תל אביב

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה שכן הופיעה בסרטון שחבר שלח לי.

אז מילת היום היא –

תַלּ אַבִּיבּ تَلّ أَبِيب – תל אביב

לשמיעה: https://on.soundcloud.com/BhZbC

סרטון מחשבון טיקטוק של:

Noorwnar

نيران بصون

ניראן בצון (ניראן: צורת הרבים של אש)

שיש לה 90,000 עוקבים. היא כותבת על עצמה:

عراقية، بغدادية للنخاع

قناتي على اليوتيوب

@Noor-W-Nar

עיראקית, בגדאדית “עד לשד העצמות” / לגמרי, בלב ובנפש

הערוץ שלי ביוטיוב:

בערוץ יוטיוב שלה, שמשמעות שמו “אור ואש”, היא כותבת על עצמה:

قناة الناشطة العراقية نيران البصون

تحتوي القناة على مواضيع مختلفة اهمها توثيق تاريخ اليهود في العراق

הערוץ של הפעילה העיראקית ניראן אלבצון.

הערוץ כולל נושאים שונים, בעיקר כאלו שעוסקים בתיעוד ההיסטוריה של היהודים בעיראק

אני לא הכרתי את ניראן, והסתקרנתי לגביה. אז מה עושים במקרה כזה? בודקים בגוגל.

לא הופתעתי לגלות שהיא עלתה לישראל ב- 1973 והיא חיה בישראל.

הסרטון התפרסם ב- 2.1.23.

אליום רח אנטיכם מעלומה, ימכן רח תשופוהא כלש כלש ע’ריבה.

אצל אסם מדינת תל אביב מן אלעראק.

אלמלכ נבוח’ד’ נצר, בעד מא ח’רב בית אלמקדס, ג’אב אליהוד מן אורשלים אלא באבל בחמלתין: אלחמלה אלאולא, או כמא תסמא אלסבי אלבאבלי אלאול, חצל חואלי בסנת 597 קבל אלמילאד. ואלחמלה אלת’אניה, אללי סמוהא אלסבי אלבאבלי אלת’אני, חצלת חואלי סנת 586 קבל אלמילאד.

אלמסביין אליהוד אללי אג’וא באלסבי אלבאבלי אלאול וצלוא אלא מנטקה אסמהא תל אבובו, אללי מענאהא באללע’ה אלאכדיה תל אלטופאן.

מנטקה כאנת מהג’ורה בסבב אלטופאן אללי חל בהא ובעד מא חד סכן בהא.

ולכן הם אליהוד אלמסביין קררוא אנה יחיון האי אלמנטקה ויעמרוהא ויסווהא מת’ל מדינה בהא אזדהאר ובהא חיאה. וסמוהא באסם מתפאאל לאנ בהא אזדהאר ובהא אעמאר ורח תציר מדינה. פקררוא יסמוהא תל אביב, ואללי תעני באללע’ה אלעבריה תל אלרביע.

אלנבי חזקיאל, אללי אלמרקד מאלה לא יזאל פי מדינת אלכפל, וצל אלא האי אלמנטקה פי אלסבי אלבאבלי אלת’אני, ושאף מדינה בהא נאס עאישין, אליהוד עאישין הנאכ, ואד’א תרידון תתאכדון מן אלמעלומה רוחוא אלא ספר חזקיאל, אלאצחאח אלת’אלת’, סטר 15, אללי בה מכתוב:

פג’את אלא אלמסביין ענד תל אביב, אלסאכנין ענד אלנהר ח’אבור, וחית’ סכנוא הנאכ סכנת סבעת איאם מתחירן פי וסטהם.

אחד כאן יצדק אצל מדינת תל אביב באלעראק?

اليوم رح أنطيكم معلومة، يمكن رح تشوفوها كلّش كلّش غريبة.

أصل اسم مدينة تلّ أبيب من العراق.

الملك نبوخذ نصر، بعد ما خرّب بيت المقدس، جاب اليهود من أورشليم إلى بابل بحملتين: الحملة الأولى، أو كما تسمّى السّبي البابلي الأوّل، حصل حوالي بسنة ٥٩٧ قبل الميلاد. والحملة الثّانية، اللّي سمّوها السّبي البابلي الثّاني، حصلت حوالي سنة ٥٨٦ قبل الميلاد.

المسبيّين اليهود اللّي إجوا بالسّبي البابلي الأوّل وصلوا إلى منطقة اسمها تلّ أبوبو، اللّي معناها باللّغة الأكديّة تلّ الطّوفان.

منطقة كانت مهجورة بسبب الطّوفان اللّي حلّ بها وبعد ما حد سكن بها.

