פורסם לראשונה ב- 11.6.19
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום היא –
פַאס فَاس – פז
הפעם נרחיק עד מרוקו, ונדבר קצת על העיר פז, פַאס فاس בערבית.
היה לנו פוסט על העיר בעבר:
הקוראת נטע קמינסקי שרת פנתה אלי וביקשה שנתייחס לעיר כלשהי במרוקו, אולם הסברתי לה שרוב המקומות והערים במדינה הזו הם בעלי שמות ממוצא בֶּרבֶּרי ולא ערבי, שכן האסלאם והערבים אומנם הגיעו לקצה אזור המגרב (דיברנו פה על המגרב: צפון אפריקה להוציא מצרים), אבל המקום כבר היה מיושב על ידי שבטים (שאינם ערבים, חשוב להבין זאת), ששלוש השפות העיקריות שלהם הן תאמאזיגְת تامازيغت, תָרִיפִית או ריפי تريفيت ותַשֶלְחִית تشلحيت (אז מה קובי פרץ אמר, שְלוּחִים או שלופים? 
).
).וזה אומר שצריך למצוא עיר מעניינת עם שם ערבי.
לא בכדי בחרתי בפז. ראשית, ההגייה פז מבוססת על הכתיב וההגייה הצרפתית: Fès והאנגלית: Fez.
פז היא העיר השנייה בגודלה במרוקו, אחרי קזבלנקה. גרים בה כ- 1,400,000 איש.
עד שנת 1925 היא הייתה בירת המדינה כולה.
כבכל עיר גדולה באזור המגרב, גם בפז יש רובע שנקרא מַדינה (“עיר”), ואם נדייק – יש בה שני רבעים כאלה. המַדינות של ערי צפון אפריקה הן הערים העתיקות מוקפות החומה, שבהן סמטאות רבות וצרות ותנועת כלי רכב ממונעים אסורה בהן. המַדינות הן בנות כאלף שנים בממוצע. בקיצור, רובע המדינה הגדול של פז נקרא פאס אלְבַּאלִי فاس البالي (פז העתיקה, מיל’: הבלויה), שמעבר לכך שהוא אתר מורשת עולמי של אונסק”ו, הוא אחד המתחמים העירוניים הגדולים בעולם, בהם מותרת כניסת הולכי רגל בלבד (וגם בהמות משא).
בעיר נמצאת אוניברסיטת אלקרויין, גַ’אמִעַתֶ אלְקַרַוִיִּין جامعة القرويين, הקרויה על השם העיר התוניסאית קַיְרַוַאן, ממנה הגיעה פאטמה אלפִהְרִיַּה, מייסדת המוסד הלימודי. אוניברסיטה זו, שנבנתה בשנת 859 לספירה, היא האוניברסיטה העתיקה ביותר בעולם, שמתפקדת ברצף מיום הקמתה ועד היום.
שם העיר פַאְס فأس פירושו גרזן או קרדום/מכוש. האגדה מספרת על הסֻלטאן אִדְרִיס הראשון, שהשתמש במכוש עשוי זהב וכסף לשם שרטוט קוויה של העיר. זה היה בשנת 789 וכך הוקמה פז אלבאלי על גדתו של נהר גַ’וְהַר/נהר פאס.
לפי אגדה אחרת, כשהבנאים החלו לחפור את יסודות העיר הם מצאו מכוש וקראו לעיר על שמו. מה אומר ומה אגיד, מכוש בר מזל.
בכל מקרה, צריך לזכור שהעיר נבנתה אחרי שהערבים כבר הגיעו לכל צפון אפריקה.
בשנת 1276 הוקמה פאס אלג’דיד فاس الجديد, פז החדשה, ובמאה העשרים הוקם החלק החדש של העיר, שמכונה בצרפתית וויל נובל Ville Nouvelle, העיר החדשה.
אנו יודעים מזמן איך יוצרים בערבית – ובעברית – שמות תואר מבוססי מוצא או מקום. אז אם שם העיר בערבית הוא פאס, מי שבא ממנה הוא פַאסִיּ, ואם המילה מיודעת מקבלים: אַלְפאסי الفاسيّ. טה-דה!!! קיבלנו את שם המשפחה אלפסי, כמו הרי”ף – רבי יצחק בן יעקב אלפסי, שהוא אחד משלושת נדבכי הפסיקה ההלכתית עליהם בנה רבי יוסף קארו את ה”שולחן ערוך”.
