מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.
אז מילת היום היא –
צַפַّר صَفَّر – שָרַק בפה, בצפצפה או במשרוקית, צפצף; צבע בצהוב
תזכורת: האות הערבית צאד ص נהגית כמו s גרונית-נחצית.
משה שלח לי סרטון מחשבון טיקטוק:
ahmadalaboudi106
ملك الكوميديا 
אחמד אלעבודי
מלך הקומדיה
לאחמד, שמסתבר שהוא ירדני, יש כמעט 200,000 עוקבים, והוא כותב על עצמו:
اهلا وسهلا بالجميع نورتو 
صَلو على سيدنا محمد
שלום לכולם, הארתם (את האתר)
התפללו על אדוננו מוחמד
הסרטון פורסם ב- 12.10.24 וכותרתו:
الطمع ضر ما نفع
תפסת מרובה – לא תפסת (מיל’: החמדנות פוגעת ואינה מועילה. מי שחומד דבר מעבר ליכולתו עלול לאבד גם את מה שכבר ברשותו)
– סלאם עליכם
– ועליכם אלסלאם
– אנת אבו נדים?
– תפצ’ל חביבי, אנא אבו נדים
– חכוא לנא אנה ענדכ באץ, סת רכאב ובתסרפס עליה
– מצ’בוט
– לאנה אחנא סת שבאב ובדנא נזור שאב צאחבנא פי מסתשפא אלמדינה. קדיה בתאח’ד?
– אנא באח’ד ע אלראכב. ואלראכב ח’מסה, אלמהם אלבאץ יכון פל וסת רכאב
– מא אנא קלת לכ סתה. ח’לץ אתפקנא. אן שאא אללה בכרא אלסאעה 9 אלצבח בתלאקינא ענד דכאנת אבו ערב. בתערפהא?
– אנא אללי בערפהא. בכרא אלסאעה 9 אלא דקיקה בתלאקיני מתברוז הנאכ
– מעלם האינא ג’אהזין יא מעלם!
– ילא חביבי, ג’אי, ילא. יא אללה! אלסלאם עליכם!
– ועליכם אלסלאם
– שו, יא ג’מאעה, שאיפכו נאקצין ואחד
– סאמחנא, יא מעלם, פי שאב רן עלינא, צאר ענדה ט’רף ואעתד’ר
– מא אחנא אתפקנא, פל, סת רכאב, יא ג’מאעה, ביצ’בטש מעי היכ!
– הדא אללי צאר יא מעלם, שו יסוי לכ? ח’לץ, תוכל עלא אללה, יא עמי!
– לא חול ולא קוה אלא באללה! האי פי ואחד ביצפר לנא. שכלה טאלע מעכם. ח’לינא נאח’דה ונכמל אלעדד
– יא עמי, רוח, האד ח’מיס אלנחס, יא זלמה!
– ביטלעש טלעה אלא יציר משכלה באלטלעה. רוח!
– מעי 5 ליראת מאשיה עלא אלארץ’, יעני מצארי, יעני אנא אולא פיהא. סיבוכם אלחכי אלפאצ’י, בלא נחס בלא בטיח’
– ח’לץ, זי מא בדכ, ד’נבכ ע ג’נבכ
– ילא יא מעלם!
– אנזלוא, אנזלוא יא ג’מאעה, מחמד טלע מן אלמסתשפא
– סאמחנא, סאמחנא
– וין יא ג’מאעה? קאלוא לי רוח, בס אנא מא רדיתש. צדק אלמת’ל אללי קאל: ג’אג’ה חפרת ולא עשרה ע אלשג’רה
– سلام عليكم
– وعليكم السّلام
– انت أبو نديم؟
– تفضّل حبيبي، أنا أبو نديم
– حكوا لنا إنّه عندك باص، ستّ ركّاب وبتسرفس عليه
– مضبوط
– لأنّه احنا ستّ شباب وبدّنا نزور شابّ صاحبنا في مستشفى المدينة. قدّيه بتاخد؟
– أنا باخد ع الرّاكب. والرّاكب خمسة، المهمّ الباص يكون فل وستّ ركّاب
– ما أنا قلت لك ستّة. خلص اتّفقنا. إن شاء الله بكرا السّاعة ٩ الصّبح بتلاقينا عند دكّانة أبو عرب. بتعرفها؟
– أنا اللي بعرفها. بكرا السّاعة ٩ إلّا دقيقة بتلاقيني متبروز هناك
– معلّم هاينا جاهزين يا معلّم!