ولكن هم اليهود المسبيّين قرّروا إنّه يحيون هاي المنطقة ويعمّروها ويسوّوها مثل مدينة بها ازدهار وبها حياة. وسمّوها باسم متفائل لأنّ بها ازدهار وبها إعمار ورح تصير مدينة. فقرّروا يسمّوها تلّ أبيب، واللّي تعني باللّغة العبرية تلّ الرّبيع.

النّبيّ حزقيال، اللّي المرقد ماله لا يزال في مدينة الكفل، وصل إلى هاي المنطقة في السّبي البابلي الثّاني، وشاف مدينة بها ناس عايشين، اليهود عايشين هناك، وإذا تريدون تتأكّدون من المعلومة روحوا إلى سفر حزقيال، الإصحاح الثّالث، سطر ١٥، اللّي به مكتوب:

فجئت إلى المسبيّين عند تل أبيب، السّاكنين عند النّهر خابور، وحيث سكنوا هناك سكنت سبعة أيّام متحيّرًا في وسطهم.

أحد كان يصدّق أصل مدينة تل أبيب بالعراق؟

היום אספר לכם פרט מידע, שאולי תחשבו שהוא מוזר מאוד מאוד.

מקור שמה של העיר תל אביב בעיראק.

המלך נבוכדנצר, לאחר שהחריב את בית המקדש, הביא את היהודים מירושלים לבבל בשני גלים: הגל הראשונה, או כפי שהוא נקרא גלות בבל הראשונה, קרה בערך בשנת 597 לפני הספירה.

הגל השני, שקראו לו גלות בבל השנייה, קרה בערך בשנת 586 לפני הספירה.

הגולים היהודים, שהגיעו בגלות בבל הראשונה, הגיעו לאזור ששמו תל אבובו, שפירושו בשפה האכדית תל השיטפון.

מדובר באזור שננטש בשל שיטפון שקרה בו, שאחריו איש לא גר בו.

אבל היהודים הגולים החליטו להחיות את האזור, לבנות אותו ולהקים בו עיר משגשגת וחיה. הם קראו לה בשם אופטימי, שכן יש בה שגשוג ובניה והיא הפכה לעיר. הם החליטו לקרוא לה תל אביב, שפירושו בשפה העברית תל אביב.

הנביא יחזקאל, שהקבר שלו נמצא בעיר אלכפל, הגיע לאזור הזה במהלך גלות בבל השנייה והוא ראה עיר שוקקת חיים, היהודים חיו שם, ואם אתם רוצים לוודא את המידע פתחו את ספר יחזקאל, פרק ג’, פסוק 15, בו כתוב:

“וָאָבוֹא אֶל-הַגּוֹלָה תֵּל אָבִיב הַיֹּשְׁבִים אֶל-נְהַר-כְּבָר, ואשר (וָאֵשֵׁב)–הֵמָּה, יוֹשְׁבִים שָׁם; וָאֵשֵׁב שָׁם שִׁבְעַת יָמִים, מַשְׁמִים בְּתוֹכָם”

מישהו היה מאמין שהמקור של העיר תל אביב הוא בעיראק?

(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)

https://www.tiktok.com/@noorwnar/video/7184170144447384838

אומרת בנושא ויקיפדיה:

“תִל אָבֻּבִּי היה יישוב, או אזור, בבבל באלף הראשונה לפנה”ס, אשר מקובל לזהותו עם העיר “תל אביב” המוזכרת בספר יחזקאל ובה שכן הנביא עם גולי ממלכת יהודה בגלות בית ראשון.

[…]

באכדית, משמעות המושג “תיל אבובי” היא “הישוב אשר נחרב בשיטפון/במבול”.

[…]

לשמה של העיר תל אביב קשר עקיף ליישוב “תל אביב” המוזכר במקרא. שמה של תל אביב ניתן לה על שם תרגומו של נחום סוקולוב לספרו של בנימין זאב הרצל, אלטנוילנד – “ארץ ישנה חדשה”. סוקולוב בחר בשילוב של ישן וחדש במסורת היהודית – “תל” המציין עתיקות ו”אביב” המסמל התחדשות ופריחה. התוצאה הייתה שמה של עיר היהודים המוזכרת בספר יחזקאל, היא תל אבובי. […]”

וגבירותיי ורבותיי, זו הייתה ההתמודדות הראשונה שלי לבד עם דיבור עיראקי “כבד”. מקווה שלא פספסתי משהו…

=-=-=-=

בעבר פרסמנו את הדברים הבאים (מופיעים פה בחלקם):

מילת היום היא –

תַלֶּה تَلّة וברבים תִלַאל تِلال – גבעה, תל; שכיבה, מנוח

השורש הספרותי ת.ל.ל (בגזרת הכפולים) עוסק במגוון תחומים לא שימושיים, אך גם בתילים ובגבעות.