בן עיר מוכר אחר הוא/היא: הזמרת היהודייה זֹהְרַה אלפאסיה زهرة الفاسيّة, שסיפור חייה מרתק ועצוב, ומכיוון שאני גולש פה כבר יותר מדי, אתם מוזמנים לקרוא עליה בנפרד. מומלץ.
הקוראת עינת וילנר שמה פה בתגובות את השיר היפהפיה על זהרה של המשורר ארז ביטון.
אז הנה, הגענו ליהודי העיר. יהדות מרוקו, כמו שאר קהילות היהודים בעולם, היא עולם ומלואו. זו קהילה עתיקה שעברה תהפוכות רבות. היו תקופות בהן שגשגה והיו תקופות בהן נרדפה ונטבחה. כך גם יהדות העיר פז עצמה, שהתקיימה במקום עוד טרם הקימוה הערבים.
גם הרמב”ם הגיע לעיר וחי בה כחמש שנים.
מה שכן, הפרט המעניין ביותר באשר ליהודים הוא, שבפז הקימו עבורם ב- 1438 את ה- מֶלַּאח الملاّح הראשון, וזאת בעקבות רדיפות והתנכלויות. הם בעצם גורשו למתחם המלאח. מלאח הוא הרובע היהודי בכל עיר מרוקאית, המקביל (באופן חלקי בלבד) לגטו מערי אירופה. ייחודו של המלאח בפז הוא, שהוא ממוקם מחוץ לחומות המַדינה, בעוד שבשאר הערים הגדולות הוא חלק ממנה. המלאחים היו אזורים מוקפי חומה, צפופים ומחניקים. לגבי מקור השם יש כמה גרסאות, השתיים המפורסמות יותר הן: המלאח הראשון, של העיר פז, נבנה בקרבת אדמת מליחה; ההסבר השני הוא, שהיהודים היו ידועים כסוחרי מלח.
החלק המרתק ביותר במלאח של פז הוא בית הקברות היהודי המרשים “בית החיים” ובית הכנסת “אבן דנאן”.
העיר פז מכונה גם “מֶכּה של המערב” ו”אתונה של אפריקה”.
לסיום, משהו בנימה אישית:
תשמעו, מרוקו מרתקת, נקודה. אם יש לכם אפשרות ויכולת, וכמובן רצון, סעו לטיול במרוקו, ואני לא מאמין שאני כותב את המשפט הבא, אבל! – השתדלו בטיול מאורגן עם חברת תיירות טובה ומדריך מנוסה וידען (אפשר לטייל שם לבד, אבל זה מסובך יותר ותחמיצו המון מקומות נסתרים ומרגשים). המדינה הזו תטלטל לכם את כל החושים, היא תסעיר אתכם ותגרה אתכם.
אני ידעתי שבטיול שלי במדינה זו אציע נישואין למי שהפכה להיות אשתי, וכך עשיתי (בעיר פז, עליה דיברנו היום).
מרוקו אינה דומה לשום יעד אחר במפת הטיולים של הישראלי הממוצע; היא באפריקה, אך שוכנת על שפת הים התיכון מטר מאירופה וגם על שפת האוקיינוס האטלנטי; היא ערבית, אך גם בֶּרבֶּרית; היא מוסלמית, אך היהדות נוכחת בה בכל פינה, גם בכל כפר נידח ושכוח אל; היא עתיקה ומיושנת, אך גם מודרנית וחדשנית; היא מדברית ולוהטת מחום, אך מציעה גם חופים מדהימים ומסלולי סקי בחורף; היא צהובה וחד-גונית, אך השווקים שלה הם הצבעוניים בעולם; היא בנויה מטיט וחימר, אך היא גם מִתְנָאָה במבנים מודרניים; ואוחחח, כמה שהיא טעימה!! מי שעוקב אחריי פה כבר הבין שאני אוהב לאכול, ומרוקו קיבלה אותי בכבוד מלכים. מעטות המדינות שהן חוויה קולינרית כמותה. ויש בה תרבות ופולקלור ומוזיקה ומה לא. חוויה מטריפה, כבר אמרתי?
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
