פורסם לראשונה ב- 20.6.18
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת, וחברתי מימים ימימה, Dana Piek:
אז מילת היום היא –
חַרַארַה حَرَارَة – פריחה על הגוף, פצעונים שמופיעים כתוצאה מזיהום שטחי, שמתפתח בתנאי חום ולחות. Rash, באנגלית, וראו עוד בגוף הפוסט.
גם בשורש הזה עסקנו בעבר, בשלושה פוסטים נפרדים (!). מה שאומר שבשנתיים וחצי שאנו כותבים בהן מדי יום הספקנו לא מעט…
אז הנה סיכום של כל מה שאי פעם כתבנו על השורש המגוון והנפוץ הזה:
השורש הערבי ח.ר.ר, בגזרת הכפולים, הוא אחד השורשים שהם רבי משמעויות שונות זו מזו: שחרור, חופש וחֵרות (חרות בעברית – מאותו השורש, וגם בני חֹרין, רק שזה בארמית); עריכה עיתונאית; חום וחריפות ומשי:
* חַרַארַה حرارة, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין הראשון – חום, וגם פריחת חום, המוכרת בשמה העממי… חרארה. שמה המדעי: Miliaria, שמה הרשמי בערבית: גַא’רוּסִיַּה جاروسية
* דַרַגַ’אתֶ אלְחַרַארַה درجات الحرارة – מעלות החום (טמפרטורה)
* סֻעְרַה חַרַארִיֶּה سُعرة حراريّة – קלוריה (מיל’: שיעור [מידה] “חומי”, של חום)
* חַרִיר حرير – משי. המרק המרוקאי “הלאומי”, חְרֵירַה حريرة, נקרא כך על שם מרקמו המשיי
=-=-=-=
* חַארּ حارّ – חריף; חם. זו צורת הבינוני הפועל של הבניין הראשון, שאינו בשימוש. אגב, כפל המשמעות הזו – חום וחריפות – קיים גם באנגלית: hot.
וזהו כלל אינו טעם, אלא תחושת צריבה בלשון ובפה.
אגב, כשרוצים חריף במסעדה ערבית פשוט מבקשים שַטַּה شطّة, שהיא תערובת תבלינים מבוססי פלפל חריף, שאף מכונה פלפל שטה, ממנו מכינים גם את רוב הממרחים החריפים.
פלְפל חריף נקרא פלפל חאר فلفل حارّ, או פִלְפִל חִרִּיף فلفل حرّيف (כן, השורש ח.ר.פ קיים גם בערבית, ובין שאר משמעויותיו עוסק גם בחריפות – חַרַאפֶה حرافة).
דרך נוספת להגיד חריף היא עם הפועל בחרק بحرق, שמשמעותו “שורף”
=-=-=-=
* חֻרִּיַּה حُرِّيَّة וברבים חֻרִּיַּאת حُرِّيَّات – חֵרות, חופש (ראו הערה בהמשך)
* הפועל חַרַּר حرّر בבניין השני – שחרר; ערך עיתון או ספר
* תַחְרִיר تحرير, שם הפעולה/מצדר של הבניין השני – שחרור (מילה נפוצה מאוד גם בשמות מקומות, כיכרות למשל); עריכת עיתון או ספר
* מֻחַרִּר محرِّر, צורת הבינוני הפועל של הבניין השני – משחרר; עורך עיתון או ספר. מֻחַרַּר محرَّر, כבינוני פעול – משוחרר
* תְחַרַּר تحرّر – השתחרר, שוחרר
* חֻרּ حُرّ וברבים אַחְרַאר أحرار – בן חורין (מאותו השורש, רק בארמית); אציל, נדיב
אתם ודאי שואלים:
איך השורש הערבי של היום מקביל למילה חרות בעברית? הרי בערבית רואים ברוב הפעמים שתי ר בשורש, או דגש (חזק משלים) שמעיד שהיו שם פעם שתי ר, ובעברית נמצאת לה ר בודדה שאינה דגושה.
הו, אני שמח ששאלתם.
המילה הייתה אמורה להיות דגושה בעברית, בדיוק לפי אותם הכללים כמו בערבית, אולם בעברית ר מתנהגת בנושא דיגוש כאילו הייתה אות גרונית (היא ממש לא), והיא אינה יכולה לקבל דגש. במקרה שלה, ובניגוד לאותיות (עיצורים) גרוניות אחרות, היא מקבלת פיצוי על העדר הדגש: במקום חיריק לפניה, שהוא תנועה קצרה, היא מקבלת צרה, שהוא תנועה ארוכה: חִרּוּת הפך ל- חֵרות.
לתופעה זו קוראים תשלום דגש בעברית.
שימו לב! חופש אין פירושו חופשה. בעברית מודרנית אנו עושים “סלט” בנושא זה. חופש הוא ההפך מכלא ושעבוד. חופשה, כמו חופשת קיץ, היא ההפך מזמן עבודה או תעסוקה.
“החופש הגדול”, אם כך, הוא מונח שבעברית תקנית יכול להשתמש בו רק אסיר או שבוי שיצא סוף סוף לחופשי, ולא תלמיד ששנת הלימודים שלו הסתיימה.
=-=-=-=
חַרִיר حَرِير – משי
* צורת הרבים חַרַאיֶר حراير במדוברת, או חַרַאאִ’ר حرائر בספרותית – מינים של משי
* דוּדֶתֶ אלְחַרִיר دودة الحرير – תולעת משי
* וַרַק חַרִיר ورق حرير – נייר משי, נייר דק; טיוטה
* נַאם עַלַא חַרִיר نام على حرير – היה רגוע, לא מודאג. מיל’: ישן על משי
* חַרִירִיּ حريريّ, שם התואר של המילה – של משי, מִשְיִי; מייצר או מוכר משי (כמו בשם המשפחה של משפחת ההנהגה הלבנונית אלחרירי)
* כְּפוּף חַרִיר كفوف حرير, שזה מילולית כפפות של משי, או כְּפוּף רַאחַה كفوف راحة – כפפות של נינוחות, מרגוע
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
