פורסם לראשונה ב- 9.4.21
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Haya Levy.
חיה שאלה איך אומרים בערבית פוזל.
אז מילת היום היא –
אַחְוַל أَحْوَل וברבים חוּל حول – פוזל
השורש הנפוץ של היום הופיע אצלנו מספר פעמים בעבר:
מילת היום היא –
חַאלֶה حَالة וברבים חַאלַאת حَالات – מצב
היו לנו בעבר שני פוסטים עם השורש.
הראשון עסק ב-
מֻסְתַחִיל مستحيل – בלתי אפשרי, אבסורדי
כן, אפשר להגיד גם מֻש מֻמְכֶּן مش ممكن.
השורש של המילה הוא ח.ו.ל. (הרחבה עליו בהמשך הפוסט).
זו הולכת להיות היום רכבת הרים מפחידה במיוחד. ראו הוזהרתם! רק אנשים שגדלו עם דגשים חזקים, אימתו סמיכויות מדומות וניתחו פעלים חולים בתנאי שדה בטבע מוזמנים למסע של היום.
בניגוד למסעות קודמים שלנו בעולמם של שורשים, הפעם נחצה שדות סמנטיים (של משמעות) רבים, אז תכינו את המגל, אפילו תביאו מצ’טה, כי זה הולך להיות סבוך.
הבה נצא לדרך, חלקה בעולמה הקסום של הערבית הספרותית (לא נורא, רווח נקי); אני קורא לזה “יום כיף במילון”:
המילה של היום היא צורת הבינוני הפועל של הבניין העשירי במערכת הפועל בערבית, והיא, בעצם, הצורה השימושית ביותר בבניין כולו בשורש הזה.
הפועל בעבר, אִסְתַחַאלַ استحال, הוא פועל ספרותי שפירושו: היה בלתי מתקבל על הדעת.
התחלנו ונמשיך עם מערכת הפועל.
בבניין הראשון הפועל לא הכי שימושי בעולם:
חַאלַ حال – השתנה; עבר, חלף; נגמר. הקבלה לעברית: הפועל באותו בניין: חָל = קרה.
בבניין הרביעי המתכתב איתו (כמו הקשר בין בניינים פָּעַל [קל] והפעיל בעברית):
אַחַאלַ أحال – העביר (דבר מה) ממקום למקום; העביר (סוגיה משפטית מערכאה לערכאה); העביר (=הוציא) מישהו לפנסיה. הקבלה לעברית: הפועל באותו בניין: הֵחִיל = הכניס לתוקף (החלת ריבונות על מקום מסוים).
בבניין השני הפועל נפוץ הרבה יותר:
חַוַּל حوّل – הפך/שינה משהו למשהו אחר, העביר משהו ממקום למקום; הסב; סובב; שינה; השתנה.
הקבלה לעברית: חוֹלֵל = גרם למשהו (לא להיבהל משתי הלמדים בעברית; גזרת ע”ו נוטה בעברית בבניינים הכבדים, פיעל, פועל והתפעל, כמו גזרת הכפולים, ומי שלא הבין – זה לא באמת משנה).
תַחְוִיל تحويل, צורת שם הפעולה/מצדר של הפועל – העברה, המרה; העברת כספים
בבניין החמישי המתכתב איתו (כמו הקשר בין בניינים פיעל והתפעל בעברית):
תְחַוַּל تحوّل – הפך ל-; השתנה, הוסב. הקבלה לעברית: הִתְחוֹלֵל.
הבניין השלישי נפוץ וחשוב מאוד בשורש הזה:
חַאוַל حاول – ניסה, וצורת המקור/שם הפעולה: מֻחַאוַלֶה محاولة – ניסיון.
בבניין השמיני:
אִחְתַאלַ احتال – הונה מישהו, רימה מישהו. צורת הבינוני, מֻחְתַאל محتال, פירושה רמאי, נוכל (רגע, לא לצעוק בקהל! כבוש, במובן שטח כבוש, זה מֻחְתַלּ מהשורש ח.ל.ל).
אִחְתִיַאל احتيال, שם הפעולה של הבניין – הונאה.