בעברית הוא מופיע במילים כמו תל (תל אביב, למשל) ותלולית, וראו גם בסוף הפוסט.

* הפועל הספרותי תַלַּ تلّ בבניין הראשון – נפל; הפיל; הניח; טפטף, זרם; במדוברת: הוביל בהמה

* הפועל תַלַּל تلّل בבניין השני – ערם לערמה

* תַלּ تلّ וברבים אַתְלַאל أتلال או תִלַאל تلال או תֻלוּל تلول – תל, גבעה; תל חורבות

* תִלַאל מִן- تلال من- – תלי תלים של-

* תַלַאל تلال – תעיה בדרך, אובדן הדרך (לא בשימוש)

* תַלִיל تليل – צוואר (לא בשימוש)

* תַלֶּתֶ אלְכַּאבִּיתוֹל تلّة الكابيتول – גבעת הקפיטול בוושינגטון

* חַ’רַּבּהַא וּקַעַד עַלַא תַלְּהַא خرّبها وقعد على تلّها – גרם נזק ומתנהג כאילו לא עשה דבר; לא רק שהרס הכל גם לא אכפת לו (מיל’: החריבהּ וישב על תל החורבות שלה)

רגע של עברית:

תֵּל

נטיות: סמיכות: תֵּל־, ס״ר תִּלֵּי־; ר׳ תִּלִּים

1. לשון המקרא: גבעה מלאכותית, שטח קרקע שהוגבה כתוצאה מבניית יישוב באותו מקום במשך הדורות.

”וְשָׂרַפְתָּ בָאֵשׁ אֶת-הָעִיר וְאֶת-כָּל-שְׁלָלָהּ כָּלִיל, לַה’ אֱלֹהֶיךָ; וְהָיְתָה תֵּל עוֹלָם, לֹא תִבָּנֶה עוֹד.“ (דברים יג, פסוק יז)

תלים מהווים כר פורה למחקר ארכאולוגי, מכיוון ששכבות תרבות רבות מתועדות בהם.

2. עברית חדשה: גל, ערמה, מערום (של אבנים, חציר וכו’).

האתר “גלגל רפאים” שברמת הגולן בנוי מאבני בזלת המסודרות במעגלים ובמרכזו תל אבנים בגובה של כ־6-5 מטרים.

גיזרון

כנראה מן אכדית תִּלֻּ tillu ‘תל, גבעה’. גם קיים באותו משמע באוגריתית tl (תל), ערבית: ‫تَلّ‬ (תַלּ).‬‬‬

תָּלוּל

1. לשון המקרא: בעל שיפוע חד, כמעט אנכי.

”כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה’, וְלָקַחְתִּי אָנִי מִצַּמֶּרֶת הָאֶרֶז הָרָמָה, וְנָתָתִּי; מֵרֹאשׁ יֹנְקוֹתָיו, רַךְ אֶקְטֹף, וְשָׁתַלְתִּי אָנִי, עַל הַר-גָּבֹהַּ וְתָלוּל.“ (יחזקאל יז, פסוק כב)

2. עברית חדשה, בהשאלה: (כשנאמר על שיעור) שעלה או ירד באופן דרסטי, מהיר ופתאומי.

התחרות בשוק הביאה לירידה תלולה במחירי המוצרים.

אתמול נרשמה עלייה תלולה בערך המנייה בבורסה.

גיזרון

המילה מופיעה פעם אחת במקרא. מן תֵּל.

(ויקימילון)

פינת: “האם ביקרתם פעם ב-?”

(1)

“הַר אֲבִיטָל הוא הר געש רדום השוכן ברמת הגולן, מערבית לגבול הסורי. גובהו כ-1,204 מטר מעל פני הים, והוא חלק מקו התלים הישראלי. בערבית נקרא ההר “תַלּ אַבּוּ אלנִּדַא” (تلّ أبو النّدى).

הר אביטל הוא המבנה הגעשי הגדול ברמת הגולן. רוחבו כ-2 ק”מ, אורכו כ-3 ק”מ, והוא מתנשא לגובה של כ-300 מטרים מעל סביבתו. בצמוד להר מצפון נמצא הר בנטל. מעריכים כי שני הרי הגעש הם חלק ממבנה געשי אחד ולהם מקור מגמטי משותף.

בבקעת אביטל הנמצאת במרכז ההר נמצאים שטחים חקלאיים השייכים לקיבוץ אל-רום. בתוך הבקעה שתי גבעות קטנות, המכונות “תלי תאומים”. על פסגת ההר נמצא בסיס צבאי. ההר הוא חלק משמורת הר אביטל הקרויה על שמו. […]” (ויקיפדיה)

(2)

“הגבעה הצרפתית, בשמה הרשמי גבעת שפירא, היא שכונה בצפון מזרח ירושלים, שנוסדה בשנת 1971. יחד עם צמרת הבירה מתגוררים בגבעה הצרפתית כ-7,000 איש.