– يلّا حبيبي، جاي، يلّا. يا الله! السّلام عليكم!
– وعليكم السّلام
– شو، يا جماعة، شايفكو ناقصين واحد
– سامحنا، يا معلّم، في شابّ رنّ علينا، صار عنده ظرف واعتذر
– ما احنا اتّفقنا فل، ستّ ركّاب، يا جماعة، بيضبطش معي هيك!
– هدا اللي صار يا معلّم، شو يسوّي لك؟ خلص، توكّل على الله، يا عمّي!
– لا حول ولا قوة إلّا بالله! هاي في واحد بيصفّر لنا. شكله طالع معكم. خلّينا ناخده ونكمّل العدد
– يا عمّي، روح، هاد خميس النّحس، يا زلمة!
– بيطلعش طلعة إلّا يصير مشكلة بالطّلعة. روح!
– معي ٥ ليرات ماشية على الأرض، يعني مصاري، يعني انا أولى فيها. سيبوكم الحكي الفاضي، بلا نحس بلا بطّيخ
– خلص، زي ما بدّك، ذنبك ع جنبك
– يلّا يا معلم!
– انزلوا، انزلوا يا جماعة، محمّد طلع من المستشفى
– سامحنا، سامحنا
– وين يا جماعة؟ قالوا لي روح، بس أنا ما ردّيتش. صدق المثل اللي قال: جاجة حفرت ولا عشرة ع الشّجرة
– שלום עליכם
– ועליכם השלום
– אתה אבו נדים?
– בבקשה, יקירי, אני אבו נדים
– אמרו לנו שיש לך מיניבוס לשישה נוסעים שאתה עושה אתו הסעות
– נכון
– אנחנו שישה בחורים ואנו רוצים לבקר חבר שלנו בבית החולים בעיר. כמה אתה לוקח?
– אני לוקח לפי נוסע. כל נוסע 5 (דינאר), אבל מה שחשוב הוא שהמיניבוס יהיה מלא עם שישה נוסעים
– אמרתי לך שאנו שישה. טוב, סגרנו. בעזרת האל מחר ב 9 בבוקר תפגוש אותנו ליד החנות של אבו ערב. אתה מכיר אותה?
– מכיר אותה. מחר בשעה 9 פחות דקה תמצא אותי ממתין שם
למחרת:
– בוס, אנו מוכנים, בוס!
– יאללה, יקירי, אני בא. קדימה! שלום עליכם!
– ועליכם השלום
– מה, אנשים, אני רואה שחסר לכם אחד
– סלח לנו, בוס, יש בחור שהתקשר אלינו, צץ לו משהו והוא התנצל
– אבל סיכמנו שאצא מלא, עם שישה נוסעים, אנשים, זה לא מסתדר לי ככה!
– זה מה שקרה, בוס, מה נעשה? זהו, סמוך על האל!
– זה לא בסדר! (מישהו שורק לנהג ברחוב) יש מישהו ששורק לנו. נראה שהוא נוסע אתכם. ניקח אותו ונשלים את המספר
– בן אדם, סע, זה יום חמישי עם המזל הרע, בן אדם!
– זו תהיה נסיעה עם בעיה. סע!