(הקורא דוד כהן הסב בזמנו את תשומת לבנו לכך שבבניין השלישי: חַאיַל حايل, והשישי: תַחַאיַלַ עַלַא- تحايل على-, השורש מופיע באופן מעט חריג עם יוד באמצע, על דרך גזרת ע”י, במשמעות: רימה, הונה, הערים על-)
ואני יודע שלא תהיו רגועים בלי לדעת מה השורש הזה אומר בבניין התשיעי הנדיר:
אִחְוַלַּ احولّ – היה פוזל בעיניו.
נעבור לעולם שמות העצם, שמות התואר והמיליות (כמו מיליות יחס):
חַאל حال (שם שהוא זכר או נקבה) וברבים אַחְוַאל أحوال, או חַאלֶה حالة (רק בנקבה) וברבים חַאלַאת حالات – מצב, מקרה (כִּיפ חַאלַכּ? מה מצבך = מה שלומך?).
חַוְל (בספרותית חַוְלַ) حول – מילת יחס שפירושה: בנוגע ל-, מסביב ל-, בערך- (תלוי הקשר). צורה נוספת עם אותן משמעויות: חַוַאלַיְ حوالي.
חַוְל حول – כוח, מילה נדירה, שנפוצה בעיקר בביטוי: לַא חַוְלַ וַלַא קֻוַּה (מבוטא קֻוַּתַ) אִלַּא בִּאללָּה لا حول ولا قوّة إلّا بالله – אין עזוז/כוח ואין כוח אלא באללה (נאמר בשעת יאוש, אכזבה, צער וכד’). הקבלה לעברית: חייל, חיל, חילות וכו’.
חַוַל حول – פזילה, ומכאן:
אַחְוַל أحول וברבים חוּל حول, וגם אַחְוַלֶ אלְעַיְנַיְן أحول العينين – פוזל (במשקל בעלי המום, כמו אהבל [טיפש], אטרש [חרש] וכו’).
חַוַאלַה (בַּנְכִּיֶּה) حوالة (بنكية) – צ’ק, המחאה בנקאית, וראו גם בסוף הפוסט
ויש עוד, תאמינו לי.
אגב, המילה חול, כמו על חוף הים, שהיא מאותו השורש בעברית, אינה קשורה לשום מילה בשורש הזה בערבית. חול בערבית זה רַמְל رمل, ומכאן שם העיר רמלה الرّملة (ליד לוד, לא רַאמַאללָּה צפונית לירושלים), דהיינו: חולית.
אחד הדברים שעולים באופן ברור מהדיון של היום, אם בכלל שרדתם והגעתם למילים אלו, הוא החשיבות בהַכָּרַת אחד הקשיים שמתרגמים מתמודדים איתם בלי סוף: נניח שלפנינו טקסט לא מנוקד. איך אני ניגש למילה הערבית حول? האם זה פועל? אם כן, באיזה בניין, גוף וזמן? האם זה שם עצם או מילת יחס? אם כן – מה תרגומו? האם יש לנו עניין עם העברות פיסיות, המחאות בנקאיות, פזילה או כוח?
בקיצור, לא פשוט, כמעט מֻסְתַחִיל.
\=\=\=
הפוסט השני:
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Doron B. Cohen שכתב לנו:
“האם מוכר לך הביטוי “חאלתו/חאלתה חאלה”, שנאמר על מי שמצבו ביש, על הקרשים, עמוק בבוץ?”
אז מילת היום היא –
חַאלְתֹה חַאלֶה حَالْته حَالة – מצבו “על הפנים”, מצבו גרוע
מיל’: מצבו מצב
המילה חַאלֶה, ובכלל השורש שלה, ח.ו.ל (בגזרת ע”ו), הם מהמילים השימושיות והנפוצות ביותר בערבית, ולכן הבאתי כאן רק את עיקריו מופעיהם.
השורש מופיע בעברית בשני מקומות: בפעלים כמו חָל והתחולל, שהם בעלי משמעות דומה, וב- חוֹל (כמו על חוף הים או במדבר), כאשר אין קשר לערבית במקרה זה:
* חִילֶה حيلة – תכסיס, מזימה, תחבולה; הונאה, רמיה
* חַוְל حول, בספרותית, צורת שם הפעולה של הבניין הראשון, שאינו בשימוש – כוח
* לַא חַוְלַ וַלַא קֻוַּתַ אִלַּא בִּאללָּה لا حولَ ولا قوّةَ إلّا بالله – אין עזוז (כוח) ואין כוח אלא באללה (משפט שנאמר בעת משבר ומצוקה)
* חַוְלַ حول, כמילת יחס – בערך, סביב, ביחס ל-
* חַוַאלַיְ حواليْ – בערך. במדוברת גם בא בנטיה: חַוַאלֵיכּ حواليك – סביבך, יש סביבך
* חַאלַן حالًا – מיד
* חַאלִיַּן حاليًّا – עכשיו
* כִּיף חַאלַכּ? كيف حالك – מה שלומך?
