פורסם לראשונה ב- 3.11.19
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא יפתח גץ.
יפתח שלח לי את התמונה שבתגובה הראשונה, אותה צילם בירדן, ובה כתוב:
המלצות על אוכל עממי
(מסעדת) אם מחמד
מוצרי חלב כפריים (במקור: מֻשְתַקַּאתֶ אלְאַלְבַּאנֶ אלְבַּלַדִיֶּה مشتقّات الألبان البلديّة)
גְ’מִיד جميد – גבינת צאן; גבינה יבשה קשה; סוג של יוגורט
סַמֶן سمن – מרגרינה. סַמְנֶה سمنة היא חמאה עממית שעברה התכה/בישול וסינון ויש לה חיי מדף ארוכים. מוסיף בנושא הקורא מיכה חנונה:
הסמנה הבלדית היא חמאה מזוקקת שהוציאו ממנה את כל מוצקי החלב ולכן היא אינה מתקלקלת ולא צריכה קירור. צבעה שקוף או צהבהב אם הוסיפו תבלינים. את הסמנה מכינים מהזבדה.
זִבְּדֶה زبدة – חמאה “רגילה”, טרייה
לַבַּן لبن – חלב; יוגורט; מין גבינה לבנה רכה; לֶבֶּן
לַבַּנֶה لبنة – לבנה
שְנִינֶה شنينة – סוג של יוגורט קייצי; לבן מעורב ומהול במים קרים; חלב רזה שהופרד ממנו השומן, כמו “ריוויון”
קִשְדֶה قشدة – שמנת של חלב; שמנת מוצקה; קרום החלב
שְרַאכּ קַמֶח شراك قمح – לחם דק מאוד; פיתות
אז מילת היום היא –
מֻשְתַקַּאת مُشْتَقَّات – תוצרים של חומר גלם מסוים; נגזרות
תזכורת: האות הערבית קאף ق נהגית בספרותית כ-k נחצית-גרונית (אות לועזית ש”תשקף” את הצליל טוב יותר: q), ברוב הכפרים כ- k רגילה, בערים כאלף ובקרב הבדואים – כגימל.
התמונה הזו היא דוגמה מאלפת, נפלאה, מדהימה, למושג שנקרא –
מֶחְסָר לשוני: מציאות בה אי אפשר לתרגם אחד-לאחד מונח תלוי תרבות, דת ומוצא לשפות שהמונח אינו קיים בהן, והדרך היחידה לתרגם היא באמצעות משפט שלם, שמסביר בצורת פרפרזה (ניסוח מחודש של משפט/מסר מקורי).
שימו לב איך גם לרוב מוצרי החלב שמופיעים על השלט יש כמה אפשרויות תרגום, זאת שכן בכל מקום באזור אלשאם יש לחלקם משמעות ייחודית.
בנוסף, לאחר הפוסטים שהיו לנו פה לא מזמן על סוגי לפות, כתב לנו מיכה חנונה:
“אצל הבדואים קוראים לפיתות שעל הסאג’ “ח’בז אלשראכ”.
אולי כי משתפים אותו עם הסועדים?”
אז הנה, גם במסעדה הירדנית מוכרים שראכ קמח. לא הצלחתי להבין מדוע השורש שלו הוא השורש של כל הקשור בשיתוף.
=-=-=
על השורש ש.ק.ק היה לנו פה פוסט ממש לא מזמן:
מילת היום היא –
שַקַּה شَقَّة וברבים שֻקַק شقق – דירה; צד
מה קרה הפעם? אין מישהו שביקש מילה?
אז היה. קורא אלמוני שאל אם המילה הערבית למחשוף בחולצה היא חַפֶר, כי זה מה שהוא מכיר מהניב הסורי.
בדיקה מהירה העלתה שזה כנראה כך רק בסורית, ושבספרותית אומרים שַקֶּ אלתַּ’דְי شقّ الثّدْي – הבקע/הסדק של החזה (השד, מיל’). באנגלית Cleavage, והכוונה לרווח הפיזיולוגי בין השדיים, שהפך לשמו של אלמנט לבוש.
אין לי מושג איך אומרים מחשוף במדוברת.
בכל מקרה, החלטתי להקדיש את הפוסט לשורש ש.ק.ק, ולשמחתי היה לנו בעבר פוסט בנושא:
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Yifat Aharon Yadger, שכתבה לנו:
“האם התייחסתם בעבר למילה שקיק شقيق? היא מופיעה הרבה בעיתונות וקראתי עליה גם התייחסות בספר של אלמוג בהר, “צ’חלה וחזקל”. לדבריו מדובר באחים מהורים משותפים. לא ברור לי העניין”
אז מילת היום היא –
שַקִיק شَقِيق וברבים אַשִקַּאא’ أشقّاء – אח (ביולוגי, מאותם אב ואם)
מה כל כך מיוחד במילה הזו?