– יש לי (פה) 5 דינאר שהולכים ברחוב (כך הוא מחפיץ את הנוסע…), כלומר כסף, שמגיע לי. עזבו את דיבורי הסרק, בלי מזל רע ולא נעליים
– טוב, מה שאתה רוצה, אתה תישא בתוצאות
– (הנהג לנוסע המתקרב) קדימה, בן אדם!
– (האדם מודיע לחבריו) רדו, רדו, אנשים, מוחמד יצא מבית החולים
– (הם יורדים) סלח לנו, סלח לנו
– לאן, אנשים? הם אמרו לי לנסוע, אבל לא התייחסתי. כדברי הפתגם: תרנגולת חפרה* ולא עשר על העץ
* בזכות חברי אורי טרוק הבנתי שהוא עשה כאן “סלט” בין שני פתגמים: גַ’אגֶ’ה חַפְרַת וּעַלַא רַאסְהַא עַפְרַת جاجة حفرت وعلى راسها عفرت – כרה בור לעצמו, אכל את הדייסה שבישל (מיל’: תרנגולה חפרה, ושפכה את העפר על ראשה), ו- טוב ציפור אחת ביד מאשר עשר על העץ
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום היא –
אַצְפַר (אספר) أَصْفَر – צהוב; חיוור
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/BKVwj
תזכורת: האות הערבית צאד ص נהגית כמו s גרונית-נחצית.
צִפֶר עַ אלשְּמַאל صِفر عَ الشّمَال – כלומניק, לא שווה כלום, חסר ערך
לשמיעה:
מילולית: אפס מצד שמאל,
ומי שלא הבין, שיחזור לשיעורי המתמטיקה וינסה להיזכר כמה פעמים אמרו לו שאפס משמאל למספר הוא חסר חשיבות…
השורש הערבי צ.פ.ר עוסק בצבע הצהוב, בצפירות (כמו בעברית) ובאפסים.
המילה ציפור, שבעברית שייכת לאותו השורש, מתכתבת בערבית עם השורש המרובע ע.צ.פ.ר, כי ציפור זה עַצְפוּר عصفور (כן, כן, כמו סדרת הטלוויזיה).
* הפועל צַפַר صفر בבניין הראשון – שָרַק, צפר
* צַאפִרַה صافرة, בצורת הבינוני הפועל נקבה של הבניין – משרוקית, צופר
* הפועל צַפִרַ صَفِرَ גם בבניין הראשון, אך במשקל אחר – התרוקן, היה ריק
* צַפִיר صفير – שריקה, אזעקה, צפירה
* הפועל צַפַّר صفّر בבניין השני – שרק בפה, בצפצפה או במשרוקית, צפצף; צבע בצהוב; איפס; חלה בצהבת
* תַצְפִיר تصفير בצורת שם הפעולה של הבניין – שריקה; איפוס
* צַפַّארַה صفّارة – משרוקית, צופר. המילה במשקל כלי המלאכה, הדגוש כמו משקל בעלי המלאכה
* אַצְפַר أصفر וברבים: צֻפֶר صفر – צהוב, חיוור; כינוי לאדם ערמומי ונוכל
בנקבה: צַפְרַאא’ صفراء, במלרע, בספרותית, צַפְרַא صفرا במלעיל במדוברת (זה גם אחד משמותיה של מחלת הצהבת, לא עלינו)
* גִ’בְּנֶה צַפְרַא جبنة صفرا – גבינה צהובה
* צַפַאר صَفار – צוהַב, צהבהבות; חלמון הביצה; צהבת
* צֻפַאר صُفار – צהבת
* אַצְפַרֶ/צַפַאר אלְבַּיְצ’ أصفر/صفار البيض – החלמון (מיל’: הצהוב של הביצים. ביצים פה כשם קיבוצי, זוכרים מה זה?)
