פורסם לראשונה ב- 24.4.20
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Haya Levy, שביקשה שנתייחס למונח חַארְתֶ אלתַּנַכּ حارة التَّنَك – “שכונת הפחים” בירושלים.
אז מילת היום היא –
תַנַכּ تَنَك וברבים אַתְנַאכּ أتناك או תֻנוּכּ تُنوك – פח (החומר, כשם קיבוצי); פח, מכל לאחסון שמן, בנזין, זבל וכו’; דבר דל ערך, גרוע, “מחורבן”
“פח הוא מתכת שעובדה ליריעות דקות על ידי ריקוע או ערגול. בתהליך הערגול מעבירים את החומר, לרוב מתכת, דרך זוג (או כמה זוגות) גלילים. התוצר הסופי של התהליך הוא יריעה או לוחית דקה מעובי החומר במקור” (ויקיפדיה).
בספרותית החומר פח נקרא צַפִיחַה מַעְדַנִיַּה صفيحة معدنيّة או רֻקַאקַה מַעְדַנִיַּה رقاقة معدنيّة.
חיה, אחותי הגדולה, וגם אני, שָלֵו, שמענו הרבה בילדותנו על חארת אלתנכ.
חיה נולדה במרחק 500 מטר דרום-מזרחית ל”שכונה”, ואני, 14 שנים אחר-כך, 500 מטר צפון-מערבית לה… (זה מקרי לחלוטין, כן? הורינו לא בחרו את בתיהם בייחוס מדויק לשכונת הפחים…)
חנות הנעליים של אבא שלנו, רחמים כהן ז”ל, הייתה 400 מטר מזרחית לה ברחוב מחנה יהודה (הרחוב המרכזי בשוק).
=-=-=
השורש הערבי ת.נ.כ, עוסק בפחים.
העובדה הבאה תערים לנו קשיים:
בערבית קיימות גם המילים תַנְכּ ובעיקר תַנְכַּה تنكة בנקבה וברבים תַנְכַּאת تنكات – פח אחד, כמו פח זבל, מכל אחד; אחד מהשמות הרבים שיש לקומקום לקפה
במקרה זה אין ספק שזו הצורה הערבית של המילה tank באנגלית, שפירושו מכל (וגם טנק צבאי, אבל מילה זו לא חדרה לערבית במובן זה).
האם המילים הערביות תַנַכּ וצורות הרבים שלה הן מילים ערביות מקוריות? או שמא המקור הוא הטנְק האנגלי עם תוספת של תנועה דקדוקית ערבית, כך שנוצרו בשימוש בשפה המדוברת גם צורות זהות לאנגלית, עם סוכון/שווא נח מתחת לצליל n תַנְכ?
לאלוהי המכלים הפתרונים.
* עַאיֶףֶ אלתַּנכּה عَايف التّنكة – (מכשיר) בלוי, ישן, מקולקל, “עייף”
וראו בתגובות את הסבריו המלומדים בנושא של ידידי Avshalom Farjun, שאף הוסיף:
המילה תנכה נכנסה לערבית מהתורכית העות’מאנית: tenek.
אומרים גם, يا متنِّك، לתיאור אדם חלש, כושל או מזויף.
המילה משמשת גם כיחידת מדידה לנוזלים, ובעיקר לשמן זית. תנכת זית – 12.5 ליטר, או כמו שהיו אומרים בעבר: ח’מסת ארטאל.
ומוסיף הקורא @יאיר גולד:
לגבי הלקסאליזציה ניתן לשער שבתחילה חדרה המלה תנכ כ- כלי קיבול מפח, ג’ריקן. בהמשך תנכ הפך להיות שם החומר – פח. בשלב זה הוספה “אסמ אלוחדה” – תא מרבוטה לציון יחידה – מיכל קיבול לנוזלים
=-=-=-=
“שֶבֶת צֶדֶק – אחת משכונות אזור נחלאות בירושלים. הוקמה על ידי ועדת הספרדים ב-1889 כדי לשכן בה את העניים שהסתננו לשטח השכונה שעתידה להיות ימין משה ופונו משם. בגלל אופי השכונה דבק בה השם “חארת א-טאנק” שפירושו ‘שכונת הפחים’. תושבי השכונה הראשונים היו ברובם בני עדות תימן ופרס. לאחר זמן נוספו אליה בני עדות אחרות וברחוב ביבס ישנם שלושה בתי כנסת שיעידו על כך: בית הכנסת כורדי; בית כנסת ספרדי, ובית הכנסת של יוצאי נציבין שבטורקיה וקאמישלי שבסוריה. בשנת 1935 הייתה השכונה מהעניות ביותר בירושלים עם השכירות הזולה ביותר. בשנת 1955 נכללה השכונה בתוכנית המתאר של ירושלים כאזור הריסה שלא ניתן לדללו ולשקמו אלא יש להרסו כליל” (ויקיפדיה) .
עוד קצת על המקום אפשר לקרוא פה:
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