* דַבַּّר חַאלֹה دبّر حاله – הסתדר
* צַ’בַּّט חַאלֹה ضبّط حاله – הסתדר, התארגן
* לַחַאל (בד”כ בנטייה) لحال – לבד
* סִיבְּנִי לַחַאלי سيبني لحالي – הנח לי לנפשי, עזוב אותי
* סַחַבּ חַאלֹה سحب حاله – הסתלק (מיל’: משך עצמו)
* עַאמֶל חַאלה عامل حاله – עושה עצמו, מעמיד פנים
* עַלַא אַיֶּ חַאל / עַלַא כֻּלִּ חַאל على أيّ حال / على كلّ حال – בכל מקרה
* עַלַא קַדֶּ חַאלֹה على قدّ حاله – אדם חסר אמצעים או כסף (מיל’: על גודל מצבו)
(ולמרות שאין קשר למילת היום, אני חייב להזכיר את-
* עַלַא קַדֶּ לְחַאפַכּ מִדּ אִגְ’רֵיכּ على قدّ لحافك مدّ إجريك – חיה בהתאם ליכולתך! [מיל’: בהתאם לאורך שמיכתך פרוס רגליך])
* עַאיֶף חַאלֹה عايف حاله – עצוב, במצב רוח רע (מיל’: מואס במצבו)
* מַאשִי אלְחַאל ماشي الحال – הכל בסדר (מיל’: הולך/זורם המצב)
* שַאיֶף חַאלֹה شايف حاله – יהיר, שחצן, גאוותן (מיל’: רואה עצמו)
* אֶלחַאלֶה תַעְבַּאנֶה الحَالة تعبانة – המצב רציני, כבד (מיל’: עייף; חולה)
* חַאלֹה עַלַא קַדֹּה حاله على قدّه – הוא צנוע, הוא חי חיים ממוצעים (מיל’: מצבו לפיו [לפי יכולתו])
* אֻסְבּוּע בְּחַאלֹה أسبوع بحاله – שבוע שלם (מיל’: שבוע בפני עצמו)
* מַא שַאאַ אללָּה חוֹלַכּ וּחַוַאלֵיכּ ما شاء الله حولك وحواليك – בלי עין הרע עליך ועל הסובבים אותך
כתבה לנו בזמנו הקוראת גילה יונה:
למצב חומרי, כלכלי, רפואי, מדיני וכו’ משתמשים במילה חאלה حالة مادّيّة، اقتصاديّة، طبّيّة، سياسيّة ולא במילה חאל حال.
הקורא ערן באוברג מצליח לחדש לי את הדבר הבא:
“חִוַאלַה (בערבית: حِوالة ; תרגום: העברה או נאמנות) היא מערכת בלתי פורמליות של העברת כספים. המושג חוואלה מגדיר שטר חליפין או שטר אמנה. במזרח אסיה פעולה זו נקראת הונדי. בשפות ההינדית והאורדו המושג שמר על פירוש זה אולם נוסף לו המובן של פיקדון וסימוכין שמשקף את הדרך שבה מערכת זו נוהגת. המילה הונדי מקורה בסנסקריט ששם פירושה לאסוף.
החואלה או ההונדי פועלות בעיקר במזרח התיכון, צפון אפריקה, קרן אפריקה ובהודו. המערכת מבוססת על אמון וכבוד בין מפעיליה, כוללת רשת של מתווכי כספים ופועלת מחוץ או במקביל לבנקים, אפיקים כספיים ומערכות תשלומים רשמיים. בשנת 2004, הבנק העולמי העריך את סך התשלומים המועברים לארצות מתפתחות על ידי אזרחי מדינות אלו שעברו לעבוד בארצות אחרות בסך של 126 מיליארד דולר. […]” (ויקיפדיה)
=-=-=
בתמונה:
על בעיית העיניים של הנשיא האמריקאי אברהם לינקולן אתם יכולים לקרוא כאן:
זה היה הפוסט ה- 1,296 שלנו.
שיהיה יום מצוין ושבת שלום,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