* צַפְרַאוִיּ صفراويّ – אדם רגזן, מהיר חמה (וגם בן העיר המרוקאית צפרו…)
* צֻפְרַה صفرة – צוהַב, חיוורון (שולחן, למי שמכיר, זה סֻפרה, עם סין)
* בִּטִּיח’ אַצְפַר بِطِّيخ أصفر – מֵלון, הפרי. מיל’: אבטיח צהוב
* צַפַר صفر – החודש השני בשנה ההג’רית (המוסלמית); צהבת; רעב
צִפֶר صفر וברבים אַצְפַאר أصفار – אפס; אדם חסר ערך, “אפס”
כך נוצרה המילה האנגלית zero, מהתקופה שהערבים שלטו בדרום מערב אירופה והיו, בעצם, המדענים הכי טובים באותה התקופה.
צליל ה s של צפר הפך ל z (השוני בקוליות. השוו בעברית זכוכית שמבוטאת סכוכית). ה-פא נפלה לה. וראו גם בהמשך פה.
* תַחְתֶ אלצִּפֶר تحت الصّفر – גרוע מאוד, “על הפנים”, מתחת לאפס
* חַלַק עַלַא אלצִּפֶר حلق على الصّفر – עשה קרחת (מיל’: הסתפר על רמה אפס במכונת גילוח חשמלית, כלומר הכי קצר)
* סַאעַתֶ אלצִּפֶר ساعة الصّفر – שעת האפס, שעת ה”שין”
כתב לנו יאיר גולד:
אפשר להוסיף את הביטוי: לא X ולא בטיח’ אצפר لا x ولا بطيخ اصفر – לא x ולא נעליים, לא היו דברים מעולם. אבטיחים צהובים – כמלונים (דבר שקיים), או אבטיחים צהובים כמטפורה למשהו נדיר או שאינו קיים כלל (שהרי הצבע של אבטיח הוא לא צהוב).
כתב “אנקל” איהאב:
בני אאדם אצפר וצ’חכתה צפרא بني آدم أصفر وضحكته صفرا – אדם ערמומי (מיל’: אדם צהוב שהצחוק שלו צהוב)
אז אני מוסיף: צַ’חְכֶּה צַפְרַא ضحكة صفراء – צחוק סרקסטי, מלגלג; מעושה, מאולץ
כתב חיים גיא:
אולי גם הפועל צַפְרַן صفرن במדוברת, שפירושו התעלף או החוויר, קשור למילת היום בשל צבע פניו של המתעלף.
ואני אומר: נכון מאוד!
=-=
בפוסט המקורי שמואל טרייסטר שאל אם יש קשר לצפרא טבא (בוקר טוב) הארמי.
ענה לו אביעד שטייר:
אם אני צריך לזרוק ניחוש, אולי המילה לבוקר קשורה לצבע הצהוב, כמו ש”שחר” קשור לשחור ו-Alba קשור ל-albus (לבן), בגלל השינוי בצבעי השמיים עם הזריחה.
יש גם בספר שופטים מישהו ש”צפר מהרי גלעד”, ואחת התיאוריות היא שזה אומר שהוא הגיע בבוקר.
שוש יצחק רפס שאלה אם יש קשר להצפנה ופענוח (cipher / decipher).
עניתי לה שמסתבר שיש: המילים נכנסו לאנגלית דרך צרפתית.
מסבירה ויקיפדיה באנגלית:
Originating from the Arabic word for zero صفر (sifr), the word “cipher” spread to Europe as part of the Arabic numeral system during the Middle Ages. The Roman numeral system lacked the concept of zero, and this limited advances in mathematics. In this transition, the word was adopted into Medieval Latin as cifra, and then into Middle French as cifre. This eventually led to the English word cipher (minority spelling cypher). One theory for how the term came to refer to encoding is that the concept of zero was confusing to Europeans, and so the term came to refer to a message or communication that was not easily understood.
The term cipher was later also used to refer to any Arabic digit, or to calculation using them, so encoding text in the form of Arabic numerals is literally converting the text to “ciphers”.
מקור תמונה: chatGPT
זה היה הפוסט ה- 2,634 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
