מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.
אז מילת היום היא –
פִאַה فِئَة וברבים פִאַאת فِئَات – קבוצה, חבורה, שכבה (של אנשים); סוג, קטגוריה; דרגה; מחיר, ערך; מחלקה בצבא (בצבאות מסוימים)
משה שלח לי סרטון נוסף של ראמי ואקד.
הסרטון פורסם ב- 3.5.24 וכותרתו:
خفو علينا
שחררו אותנו! (במובן: עשו לנו טובה ולכו מפה)
על הסרטון כתוב:
بعض الفنانين عنا مفكرين حالهم اشي كبير
יש אומנים אצלנו שמחשיבים עצמם משהו גדול
אנת כפנאן או מטרב, ליש כל מא ואחד טקעכ 20 שיכל ממזעה ומלזקה בלזיק שפאף ע נץ צבאחכ תקעד תמג’ד פיה ותע’ני לה, ותחסננא אנה צלאח אלדין אלאיובי?
יא זלמה, את’קל שוי! ח’לי ענדכ שוית כראמה. בין לה אנכ מן אלאת’ריאא’ ומש סאאל פי אלמצארי.
אצלן הד’א אללי אעטאכ אל20 שיכל צאר לה שהר בילם אלומניום ונחאס מנשאן יג’מע אל20 שיכל. וח’בטכ איאהא בנץ ראסכ מנשאן יפרג’י אלבנאת אללי ע אלסטח קאעדאת ביחצ’רן באלחפלה אנה אלזלמה יעני ענדה פראח פאחש ומש עארף וין ירוח פי אלמצארי. יעני מג’רד עג’י.
בעדין, אנת לשו כל האלאסעאר אללי בתטלבהא למא תרוח בדכ תעמל חפלה?
אנת אסמכ פנאן שעבי. יעני מנאסב לג’מיע פאאת אלשעב. אלפקיר ואלע’ני. מחססני אנכ עמרו דיאב וראיח תפתתח מהרג’אן קרטאג’ אלסינמאאי.
יא זלמה מא לכ? יא זלמה, ח’ף עלינא שוי! בעדין, ליש כל מא תפות ע אלחפלה יבקא חואליכ סקיוריטי? יא זלמה, מא לאהלכ?
בדי אקול לכ שע’לה: אצלן אלנאס מא בתחב צותכ ולא בתחב תסמע צותכ. אלנאס בתג’יבכ בס מנשאן אלאורע’, מנשאן תאע אלאורע’ יט’ל יסלח’ פיהם מג’וז מן אלמע’רב ללצבח, וירקצוא רקצת אלסחליה, ע’יר אלדבכאת.
יעני אנת בס מג’רד את’באת וג’וד, בס קיאדת אלפרקה אלמוסיקיה, מש אכת’ר. מנשאן היכ ראעי אלנאס, לאנה אחתמאל אצלן אלנקוט מא יכפי אג’אר חפלתכ.
ותוכל עלא אללה וח’ליכ מתואצ’ע.
انت كفنّان أو مطرب، ليش كلّ ما واحد طقعك ٢٠ شيكل ممزّعة وملزّقة بلزّيق شفّاف ع نصّ صباحك تقعد تمجّد فيه وتغنّي له، وتحسّننا إنّه صلاح الدّين الأيّوبي؟
يا زلمة، اثقل شوي! خلّي عندك شويّة كرامة. بيّن له إنك من الأثرياء ومش سائل في المصاري.
أصلًا هذا اللي أعطاك ال٢٠ شيكل صار له شهر بيلمّ ألومنيوم ونحاس منشان يجمّع ال٢٠ شيكل. وخبطك ايّاها بنصّ راسك منشان يفرجي البنات اللي ع السّطح قاعدات بيحضرن بالحفلة إنّه الزّلمة يعني عنده فراح فاحش ومش عارف وين يروح في المصاري. يعني مجرّد عجي.
بعدين، انت لشو كلّ هالأسعار اللي بتطلبها لمّا تروح بدّك تعمل حفلة؟
انت اسمك فنّان شعبي. يعني مناسب لجميع فئات الشّعب. الفقير والغني. محسّسني إنّك عمرو دياب ورايح تفتتح مهرجان قرطاج السّينمائي.
يا زلمة ما لك؟ يا زلمة، خفّ علينا شوي! بعدين، ليش كلّ ما تفوت ع الحفلة يبقى حواليك סקיוריטי؟ يا زلمة، ما لأهلك؟
بدّي أقول لك شغلة: أصلًا النّاس ما بتحبّ صوتك ولا بتحبّ تسمع صوتك. النّاس بتجيبك بس منشان الأورغ، منشان تاع الأورغ يظلّ يسلخ فيهم مجوز من المغرب للصّبح، ويرقصوا رقصة السّحليّة، غير الدّبكات.
يعني انت بس مجرّد إثبات وجود، بس قيادة الفرقة الموسيقيّة، مش أكثر. منشان هيك راعي النّاس، لأنّه احتمال أصلًا النّقوط ما يكفّي أجار حفلتك.
وتوكّل على الله وخلّيك متواضع.
אתה, כאומן או זמר, למה בכל פעם שמישהו “דופק” לך (שטר) של 20 שקל קרוע שמודבק עם דבק סלוטייפ במרכז המצח שלך, אתה מהלל אותו ושר לו, וגורם לנו להרגיש שהוא צלאח אלדין אלאיובי (הגיבור המוסלמי ששחרר את ארץ ישראל מהצלבנים בימי הביניים)?
