פאתחין, חרב שוארע, מע אלג’יש אלאסראאילי, ואנתו קאעדין הון בתטח’וא פלין ובתטח’וא חי ומבסוטין. עלא איש?
אנתו ח’סארה פיכו כל אשי, אנתו חראם אללה ילם שמלכם, אנתו … לאזם אללה ישתת שמלכם.
בוג’ה רסאלת שכר לאהלנא אאל אבו רמוז ולאהלנא אאל אלזעאריר, אללי בישתע’לוא עלא ביאן ורח ינזלוה עלא אלאעלאם לאבנאאהם, רבנא יפכ אסר אלג’מיע, וירוחהם לאהאליהם באלסלאמה.
בישתע’לוא עלא ביאן: ממנוע אטלאק אלנאר בעד 16 עאם מן אלאסר. אללי הדול אללי לאזם יפרחוא וינבסטוא, ויטח’וא ויסווא כת’יר וקליל, קאעדין ביסווא ביאן ובישתע’לוא ע ביאן ממנוע אטלאק אלנאר, ולא פלין, תצ’אמנן מע אלשהדאא’ ומע אהל ג’נין.
הדול אללי ביחק אלהם יסווא כל אשי ומש מסויין. אנתו אלואחד פיה מא אלוש תלת איאם ע’איב, פי אלחג’ ראיח ע שמת הוא, אלה אסבוע ושהר, סויתו מנה בטל יכון הו ג’אי מן ע’זות אחד.
ח’לצ, ביכפיכו מסח’רה, לחד הון וביכפי. אנתו שעב ביח’זי וח’זיתונא. ביכפי תח’זונא אכת’ר מן היכד, יא אהל אלח’ליל וקרא אלח’ליל, ביכפי.
ואי ואחד כאן, ובאי מדינה כאנת, סוא הד’א אלתצרף, אנא באלנסבה אלי המג’י, ואללה לא יתקבל מנה. כל ואחד יחתרם חאלה, ואקדר שו יעני חג’ה, שו יעני מא יאד’יש אלנאס, רבנא יקתבל מנה וכל אלאחתראם אלהם, ויעטיכם אלעאפיה.
الله يسعد صباحكو.
يعني موضوع، أمانة الله، إنّه صار اشي مقرف واشي بيخزي. سكتنا يوم ويومين وثلاثة.
حاجّ بيوصل على ١٢ باللّيل – بيطخّوا، ع ال ١ باللّيل بيطخّوا، ع ٢ باللّيل بيطخّوا، على وجه الفجر بيطخّوا. شو مراعيين ظروف النّاس انتو؟
حكينا إنّكو جماعة بتفهموش، ومع السّلامة. أمّن اليوم، عند أهلنا وإخواننا في جنين، الله يحميهم، ويرحم شهداءهم، يا الله، ويشفي جرحاهم، ٤ و ٥ و ٦ شهداء فوق بعض مصفّطين، وبيصل حاجّ مدينة الخليل، أو قرى الخليل، قاعدين بتطخّوا له وبتفرحوا له؟ أنا بالنّسبة الي هذي نذالة وسقاطة وقلّة حيا في كلّ واحد بيسوّي هذا التّصرّف. راعوا ظروف النّاس!
إذا مش من باب إنّه في عندكم دين، وترحموا المريض اللي نايم، أو ترحموا الأمّ اللي بتنيّم ابنها، يا دوب بطلوع الرّوح، قبل ما تنيّمه، وتجي انت تطخّ بنصوص اللّيالي وتصحّي الكبير والصّغير؟
أنا بقول للحاجّ اللي وصل أو لولاده، حجّته ما هي مقبولة، وأنا بقول منّي الله لا يتقبّل من كلّ واحد أزعج وآذى النّاس.
جنين حرب فاتحين، حرب شوارع، مع الجيش الإسرائيلي، وانتو قاعدين هون بتطخّوا فلّين وبتطخّوا حيّ ومبسوطين. على ايش؟
انتو خسارة فيكو كلّ اشي، انتو حرام الله يلمّ شملكم، انتو … لازم الله يشتّت شملكم.
بوجّه رسالة شكر لأهلنا آل أبو رمّوز ولأهلنا آل الزّعارير، اللي بيشتغلوا على بيان ورح ينزّلوه على الإعلام لأبنائهم، ربّنا يفكّ أسر الجميع، ويروّحهم لأهاليهم بالسّلامة.
بيشتغلوا على بيان: ممنوع إطلاق النّار بعد ١٦ عام من الأسر. اللي هدول اللي لازم يفرحوا وينبسطوا، ويطخّوا ويسوّوا كثير وقليل، قاعدين بيسوّوا بيان وبيشتغلوا ع بيان ممنوع إطلاق النّار، ولا فلّين، تضامنًا مع الشّهداء ومع أهل جنين.
هدول اللي بيحقّ الهم يسوّوا كلّ اشي – ومش مسوّيين. انتو الواحد فيه ما الوش تلت ايّام غايب، في الحجّ رايح ع شمّة هوا، اله أسبوع وشهر، سوّيتو منّه بطل يكون هو جاي من غزوة أحد.
خلص، بيكفّيكو مسخرة، لحدّ هون وبيكفّي. انتو شعب بيخزي وخزيتونا. بيكفّي تخزونا أكثر من هيكد، يا أهل الخليل وقرى الخليل، بيكفّي.
وأيّ واحد كان، وبأيّ مدينة كانت، سوّى هذا التّصرّف، أنا بالنّسبة الي همجي، والله لا يتقبّل منّه. كلّ واحد يحترم حاله، وأقدر شو يعني حجّة، شو يعني ما يأذيش النّاس، ربّنا يقتبّل منّه وكلّ الاحترام الهم، ويعطيكم العافية.