מקור השם

גרסה עממית שגויה מספרת כי הגבעה שעליה נבנתה לימים השכונה כונתה בידי הבריטים באנגלית “French Hill” (גבעת פרנץ’) על שמו של חייל בכיר בשם ג’ון או דאגלס פרנץ’ מימי מלחמת העולם הראשונה אך לדברים אין שחר. שם השכונה נובע מכך שאדמותיה היו שייכות לכנסיית סנטה אנה הצרפתית ולכן כינו אותה הבריטים בשם French Hill – גבעת הצרפתים. בראש הגבעה קיימו נזירים צרפתים ממסדר האבות הלבנים משק חקלאי, ובפי הערבים נקרא המקום “כרם אל-וז” (“כרם האווזים”). בעיתון הארץ מ-16 ביולי 1926, בדיווח על חנוכת מפעל המים של מעין פארה, נקראה הגבעה “גבעת הצרפתים”. הכנסייה תרמה שטח קרקע להקמת מאגר מים שממנו זרמו מים לכל חלקי העיר בכוח הכבידה. השם העברי “הגבעה הצרפתית” הופיע לראשונה בעיתונות העברית ביולי 1948. בערבית רווח שם דומה: “א-תלה אל-פרנסיה”.

ב-1971 ניתן לשכונה השם גבעת שפירא, על שם איש תנועת “המזרחי”, השר לשעבר משה חיים שפירא. שם זה לא נקלט היטב בפי הציבור, הממשיך להשתמש בשם “הגבעה הצרפתית”. […] (שם)

(3)

שכונת תַּלְפִּיּוֹת בעירי ירושלים מפורסמת גם בזכות המרכז המסחרי הגדול שבה, בו עובדים (וקונים) ערבים רבים. המרכז מוכר גם בשמו אזור התעשיה תלפיות.

מקור השם: “כְּמִגְדַּל דָּוִיד צַוָּארֵךְ בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת” (מגילת שיר השירים, פרק ד’, פסוק ד’).

מכיוון שהשם שגור בפיהם של ערבים רבים, קרו לו שני תהליכים פונטיים.

הראשון צפוי: האות העברית פּ הפכה ל- בּ.

השני מרתק: הערבים ביטאו את השם על דרך החיקוי באופן הבא, וזאת מבלי להכיר את מקורותיו התנ”כיים: Talbiyot

באופן טבעי, הם חיפשו מילים מוכרות להיאחז בהן, וכך הם חילקו את השם לשני שמות: תל, הוא תל, והגיוני ששמות מקומות יופיעו עם הפתיח הזה, כפי שראינו, ו- ביות, בתים.

תל בתים, תל של בתים. נפלא, לא? Talle Byut

המשעשע (או שלא) הוא שגם הערך הוויקיפדי הערבי של השכונה מופיע בגרסה השגויה: تل بيوت

כתב לנו בזמנו יאיר גולד:

אפשר להזכיר במלה אתר ארכיאולוגי במצרים העליונה שנקרא תל אל-עמארנה. באתר זה, ששימש תקופה קצרה כבירת מצרים העתיקה (אמצע האלף השני לפנה”ס) התגלו בסוף המאה ה-19 מאות לוחות חימר כתובים באכדית ששימשה אז השפה הרשמית של איזור הסהר הפורה. הסופרים שרשמו (סיתתו יש לומר) את המכתבים ראו לנכון להסביר לנמענים בכנען והאיזור מלים קשות באכדית על ידי “פירושים” (גלוסות) בתעתוק פונטי אכדי של שפת המקום – דיאלקט של כנענית עתיקה. לכל אורך המאה העשרים נעשו מחקרים על השפה שהשתקפה מגלוסות אלו – השפה היא למעשה “האמא” של עברית (פרוטו-עברית).

מוסיף היום Sivan Jeret:
המילה אביב דומה למילה אבוב ריק והוא מתייחס לתקופה בה זרעי החיטה (מקור הכלכלה באזור) בשיבולת והם ריקים ורק אחרי 33 יום מתמלאים ואז אותם שיבולים נערמים לעומרים (חבילות) חיטה ואלו הובאו אל המקדש והונפו במנחת העומר (עומר התנופה) כחלק מתרי”ג המצוות על ידי הכהן
ולכן היהודים סופרים 33 יום כדי לראות שאותם זרעי החיטה התמלאו.

צילום: Shai Pal

זה היה הפוסט ה- 2,030 שלנו.

שיהיה יום מצוין ושבוע טוב,

ימאמה, שלו ורני

מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.

זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.