בן אדם, תהיה קצת רציני! תשאיר לך קצת כבוד עצמי. תראה לו שאתה מהעשירים ושאתה לא רודף אחר הכסף.
הרי זה שנתן לך את ה- 20 שקל כבר חודש אוסף אלומיניום ונחושת (למיחזור) כדי לקבל עבורם 20 שקל. והוא “דפק” לך אותם על המצח כדי להראות לבנות שיושבות על הגג וצופות/משתתפות במסיבה שלבן אדם יש שמחה/חתונה לא מכובדת והוא לא יודע מה לעשות עם הכסף. הוא בסך הכול אדם חסר מוסר ותרבות (או “סתם” ילד).
חוץ מזה, למה אתה מבקש את כל המחירים האלה כשאתה הולך לעשות מסיבה?
אתה מוגדר אומן עממי. אתה אמור להתאים לכל שכבות העם. לעני ולעשיר. אתה גורם לי להרגיש שאתה (הזמר המפורסם) עמר דיאב, ושאתה הולך לפתוח את פסטיבל הקולנוע של קרתגו*.
בן אדם, מה קורה לך? בן אדם, שחרר אותנו קצת! חוץ מזה, למה בכל פעם שאתה נכנס למסיבה יש מסביבך אבטחה? בן אדם, מה עובר עליך?
אני רוצה להגיד לך משהו: האנשים בכלל לא אוהבים את הקול שלך והם לא רוצים לשמוע את הקול שלך. האנשים מביאים/מזמינים אותך רק בשביל הקלידן, כדי שהקלידן ינגן להם (מיל’: “ירביץ בהם”) (סגנון/ז’אנר) מִגְ’וֶז (נקרא על שם החליל בעל אותו השם) מהערב ועד הבוקר, והם ירקדו את ריקוד הלטאה, חוץ מהדבכות.
כלומר אתה בחזקת הוכחת נוכחות בלבד, אתה רק ראש הלהקה, לא יותר. לכן עליך לשמור על האנשים, כי יש סיכוי שהכסף** לא יספיק לכסות את המסיבה שלך.
סמוך על האל והישאר צנוע.
* פסטיבל קרתגו הבינלאומי مهرجان قرطاج الدولي (בצרפתית: Festival international de Carthage) הוא פסטיבל שנתי למוזיקה (ולא לקולנוע, כפי שראמי סבור). הוא מתקיים מדי שנה ברצף משנת 1964 מאמצע יולי עד אמצע אוגוסט בעיר קרתגו, שנמצאת בפרברי תוניס, בירת תוניסיה.
** נְקוּט (ביחיד נֻקְטַה, כמו נקודה): במקור המתנה שנותנים בליל הכלולות משפחת הכלה, משפחת החתן והחברים לכלה. עם הזמן המונח הפך כינוי גם לכסף שמקבלים האומנים, הזמרים והרקדנים שמגיעים לחתונה.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=-=-=
השורש הערבי הספרותי פ.א’.י/פ.א.’.ו (בגזרת ל”י/ל”ו) עוסק בקבוצות:
* הפועל פַאַא فأى בבניין הראשון – ביקע, שיסה
* פַאְו فأْو – ערוץ של ואדי, עמק בין הרים (לא בשימוש)
* פִאַוִיּ فِئَويّ – סקטוריאל, מגזרי, כיתתי
* פִאַה עֻמְרִיַּה فِئَة عمريّة – קבוצת גיל
* פִאַה מֻתַ’קַּפַה فِئَة مثقّفة – שכבת המשכילים
* פִאַאתֶ אלצַּ’רַאאֶבּ فِئَات الضّرائب – מדרגות המס
ומה קורה בעברית? נעיין בוויקימילון:
פֵּאָה
ניתוח דקדוקי
1. לשון המקרא: צד, עבר, קצה.
”וְעָשִׂיתָ לּוֹ אַרְבַּע טַבְּעֹת זָהָב וְנָתַתָּ אֶת-הַטַּבָּעֹת עַל אַרְבַּע הַפֵּאֹת אֲשֶׁר לְאַרְבַּע רַגְלָיו.“ (שמות כה, פסוק כו)
2. שטח מישורי הנמצא בכל צד של גוף בעל נפח.
לפירמידה מרובעת חמש פאות, אחת בבסיס וארבע במעטפת.
3. אחת מתרי”ג מצוות – להשאיר מעט מהשיבולים בקצה השדה לעניים בעת הקצירה.
כיוון שאינני חקלאי לא קיימתי מעולם מצוות לקט שכחה או פאה.
4. בהשאלה מ- 5: כיסוי ראש הנראה כרעמת שיער.
5. קצוות שער בצידי הפנים.
”לֹא תַקִּפוּ פְּאַת רֹאשְׁכֶם וְלֹא תַשְׁחִית אֵת פְּאַת זְקָנֶךָ“ (ויקרא יט, פסוק כז)
גיזרון
כל המשמעויות משורש מקראי (1).
=-=-=
הוסיף לנו הקורא שמוליק חן:
כאמור, יש המון משמעויות למילה זו. בין השימושיים ביותר מעבר למה שנכתב לעיל:
1.פאת אלדם فئة الدم: סוג דם
2. שטר כסף.
האת עשר פאאת מית שיכל هات عشر فئات مية شيكل: תן לי עשרה שטרות של 100 ₪.
צילום: Anna Samoylova
זה היה הפוסט ה- 2,515 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