בוקר טוב.
בחיי, הנושא הפך למגעיל ומבחיל. שתקנו יום, יומיים ושלושה.
עולה לרגל חוזר (מהעלייה לרגל לעיר מכה. שָלֵו) בשעה 12 בלילה – הם יורים (לכבודו), בשעה 1 בלילה – יורים, ב- 2 – יורים, בשעת השחר – יורים. כך אתם מכבדים את האנשים / מתחשבים באנשים?
כבר אמרנו שאתם אנשים שלא מבינים, ולהתראות. אבל היום, אצל אנשינו ואחינו בג’נין, שאלוהים ישמור עליהם וירחם על החללים שלהם, הו אלוהים, וירפא את פצועיהם, 4, 5 ו- 6 חללים מונחים זה על גבי זה, ועולה לרגל מגיע לעיר חברון או לכפרי חברון, ואתם יורים לכבודו ושמחים בשבילו? מבחינתי זו שפלות, נחיתות וחוסר בושה מצד כל מי שמתנהג כך. כבדו את המצב בו האנשים נמצאים!
אם לא מבחינת העובדה שאתם אנשים דתיים, שאתם מרחמים על החולה שישן, או מרחמים על האמא שמרדימה את בנה בקושי ונשמתה יוצאת, לפני שהיא מרדימה אותו, ואתה בא ויורה באמצע הלילות ומעיר את הגדול ואת הקטן? (כן, המשפט אינו בנוי טוב תחבירית במקור. שלו)
אני אומר לעולה לרגל שחזר או לילדיו, שהעלייה לרגל שלא אינה מתקבלת, אני אומר שמצידי/מבחינתי שאלוהים לא יקבל (את העלייה לרגל) מכל מי שהפריע ופגע באנשים.
בג’נין פתחו במלחמה, מלחמת גרילה, עם הצבא הישראלי, ואתם יורים פה זיקוקים ויורים ירי חי ומרוצים. על מה?
שום דבר בכם לא שווה, אסור שאללה יאחד את משפחותיכם, אלוהים צריך לפזר את משפחותיכם*.
אני שולח מסר של תודה לאנשינו במשפחת אבו רמוז ולאנשינו במשפחת אלזעאריר, ששוקדים על הודעה אותה יפרסמו בתקשורת, בנושא הבנים (הכלואים) שלהם, שאלוהים ישחרר מהכלא את כולם וישלח אותם למשפחותיהם בשלום.
הם שוקדים על הודעה (בזו הלשון): אסור לירות (אלא רק אם מדובר בשחרור אסיר) שהיה בכלא מעל 16 שנים. הם אלו שצריכים לשמוח וליהנות, לירות ולעשות הרבה או מעט, הם אלו ששוקדים על הודעה שאסור לירות, גם לא זיקוקים, מתוך הזדהות עם החללים ועם תושבי ג’נין.
אלו שמגיע להם לעשות כל דבר – והם אינם עושים זאת. אצלכם מי שבקושי נעדר שלושה ימים, הוא בעצם נָפַש במהלך העלייה לרגל, הוא נעדר שבוע או חודש, והפכתם אותו לגיבור כאילו חזר מפלישת אֻחֻד**.
מספיק, מספיק עם השטויות, עד כאן, מספיק. אתם עם מביש/מגעיל וביישתם אותנו. מספיק לבייש אותנו יותר, תושבי חברון וכפרי חברון, מספיק.
כל מי שנוהג כך, ולא משנה מאיזה ישוב, מבחינתי הוא ברברי, ואלוהים לא יקבל ממנו (את תפילותיו וכו’). כל אחד צריך לכבד את עצמו, מה (שווה) עליה לרגל, מי שאינו פוגע באנשים, אלוהים יקבל ממנו וכל הכבוד להם. תהיו בריאים.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
* זו אמירה ממש קשה בעיניי, שכן היא נוגעת באחד הנושאים הרגישים באזורנו: סוגית הפליטים.
** “קרב אוחוד (בערבית: غزوة أحد) הוא הקרב השני בין בני קורייש למוסלמים. הקרב נערך ב-23 במרץ 625 (7 בחודש שואל שנה שלישית להג’רה בלוח השנה המוסלמי) במישור שלרגלי הר אוחוד, במרחק של כשמונה קילומטרים ממדינה. […]” (ויקיפדיה)
השורש הערבי צ.פ.ט קיים, בעיקרון, רק במדוברת:
* הפועל צַפַט صَفَط בבניין הראשון, גם בצורה צַפַת صَفَت – סלח, ויתר
* הפועל צַפַّט صَفَّط בבניין השני – מילת היום
* צַפְט صَفْط – קופסת נצרים
כתב לנו הקורא הידען שילה שמש:
תצאפטוא تصافطوا – ויתרו זה לזה
צפטה וברבים צפטאת صفطة/ات – ערימה/ות
צפטת צחון صفطة صحون – ערימת צלחות
צפטת מצארי صفطة مصاري – צרור שטרות
גם בעברית היינו אומרים פעם שיש לו סטפה של שטרות. ייתכן שהמקור הוא ערבית, אינני יודע.
כתבה לנו גילה יונה:
الكذب المصفط أحسن من الصدق المخربط אִלְכִּדְ’בּ אלִמְצַפַט אַחְסַן מִן אלצִדִק אלִמְחַ’רְבַּט – שקר מסודר עדיף על אמת מבולגנת, שאינה משכנעת.
את התמונה של הפוסט אני, שָלֵו, צילמתי במרוקו.
זה היה הפוסט ה- 2,182 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
מה זה אומר אמאנת אללה?
זה ביטוי של שבועה: (השבועה שלי היא כמו) פיקדון/נאמנות אצל אלוהים.