פורסם לראשונה ב- 23.10.20
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Haya Levy.
אז מילת היום היא –
פַחֶם فَحم וברבים פֻחוּם فحوم או פֻחוּמַאת فحومات – פחם; בהשאלה: דבר גרוע, לא טוב
ראשית, יש להבחין בין:
פַחֶם חַגַ’רִיּ فَحم حجريّ – פחם אבן
ובין:
פַחֶם נַבַּאתִיּ فَحم نباتيّ – פחם עץ (מיל’: צמחי)
“פֶּחָם או פחם אבן הוא חומר מוצק שצבעו שחור או חום. הוא נוצר בתהליך שאורכו אלפי שנים ומורכב ברובו מפחמן.
הפחם עשוי מצמחים ומעצים שהתאבנו במשך אלפי שנים.
בראשית התהליך, הצמחים שקעו בקרקעית ביצות. לאחר מכן נוצרה ההתאבנות, כתוצאה מלחץ שהפעילו סחף, אדמה וסלעים שנערמו על שאריות אלו ומחום השמש.
פחם מופק מן הקרקע בכרייה, במכרות פתוחים או תת-קרקעיים”
=-=-=
“פַחַם עֵץ, הקרוי גם פחם (אך אין להתבלבל בינו ובין פחם אבן, ובין עץ שרוף שאינו פחם כלל), הוא דלק המתקבל מפירוליזה (זיקוק יבש) של עצים. על פי רוב הפחם נוצר מקלייה של גזרי עץ בטמפרטורה של 800–900 מעלות צלזיוס בנוכחות אדי מים או פחמן דו-חמצני ובהיעדר חמצן, לשם הפקת החום הדרוש מבעירים על פי רוב חלק מהעצים. החומר השחור שנוצר הוא בעל מבנה נקבובי ושטח פנים גדול.
פחם עץ שימש בעבר כחומר הסקה, אולם היום, בשל התכלות היערות, אין מרבים להשתמש בו.
בימינו, פחם העץ משמש בעיקר לצליית מזון במנגל בחצרות, מרפסות ובשטחים ציבוריים פתוחים. […]”
(ויקיפדיה).
=-=-=-=
השורש הערבי פ.ח.ם, בדיוק כמו הזהה לו בעברית, עוסק בפחמים:
* הפועל הספרותי פַחַםַ فَحَمَ בבניין הראשון – שתק, לא היה לו מה לענות (לא בשימוש)
* הפועל הספרותי פַחֻםַ فَحُمَ, גם בבניין הראשון אך במשקל אחר – השחיר כפחם
* פַאחִם فَاحم, בצורת הבינוני הפועל של הבניין, או פַחִם فَحِم או פַחִים فَحيم – שחור משחור, שחור מפחם
* הפועל פַחַּם فَحّم בבניין השני – השחיר, השחיר בפחם, פיחם; יצר פחמים; בספרותית גם: מת מצמא; בכה ארוכות
* מֻפַחֶּם مفَحّم, בצורת הבינוני הפועל של הבניין, או פַאחִמַה فَاحمة, הבינוני הפועלת של הבניין הראשון – מאייד, קרבורטור (במנוע)
* מְפַחַּם مفَحَّم, בצורת הבינוני הפעול – מפוחם, שחור משחור
* הפועל אַפְחַם أفحم בבניין הרביעי – שכנע עם עובדות; אַפְחַמְתְנִי أفحمتني שכנעת אותי מאד
* הפועל תְפַחַּם تفَحّم בבניין החמישי – התפחם, הפך בעצמו לפחם או לפיח
* מִתְלֶ אלְפַחֶם متل الفَحم; מתל פַחְםֶ אלדַּסְת متل فَحم الدّست – שחור משחור; גרוע ביותר, מזופת; מכוער; כהה מאוד (מיל’: כמו השחור בתחתית של הסיר)
* דַפַّאיֶה עַלַא אלְפַחם دفّاية على الفَحم – תנור חימום עם פחמים
* פַחְמַה فَحمة – חתיכת פחם אחת; חושך, עלטה
* פַחַּאם فَحّام, במשקל בעלי המלאכה – מוכר פחמים
* מַפְחַם مفحم או מַפְחַמֶה مفحمة וברבים מַפַאחֶם مفَاحم, במשקל המקומות – מִפְחָמָה, מקום לייצור פחמים מעץ
=-=-=-=
פינת: “האם ביקרתם פעם ב-?”
“אוּם אֶל-פַחְם (וגם אֻם אֶל-פַחְם) (בערבית: أُمّ ٱلْفَحْم, תעתיק מדויק: אֻם אלְפַחְם, משמעות השם: “מקור הפחם” או “אם הפחם”) היא עיר בנפת חדרה של מחוז חיפה בישראל. היא הוכרזה כעיר בשנת 1984. העיר שוכנת בחלקה על רכס אמיר ומזרחית לכביש ואדי עארה. העיר נמצאת ליד עין אבראהים (הממוקם מעבר לכביש של אום אל-פחם), ליד ערערה ומוצמוץ.
פירוש השם
מקור שמו הנוכחי של היישוב בכמויות הרבות של הפחם שהופק בעיר במשך דורות ושימש, במקביל לחקלאות, כמקור ההכנסה העיקרי של התושבים. השם בתרגום מערבית משמעותו “אם הפחם” או “מקור הפחם”. כיוון שכיום עלול השם להתפרש בערבית באופן שלילי (“מקור השחור”), מכנים אותה התושבים לפעמים “אום א-נור” (أمّ النّور – “מקור האור”). כפרים נוספים בשומרון נושאים שמות הקשורים בתעשיית הפחם, כגון פחמה (פחם) ודיר אל-חטב (מנזר העצים [חומר הגלם]).
[…]” (ויקיפדיה)
וחובה, פשוט חובה, לקרוא פה בתגובות את התגובה של הקורא Amos Noy, שציטט את תיאור המקום משנת 1853 מפיו של החוקר, התייר והשליח דרבנן יעקב ספיר.
שיהיה יום נהדר ושבת שלום,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