הרי כל מי שלמד ערבית, וגם מי שרק שמע קצת, יודע שאח בערבית הוא:
אַח’ أخ וברבים אִחְ’וַה إخوة או אִחְ’וַאן إخوان
כאשר אח’וה הם אחים ביולוגיים, ואח’ואן – אחים לדרך, לרעיון. למשל: אַלְאִחְ’וַאנֶ אלְמֻסְלִמוּן الإخوان المسلمون – (תנועת) האחים המוסלמים
אגב, הערבים עצמם לא תמיד מקפידים על האבחנה הזו, ועשויים לקרוא לחבריהם אח’וה, מתוך כבוד והערכה (או בורות), ולאחיהם הביולוגיים – אח’ואן.
אז בשביל מה צריך את המילה שקיק?
נתחיל מזה ש- שקיק היא מילה ספרותית. ולמרות שהדף הזה עוסק, בעיקרון, במדוברת, זו מילה שחשוב להכירהּ.
זוכרים שעסקנו פה לא מזמן בתופעה הבלשנית שנקראת מֶחְסָר לשוני? – כאשר בשפה מסוימת יש מילה, שאין לה מקבילות ישירות בשפות אחרות.
(בחיי שזה מקרי שגם בפוסט הממוחזר מופיעה התופעה! שָלֵו)
אז כאשר בתרבות הערבית-מוסלמית קיימת תופעה חוקית ולגיטימית של ריבוי נשים (פוליגמיה), עשויים להיות במשפחות כאלו כמה סוגים של אחים:
בעיקרון, כל האחים והאחיות הם מאותו האב. אבל האם הם גם מאותה האם? המילה שקיק נועדה בדיוק כדי למנוע בלבול:
שקיק הוא אח מאותם אב ואם, בעוד ש- אח’ יכול להיות אח רק מאותו האב.
המילה הזו כה אהובה וחשובה, שביחסים בין לאומיים בעולם הערבי כל מדינה נקראת על ידי “אחותה” דַוְלַה שַקִיקַה دولة شقيقة – מדינה (שהיא ממש) אחות. ברור שמינוח זה יהיה בשימוש רק כשהיחסים בין המדינות טובים, ולא כאשר הן עסוקות במלחמות אלו עם אלו.
השם שתמיד עולה לי בראש בהקשר זה כדוגמה הוא אַלְעִרַאקֶ אלשַּקִיק العراق الشّقيق – עיראק האחות (השם עיראק הוא ממין זכר בערבית).
=-=-=-=-=
השורש הערבי ש.ק.ק (גזרת הכפולים) עוסק בעיקר בפעולות אלימות של שבירה וקריעה, אך גם בדירות:
* הפועל שַקּ شقّ בבניין הראשון – בקע, קרע, סדק
* שַאקּ شاقّ וברבים שַוַאקּ شواقّ, צורת הבינוני הפועל של הבניין – קשה, חמור, מפרך. אַשְעַ’אל שַאקַּה أشغال شاقّة – (מאסר עם) עבודות פרך
* מַשַקַּה مشقّة – מצוקה, צרה, קושי
* הפועל אִנְשַקַּ انشقّ בבניין השביעי – נסדק, נבקע, נקרע; התפלג, התפזר
* מֻנְשַקּ منشقّ, צורת הבינוני הפועל של הבניין – פורש (מארגון), מתפלג, מורד
* אִנְשִקַאק انشقاق, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – פילוג
* הפועל הספרותי אִשְתַקַּ اشتقّ בבניין השמיני – בדקדוק: מילה שנגזרה ממילה אחרת
* אִשְתִקַאק اشتقاق, שם הפעולה של הבניין השמיני – גזרה דקדוקית. עִלְםֶ אלִאשְתִקַאק علم الاشتقاق – אטימולוגיה, גיזרון, חקר שורש המילים ומוצאן (מה שאנו עושים פה, בין השאר, מדי יום)
* מֻשְתַקּ مشتقّ וברבים מֻשְתַקַּאת مشتقّات, בצורת הבינוני של הבניין, היא מילת היום של הפוסט הראשי של היום – נגזרת (בדקדוק); נגזרת (במתמטיקה); תוצר של חומר גלם מסוים
* שִקַּה شِقّة או שֻקַּה شُقّة בספרותית, שַקַּה شَقّة במדוברת, במשקל שם הפעולה של הבניין הראשון – חתיכה של-
* עַ אלשַּקַה ع الشقّة (מדוברת) – בצד; הצידה
* שַקַּה شقّة וברבים שֻקַק شقق – דירה; צד. וזאת על שום מה? משום ש”קורעים” את הבניין לחתיכות וליחידות מגורים
* שַקַּה בַּחְרִיּ شقة بحريّ, במצרים (כנראה מונח שנולד בעיר החוף אלכסנדריה) – דירה הפונה צפונה, לים, מאווררת יותר
* שַקַּה קִבְּלִיּ شقة قبليّ, במצרים – דירה הפונה דרומה, לכיוון התפילה למכה, כלומר לצד החם
הקורא Nser Grabli מוסיף:
* שקִיקַה شقيقة – מיגרנה
* שַקַאאֶקֶ אלנֻּעְמַאן شقائق النّعمان – כלנית
* שַקֶּ אללִּפְת شقّ اللّفت – כינוי לבחור או בחורה בעלי צבע עור בהיר (לבן כמו חתיכת לפת)
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
